דחיינות

דחייה של דברים קשים לנו למועד מאוחר יותר נותנת לנו תחושה של רוגע ואשליה שבעתיד הדברים ייעשו בצורה טובה יותר. אך האם אכן זה כך? הרב אייל אונגר בשיחה על ניצול ההווה

הדחיינות גובה מהאדם מחירים כבדים ביותר. איך מתמודדים עם איתה? הרב אייל אונגר בהרצאה מחכימה נותן כלים לחיים של עשיה והתייעלות

את הדחיינות יש למגר באופן גורף, מבלי להשאיר לה מדרס רגל. כשאנחנו מאפשרים לדחיינות לחדור אל חיינו – קשה מאוד לעצור אותה

אותן סיבות שגרמו לו להימנע היום מלהתחיל את העבודה – לא תתפוגגנה מחר. אדרבה, מחר יהיה גרוע יותר בגלל שכעת הוא כבר 'מקצוען' המורגל בדחיינות

אדם מאחר לתפילה פעם אחת משום שהוא דוחה את הקימה בבוקר. הוא מבטיח לעצמו שזו הפעם האחרונה ושמחר יקום מיד בזמן ויגיע מעשרה הראשונים לבית הכנסת, אבל בפועל, מה שקורה הוא שאותו אדם מתרגל לאחר

כשהמחר נדחה למחרתיים: הרב אייל אונגר מסביר את תופעת הדחיינות, וקורא להפוך את יום המחר ליום שנהיה גאים בו. צפו

הדחיינות היא תופעה מוכרת וידועה. מדוע אנחנו דוחים דברים? האם אפשר להתגבר על הדחיינות? כלים וטיפים מעשיים להתמודדות

להתכונן למבחן ברגע האחרון. לשלם דו"ח כשהוא כבר בהתראה. להתפלל רגע לפני שעובר זמן התפילה. לסדר את החדר "עוד מעט". מדוע דווקא לקבל את התכונה הזו בהבנה עוזר להתמודד איתה בהצלחה? (דחיינים? השתמשו בשיטת "2 דקות" וקראו כעת את הסיכום)

עד כמה חשוב לחבק מתבגרים, ומה עושים עם עצלנות ודחיינות?

"דחיינות אינה מידה רעה ואיננה מילה נרדפת לעצלות. אני מאמינה גדולה באיזון וחיפוש של דרך האמצע הנכונה לכל אחת". תמר ללוש בטור מיוחד ל'אחרי החגים'