העולם שאחרי

תחיית המתים: איך זה בדיוק יקרה?

ההבדל בין מתי שנקברו בארץ ובחו"ל, איך התורה שאדם לומד מסייעת לו לתחיית המתים, ומהי עצם הלוז? קבלו מקורות מרתקים בנושא

אא

בא וראה, הרי נאמר שכל המתים שנקברו בארץ ישראל יקומו תחילה, לפי שהקב"ה יעורר עליהם רוח חיים ממרום ויחיה אותם - אלו המתים שבארץ ישראל שהם יחיו תחילה... אלו המתים שבתוך ארצות אחרות, שלא כתוב בהם - תחיה - אלא קימה, שהרי רוח החיים לא תשרה בהם אלא בארץ ישראל לכן כתיב במתי א"י תחיה, ואלו המתים שבחוץ לארץ יברא ויתקן הקב"ה את גופם ויקומו גוף בלא רוח ונשמת חיים, אלא יתן בהם הקב"ה מעט חיות, שהיא החיות הנעשית כסא להנפש כדי שיוכל הגוף לקום ולהתגלגל. ואחר כך יתגלגלו תחת עפר הארץ, עד שיגיעו לא"י ושם יקבלו את הנשמה, ולא ברשות הסטרא אחרא - בחוץ לארץ, בשביל שיתקיימו בעולם כראוי.

(זוהר חיי שרה קלא מתוק מדבש עמ' קג-קד)

הדודאים בזמן תחיית המתים

רבי יצחק הקדים לפרש את הכתוב: "הדודאים נתנו ריח וגו'" (פירוש רש"י דודאי התאנים נתנו ריח טוב)... "באותה שעה ישיב קדשא בריך הוא כל מיני ריחין שבגן עדן עליהם", פירוש על הגופים שיקומו בתחיית המתים.

אמר רבי יצחק: אל תקרי הדודאים אלא הדודים, זהו הגוף והנשמה שהם דודים ורעים זה עם זה כי לעתיד לבוא שיזדכך הגוף תהיה לו קרבות יתירה עם הנשמה ויהיו ידידים זה לזה. רב נחמן אמר: דודאים ממש, מה דודאים מולידים אהבה בעולם, לפי שגורמים להולדת בנים, אף הם, הגוף והנשמה, מולידים אהבה בעולם, ואמר שיתנו על ידי כשרון מעשיהם ריח טוב בעולם ועל ידי זה יזכו "לדעת ולהכיר לבוראם".

 (זוהר, תולדות קלד מדרש נעלם מתוק מדבש עמ' קעה-קעו)

התורה מגנה על הנשמה ופותחת לה שערי גן עדן

וכל מי שעוסק בתורה לשמה, כשיהיה נפטר מזה העולם, ויוליכו אותו מן הבית לקבר, התורה הולכת לפניו ומכרזת לפניו ומגנת עליו שלא יקרבו אליו בעלי הדינים להזיקו. כשהגוף שוכב בקבר היא שומרת עליו שלא יגעו זרים בקברו ולא יהיה נדון בחבוט הקבר. כשהנשמה הולכת לעלות מגן עדן של מטה דרך ההיכלות לגן עדן של מעלה לחזור למקומה, היא הולכת לפני אותה הנשמה. וכמה שערים סגורים נשברים ונפתחים מלפני התורה ההולכת לפני הנשמה - עד שנכנסת למקומה לגן עדן העליון, ועומדת על האדם עד שיתעורר ויקום בזמן שיקומו מתי העולם, והיא מלמדת זכות עליו...

 התורה תלך לפניו בעת פטירתו מן העולם בשעה שהגוף שוכב בקבר כי אז... התורה מגנת עליו מדיני הקבר... בזמן שיתעוררו ויקיצו מתי העולם מן העפר אז התורה תהיה מליץ יושר עליך ללמד עליך זכות.

(זוהר, וישב קפה מתוק מדבש עמ' סד-סה)

הקב"ה יחיה את גוף האדם - על ידי טל מיוחד

בידו של אהרן הכהן היה מקל יבש, והקב"ה לפי שעה החזירו להיות בריה משונה ברוח וגוף, כל שכן אלו הגופים שהיה בהם רוחות ונשמות קדודות ושמרו מצוות התורה ועסקו בתורה יומם ולילה והקב"ה הטמין אותם ושמרם בעפר, על אחת כמה וכמה לעתיד [לבוא] בזמן שהקב"ה ישמח עולמו על ידי שיחיה את העולם שנחשב [עד עכשו] כמת, אז בודאי שהקב"ה יעשה את גוף האדם בריה חדשה.

אותו הגוף שמת - הוא ממש יקום כדי שיכירו שהוא הפלוני הקודם...

עצם אחת נשאר מן הגוף תחת הארץ וזה לא ירקב ולא יבלע בעפר [הארץ] לעולם [וגם לא מתעכל על ידי דגים] והוא שמור במצולות הים לעת תחיית המתים. [אז] הקב"ה ירכך אותו... על ידי טל של תחיה [שירד] מאורות של מעלה... ויעשה אותו כשאור בבצק.

(זוהר, וארא כח, מתוק מדבש עמ' רצז-רחצ)

שירת "אז ישיר" - תושלם בתחיית המתים

[במסכת סנהדרין צא: לומדים שכתוב בלשון עתיד כי] שירה זו תלויה ותהיה נשלמת לעתיד לבוא, שעתידים ישראל לשבח שירה זו להקב"ה בתחיית המתים...

[יתר על כן, אפילו אותן נשמות שהגיעו למדרגות עליונות שבעולם האצילות] ונתקשרו בקשר של צרור החיים... עתידים כולם לחיות בגוף [שנית] לעתיד לבא ולראות הנסים והגבורות שיעשה הקב"ה לישראל. [המלה "אז" גם כן בא ללמד שבעתיד לבוא] עבודת הבורא [ייעשה] בשלמות כי על ידי המיתה נתכת זוהמת הנחש ומה שנתעקם הכל יתיישר ויתוקן.

(זוהר, בשלח נד, מתוק מדבש עמ' תקצח-תר)

תחיית המתים תתחיל בצפון

אמר רבי שמעון: בזמן ההוא שיתעוררו ויקיצו מתי העולם, ויתיצבו בארץ הקדושה, יקומו צבאות צבאות, כולם יקומו על ארץ הגליל לפי ששם עתיד מלך המשיח להתגלות לפי שהוא חלקו של יוסף. ועוד, כי שם נשברו בתחילה ומשם התחילו להגלות מעל מקומם, ולהתפזר בין האומות העולם כמו שנאמר על השאננים בציון והבוטחים בהר שומרון.

ולמה יקומו בתחיית המתים בגליל תחילה[?] לפי שהוא חלקו של יוסף שהושם בארון [במצרים], ואחר כך נקבר בארץ הקדושה דכתיב "ואת עצמות יוסף העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם". ויוסף הוא שעמד בקיום הברית, כלומר בנסיון הברית יותר מכל אחיו, כי להם לא נזדמן נסיון כמוהו.

ובזמן ההוא שיתעוררו כל המתים צבאות צבאות, כולם ילכו לחלק אבותיהם, ושבתם איש אל אחוזתו ורומז על החזרה של אלו שיקומו בתחיית המתים ויכירו זה לזה. ועתיד הקב"ה להלביש לכל אחד ואחד לבושי רקמה, ויבואו כולם וישבחו לקונם בירושלים, ויתחברו המונים המונים, וירושלים תתפשט לכל הצדדים לארכה ולרחבה, כדי שתכיל בקרבה את כל ההמונים שיקומו בתחיית המתים.

(זוהר, ויקהל רכ מתוק מדבש עמ' תפז-תפט)

מחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין סדר תחיית הגוף

להבין את ענין העצם המובא במאמר הבא, שיהיה כשאור שבעיסה ועל ידו יבנה הקב"ה את הגוף בתחיית המתים, כתב הרמ"ק שהוא עצם קטן כעדשה בקרוב, שהוא בתוך הגולגולת, ועליו רשת קטן מורידין דקים, שבו תלויים כל החמשה חושים, הראיה והשמיעה והריח והטעם והמשוש, שהם כלל כחות כל הגוף, והוא כחוש המשותף, ולהיות בו כחות אלו הוא כשאור אל הגוף. כי עיקר הגוף הוא החמשה חושים, והוא מקור להם שממנו מתפשט כח הראות לעינים, והשמיעה לאזנים, והריח בחוטם, והטעם בחיך, והמישוש בכל הגוף, וזה מורה שיש בו כלל הגוף ואבריו, לכן הוא מקור שממנו נובע חלב להתפשט בכל הגוף. והיא נקודה אמצעית לכל הגוף שממנה הושתת הגוף גם מאז בשעת ההולדה. וזה העצם נשאר קיים ולא נרקב לעולם, והוא יהיה כשאור בעיסה, ויתפשט לארבע זויות הגוף, וממנו יבנה וישתכלל כל הגוף, (ועי' בפ' וארא דף כח ע"ב).

אמר רבי שמעון: בזה נתקשו ונחלקו הראשונים: איך ובאיזה אופן תהיה תחיית המתים? לבית שמאי יש חילוק בין יצירת הולד בעולם הזה, לבין תיקון הגופים לתחיית המתים, כי ביצירת הולד נרקם תחילה העור, ואחר כך הבשר, ואחר כך גידים ועצמות, ובתחיית המתים יתוקנו תחילה העצמות, ואחר כך הגידים והבשר והעור, כמו במתי יחזקאל.

 ובית הלל סבירא ליה שגם בתחיה יהיה עור תחילה ואחר כך בשר וגידים ועצמות, (ועיין במס' נדה דף כה ע"א, ובתוס' ד"ה עור) אבל העיקר כבית הלל, כי מתחיית המתים של יחזקאל אי אפשר ללמוד כל סדר התחיה.

אלו העצמות שהחיה הקב"ה, נסים ואותות משונים עשה בהם הקב"ה כדי להראות לבני ישראל שיאמינו שתהיה תחיית המתים.

(זוהר, פינחס רכב מתוק מדבש עמ' קכד)

עצם הלוז

כל הדורות הבאים אחר אדם הראשון נתפסו למיתה בעון עצמם ומעטים הם המתים... בחטאו של אדם הראשון, לכן נשלף והוצא רוחם מן הגוף שהוא לבוש הנשמה, על ידי המיתה. אחר כך הגוף נגנז בעפר בסוד כי עפר אתה ואל עפר תשוב... ושם בקבר ששם נתהפך גופו של אדם לעפר נגנזו כל כחות הגוף בעצם אחד חזק הנשאר קיים מן הגוף לעולם ואין כליון, ועצם זה נקרא לוז. והוא עצם כעדשה שבמוח, שבו משכן ושורש החמשה חושים, שהם עיקר כל הגוף ומשכן הנשמה, והוא יסוד אליהם, ומשם יהיה תחילת התחיה שבני ישראל יקומו בגוף נקי וטהור. [כלומר], יהיו נבנים בגוף כבתחילה, כמו גופו של אדם הראשון ויקומו מחנות מחנות שנית, כמו בהיותם בעולם הזה בחיים, ויקומו דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, ויתעוררו ויתגלו בארץ הקדושה שיתגלגלו דרך מחילות עפר עד ארץ ישראל, ושם יקומו בשלמותם.

ועתיד הקב"ה לגבל וללוש את אותו העפר הקודם שממנו היה גופו הראשון של האדם ממש ולתת בו כח גיבול דק כמו השאור שבעיסה, ומאותה גיבול העיסה שהיא חלק צלול ורוחני של מעלה יתוקן ויתישר כלי שלם, דהיינו שיבנה גוף הראוי לקבל נר"ן (נפש רוח נשמה) דאצילות לעתיד לבא בלא יצר הרע.

(זוהר, ואתחנן דף ער מתוק מדבש עמ' קמ)

מחלוקת רבי שמעון ורבי ברוקא בעניין התחייה

בעניין גופות הרשעים שפעלו אפילו מעט טוב בנפשם בגלגולם הראשון, מצינו בזוהר(פ' חיי שרה דף קלא ע"א, פ' משפטים דף ק ע"א, ועוד) שבתחית המתים יקומו גופות אלו, אבל למיעוט הטוב שבנפשם יזכו רק למעט תענוג. וכפי השתדלותם בחייהם בתורה ומצוות כך ישלימו נפשם... שבגוף זה תקום הנשמה. ובענין אלו שבכל גלגול תיקנו רק אבר אחד מגופם.

בגופות אותם הרשעים הגמורים שלא פעלו אפילו מעט טוב בנפשם, ולא שבו בתשובה כלל בגלגולם הראשון... אמר רבי ברוקא יקומו בתחיית המתים עם הגוף האחרון שזכה להיתקן. הגופות הקודמים שלא נתקנו הם יורדים לארץ הנקראת נשיה, ושם הם קיימים ונתקנים, ובזה אין עצמותיהם וקברותיהם לבטלה מוחלטת, כי אינם נכרתים לגמרי, אבל מצד שאינם עולים לתחיית המתים בארץ תבל שלנו, לזה יצדק עליהם שֵם אבודים...

ועל זה הקשה עליו רבי שמעון שהרי הגם מי שמתקיים בנשיה, עם כל זאת שֵם אבדון יצדק עליו בעצמותיו שבקברו הנמצאים בארץ שלנו, שהרי הוא לא יקום בגוף זה בארץ תבל שלנו... אלו הגופות הראשונים הגם שיורדים לנשיה, עם כל זאת הרי הם נתקנים שם, ולכן בזמן תחיית המתים יזכו לקום בגופות אלו הראשונים, בזמן חידוש העולם ובסיוע תורת הצדיקים.

דברי רבי שמעון הם רק על גופות שבגלגול א' וב'. אם הגוף לא חזר בתשובה בעודו בחיים אלא עמד במרדו והראה שאינו רוצה להתנהג כראוי, אז לאחר מותו הנפש נפרדת מן הגוף לגמרי והגוף נקרא[ת] ערפה לפי שחזר ערפו מן התשובה. וגוף הזה נאבד משני עולמות, ונמצא שלא יקום גופו לעולם בתחיית המתים, לפי שאין לו שמירה של הנפש...

אמר רבי שמעון והרי הרבה קברים קיימים בחנם בלי שום תועלת, והרי אם הגוף נאבד שלא נשאר בו חיות הנפש... אם כן על איזה גוף תקום הנפש לתחיית המתים [?] כי בודאי עתידה הנפש הקדושה להתקן כי לא ידח ממנו נדח, ואם אין לה גוף איך תקום לתחיה [?] [ועוד הקשה]: אם הגוף יהיה נאבד משני עולמים ולא תקום לתחיה, והנפש יורדת לארץ התחתונה הנקראת נשיה, שהיא אחת משבע הארצות שבבטן האדמה, ושם היא נשכחת לדורי דורות, כמה קברים הם לחנם בלי תועלת לגוף אם הנפש נפרד ממנה [?]

אלא אמר רבי שמעון ודאי הקב"ה לא יכלה את מעשה ידיו, כי לא ידח ממנו נדח, וכולם יותקנו אחר קבלת עונשם, ואפילו אלו שנאמר עליהם (בפרק חלק) שאין להם חלק לעולם הבא ולא יקומו בתחיית המתים, גם אלו יתוקנו כשהקב"ה יחדש את עולמו.

... וכל החידוש של השמים והארץ יהיה כדי שלא יתבטלו מעשה ידיו של הקב"ה, שהם הנפשות והגופים שנאבדו משני עולמים, ור"ל אפילו אותם הרשעים שלא עשו תשובה בחייהם ונאמר עליהם שלא יקומו בתחיית המתים, וירדו לארץ הנקראת נשיה, עם כל זה בעת חידוש העולם, יהיה תורת הצדיקים מסייעתם לתקנם ולחדשם, שתכלה ותתבטל הרעה שבהם ויזכו גם הם לקום בתחיית המתים ותאיר אור נשמתם.

ודע שכדברי רבי שמעון כאן, מצינו בפשיטות בזוהר (במדרש הנעלם פ' חיי שרה דף קל רע"א), כי מבואר שם שהרשעים עתידים לקום בתחיית המתים בכח תפלת הצדיקים, ורק נחלקו אם מועלת תשובה לאחר התחיה או לא. אבל פשוט שיקומו על ידי תפילת הצדיקים, (ועיין לקמן בביאור עמ' תקנא). ועוד מבואר בזוהר (מדרש הנעלם פ' וירא דף קיד סע"ב), כי בזמן תחיית המתים עתידים הצדיקים להחיות את הרשעים שעל פי דינם אינם ראויים לקום, כמלוה ברבית וכיוצא בהם, שאלו הרשעים אם היו דבוקים בצדיקים באהבה ובאמת, יזכו לקימה על ידי הצדיקים, והיינו כמבואר בדברי רבי שמעון כאן שיקומו על ידי תפילת הצדיקים וסיוע תורתם.

ממשיך רבי שמעון לדרוש ולבאר עניין הרשעים שאין בהם טוב כלל, ואמר ואלו הרשעים הנ"ל הם על פי רוב העשירים שבגלות שבוטחים בעושרם, שעליהם נאמר שנאבדים משני עולמות לפי שחושבים שהעולם הזה הוא שלהם, ועושים עיקר מגופם וממלאים תאותיהם.

ועם כל זה... גם הם יתוקנו, אבל העניים שהם הצדיקים, שאינם נמשכים אחר תאוות עולם הזה, ואין להם עשירות בעולם הזה, כדי שלא ינוכה משכרם לעולם הבא, הטובות שלהם ושכרם שמור לעולמות הטובים שבעולם... שבהם נבראו שתי התורות, תורה שבכתב... ותורה שבעל פה- שהשכר של אלו הצדיקים שמור וצפון שם. וכשעולים לגן עדן התחתון שם מקבלים את הארות... ששם נעשים גופים רוחניים הנקראים "חלוקא דרבנן", שאלו הגופים נבראו בשם הוי"ה, והן הגופים שמתלבשים בהם נשמות הצדיקים בגן עדן התחתון אחר פטירתן מן העולם, ובכח זה הם יכולים לקבל שכרם.

(תיקוני הזוהר, עו תיקון לא מתוק מדבש עמ' תפ-תפד)

דרגו את המאמר:

ממוצע 5 (85 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים