ליברליזם

לפעמים, מרוב רצון להיות יפים, מקבלים תוצאה הפוכה לגמרי. מה קורה כשהליברליזם מפסיק להיות אמצעי, והופך להיות ערך?

אירוני, אבסורדי או כל מילה אחרת שתעלו בדעתכם: להשוות אדם ששמורה לו חזקת החפות - ליגאל עמיר, ועוד להוסיף חטא על פשע ולתקוף אותו רק כי העז לתבוע דיבה את הטוענים נגדו, ואחרי כל זה להישיר עיניים למצלמה ולשקר במצח נחושה; את זה תמצאו רק במפלגה שחרתה על דגלה זכויות אדם

עיתון 'הארץ' שוב מגייס את הליברליזם כשהוא משווה את "רמיסת החברה הערבית" ל"טפילות" החרדית. היאך זה עולה בקנה אחד? ובכן, לעמוס שוקן הפתרונים

עירית לינור, בטור מרגש וחזק שפורסם לפני מספר חודשים, מסבירה מדוע הזכות להפלה אינה צריכה להפוך להיות סמל של ליברליזם או פמיניזם