מצוות ההוכחה

לכבוד השואלת, 

בגמרא מובא ב' הענינים: 

1. "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". זהו במצב שאת יודעת בבירור שאפילו אם תתני תוכחה לא ישמעו לך, אז עדיף שלא לתת. אמנם הלכה זו היא רק בנוגע לעבירה דרבנן. 

לכן לגבי בורר בשבת שהיא מדאורייתא, עדיין יש חיוב במצב כזה לומר תוכחה. 

2. "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע". לכן אם את מרגישה בבירור שכאשר תתני את התוכחה, הדבר לא יישמע (ואולי עוד יגרום להיפך), אין לומר את התוכחה. 

ולפי זה, ואם את לא בטוחה איך הצד השני (האדם שמוכיחים אותו) יגיב , אז יש לומר בצורה עדינה ביותר בכדי לסייע שמא יקבלו את דברי התוכחה. 

בברכה, 

רב נחום