לראות מעל הטבע: אלו 17 הניסים שהתרחשו בבית המקדש

בבית המקדש התרחשו עשרה ניסים קבועים. אף על פי כן, הכלל 'אין סומכים על הנס' חל גם בבית המקדש, מתוך הציווי "לא תנסו את ה' אלקיכם" (דברים ו', ט"ז). ולכן משרתי בית המקדש עשו השתדלות טבעית שתפקידה היה להסתיר את הנס הגלוי. כך לדוגמא, הכוהנים היו מבעירים בכל יום את אש המערכה, וזאת למרות שירדה אש ניסית מן השמים. וכך כותב הרמב"ם, בספרו 'ספר המצוות': "אף על פי שהאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט" (מצוה כט).

בעל ספר החינוך כותב על כך: "ניסים גדולים אשר יעשה הא-ל אל בני אדם בטובו הגדול, לעולם יעשה דרך סתר, ונראים העניינים נעשים קצת כאילו הם בדרכי הטבע ממש או בקרוב לטבע. כי גם בנס קריעת ים סוף, שהיה נס מפורסם, כתוב שם "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים" (שמות י"ד, כ"א). והמשכילים יבינו כי עניין סתר זה למעלת האדון ושפלות המקבל. ומזה העניין ציוונו להבעיר אש במזבח אף על פי ששם יורד אש מן השמים, כדי להסתיר הנס" (מצוה קל"ב).

חז"ל מונים במשנה במסכת אבות (פרק ה', משנה ה') את עשרת הניסים התמידיים בבית מקדש, שהתקיימו יום ביומו, במשך מאות שנים בהם עמד בית המקדש.

1. לא הפילה אישה מריח בשר הקודש. ריח צליית הקורבנות בבית המקדש היה מגיע למרחקים גדולים, והיה עלול לגרום לאישה הרה להתאוות לבשר, ובכך להפיל את עוברה. ולמרות זאת, מעולם אישה הרה לא הפילה את עוברה בגלל ריח בשר הקודש, בהן בית המקדש עמד על תילו.

2. לא הסריח בשר הקודש מעולם. בשר של קורבנות קלים [= קורבנות שקדושתם קלה מקורבנות קדשי קדשים] היה נאכל במשך שני ימים מהקרבתם, וזאת למרות שעל פי הטבע במשך זמן זה בשר עלול להתקלקל, ובפרט בימים חמים. ויש מבארים כי הכוונה לאיברים הנמצאים על גבי המזבח במשך יומיים או שלושה ימים עד לרגע הקטרתם, שכן לעיתים הכוהנים לא היו מספיקים להקטיר אותם.

3. לא נראה זבוב בבית המטבחיים. על פי הטבע, זבובים נמצאים במקומות בהם יש דם ובשר, ואף על כך לא נמצא זבוב במקום שחיטת הקורבנות.

4. לא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים. טומאת קרי פוסלת את הכהן מעבודתו בבית המקדש, ובמשך מאות שנים בהן עמד בית המקדש נעשה נס והכהן הגדול לא היה נטמא בטומאה זו ביום הכיפורים.

5. לא כיבו הגשמים את האש של עצי המערכה. המזבח היה גלוי תחת כיפת השמים, ולמרות זאת מעולם לא כיבו הגשמים את אש המזבח.

6. לא ניצחה הרוח את עמוד העשן. בזמן הקרבת הקורבנות, לא היתה נושבת הרוח, וכך היה עשן המזבח מיתמר ועולה כעמוד זקוף. ויש אומרים שהכוונה לענן הקטורת שבהיכל, שלא היה מתפזר.

7. לא נמצא פסול בעומר. העומר ושתי הלחם התמידו מאות בשנים, ללא שנכנס ולו פעם אחת שרץ טמא, כגון לטאה מתה או עכבר מת, לתוך כלי העומר ושתי הלחם וטימאו אותם. בנוסף, גם בזמני מלחמה, כשהשדות נשחתו על ידי חיל האויב, הצליחו ישראל להביא עומר ולקיים את המצווה.

8. עומדים צפופים ומשתחווים רווחים. אף שבעזרה היו עומדים האנשים צפופים ודחוקים, כאשר היו משתחווים על רצפת העזרה אל השכינה – היה בין כל מתפלל לחברו רווח של 4 אמות, שהם כשני מטר, כדי שלא ישמע אחד את תפילת חברו.

9. לא הזיק נחש ועקרב בירושלים. אף שהיו נחשים בירושלים, מעולם לא ננשך אדם מנחש בירושלים בזמן בית המקדש.

