כל התכנים של ישראל גרוס / בקהילה

כמה שנים לפני שכל זה יהיה מובן מאליו, רשמו לפניכם את השם של הרב בן ציון בקר, מנהל רשת של תלמודי תורה ובתי ספר לבנות, שמוביל מהפך חינוכי שעושה מאות בוגרים מאושרים ואחראיים שראשי הישיבות ומנהלי הסמינרים מתאמצים לקבל לשורותיהם. אל תשכחו איפה פגשתם אותו בפעם הראשונה. ב-2,800 מילים, הוא עומד לחולל בכם שינוי תפיסה קוטבי. נער על פי דרכו

יש מי שחוקר את העבר או ההווה, ויש מי שמתמקד בחקר העתיד. הייתם מאמינים לרועי צזנה לפני שני עשורים, שבמחי לחיצת מחשב תוכלו להגיע לכל העולם? אז תאמינו לו שבעתיד יהיה ניתן לייצר תחמושת בכל בית ותבינו גם איך ראש הממשלה הנבחר יחליט על הרכב קואליציה - הכול לפי אלגוריתם ממוחשב

צלול, מתכתי, חד. כזה אתה צריך להיות בשביל לנעול את עצמך במרתף במשך שמונה חודשים, לשבת בחליפה ועניבה ולחזור עם אלף שעות הקלטה של פרקי תורה, נביאים וכתובים מדויקים, נקיים משיבושי הגייה ומוטעמים כראוי. גם מורשת של אהבה לספרים ולמסורת יכולה לעזור. למיזם הזה קוראים 'קול התנ"ך', והרגליים שלו ניצבות באירופה טרום השואה והראש שלו צף מעל גלי האתר פוסט המילניום. דן כנר, איש קול ישראל המיתולוגי, מגיש: מה שקורא עכשיו

"גוט שאבעס", הוא אומר באידיש במבטא ערבי, מעביר יד בזקנו הלבן ובכיפתו המוסלמית הגדולה, מתניע את הסובארו המהבהבת, מתפלל להגיע ליעד בשלום ומציל עוד משפחה יהודית שומרת מצוות מגורל ישיבה בחושך או בקור. אחר כך חומק ממחמירים שלא לצורך ונעלם ברחובות השקטים. אחסין אבו עלי, גוי של שבת ברוממה הירושלמית, משרת בני דודים ביום השביעי שלהם כבר עשור. אז הלכנו לדבר איתו ביום חול

אם יש משהו צפוי במסלול שעבר ליבוביץ' בחייו הוא הבלתי צפוי. הסיפור שלו נפתח ברומניה של לפני חמישים שנה. מאז אין זמן לבזבז. הוא מחפש כל דרך כדי להשפיע ולחדור אל הלבבות. ראיון על תיאטרון, אמנות וליקוטי מוהר"ן

הוא תלמידו של הגאון הצדיק רבי משה ובר זצ"ל שעורר על חומרת העלייה להר הבית. היום הרב עידו ובר-ארליך צופה בעין דומעת על חרדים העולים להר. בקהילה מביא את עמדתו

12 שנה יושב אלדד בק, עיתונאי שאוהב לכתוב על דברים מבפנים, בברלין ורואה איך היא הופכת למקום הקסום שבורחים אליו כשהחיים בישראל שוב נעשים מאתגרים מדי. יושב, רואה וכועס. ועכשיו מחאת המילקי תופסת אותו עם אמירות מנוסחות, שמחזירות כמה אמיתות שהעולם שכח לקדמת הבמה. שואה, למשל. אז ככה: החיים בבירת גרמניה מכוערים, הקריאות לנטוש את הארץ עושות טוב להשכחת מחנות ההשמדה. כתב בקהילה נפגש איתו לשיחה כנה על ארץ הנאציזם

אימוני מגע מתקדמים. תרגילי כושר מפרכים. יכולות מנטליות מפתיעות. רק דבר אחד השאירו מפקדי דובדבן, יחידת חיל הרגלים העילית של צה"ל, מחוץ לציוד החובה של המסתערבים עזי המבע שלהם: את הנפש הרגישה של הלוחם אביחי כהן. אז הוא הלך לחפש אותה. במחנות הפליטים שמעבר לקו הירוק, בכפרים הקטנים שבמזרח הרחוק, בפחדים הגדולים שנקברו עמוק. בסוף היא חיכתה לו בבית, מדברת חסידות ומציעה להתחיל להרגיש משהו רוחני. בקהילה מביא את סיפורו המופלא

נחמן שטיצר שוכח את חיים בוימל בן הארבע ברכב, ומואשם בהריגה ברשלנות. ישראל לייכטר מאבד את הנכד שלו במכונית המוות הזאת. בצומת הדרכים הבא בוחר הסב השכול בפנייה מפתיעה, מחבק את הנתבע ונלחם להוציא אותו זכאי. מה פירוש למה? כדי שיהודי נוסף לא יסבול