עשייה ובחירה

שלום כבוד הרב טוב, אז ככה אני כרגע נמצאת בדילמות שאני מניחה שישנם תשובות אובייקטיביות עבורן.. ובהחלט אני אשמח ליישב דעתי בעניין. אז ככה, מה הערך של עשיית מצווה תוך כדי עבירה? למי המשקל גדול יותר? איפה החשיבות גדולה יותר? ועד כמה ההלכה אמינה מבחינת מה שהיא קבעה? שהרי ישנן הלכות שאינן תקפות לדור שלנו או שאין להן ערך מוסף בדור שלנו. וכיצד ניתן לדעת מהי הדרך הנכונה ביותר ללכת בה?? כביכול אחרי איזה רב הכי נכון ללכת, שכן ישנם רבנים הרבה החולקים האחד על השני כיצד ניתן לדעת שהרב שמקיל בדבר מסויים צודק או להיפך מחמיר וצודק?? ישנה הרגשה הרבה פעמים שמוטב לעשות בירור ושיקול דעת עצמי של הדברים ולהחליט בעצמינו מה הכי נכון לעשות ולאו דווקא עפ"י פסיקתם של גדולים וחשובים. (איך נדע שאין הקצנה בדבר מסויים או הקלה??) נושא של קול באישה ערווה- עפ"י מה שקראתי ישנן הקלות. עד כמה ברור שזה חמור ועד כמה זה בסדר לשיר בפני גברים כך שלא יהיה בזה איסור כלשהו? ואני מאמינה שיש ללכת עם הדת כפי שהיא מתבקשת, אך קשה לי לראות אנשים שמתנדנדים כפי שנוח להם. יוצא מכך, וישנה הרגשה של שימת דגש על העיקר ולא על הטפל (שאני הכי מסכימה עם זה) אך, אנשים מתירים לעצמם לא להקצין וכן לשאוף לבן אדם וחברו ופחות בן אדם למקום. האם ישנו ערך פחות לחשיבות בן אדם למקום? כפי שרבים אומרים שלא ניתן לדעת מה הערך של מעשיך, תהנה בעולם הזה תוך עשיית חסדים וטובות עם הבריות. נורא קשה לי לקבל את זה כי משתמע כי אין ערך למצוות וכידוע לי משיעורים ששמעתי, עפ"י מה שגדלתי ומספרים שקראתי שלכל פעולה ולו הקטנה ביותר בין טובה לפחות טובה יש משמעות וערך עצום בעולם העליון. התחושה היא שאין התייחסות לזה מצד הרבה אנשים וכך הם מתירים לעצמם לנהוג כפי שמתאים להם (לא חס וחלילה שאני באה לשפוט.. אני בעצמי צריכה לתקן רבות.). אבל, אם אין חשיבות מצד אנשים רבים אז מה אנו ומה חיינו? ואולי מוטב להסיק חלילה כי דרכנו שגויה במידת מה?? בין אדם למקום הקב"ה מוחל אבל בין אדם לחבירו אינו מוחל עד שיפייס..אז מה הערך בעיניך של קיום המצוות שהם בין אדם למקום אם כביכול ניתן לא לקיים מצוות אלו או לעבור עליהן, חס וחלילה, ובכל מקרה ה´ מוחל וסולח?? ובאמת עיקר עבודתינו תיהיה על עבודה שבין אדם לחבירו ואז גם משתנים פני הדברים. ברור כי הקב"ה דן כל אחד בדרכים שונות. אך דבר זה מאוד מבלבל, כי מצד אחד אדם שכל ימיו לא שמר תורה ומצוות אבל כן הקפיד על בין אדם לחבירו ישנה תחושה של מתן חשיבות גדולה יותר בעולם העליון(אני לא מסיקה את זה מתוך חקירה של פני הדברים אלא מהתחושה שמסתובבת בין אנשים דתיים מסורתיים וחילוניים כאחד). אך אדם שהשתדל להקפיד על שני הדברים יחד נשמע כי הוא מתאמץ לשווא כי בן אדם למקום זה לא האישיו חס וחלילה. כפי שידוע לכל אדם יש תפקיד בעולם. יש אדם הנפטר מהעולם כשאין באמתחתו כפי הנראה מצוות, אלא חסדים וטובות עם הבריות. וישנה הרגשה שדבר זה מספיק ע"מ לעבור את העולם הזה בשלום. ושלא כולם בהכרח מחוייבים להתקרב אל הדת בעולם הזה בגלל כל עניין גלגול הנשמות והתיקונים שכל אדם צריך לעבור בזה העולם.. אני מודעת לזה ששאלתי שאלות רבות מכיוונים שונים אך בכל זאת אשמח לקבל תשובות ברורות.. תודה רבה ולילה טוב