מהי משמעות המתה בתורה?

שלום וברכה,
 
התורה, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
 
לא ניתן להשוות את מעשיו של אלוקים למעשי אדם. שהרי אדם רוצח את חברו מן העולם הזה, ולא יראנו שוב בחייו. אך כאשר הקב"ה הורג אדם, הוא בסך הכול מעבירו ממקום אחד אל מקום אחר, שהרי הנשמה הרי חוזרת אל העולם הבא - ואיננה מתה. העולם הבא הוא העולם האמיתי והנצחי.
 
1. אין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל. אכן יש חידה מדוע עוזה מת, ועצם העובדה שזו חידה, מעידה שהיה בדבר סוד וחשבון שמים מיוחד עם עוזה, בדומה לאיוב.
ברמת הפשט, נושאי הארון עסקו בקודש הקודשים, בדומה, להבדיל, לאנשי צבא האמונים על אנרגייה אטומית. הארון הגן על כל עם ישראל, והיו לגביו כללים ברורים וידועים. אחד מן הכללים הללו היה שהארון נושא את נושאיו, והכהנים היו חייבים להאמין בכך ולבטא את אמונתם - שאין הארון זקוק לתמיכתם. עוזה שרץ לתפוס את הארון, לא רק שגה בהנהגתו, אלא הראה שאף קודם לכן לא ייחס לארון את הקדושה והנס שהצטוו להאמין בו.
עוזה היה צריך לההרג על הארון כדי להראות לעם ישראל את הנס שבו, ובמטרה שהכהנים יאמינו בקדושתו ויכבדו אותו כראוי. אך ברמת הסוד, קרוב לוודאי שהיה בכך חשבון מגלגול קודם, שאת תיקונו זכה עוזה לתקן בדרך זו.
 
2. הקבלה מלמדת אותנו שכל תינוק שבא לעולם הזה, הוא נשמה שחיה בעבר חיים קודמים, וירדה לתקן תיקון כלשהו (זו הסיבה שנשמה אחת מגיעה להורים מסוימים, ונשמה שנייה מגיעה להורים אחרים, כל נשמה יורדת לעולם בהתאם לתיקונה האישי). כל ייסורים שאדם מקבל, ואפילו תינוק, מגיעים בהחלטה משמים - לטובת הנשמה ולא כדי להזיקה.

אמרו חז"ל (נידה דף טז, ב): "מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר".

וכן אמרו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב"

אפילו הייסורים נועדו לטובתנו: כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה.

לעצם שאלתך -  המצרים הם שגרמו את מות ילדיהם - מידה כנגד מידה. ראה במאמרי: במה המצרים היו אשמים?
https://www.hidabroot.org/article/94818
https://www.hidabroot.org/article/1124218
 
3. עמלקים היו נוודים ברבריים - רוצחים ואונסים ומגלי עריות כמו הוויקינגים, אך אם שבו בתשובה, אינם נקראים יותר עמלקים ולא הורגים אותם בעוון הוריהם.
כל עמלקי שקיבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח, לא נהרג על פי ההלכה (רמב"ם, הלכות מלכים, פרק שישי). יתירה מזו, עמלקי שהתגייר יוכל ללמוד תורה, כפי שסיפרו חז"ל בדעה אחת בגמרא: "מבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק" (גיטין דף נז, ב). המן הרשע היה כידוע מבני עמלק, אך צאצאיו שהתגיירו הפכו למלמדי תורה.
 
כדי ליישב את דעתך בנושא זה, נא קרא בסדרת הכתבות הבאה לפי סדר:
 
חלק א': כיצד לומדים מן התורה שהקב"ה אוהב אותנו?
https://www.hidabroot.org/article/1127096
חלק ב': מדוע קיימת תוכחה קשה בתורה?
https://www.hidabroot.org/article/1127201
חלק ג': מדוע קיימת תוכחה קשה בתורה?
https://www.hidabroot.org/article/1127347
חלק ד': מדוע קיימת תוכחה קשה בתורה?
https://www.hidabroot.org/article/1127584
חלק ה': מדוע הקב"ה העניש בחומרה את דור המדבר?
https://www.hidabroot.org/article/1127843
 
ואמליץ לך בחום לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון":
חלק א: https://www.hidabroot.org/video/59204
חלק ב: https://www.hidabroot.org/video/59205
חלק ג: https://www.hidabroot.org/video/59206
 
על התורה הקדושה נאמר "דרכיה דרכי נועם - וכל נתיבותיה שלום". התורה היא אשר לימדה אותנו "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. כיצד ניתן לחשוד בקב"ה שהוא אינו מוסרי? והרי כל המוסר והרחמים שלך מגיעים אך ורק ממנו יתברך.
הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".
מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם.
כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.
 
   עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.
 
לסיכום אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", המתארת דו-שיח עם אלוקים על שאלות רבות באמונה. לקריאת החוברת, חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית".
 
בברכה,
דניאל בלס