האם מותר לשחק בכדור ובפאזל בשבת?

שלום וברכה: ב. פיתה עם זעתר דינו כלחם רגיל. ג. כדור בשבת, זה לשון הגאון הראי"ה קוק זצ"ל בספרו אורח משפט (או"ח סימן קנב) "...הנה הכותב הזה, התחיל להראות בקיאות נגד האיסור של כדור הרגל, שנתפרסם מכל גדולי הרבנים, מפני שיש במשחק זה, כפי מה שהוא נהוג היום, עניינים של חילול שבת, ושל חילול יום טוב, במידה מרובה, שהם מלווים את השחוק הזה, כידוע, לכל, וראוי לכל מי שנזקק להוראה לדעת שלא רק את הדין ככתבו צריך המורה לדעת, אלא גם את הנדון של העובדה כמו שהוא בחיים, ומאחר שיחד עם כדור הרגל באים כל מיני חילולי שבת, וגם חילולי יום טוב, יפה עשו הרבנים שהם לוחמים בכל כוחם להודיע את איסורו.

ולא עוד אלא שהכותב הזה נתן מכשול לפני הרבים, שכרך את הדברים שנאמרו בהגהת שו"ע סי` תקי"ח בהלכות יו"ט, ששם כתוב ומותר לשחוק בכדור אפילו ברשות הרבים, שהיתר זה במקום שאסור בהוצאה לא נאמר אלא ביום טוב, שאין בו איסור הוצאה, רק בדבר שאין הוצאה בו שום צורך יום טוב כמו אבנים אסור הוצאה גם ביום טוב, ועל זה נאמרו הדברים שהכדור במקום שאיננו גורר עמו איסורים אחרים, אע"פ שאין בו צורך יום טוב גמור כי אם טיול בעלמא, מכל מקום מותר הוא ביום טוב לדעה זו.

וממילא מבוארים הדברים שבשבת שיש בו איסור הוצאה אסור לשחוק בכדור בכל מקום שיש בו משום איסור הוצאה, וביום טוב, שהיא מותר לדעת הגה זו, רק איסור ההוצאה הותר, אבל איסורים אחרים אם הם מלוים את משחק הכדור, כמו שהוא נהוגה היום, שעושים על ידו חפירות ובאים על ידי זה לנסוע באיסור גמור ממקום למקום בחילולי יום טוב גמורים בפרהסיא, בודאי שהוא איסור גמור.

ובהלכות שבת, שדעת המחבר ורוב הפוסקים המסכימים עמו כתובה שם מפורש, בסי` ש"ח סעיף מ"ה, אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור, הוא מסמא את העיניים, וכותב שהוא מותר בודאי לכל הדעות, שזהו דבר כזב, שהוא עוד גרוע מאי ידיעה במקורות. והנה שם כתב הרמ"א בהגה ויש מתירין ונהגו להקל, ולא נזכר כלל בענין שבת שיש אפילו דעה אחת שהיא מתירה בשבת ברשות הרבים, ובכל מקום שיש בו משום איסור הוצאה.

ומי שיש לו איזה ידיעה במקור הדין לא יוכל להעלות זה על לבו, שהרי בירושלמי תענית בפ"ד הלכה ה` אמרו בטעם חורבן ביתר, שהיה מפני שהיו משחקים בכדור, והיינו מפני חילול שבת שבו. וכ"ה מפורש במדרש רבה איכה מפני שהיו משחקים בכדור בשבת, והיינו ברשות הרבים, וממילא הוא אסור בכל מקום שההוצאה אסורה, אפילו בזמן שאין שום איסור כרוך בו, אלא איסור הוצאה לבד, ובמקום ששארי איסורים שהם אסורים גם ביום טוב נהוגין בו פשיטא הוא שגם להמתירין ביו"ט אסור הוא.

ודברי הרמ"א בדרכי משה הם מבוארים בזה, ופשוט הוא, דאף למאן דשרי מ"מ אסור לשחק ברשות הרבים בשבת ואפילו בכרמלית, דבקל הוא שנופל לחוץ מד` אמות, וכ"ש אם השחוק הוא בדרך שמוציאו שאסור עכ"ל. וממילא מובן שמאחר שבכל אופן שיוכל איסור לבוא על ידו. אסור הוא ואפילו בתוך ד` אמות, אסור הוא בשבת מפני שיבוא על ידי זה לידי איסור להביא אותו מחוץ לד` אמות כשיתגלגל שמה. וא"כ במצב של שחוק הכדור שבזמנינו שאינו גדור דוקא בד` אמות פשוט שרק שחוק וקלות ראש הוא לומר שהוא מותר מן הדין לא רק בשבת אלא גם ביום טוב, אפילו לדעת המתירים.