10. לא אמר אדם לחברו: 'צר לי המקום שאלין בו בירושלים'. כל תושבי ירושלים היו מתפרנסים ברווח, ואף אחד מהם לא היה נזקק לתרומה או לעזרת חברו, ולא היה זקוק לצאת מירושלים לצורכי פרנסה. ויש מבארים כי הכוונה לעולי הרגל שהיו פורסים מחנות ואוהלים מחוץ לירושלים עבור לינתם. ולמרות שבזמן העלייה לרגל היו המונים מתכנסים לירושלים, כולם לנו את שנתם בהרחבה וללא תחושת צפיפות או צער.

לרכישת ערכת המקדש במחיר השקה מיוחד הכנסו להידברות שופס

חלפו כמעט 2,000 שנה מחורבן בית המקדש - מדוע יש צורך במנהגי האבלות עד היום? הרב זמיר כהן בסרטון קצר ומחכים על הימים המיוחדים, מי"ז בתמוז ועד תשעה באב:

בנוסף לניסים אלו, בתלמוד (מסכת יומא, דף כא) מובאים ניסים נוספים שאירעו בבית המקדש:

11. שברי כלי חרס נבלעים במקומם. כלי החרס בהם בישלו את הקורבנות היו אסורים לשימוש לאחר מכן, משום שבישלו בהם קדשי קדשים. ומכיוון שכלי חרס אינם ניתנים להכשרה על ידי הגעלה – יש לשבור אותם, כפי שנאמר "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר" (ויקרא ו', כ"א). מטבע הדברים העזרה היתה אמורה להתמלא בשברי חרס, אך נעשה נס ואדמת העזרה בלעה את שברי כלי החרס.

12. מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי ודישון המנורה היו נבלעים במקומם. ישנם חלקים בעוף שלא היו מוקרבים על גבי המזבח, כגון: נוצות, זפק, מעיים וקורקבן. את חלקים אלו היו הכוהנים מניחים ב'בית הדשן', יחד עם האפר שהצטבר במזבח הפנימי והאפר מגביעי מנורת הזהב. הפסולת לא הצטברה לערמה, כפי המצופה, אלא נבלעה במקומה.

13. לחם הפנים שמר על טריותו. אחת ממצוות בית המקדש היתה 'לחם הפנים', אשר היו אופים בכל ערב שבת. כאשר היו מסירים את כיכרות הלחם הישנות, ומניחים את כיכרות הלחם החדשות, היו הכיכרות הישנות עדיין חמות וטריות.

14. מקום ארון אינו מן המידה. ארון הברית לא תפס מקום פיזי בחלל קודש הקודשים. כאשר מדדו את המרחק מדפנותיו אל הקיר, התגלה שהארון לא תופס כלל מקום, ודבר זה היה לנס מוחשי וגלוי.

15. כרובים - בנס הם עומדים.שלמה המלך הציב שני כרובים מעל הארון שבקודש הקדשים. הכרובים היו עשויים עץ ומצופים זהב, והם היו בגובה עשר אמות ורוחב גופם היה אמה אחת. לכל כרוב היו שני כנפיים באורך חמש אמות כל אחת. הכרובים היו מוצבים כך שכאשר כנפי הכרובים היו פרושים, הכנף של כרוב אחד נגע בצד אחד של קיר קודש הקדשים והכנף השני של אותו כרוב נגע בכנף הפרוש של הכרוב השני, והכנף השני של הכרוב השני נגע בקיר האחר של קודש הקדשים. בהתאם לכך, המידה המצטברת של אורך מוטות הכנפיים של שני הכרובים ביחד היה עשרים אמות, כרוחבו של כל קודש הקודשים. כלומר, מידת רוחב גופם של שני הכרובים נעלמה, בסך שתי אמות. הכרובים עמדו בנס, ומידת הגוף שלהם לא תפסה מקום.

16. עצי פירות מזהב. שלמה המלך נטע בבית המקדש עצי פרי עשויים מזהב, אשר היו מוציאים פירות של זהב בעונת הפירות, מהם היו מתפרנסים הכוהנים.  

17. אש מיוחדת היתה יורדת מן השמים. על אש המערכה נאמרו חמישה דברים: היתה דומה לארי רבוץ, בהירה כחמה, יש בשלהבת שלה ממש, אוכלת עצים לחים כיבשים ואינה מעלה עשן.

בנוסף לניסים אלו מובאים במקורות היהודיים ניסים רבים נוספים ומופלאים שהתרחשו בבית המקדש, הממחישים את המציאות האלוקית השורה שם.

רוצה להתחזק, ומתלבט באיזו קבלה לבחור? הרב זמיר כהן מביא קבלה חזקה ומופלאה מחז"ל שבכוחה לזרז את הגאולה. צפו:

קראו גם:

שבת תשעה באב: מה הפסדנו כשאיבדנו את בית המקדש?

כיצד יבוא המשיח? 7 עצות מעשיות לקירוב גאולת ישראל

לרכישת ערכת המקדש במחיר השקה מיוחד הכנסו להידברות שופס