דברי תורה

איזו ברכה תוקנה כשטבעו המצרים בים סוף? כך נקבעה תפילת שמונה עשרה

מדוע נקבעה תפילת שמונה עשרה, ואיך התפללו לפניה? ולמה הברכות מסודרות דווקא בסדר הזה?

| י"ט אדר א' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

הרמב"ם, בהלכות תפילה פ"א, מסביר מדוע תוקנה תפילת שמונה עשרה (תפילת העמידה):

א.  מצוות עשה להתפלל בכל יום שנאמר "ועבדתם את ה' אלקיכם" (שמות כ"ג, כ"ה), ובתורה שבעל פה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר  "ולעבדו בכל לבבכם" (דברים י"א, י"ג). אמרו חכמים, "אי זו היא עבודה שבלב, זו תפלה". בתורה לא כתוב כמה פעמים ביום צריך להתפלל, וכן אין נוסח לתפילה ואין זמן קבוע לתפילה בתורה.

ב. המצווה של התפילה היא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כוחו.

ג. אם היה רגיל - מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכולתו ובכל עת שירצה. וכן מנין התפלות, כל אחד כפי יכולתו. יש מתפלל פעם אחת ביום, ויש מתפללים פעמים הרבה, והכל יהיו מתפללים לכיוון בית המקדש בכל מקום שיהיה. וכן היה הדבר תמיד ממשה רבנו ועד עזרא.

ד. כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע, נתערבו בפרס וביוון ושאר האומות, ונולדו להם בנים בארצות הגויים. ואותם הבנים - התבלבלה שפתם, והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת משפות שונות, וכיון שהיה מדבר, אינו יכול לדבר כל צורכו בשפה אחת אלא בשיבוש שנאמר "ובניהם חצי מדבר אשדודית" (נחמיה י"ג, כ"ד) וגו', "ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם" (שם). לכן כשהיה אחד מהם מתפלל, לא היה לו אוצר מילים גדול כדי  לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש, עד שיערבו בתפילה גם מילים בשפות אחרות. כיוון שראה עזרא ובית דינו כך, עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר. שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיות יש בהן שאלת כל הבקשות הפרטיות של צרכי הציבור והפרט. כדי שיהיו התפילות ערוכות בפי הכל וילמדו אותם ותהיה תפלת אלו העילגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה. ומפני עניין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא עניין כל ברכה ערוך בפי העילג.

וכך גם כתוב בגמרא (במגילה י"ז): "תניא מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר". הטור, בס' קי"ב מסביר בשם שבלי הלקט (תפילה ס' י"ח), מסביר שהברכות בתפילה לא נתקנו בפעם אחת אלא בזמנים שונים בעבר הרחוק הרבה לפני אנשי כנסת הגדולה. ומן הראוי היה לסדר הברכות לפי סדר התרחשותן, אבל אנשי כנסת הגדולה סדרום בסדר אחר ע"פ כוונתן. להלן פירוט מתי תוקנה כל ברכה:  

מגן אברהם: כשניצל אברהם מאור כשדים, פתחו מלאכי השרת ואמרו את ברכת מגן אברהם.

מחיה המתים: כשנעקד יצחק אמרו את ברכת מחיה המתים (שיבלי הלקט מסביר שיצחק נעקד ונשרף והיה אפרו מושלך על הר המוריה, מיד הביא הקב"ה עליו טל והחיה אותו).

האל הקדוש: כשבא יעקב והתפלל לשערי רחמים והקדיש שמו של הקב"ה, אמרו את ברכת האל הקדוש (יתכן לומר שמדובר בסולם יעקב).

חונן הדעת: כשלימד גבריאל את יוסף שבעים לשון (לפני הפגישה עם פרעה) אמרו את ברכת חונן הדעת.

הרוצה בתשובה: כשעשה ראובן מעשה בלהה ונקנסה עליו מיתה, ושב בתשובה וחיה, דכתיב "יחי ראובן ואל ימות" אמרו את ברכת הרוצה בתשובה.

חנון המרבה לסלוח: כשעשה יהודה מעשה תמר, ואמר הוציאוה ותישרף, ולאחר מכן אמר צדקה ממני, ונסלח לו אותו עוון ואמרו את ברכת חנון המרבה לסלוח.

רופא חולים: כשריפא רפאל את אברהם (לאחר הברית המילה).

מברך השנים: כשזרע יצחק ומצא מאה שערים.

מקבץ נדחי עמו ישראל: כשבא יעקב למצרים ונתקבצו השבטים עם יוסף.

מלך אוהב צדקה ומשפט: כשאמר הקב"ה למשה "ואלה המשפטים".

שובר אויבים ומכניע זדים: כשטבעו המצרים בים סוף.

משען ומבטח לצדיקים: כשאמר הקב"ה ליעקב "ויוסף ישית ידו על עיניך" ובטח על דברו ואחר כך התקיים.

בונה ירושלים: כשבנה שלמה המלך את בית המקדש.

