סיפורים קצרים
סיפור קצר: השבוע ב-18:00 תקבלי בשורה טובה
בבוקר למחרת, בעיתון של הקהילה היתה כתבה על הרב לרגל 30 שנה לפטירתו. היא ראתה את תמונתו שם וזיהתה אותו מיד. זה הוא! זה הרב שהביא לי את הפתק בחלום. סיפורה הנדיר והאמיתי של עקרה שנפקדה
- ליאת חסון
- ג' אדר א' התשע"ד
היא הייתה הכלה היחידה במשפחה קטנה בפאתי תל אביב. שנה וחצי היא כבר נשואה באושר לבחיר לבה, אך ללא ילדים, ללא זרע של קיימא. היא הלכה לכל הרופאים ולכל הבדיקות, גם היא וגם בעלה. שם נאמר להם שהכל תקין מבחינה רפואית. לפחות זה, ברוך השם... לפחות שמעו בשורות טובות. אך מדוע אינה נפקדת בהיריון? מה עוצר וחוסם את רחמה?
האם כשהלכה לבדיקות הרפואיות הללו היא מראה שיש פגם וסדק כלשהו באמונתה?
אכן היא לא דתייה אדוקה, למרות שבאים הם מבית דתי. הם התחזקו בשלוש השנים האחרונות, קצת לפני שהכירו דרך שבע ברכות, אתר השידוכים של הידברות. היא ראתה את כרטיסו שם ושלחה לו הודעה , ומשם הכל התחיל והתגלגל והוביל לחתונה גדולה ומפוארת שכללה גם טקס אירוסין מפואר וחופה לתפארת.
תמיד הייתה היא מקנאת בנשים הדתיות, לבושן היה צנוע וכיסוי מוקפד על ראשן. היא גרה כעת עם בעלה בשכונה דתית בצפון הארץ, וכשהיו אותן נשים עוברות ברחוב הייתה נותנת את מבטה בהן ומייחלת לכך שיום יבוא וה´ ייתן לה את הכוח הפנימי הרצוי להתמודד עם התגובות של הסביבה ולשים כיסוי יפה ומהודר על ראשה.
כך עובר לו עוד חודש ועוד חודש ואין היריון. ההורים לוחצים ושואלים. מעט דאגה נשמעת בקולם.
היא הייתה בחורה מיוחדת. לא כמו כל הבנות... תמיד הרגישה כך. היא נחנה בדרגה מיוחדת שמאפשרת לה לקבל מסרים בחלום. חלומותיה תמיד התגשמו לטובה. היא חלמה לפני זמן לא רב על התאריך שבו חיים חדשים יפעמו ברחמה.
אך ידעה שזה לא יקרה מאליו... לשם כך היא צריכה למצוא ישועה.
הלכה היא לרבנים רבים וטובים, טהרת משפחה היא שומרת מתחילת הנישואין. שומרת ומקפידה על ההלכות. ייעצו לה להתחזק בצניעות . לאו דווקא כיסוי ראש אלא יותר בלבוש עצמו.
יום אחד החליטו היא ובעלה שעליהם לנסוע למערת המכפלה, שם יוכלו להיעזר גם בתפילתם ובזכותם של אבותינו ואמותינו הקדושים. הלכה היא במיוחד להתפלל על קבר רחל אמנו. הייתה שעת ערב, והקבר היה כמעט ריק מנשים. היא בכתה והתפללה ואמרה: "רחל! בבקשה התפללי עליי לקב"ה. המליצי עליי לזרע של קיימא! את מבינה את כאבי... את היחידה... את אמא שלי, את תמיד רוצה שיהיה לי טוב".
בלילה כשהגיעו הבייתה, הדליקה נר לכבודה.
בלילה בחלומה ,ראתה היא אישה זקנה מאוד, לבושה שמלה לבנה ומטפחת בצעים לבן וזהב... האישה אמרה לה: "אל תדאגי בתי... בע"ה בקרוב...".
כך נגמר החלום. התעוררה היא בפתאומיות... נשימתה כבדה על ראותיה.. דמעות החלו לזלוג על לחייה... וחשבה לעצמה: האם זו הייתה אמא רחל?
כשהייתה במקווה הטהרה, זכרה להתפלל עוד, בעודה בתוך המים הזכים.
אך גם החודש לא זכתה להיריון. אולי עדיין לא הגיע הזמן המתאים?
לבסוף החליטה לקבל על עצמה ללבוש שרוולים עד מעט אחרי המרפק, לשם צניעות.
אחת השכנות שלה המליצה לה להדליק נר לכבוד הצדיק רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל, שנפטר לפני 30 שנה ולא זכה לזרע של קיימא בחייו. היא הדליקה לו נר וקראה את תפילת "נשמת כל חי" והשאירה את הנר דולק כל הלילה. כשהלכה לישון ושקעה בשינה עמוקה, ראתה את הרב מושיט לה פתק. היא לקחה אותו וניסתה לקרוא מה שהיה כתוב בו. הכתב לא היה כל כך ברור.
היה כתוב שם כך: "עוד השבוע בשעה 18:00 תקבלי בשורה טובה".
בבוקר למחרת, בעיתון של הקהילה היתה כתבה על הרב לרגל 30 שנה לפטירתו. היא ראתה את תמונתו שם וזיהתה אותו מיד. זה הוא! זה הרב שהביא לי את הפתק בחלום! אני לא מאמינה... חשבה לעצמה והראתה את הכתבה לבעלה.
ביום חמישי בבוקר היא התעוררה בשעה מוקדמת ולא חשה בטוב. היא חשה בחילה נוראית וסחרחורת. היא קמה ממיטתה ליטול ידיים אך לא הספיקה להגיע למטבח והתעלפה.
בעלה לקח אותה ברכב במהירות הבזק לבית החולים. שם ערכו לה בדיקת דם שגרתית לברר את סיבת העילפון. הרופא הגיע מחויך אליהם וקרא: "מזל טוב! את בהיריון!".
התרגשות עצומה אפפה אותה ואת בעלה, סוף סוף זכו לישועה. ויקבלו את הילד או הילדה שלה הם כל כך ציפו... כמעט שנתיים של ציפייה הגיעו לסופם.
לאחר תשעה חודשים נולדו להם תאומים, בן ובת... שהולדתם נחגגה במסיבת ברית כפולה וגדולה... כפיצוי על הזמן האבוד...