ומובן מאליו שמה שכתב הרמ"א בהגה על דברי המחבר האוסר, ויש מתירין ונהגו להקל, שכונתו היא רק באופן שאין בו משום סרך של איסור הוצאה בשבת, והוא הדין ביו"ט, שאין שום יסוד לאלה שנהגו להתיר רק באופן שלא יביא עמו שחוק זה שום איסור מהאיסורים הנוהגים ביום טוב, אבל בשחוק הכדור שנהוג עכשיו, שיש בו קשר עם איסורים חמורים שעושים לא רק את השבת כי אם גם את היום טוב, שהוצאה ומלאכת אוכל נפש מותרים בו, עושה אותו כחול ממש בחילולים גמורים, כמו חפירות ונסיעות וכתיבות ומקח וממכר ועוד כמה איסורים שנוהגים גם ביו"ט, שכל אלה האיסורים ועכ"פ איזה מהם נגררים עמו, הכל יודעים, שלא עלה על דעת שום אדם להתיר זה אפילו ביום טוב.

והראשונים לא דברו כלל על שחוק כדור מרוחב ופומבי כזה, הגורר עמו דברים רבים שמפסידים לגמרי את קדושת השבת והיום טוב ואת מנוחתו השלמה והמקודשת בישראל מעולם. ובאמת צדקו דברי המהרש"ל ביש"ש, שכתב על דברי המתירין ביום טוב אפילו במקום שאיננו גורר אחריו איסורים אחרים, כמו שחוק הכדור המצומצם שהיה בימיהם, שלא התירו המתירים ביו"ט כי אם לילדים ולא לעשותו מנהג ביו"ט לגדולים להפקיע ע"י זה קדושת יו"ט והרגשתו הרוחנית העליונה.

איך שיהיה על שחוק כדור הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו חס ושלום לא בשבת וגם לא ביום טוב, וכל המפריז בזה להתיר, הרי הוא מכשיל את הרבים, וגורם להרבות חילול שבת ויו"ט בישראל. ורחמנא ליצלן מהאי דעתא. והנה הארכתי בדברים כ"כ פשוטים, כדי להודיע לרבים שחלילה לסמוך על קולותיו של הכותב הנ"ל, ולא זו הדרך ליישר דרכי התורה בישראל ובא"י לומר שצריכים ידיעת המקורות, ולהורות לגמרי בהעלם עין מהמקורות, שהיא הוראת טעות ומכשול. אבל באמת השטחיות מצד איזה שלמדו קצת, והבורות ואי הידיעה מצד ההמון, הן הן גורמי התקלות בכל ערכי החיים שלנו. וכדי לבא לידי תיקון צריכים אנו להרבות למודי תורה בכל השדרות הרחבות, ואז ידעו להבחין בין האסור והמותר בכלל, ולא יהיו כעורים ההולכים ונכשלים, ולהרגיל במוסר ודרך ארץ את התלמידים שלא שמשו כל צרכן, שלא יקפצו להורות בלא המלכה בגדולים מהם. ואז יתישרו הדרכים כולם על פי התורה והמצוה שלעולם דרכיה הם דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אברהם יצחק הכהן קוק. ובשו"ת מהרי"ט צהלון החדשות (סימן רב) כתב בזה הלשון: "המשחקים בכדור בשבת ישתחקו עצמותם בגיהנום. גם עתה כדור יצנפם צניפה אל ארץ אחרת בראש גולים, ולא יעברו גאולים ופדויי ה` כי חטאתם כבדה מאד.

והרבנים הבחורים המורים זיקים חיצים ומות להכשילם מאת ה` להתיר את האסור, לא יקרא שמם רבנים כי אם דרבנים, והלואי כדרבן הזה המכוין את הפרה לתלמיה. אבל אורחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם, לחלוק על הרבנים זקנים הקדושים אשר בארץ משנים קדמוניות ומיחו בידם. ועתה עזבו עצת הזקנים והתראתם, וילכו אחר עצת הילדים הבחורים יחבאו בחורים ולא יורו הוראה כזו".

ואי לדידי צייתי הרועים יגרשום מן העיר, כי חס ושלום גורמים חורבן לעיר, ובודאי דבשבת כולי עלמא מודו דאסור משום כמה עבירות הנמשכות, וגדולה שבכולם ביטול בית המדרש. צא ולמד מה תיקן עזרא הסופר לקרוא בתורה במנחה בשבת מפני יושבי קרנות, וגם התירו חז"ל איסור טילטול לפנות אוצר ארבע או חמשה קופות בשבת משום ביטול בית המדרש, ואם התירו את האיסור משום ביטול בית המדרש, מינה נלמוד קל וחומר לעושי איסור ועבירות, וביטול בית המדרש, וביטול תפלת מנחה, וכמה מיני עבירות כולי עלמא מודו דאסור. וזהו אפילו בלא סופר ובלא כתב ומכתב. ומכל שכן בסופר וכתב ומכתב שעבירה גדולה היא בידם, וראוי לנדותם ולהחרימם למען ישובו מדרכם הרעה.

ומה גם כי שמעו כרוז הרבנים הזקנים אשר מימי עולם נהגו איסור, והם הקשו עורפם ושמעו עצת הבחורים, גדול עוונם מנשוא, וישובו אל ה` וירחמם ואל אלקינו כי ירבה לסלוח ויכפר בעדם. ה` הטוב ינחנו במעגלי צדק יושר כל מעגל טוב, ויורנו מדרכיו צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב. וה` יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן", עד כאן. חנוכה שמח – מנשה ישראל