מצמיח קרן ישועה: כשעברו ישראל בים סוף ואמרו שירה (קריעת ים סוף).

שומע תפילה: כשנאנחו ישראל ויזעקו ושמע ה' נאקתם כדכתיב "וישמע אלוקים את נאקתם".

המחזיר שכינתו: כשירדה שכינה במשכן. ובספר אורחות חיים כתוב על שחזרה שכינה בבית שני.

הטוב שמך ולך נאה להודות: כשהכניס שלמה הארון לפני ולפנים ונענה, נתן תודה הודאה ושבח.

המברך את עמו ישראל בשלום: כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים להם "ונתתי שלום בארץ".

 

הסבר לסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה

הגמרא במסכת מגילה (י"ז) מסבירה את סדר הברכות: מנין שאומרים את ברכת "מגן אברהם" (אבות)? שנאמר "הבו לה' בני אלים" (תהילים כ"ט, א'). ופירש רש"י הבו לה', הזכירו לפניו את אילי הארץ שהם האבות. ומניין שאומרים גבורות (ברכת "מחיה המתים")? שנאמר (שם) "הבו לה' כבוד ועוז". ומניין שאומרים קדושות (ברכת "האל הקדוש")? שנאמר (שם, ב') "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש". ומדוע סידרו את ברכת "חונן הדעת" אחרי ברכת "האל הקדוש"? שנאמר "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלוהי ישראל יעריצו" (ישעיה כ"ט, כ"ג) והפסוק אחרי זה הוא "וידעו תועי רוח בינה" (הפסוק עוסק בבינה וחוכמה). מדוע סידרו את ברכת "הרוצה בתשובה" אחרי ברכת "חונן הדעת"? לפי הסדר בפסוק "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיה ו', י'). ומדוע סידרו את ברכת "חנון המרבה לסלוח" אחרי ברכת "הרוצה בתשובה"? לפי הסדר בפסוק "וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח" (ישעיה נ"ה, ז').

גאולה בשביעית, אמר רבא מתוך שעתידין ישראל ליגאל בשביעית (בשנת השמיטה), לפיכך קבעוה בשביעית. הגמרא מקשה, שהרי כתוב "בשנה השישית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא" (בשנה השמינית)? מלחמות הן התחלת הגאולה.

רפואה בשמינית, אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית (ביום השמיני) שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית.

ברכת השנים בתשיעית, אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים כמו שכתוב "שבור זרוע רשע" (תהילים י', ט"ו). פירש רש"י שכתוב באותה פרשה "יארב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני". והרי הליסטים אורב לעשירים ולא לעניים?! אלא במפקיעי שערים הפסוק מדבר שרוב דעתם לעניים (להעלות את מחירי המזון, והעניים זקוקים במיוחד למזון). ועל זה ביקש דוד רחמים והתפלל שהקב"ה ישבור זרוע רשע ע"י שיתן שובע בעולם ובכך זרועו תשבר. ודוד אמרה בתשיעי (פירש רש"י הפסוק נמצא בפרק התשיעי כאשר מחברים את שני הפרקים הראשונים מכיוון ש"אשרי האיש" ו"למה רגשו גוים" הם פרשה אחת).

קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים, כמו שכתוב "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תישאו לעמי ישראל כי קרוב לבוא" (יחזקאל ל"ו, ח'). וכיוון שנתקבצו גליות, נעשה דין ברשעים (ברכת מלך אוהב צדקה ומשפט), שנאמר "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך" (ישעיה א', כ"ה) וככתוב "אשיבה שופטיך כבראשונה" (ישעיה א, כו), וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עימהם (ברכת שובר אויבים ומכניע מינים/זדים) שנאמר "ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו" (ישעיה א', כ"ח). וכיוון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים (ברכת משען ומבטח לצדיקים) דכתיב "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיקים" (תהילים ע"ה, י"א) וכולל גרי הצדק עם הצדיקים שנאמר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט, ל"ב) וסמיך ליה "וכי יגור אתכם גר", והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים (ברכת בונה ירושלים), שנאמר "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך" (תהילים קכ"ב, ו'). וכיון שנבנית ירושלים, בא דוד (ברכת מצמיח ישועה), שנאמר "ואחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם" (הושע ג', ה'). וכיון שבא דוד באתה תפילה (ברכת שומע תפילה) שנאמר "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי" (ישעיה נ"ו, ז'), וכיוון שבאת תפילה - באת עבודה (ברכת המחזיר שכינתו), שנאמר "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי". וכיוון שבאת עבודה - באת תודה (ברכת הטוב שמך ולכך נאה להודות) שנאמר "זובח תודה יכבדני" (תהילים נ', כ"ג). ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים" (ויקרא ט', כ"ב) (מעשות = אחרי העשייה), ומה ראו לומר ברכת שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו', כ"ז) - ברכה של הקב"ה שלום, שנאמר "ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כ"ט, י"א).


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.9 (9 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים