מי כתב את הספר רזיאל המלאך?

שלום רב

ובכן, ספר רזיאל המלאך `המקורי` נמסר לאדם הראשון [ולהלן יובהר האמת בנוגע לספר רזיאל הנמצא כיום], וכפי המפורש במדרש כך היו מהלך הענינים במסירת הספר לאדם: "זו תפלת אדם הראשון שהתפלל בשעה שנגרש מגן עדן ועד שנתן לו הספר הקדוש הזה ויתחנן לפני הגבורה ויאמר: ה` אלהי העולם אתה בראת את כל העולם להדר יקר חסין ותעשה כרצונך. ומלכותך נצח נצחים ותפארתך לדור ודור ואין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך, ואתה כוננתני במעשה ידיך ותמשילני על כל בריותיך להיות שליט על מפעליך. והנחש הערום הארור השיאני בעץ תאוה חמד.

ועוד שאשת חיקי השיאה אותי ולא הודעתני מה יהיה ומה יהיה לבני ומה יבא עלי ולדורות הבאים אחרי. וידעתי ובינותי כי לא יצדק לפניך כל חי ומה כחי להעיז נגדך אין לי פה להשיב ולדבר ולא עין לישא כי חטאתי והרשעתי ובעוני נגרשתי היום והנני בוקע ופולח בארץ לעבוד את אשר ממנה לקחתי. ואין פחדי ומוראי על דרי ארץ כבתחלה כי מעת אכלי מעץ הדעת ועברתי על דבריך נטלה חכמתי ממני ואני בער ולא אדע וכסיל ולא אבין מה יהיה. ועתה אל רחום וחנון שוב ברחמיך הרבים על ראש יצירותיך ועל רוח שנפחת ועל נפש שנתת.

קדמני בחסדך כי אתה חסיד ארך אפים ורב חסד. תעלה תפלתי לפני כסא כבודך ותגיע שועתי לפני כסא רחמיך ותחנני, יהיו לרצון אמרי פי לפניך ואל תתעלם מתחנתי. אתה היית ותהיה לעולם, אתה משלת ותמשול, חמל נא על מעשה ידיך והבינני והודיעני מה יהיה לתולדתי ולדורותי ומה יבא עלי בכל יום ויום ובכל חדש וחדש ואל תכסה ממני חכמת עזריך [נ"א עריך] ומלאכיך. אחר שלשה ימים לתחנוניו בא אליו רזיאל המלאך שהוא ישב על הנהר היוצא מגן עדן ויגלה אליו עד חום השמש ובידו ספר, ואמר אליו אדם למה אתה משתומם למה תתעצב ותדאג מיום שעמדת בתפלה ובתחנונים נשמעו דבריך ואני באתי להבינך אמרות טהורות וחכמה רבה ולהחכימך בדברי הספר הקדוש הזה ובהם תדע מה יקראך עד יום מותך.

וכל אדם מבניך שיעמוד תחתיך וכל דורות אחרונים שינהגו בספר הקדוש הזה בטהרת בשר ועניות רוח ויעשה כל מה שכתוב בו כמוך יהיה יודע מה יבא בכל חדש וחדש ובין יום ובין לילה ויהיה כל דבר גלוי לו ויבין וידע אם יהיה רעה או רעב או ערוב כבד או גשמים או בצורת או תרבה התבואה או תתמעט או ימשלו רשעים בעולם, אם ארבה ואם חסיל יהיה ואם ישל עץ את פירותיו ואם מכה שחין בבני אדם, ואם מלחמות תהיינה ואם יסורין יהיו ואם מות ימשול בבני אדם או בבהמה ואם גזרה טובה תצא ממרום או רעה ואם דם ישפך או יאנק חלל בעיר.

ואתה אדם קרב עד הנה ותן לבך ואודיעך מה דרך הספר הזה ומה קדושתו. ויפתח רזיאל המלאך את הספר ויקרא באזני אדם ויהי כשמעו את דברי הספר הקדוש הזה מפי רזיאל המלאך ויפול על פניו מרעיד. ויאמר רזיאל קום התחזק ואל תפחד ואל תירא וקח את הספר הזה מידי והשמר בו כי ממנו תדע ותשכיל ותודיע לכל מי שיזכה בו ויהיה חלקו. ובעת שלקח אדם את הספר הזה קדחה אש על שפת הנהר ויעל המלאך בלבת אש השמימה אז הבין וידע אדם כי מלאך אלהים הוא ומלפני המלך הקדוש שולח הספר הזה והחזיק בו בקדושה ובטהרה.

ואחר ארבעה דורות עמד חנוך בן ירד והשכיל ביראת אלהים והנהיג עצמו בטהרה והיה רוחץ ומתקדש במים חיים ומפיל תחינה לפני בורא הכל ונגלה המקום בחלום שנטמן בו הספר. הדרך שנוהג בו ומה מלאכתו וקדושת טהרתו והשכים והלך למערה ואיחר עד הצהרים ומכח החמה בא נפשו שם שלא יבינו בו אנשי המקום ולפני האל ברוך הוא התחנן ועלה בטהרה והחזיק בשם הטהור ובשעה שהבין בו נהרו עיניו בכל דרכיו ויתנהג בו והלך עד שנדמה לקדושי מרום ונבדל מן דרי הארץ ואיננו כי לקח אותו אלהים.

כי בספר הזה החכים והערים בתקופות ומזלות ובכל מאורות המשרתים לכל חדש וחדש והשמות הנקראים לכל תקופה והמלאכים המשרתים בארבע תקופות השנה והשכיל שמות הארץ ושמות השמים וגם שמות חמה ולבנה. והוסיף לכבדו בכל כחו והבין בכל חכמה יותר על אדם הראשון והבין כי לא עצרו כח לעמוד בו דורות הבאים אחריו כי עצום ומכובד הוא והצפינו עד עמוד נח בן למך איש צדיק תמים היה בדורותיו... וממשיך המדרש שם באורך בהשתלשלות הספר מדור לדור עד לשלמה המלך.

אולם בענין ספר רזיאל הנמצא עמנו כיום הדברים אינם פשוטים כלל וכלל. כי הן אמת שהספר רזיאל הוא ספר עתיק יומין, אכן עם כל זה למודעה אנחנו צריכים, כי שלטו בספר הזה ידי מינים ועובדי גלולים והוסיפו וגרעו ממנו כרצונם, כמו שכתב בשו"ת פנים מאירות (ח"א סימן מ"ה), וכן העיד הרב חיד"א ז"ל בקונטרס מעגל טוב: וראיתי שם השבעה אחת, וזה נוסחה, אני פלוני משביע עליך שם הוי"ה בשמות פלוני ופלוני וכו` - וזה מינות וכפירה גמורה, וחלילה לזרע ישורון להאמין שיש ח"ו שום כח בעולם שיוכל להכריח את הבורא יתברך, והוא למעלה מכל הכחות, כמו שיסד הפייטן בשיר היחוד, כל שם ולהט לא ינצחוך, ובודאי הוסיפו זאת עובדי אלילים, וכן הרבה: ולפיכך אין ללמוד בתוכו רק עם רב מובהק גברא רבא דאיתמחי שיודע להשליך את הפסולת אשר הוסיפו הרשעים הארורים, ולברר את האוכל.

והאריך בזה מחבר אחד בספר הנקרא "רפאל המלאך" (דף נ"ח ע"א) עוד הרבה דוגמאות נוראיות מתוך הספר המצוי בשם רזיאל המלאך, כמו שחיטת תרנגול לשמש, ועוד ועוד, דברים שאי אפשר להאמין שמקורם טהור ויש בהו משום סרך ע"ז, וקרא תגר על המדפיס שעירבב קודש בחול. וכבר כתב כעין זה מרן רבי חיים ויטאל זצ"ל מדברי רבו (שער רוה"ק שער ז) וז"ל :" "פעם אחרת השיב מורי ז"ל לאיש הנזכר על שאלה הנזכרת דע כי כל השמות והקמעין הנמצאים עתה כתובים בספרים הם מוטעים ואפילו השמות והקמעין שנתנסו והומחו ע"י מומחה יש בהם טעויות רבות, ולכן אסור להשתמש בהם, ועוד אמר האריז"ל שיש בידו לתקן ספר רזיאל וס` ברית מנוחה אבל לא רצה לתקנם לבל ישתמשו בהם".

בשם הגדולים להחיד"א (ח"ב ערך ח` אות פ"ז) הביא בשם ספר חשק שלמה שהחוקרים הקדמונים כתבו שחיבר שלמה המלך ע"ה ספרים רבים ומכללם ס` הרזיאל, ויש שיחסוהו להרב ר` אברהם אבולעפיא אשר היה קורא עצמו בספריו בשם רזיאל אשר גימטריא אברהם, ויש אומרים שנתחבר בימי הגאונים. והיעב"ץ בספרו תורת הקנאות כתב שמזוייף הוא. ואפשר שכל הדיעות אמת, שעיקרו מאדם הראשון ורזיאל המלאך, והוסיפו עליו במשך הדורות, וגם היה לעובדי ע"ז גישה לספר זה והכניסו בו דברים אשר לא כדת. בהצלחה - מנשה ישראל