מהי תפילת שמונה עשרה?

שלום וברכה

תפילת שמונה עשרה היא התפילה שאנו מתפלים שלוש פעמים ביום בוקר אחר הצהריים וערב. שמות שלושת התפילות הם שחרית, מנחה, וערבית, שחרית זמנה מנץ החמה עד סוף ארבע שעות זמניות . מנחה מתפללים מחצי שעה לאחר חצות היום ועד הערב ומעריב זמנה כל הלילה.

את תפילת שמונה עשרה יש לומר בעמידה דייקא, ואעתיק לך קצת מהלכות התפילה, מספר קיצור שולחן ערוך, (ספר מומלץ לכל יהודי יש בו את כל ההלכות שנוגעות לבית היהודי.) המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שהוא מוציא בשפתיו, שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך.

ואם אינו יכול לכוין פי` המלות, לכל הפחות צריך שיחשוב בשעת התפלה בדברים המכניעים את הלב ומכוונים את לבו לאביו שבשמים. יכוין רגליו זה אצל זה כאלו אינן אלא אחת, להדמות למלאכים שנאמר ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראות כרגל אחת. ויכוף ראשו מעט למטה ויסגור עיניו שלא יסתכל בשום דבר. ואם מתפלל מתוך סידור, לא יסיר עיניו מן הסידור. ויניח ידיו על לבו, ימינו על שמאלו, ויתפלל בלב שלם באימה וביראה ובהכנעה, כעני העומד בפתח. ויוציא את המלות בפיו בכוונה ובדקדוק.

יזהר להתפלל בלחש, רק שהוא בעצמו ישמע מה שהוא אומר, וחברו שבסמוך לו לא ישמע קולו. לא יסמוך עצמו על שום דבר אפילו סמיכה כל דהיא. ואם הוא חולה קצת, יכול להתפלל אפילו יושב או שוכב, והוא שיכול לכוין דעתו. ואם אי אפשר לו להתפלל בפיו, מכל מקום יהרהר בלבו: לא יאחז בידו בשעת תפלת ש"ע, רק הסידור או המחזור אם צריך לו סוגר עיניו או מתפלל מתוך הסידור, שלא תתבטל כוונתו. ולא יתפלל כנגד איזה ציור. ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר, יסגור עיניו.

וכנגד מראה (שפיגל) אסור להתפלל אפילו בעינים סגורות. צריך לכרוע ולהשתחוות ד` פעמים בש"ע. בתחלת ברכה ראשונה ובסופה, ובברכת מודים בתחלתה ובסופה. כשאומר ברוך כורע בברכיו, וכשאומר אתה, משתחוה כ"כ עד שהקשרים של חוליות השדרה בולטים, וגם ראשו יכוף. וקודם שאומר את השם, זוקף בנחת (ע"ש שנאמר ה` זוקף כפופים). וכן במודים כורע ומשתחוה, וקודם שאומר את השם, זוקף. לא ישתחוה יותר מדאי דהיינו עד שיהיה פיו כנגד החגור, כי זהו דרך יוהרא. וזקן וחולה שמצטער בכריעה, כיון שהרכין ראשו, דיו.

אסור להוסיף השתחויות ביתר הברכות לא בתחלתן ולא בסופן: קודם עושה שלום וכו` כורע ופוסע שלש פסיעות כעבד הנפטר מרבו. הפסיעות יהיו בינוניות, ולכל הפחות כדי שיתן אגודל בצד עקב, ולא יפסע פסיעות גסות, ולא יפסע יותר מג` פסיעות. פוסע תחלה ברגל שמאל ואח"כ ברגל ימין, ושוב פוסע ברגל שמאל. ועודהו בכריעה, הופך פניו לשמאלו, שהוא ימין השכינה שהיא כנגדו בשעת התפלה ובצאתו מן התפלה, ואומר עושה שלום במרומיו.

והופך פניו לימינו שהוא שמאל השכינה ואומר הוא יעשה שלום עלינו. ואח"כ משתחוה לפניו ואומר ועל כל ישראל ואמרו אמן. אח"כ זוקף ואומר יהי רצון וכו` שיבנה בית המקדש וכו` כי התפלה היא במקום העבודה, ולכן אנו מתפללים על בנין בית המקדש שנוכל לעשות את העבודה ממש במהרה בימינו. והטעם שפוסעין תחלה ברגל שמאל, לפי שדרך הליכות האדם הוא לעקור רגל ימין תחלה, ולכן עוקר כאן שמאל תחלה להראות כאילו כבד עליו ליפטר מלפני המקום ב"ה.

ולכן אטר רגל עוקר תחלה שמאלו שהוא ימין כל אדם: יש אומרים דקודם שאומר את הפסוק יהיו לרצון, טוב לומר פסוק אחד מן התורה או מנביאים או מכתובים המתחיל באות כהתחלת שמו ומסיים באות כמו סיום שמו השם הראל הפסוק שלך הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל בברכה - בנימין שמואלי