פרשת שמות: גם כשהאש בוערת, היא לא שורפת את הקוצים
רבים מאיתנו לא פונים לראות את הסנה הבוער בלהבה בלתי נגמרת. אנחנו לא רוצים להפריע את שגרת החיים שלנו. עיסוקי היומיום ממלאים את נפח חיינו, למי יש זמן וכוח ללהבה שמסרבת לדעוך?
רבים מאיתנו לא פונים לראות את הסנה הבוער בלהבה בלתי נגמרת. אנחנו לא רוצים להפריע את שגרת החיים שלנו. עיסוקי היומיום ממלאים את נפח חיינו, למי יש זמן וכוח ללהבה שמסרבת לדעוך?
החרב מצד עצמה היא מזיקה, שהרי היא מורכבת מברזל מחודד שמסוגל לחתוך ולפצוע קשות גם מבלי לשים לב. לעומת זאת, הקשת מצד עצמה היא לא מזיקה
זאת הסיבה מדוע יוסף לא הודיע לאביו כל השנים שהוא חי וקיים, שהרי אם הוא היה יודע שהוא חי במצרים, יעקב בוודאות היה חוקר ומגלה את כל הסיפור. יוסף עומד בהבטחתו לאחיו
מה הקשר בין פרשת מקץ לבין חנוכה, ומה קורה כשיוצאים למלחמה חסרת סיכוי מול אימפריה?
לא מספיק לעבוד את השם בקירות המבודדים של בית הכנסת ובית המדרש. הקדושה חייבת להתפשט גם כשאנו במשרד שלנו, בנסיעת עסקים או בחופשה
אני יודע שעמוק בפנים המטרה של כל משבר היא לרומם אותי ולהביא אותי למקום גבוה יותר. אלוקים נמצא בכל מקום, כך שללא ספק אלוקים נמצא גם בכל אתגר ומשבר
יעקב בוחר להתחתן עם רחל, אבל תוך כדי כך הוא מתחתן גם עם לאה. לכל אחד מאתנו יש "מערכת יחסים" עם שני הממדים האלה – הגלוי והנסתר, היפה והפחות יפה
כשברכה עוברת דרך דעת האדם, היא בהכרח מצטמצמת, שהרי האדם מוגבל וכוונותיו לא נקיות מאה אחוז. כאן, חפץ הקדוש ברוך הוא שהברכה לא תצומצם
כאשר התורה מחייבת את הנער בן השלוש עשרה או את הנערה בת השתים עשרה במצוות, כולנו מבינים שייקח זמן עד שהמצוות ייעשו בצורה מושלמת. אי אפשר להיות חייל מוצלח בתוך לילה, והזמן לאימונים נחשב לחלק מתקופת השירות
הסיפור של הכנסת האורחים הוא לכאורה סיפור החסד הראשון המופיע בתורה, סיפור של חסד "פשוט" בין אנשים זרים, והוא מכיל בתוכו אמירה גדולה לכל עושי החסד שיהיו בעולם
אחרי הניכוש – אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. צריך להתחיל שוב בחרישה. לא רק בשדה, אלא בעיקר בעבודת המידות שלנו
התורה חוזרת על האמונה הזו כל כך הרבה פעמים, שהעולם יהיה טוב וכל כוחות הטבע ישרתו את האדם בשלימות נפלאה, אולם בתנאי אחד – שהאדם יחיה כפי רצון השם
המציאות הזו עשויה לאתגר אותנו מאוד, משום שעלולים לעבור חיים שלמים מבלי שאדם זוכה לטעום מפרי עמלו, לפחות לפי הבנתו. עץ פרי עושה פרי
יום ראש השנה הוא יום של הריון. הכל מתפתח ביום זה. היום הזה הוא ה"רחם" של השנה הבאה וההתפתחות תלויה בידי האדם עצמו – כמובן עם עזר משמים
כמובן, ה"ועתה" לא אומר שאין לתקן את העבר, ודאי שצריך, אולם השלב הראשון בתיקון העבר הוא להתחיל מחדש, כאן ועכשיו
העונש של בן סורר ומורה הוא על שם סופו, שיש חשש שבעתיד הוא ילסטם את הבריות. מדוע אם כן מועילה המחילה של הוריו? הרי העונש המגיע לו הוא לא בגלל המרידה בהם, אלא בגלל התנהגותו המסוכנת?
התורה והמצוות הן נצחיות וקבועות והם גבוה גבוה מעל הזמן והמקום, אולם יחד עם זאת צריך חכמה מיוחדת לדעת את העת של כל דבר. מנהיג אמתי חייב ללמד את התורה בשפה המתאימה לדור המסוים הזה
אפילו רגעי אבל קשים אינם מאפשרים לנו לוותר על חיינו ועל הקדושה והיופי של גופנו, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כשאנחנו מתגודדים ומתפצלים
אותם מעשים שאנו דשים בעקב הם המאפשרים את עבודתנו הפנימית, אולם התנאי הוא שנכניס את הלב אל אותן מצוות
אדם צריך לפרט בנחת לבורא מה הוא רוצה. לא עבור הבורא, שהרי הוא מבין אף את שפת הלב, אלא עבור האדם, להחדיר בלבו את האמונה הפשוטה שהשם שומע כל מילה שלו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה