ראש השנה

ראש השנה שחל בשבת: הלכות מיוחדות

מתי אוכלים סעודה שלישית בראש השנה? ואיך מדליקים נרות ביום החג השני?

| כ' אלול התשע"ז |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
אא

אם טעה בחתימת הברכה, ובמקום לסיים 'מקדש השבת וישראל ויום הזכרון', חתם 'מקדש ישראל ויום הזכרון' בלבד, אינו חוזר, מאחר וכבר הזכיר שבת באמצע הברכה. והוא הדין אם טעה וחתם 'מקדש השבת' בלבד, שיצא ואינו חוזר. (חזו"ע יו"ט פח. פסח רכג)

 

זמן סעודה שלישית

ראש השנה שחל בשבת, אוכלים סעודה שלישית כבכל שבת, ועל כן יכלכל דבריו במשפט לאכול מוקדם את סעודת הבוקר, כדי שיאכל סעודה שלישית לאחר חצות היום [12:30], ויהיה לו תאבון לסעודת הלילה השנית של ראש השנה.

הנכון לאכול סעודה שלישית לאחר תפילת מנחה. ומכל מקום אם חושש שאם יאכל לאחר מנחה, יקשה עליו לאכול בליל שני של ראש השנה [וכגון שקבעו את מנחה בשעה קצת מאוחרת] או במקום שחלק מהציבור לאחר שחזרו לבית הכנסת לתפילת מנחה, אינם חוזרים שוב לביתם לאכול סעודה שלישית ונשארים בבית הכנסת עד תפילת ערבית, כדי שלא להפסיד את מצות סעודה שלישית, יש לייעץ להם לעשות כך: לחלק את סעודת היום לשתי סעודות, והיינו שיטלו ידיהם ויאכלו כביצה [כ-60 גרם] לחם עם סלטים [ומנה ראשונה], ויברכו ברכת המזון, ויסיחו דעתם מעט באיזה ענין, כגון לצאת מעט לחוץ או לבית הכסא, ואז יטלו את ידיהם שוב עם ברכה לצורך סעודה שלישית, ויאכלו כביצה לחם עם התבשילים של החג כבשר שמן וכיוצא. ופשוט שכל זה כאשר אוכלים את הסעודה השלישית לאחר זמן חצות היום, כי קודם חצות עדין לא הגיע זמן סעודה שלישית. (שו"ע סימן רצא סעיף ג ובאחרונים שם)

 

צדקתך

אומרים 'צדקתך' במנחה, שכיון שהוא יום דין, אומרים בו צידוק הדין. ומנהג בני אשכנז שלא לאומרו. (קפה)

 

תשליך

גם בשבת אומרים את סדר התשליך. ובמקום שאין עירוב, יאמרו את שלושת הפסוקים בלבד [מי אל כמוך וכו'] ולא יוציאו את המחזורים. אולם אם יש חשש שיוציאום לרשות הרבים, יאמרו את התשליך ביום השני של ראש השנה. (קפז)

 

זמן ההכנות לליל שני - מוצאי שבת

כבר בארנו כי טוב לבשל את כל המאכלים של ליל החג השני ביום שישי, ובליל החג - מוצאי שבת, רק יחממו אותם. וידליקו את הגז מאש הדלוקה מערב שבת. ולא יתחילו בסידור השולחן ושאר ההכנות אלא אחר צאת השבת, שהרי אסור להכין משבת ליום טוב. וקודם ההכנות יאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ומכל מקום אם בני הבית מרובים והזמן דחוק, יכולים להתחיל בסידור השולחן מיד לאחר השקיעה, אבל את שאר המלאכות כהדלקת אש אפילו מאש לאש, לא יתחילו בשום אופן אלא לאחר צאת השבת. (חזו"ע פסח רסח)

הרגיל להוציא את השבת כזמן רבנו תם, ישים לב שלא להדליק אפילו מאש לאש קודם זמן זה, ורק בשאר ההכנות שאינן איסור מלאכה מן התורה בשבת, כשטיפת כלים וסידור שולחן, רשאי לעשות קודם זמן זה. ומכל מקום רשאי לומר לחברו שאינו מוציא את השבת כזמן רבנו תם או לילדו הקטן, שידליק עבורו את האש והגז, ואז יהיה רשאי בעצמו לתת על האש את התבשילים המבושלים כבר מיום שישי כדי לחממם, ואפילו תבשילים לחים כמרק וכיוצא בזה שבשבת אסור לחממם, עתה מותר לחממם ולהרתיחם. וכמו כן, מי שיש לו 'פלאטה של שבת' דלוקה, אף שהוא מוציא את השבת כרבנו תם, מותר לו לכתחילה לחמם על הפלאטה מרק קודם זמן רבנו תם, אף שהמרק ירתח.

והטעם לדבר, כי הנה בגמרא (מסכת שבת קמה ע"ב) מבואר, שאין בישול אחר בישול, כלומר דבר שהתבשל לגמרי, אין איסור לחזור לחממו ולבשלו בשבת. ונחלקו רבותינו הראשונים, האם כלל זה הוא רק בתבשיל יבש או גם בתבשיל לח כמו מרק וכיוצא בזה, שיש אומרים [הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה, הר"ן, הריטב"א, ארחות חיים, מהר"ם, התשב"ץ ועוד], שאף בדבר לח אין בישול אחר בישול, ולדבריהם מותר לקחת מרק מבושל מהמקרר, ולהניחו על הפלאטה בשבת עד שירתח. ויש אומרים [רש"י, רבנו יונה, הרא"ש, הטור ורבנו ירוחם], שאין בישול אחר בישול רק בתבשיל יבש, כי היבש אינו מתבשל שוב אלא מתחמם בלבד, אבל התבשיל הלח חוזר ומתחמם, והרי הוא מוסיף טעם וכמתבשל מחדש. ולדבריהם המחמם מרק בשבת עד שיגיע לחום שהיד סולדת בו, עובר על איסור בישול מן התורה. ולהלכה, כיון שזה ספק באיסור מן התורה, החמיר מרן השלחן ערוך (סימן שיח ס"ד) ופסק שיש בישול אחר בישול בלח, ואסור לחממו. אולם, מאחר שמרן פסק כן מחמת הספק, אם יצטרפו סברות או ספיקות אחרים, אנו סומכים על הפוסקים המתירים לחמם. על כן, בנידון שלנו שאדם זה מחמיר חומרה חשובה ביותר להוציא את השבת כזמן רבנו תם, מאחר וזה מחלוקת, הרי שיש לנו ספק ספיקא להתיר לחמם מרק, כי שמא הלכה שאין בישול אחר בישול אפילו בלח, ושמא הלכה לא כרבנו תם. מה גם שהמנהג כזמן צאת השבת היותר מוקדם של הגאונים, רק שהוא מחמיר. [ועיין בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" בהרחבה בענין בישול אחר בישול, ותרווה נחת].

 

"ותודיענו"

בערבית של יום שני שחל במוצאי שבת, מוסיף בעמידה 'ותודיענו' [במקום 'אתה חוננתנו' שבכל מוצאי שבת] כמובא בסידורים. ואם שכח ולא אמרו, אם נזכר כשאמר 'ברוך אתה' קודם שהמשיך 'ה' מקדש ישראל ויום הזכרון', חוזר ואומר 'ותודיענו', אבל אם כבר אמר ברוך אתה ה', כיון שהזכיר שם ה', אינו חוזר. (חזו"ע פסח רסח)

 

הדלקת נרות

הדלקת הנרות לכבוד יום טוב שני, תֵעשה אך ורק לאחר צאת השבת, ועל ידי הבערה מאש שהיתה דלוקה מלפני שבת, כמו 'נר נשמה'. ואשה המוציאה את השבת לפי זמן רבנו תם, ברור שלא תדליק את הנרות אלא לאחר זמן זה, וכנ"ל. (פסח רסח)

הנקראים ביותר
1

חדשות היוםאל תחמיצו: נבואה מרגשת שראוי לאומרה ביום שלישי הקרוב, כ"ד כסלו

2

חדשות היוםגלריה: וידיאו ותמונות ממסע הלוויה של ראש הישיבה זצוק"ל

3

יהדותהרב שטיינמן בהדרכה נפלאה לבחור הצעיר: "בכל יום תעצור משטף החיים, אפילו לרגע קטן, אך אמיתי"

4

חדשות היוםשקעה השמש בצהריים: רבבות בהלווית הרב שטיינמן זצ"ל. עדכונים שוטפים

5

חדשות היוםכשח"כ סמוטריץ מצליח להוציא מהכלים את חברי הכנסת הערבים

6

חדשות היום"בוקר עצוב וקשה": הפוליטיקאים מבכים את לכתו של מרן שר התורה

7

חדשות היוםחדשות צופיה: אבל כבד בעולם היהודי, מרן רבי אהרון לייב שטיינמן זצוק"ל

8

חדשות היוםמצמרר: איש העסקים ביקש סליחה על שפרסם מודעות נגד הרב. ואיך הגיב מרן זצ"ל?

9

חדשות היוםמקומם: הקברניט הכריז "נעבור מעל לירושלים - בירת פלסטין", והנוסעים מחאו כפיים

10

חדשות היוםמה אמר הגראי"ל על אדם שהתחיל לתת מעשרות – והפסיד כסף?

הידברות שופס

ספר קהלת עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - פרקי אבות

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

הרב זמיר כהן - מסילת ישרים

מיכל לשם - NLP

מגש לחלה מהודר מזכוכית

מרפא הבושם

לכל המוצרים