מה לעשות כשטבעת הנישואין התקטנה?

  • כ"ה אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

מה הדין אם טבעת הנישואים שלי נהיית קטנה עלי ואני מאוד אוהבת אותה האם מותר לקנות אחרת או לשחזר אותה או להרחיב אותה יש לציין שמסומן בגב הטבעת את שם ה`,

תשובה

שלום וברכה

בכמה מקורות קדמונים ואחרונים משמע כי מנהג הנשים הנשואות לשמור מאד על טבעת קידושיהן, ולא יחליפוהו בשום דבר, ואף לא יסירום מידן ללא צורך. החינוך (במצוה תקנב) כתב בזה הלשון: "נהגו ישראל לקדש בטבעת להיות בידה תמיד למזכרת, ואף על פי שבשוה פרוטה בלבד אפשר לקדש מן הדין.

ומשמע מלשונו שכן היה מנהג בנות ישראל ללכת תמיד עם טבעת הקדושין על אצבעה מבלי להסירו, כדי שיהיה בידה תמיד למזכרת, ובספר יאיר נתיב להגאון החוות יאיר כי מנהג הנשים להקפיד מאד על זה, ובטבעות הקדושין תהיינה הנשים לא יסורו ממנו. וכן משמע בספר דברי יוסף להגאון רבי יוסף אירגאס זצ"ל (סימן מא) ומובא לעיל שדן אם מותר להיכנס בבית הכסא בדברים שכתובים עליהם תיבות בכתב אשורית, והביא ראיה להיתר ממה שהמנהג הפשוט אצל הנשים להיכנס בטבעת הקדושין שעל אצבעותיהן וחרותים על הטבעת שמות האיש והאשה בכתב אשורית ולא נשמע ולא נראה מרבותינו שיזהירו על כך ולא מחו בזה ואין פוצה פה ומצפצף. ומשמע שהיו הולכין תמיד בטבעת הקדושין מבלי להסירה.

שמירת הטבעת מכל משמר הובא גם בשו"ת מהרי"ל (סימן נב): "כללא דמילתא לעניות דעתי נראה הואיל ורגילין לקדש בטבעת, מסתמא המקודשת שמרתו ואינו מתאכל בימים רבים, כי כן רגילין לשמור טבעת הקדושין ימים רבים משום חיבה". כיוצא בזה מספר הגאון הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (חלק ג אה"ע סימן ג ד"ה ועוד יש) על מנהג בנות עירו בגדאד בארץ בבל: "ידעינן בבירור שהנשים פה עירינו יע"א קפדי בזה מאד, שלא למכור טבעת זו ולקבל דמיו". כעין זה מעיד הגאון רבי מלכיאל צבי הלוי זצ"ל בספרו דברי מלכיאל (ח"ה סימן רו): "ולזה נהגו בנות ישראל שלא למסור לאחר את טבעת הקדושין ושלא להחליפו לאחר, והיינו מפני שהוא דבר שנעשתה בו מצוה" מכל הנ"ל מובן שאין להחליף את הטבעת באחרת, אבל בהחלט אפשר להרחיב את הטבעת שיתאים לאצבע, וראוי לעשות כן.

לא הבנתי מה שכתבת שחקוק בגב הטבעת שם ה`, אם יש כזה נוהג יש לבטל אותו בהקדם. הגאון רבי יאיר חיים בכרך זצ"ל בתשובותיו חוות יאיר (סימן טז) נשאל בענין טבעת שחקוק בו שם בן ד` אותיות, והשיב: "אסור להשתמש בו בעוד השם חקוק עליו כי קדוש הוא וכקודש יחשב דאסור בהנאה ואם כן ודאי דאפילו להניח הטבעת בידו אסור דכיון שעל ידי זה מתנאה אסור וכו`, ואם כן אין תקנה לזה הטבעת רק על ידי נטילת כל ראשו שבו חקוקים אותיות הקדושים וגניזתן.

 ויש עוד לדון ולומר דכל הטבעת אפילו הסובב האצבע מצדדיו ותחתיתו נאסר דכל הטבעת נקרא מקומו ובסיסו דחותם ובטיל לגביה וכו`, מכל מקום נקוט מיהא דהחותם הנזכר קדוש יאמר לו". ויש להעיר על כך ממה שמבואר במדרש (בר"ר לח כה) על החותמת והפתילים והמטה שנתן יהודה לתמר, וזה לשון המדרש: "למי החתמת, טבעת היתה שהיה חקוק עליה שם המפורש. והפתילים, טלית מצויצת, והמטה, זה מטה של משה".

ולפי האמור שאסור להשתמש בטבעת שחקוק בו שם המפורש, צריך לומר כי יהודה לא נתכוון לקדשה בטבעת כי בטבעת שחקוק בה שם המפורש אי אפשר לקדש לכאורה כמו איסורי הנאה, ועל כרחין שהיה רק ערבון בעלמא וכפשטא דקרא. ובניגוד לשיטה המבוארת מדעת זקנים לבעלי התוספות (בראשית לח יח) כי הטבעת הזאת ניתנה לשם קדושין. אם אכן חקוק שם ה` בטבעת שלך, יש לעשות שאלה חכם מה לעשות עם הטבעת, ובכל אופן צריך לשמור שלא יפגע השם בעת הרחבת הטבעת!. חנוכה שמח - מנשה ישראל


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה