אני זיכרון בסלון - ריח המשרפה עוד חודר מבעד לחלון/ שיר מצמרר על השואה
אֲנִי זִכָּרוֹן בַּסָּלוֹן רֵיחַ הַמִּשְׂרָפָה עוֹד חוֹדֵר מִבַּעַד לַחַלּוֹן מִי יִחְיֶה וּמִי לַמָּוֶת יִהְיֶה נִדּוֹן
אֲנִי זִכָּרוֹן בַּסָּלוֹן רֵיחַ הַמִּשְׂרָפָה עוֹד חוֹדֵר מִבַּעַד לַחַלּוֹן מִי יִחְיֶה וּמִי לַמָּוֶת יִהְיֶה נִדּוֹן
את מה שכבר צברת, אל תאבד. זו קופת חיסכון שלך. שמור עליה, גם אם כעת אתה לא מוצא בה עניין לשימוש
עֵת הִתְעוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר/ הָעֲרָפֶל שֶׁכִּסָּה אוֹתִי בַּלַּיְלָה סֵרֵב לְהִתְפַּזֵּר/ וְכָמוֹהוּ, גַּם הַתְּמוּנָה שֶׁרָצָה לִי בָּרֹאשׁ שָׁנִים מִסְפָּר/ לֹא רָצְתָה לְהִתְבַּהֵר
שָׁכַחְתִּי אוֹתְךָ, בּוֹרֵא עוֹלָם... שָׁכַחְתִּי מָה זֹאת נֶפֶשׁ בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא, אֲבָל לֹא שָׁכַחְתִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי
מערכת חיי הנישואין היא הכר הנרחב ביותר, בו ניתן לאדם לממש את התשובה של בין אדם לחברו. ואם "תוהה על הראשונות" הוא ניסיון של איבוד ההיסטוריה ברגע, הרי שבתשובה ניתנת לנו ההזדמנות ליצור היסטוריה ברגע
וּבְנֵי אָדָם סְפוּנִים בַּבָּתִּים כְּמוֹ בֻּבּוֹת עַל חוּטִים בַּתֵּאַטְרוֹן שֶׁל אֱלוֹקִים. שיר לרגל המצב
"על חטא שמירת העיניים סלח לי. אני מודה ומתוודה שזה קשה מנשוא, ושבכל רגע שעיניי פוזלות אחרי שקר החן והבל היופי - אני חווה נפילה כואבת, אך מנסה לקום ממנה חזק יותר" – אברהם במכתב שכולו חשבון נפש נוקב וגלוי למדור "המכתב שלא נשלח"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה