מדוע בימים שמחים לא אומרים וידוי או תחנון?

שלום רונן

 בימים שנקראים מועד, אנו נמצאים בקירבה מיוחדת לקב"ה ואיננו זקוקים לאמירת התחנון, אמירת תחנון היא בבחינת עבד, לא בבחינת בן, בנים אינם צריכים להתחנן ובימים אלו הקירבה כל כך גדולה עד שאיננו נזקקים לתחנון.

ושים לב שגם בתשעה באב לא אומרים תחנון, משום הפסוק באיכה " קרא עלי מועד לשבר בחורי" תשעה באב הוא מועד, הקב"ה משום היותו אבינו וביחס מיוחד כל כך עמנו קבע איתנו מועד ופגישה שלצערנו היתה לרעה, אך בעתיד אותו יום יהפך למועד של שמחה.

בקשת סליחה שייכת באופן תמידי ולכן נאמרת תמיד. הוידוי שהזכרת שייך כחלק מאמירת התחנון ולכן לא נאמר כשלא אומרים תחנון.