category

בין המצרים

בין המצרים: 5 שאלות פרקטיות על תשעת הימים

מהו המקור לאיסור אכילת בשר בתשעת הימים, והאם היה ראוי שנימנע מאכילת בשר כל השנה כולה? וכיצד עושים הבדלה כאשר הצום חל במוצאי-שבת? מתוך שיעורו של הראשון לציון, מרן הרב יצחק יוסף, לפרשת מטות-מסעי

(צילום: פלאש 90)
whatsapp
אא

א. המקור לאיסור אכילת בשר בתשעת הימים אינו מפורש בגמרא שלנו, אבל יש לזה מקור בירושלמי מסכת פסחים פרק מקום שנהגו (פ"ד ה"א), שם מביא כמה מנהגים נכונים ומנהגים שאינם נכונים, ושם כתוב "הני נשי דנהיגי דלא למישתי חמרא מדעייל אב מנהגא". וכיוון שאין שמחה אלא בבשר ויין, מסתמא שהוא הדין שלא אוכלים בשר משנכנס אב, ומכאן יצא המנהג שלא אוכלים בשר בימים אלה.

 

המקור בבבלי לאיסור אכילת בשר

ב. ישנו מקור נוסף לאיסור אכילת בשר בתשעת הימים מהגמרא שלנו במסכת בבא בתרא (דף ס, עמ' ב'): כשחרב בית המקדש השני, רבו פרושים בישראל שלא אוכלים בשר ולא שותים יין, נטפל להם רבי יהושע, אמר להם: "בני, מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין?". אמרו לו: "נאכל בשר שממנו מקריבים על גבי מזבח, ועכשיו בטל?! נשתה יין שמנסכים על גבי המזבח, ועכשיו בטל?!".
אמר להם: "אם כן לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות?", והשיבו - אפשר בפירות.
"פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים?" שאל, והשיבו - אפשר בפירות אחרים.
"מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים?" שאל, ושתקו. אמר להם: "בני, בואו ואומר לכם, שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר, שאין גוזרים גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולים לעמוד בה. אלא כך אמרו חכמים, סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט, וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה, אמר רב חסדא כנגד הפתח. עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשאיר מקום פנוי בשלחן". רואים משם שהיה מקום לאסור אכילת בשר כל השנה, אבל מפני שאי אפשר להימנע מבשר כל השנה, כי זו גזירה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה, לכן נוהגים בזה לכל הפחות מראש חודש אב. ולמעשה יש לנו בסך הכל ששה ימים שנמנעים מאכילת בשר, שהרי מתוך תשעת הימים יום אחד הוא ראש חודש שמנהגנו לאכול בשר וכמו שכתב הרב חיד"א (במורה באצבע אות רלג), ובשבת אוכלים בשר, ובתשעה באב בלאו הכי לא אוכלים ולא שותים כלום, נשארו לנו ששה ימים שלא אוכלים בהם בשר ועוף.

(צילום: shutterstock)

 

סיום מסכת

ג. מותר לאכול בשר בסעודת מצווה שבתשעת הימים, כגון סיום מסכת שאירע לו בשבוע זה, כל המוזמנים לסעודה מותר להם לאכול בשר.

 

ברית מילה

ד. הוא הדין לסעודת ברית מילה שהיא סעודת מצווה, לא רק שלשת בעלי הברית – הסנדק אבי הבן והמוהל – מותר להם לאכול בשר, אלא מותר לכל המשפחה ולכל המוזמנים לאכול בשר בסעודת הברית.

 

בר מצווה

ה. הוא הדין לסעודת בר מצווה בזמנה, ביום שנעשה בן שלש עשרה שנה ויום אחד, כגון שנולד ביום ג' אב, כשיגיע אחרי שלש עשרה שנה לליל ג' אב, הרי הוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד ונעשה בר מצווה, ומצווה לעשות סעודה ביום שבנו נכנס בעול המצוות, וכמו שכתב מהרש"ל בים של שלמה (פ"ז דבבא קמא סימן לז), ובפרט כשיש בסעודה דברי תורה, אין ספק שהיא סעודת מצווה ואוכלים בה בשר.

הרב זמיר כהן בשיעורו על הלכות תשעה באב:

 


חולה בתשעה באב

ו. חולה שאין בו סכנה פטור מתענית של תשעה באב.

ז. שאלו אותי על אחד שיש לו חולי בכליות ולכן צריך לשתות הרבה, האם יכול גם לאכול? מעיקר הדין יכול לאכול, שהרי חכמים פטרו אותו לגמרי מהתענית, כי במקום חולי לא גזרו חכמים, וגם אינו אומר 'עננו'.

 

הבדלה במוצאי תשעה באב (כשהצום חל ביום ראשון)

ח. הבריאים שמתענים בתשעה באב, עושים הבדלה ביום ראשון בערב, וכמובא במסכת פסחים (קו.), שלפי רבי זירא מי שלא הבדיל במוצאי שבת, מבדיל עד יום שלישי בערב. אלא שנחלקו בזה הפוסקים, לדעת הגאונים מבדיל עד יום ראשון בלבד, ולדעת הרמב"ם (פרק כט מהלכות שבת הלכה ד) יכול להבדיל עד סוף יום שלישי, כגון שבא לרב אלבז והחזיר אותו בתשובה – כמו שהחזיר רבבות מעם ישראל בתשובה – יכול להבדיל עד סוף יום שלישי. ומרן בשלחן ערוך (סימן רצ"ט סעיף ו') פסק: שכח ולא הבדיל במוצאי שבת, מבדיל עד סוף יום שלישי. ויש אומרים שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר. ויש מי שאומר שאם לא הבדיל במוצאי שבת וטעם, שוב אינו מבדיל. עד כאן. כלומר, שלדעת מרן אפשר להבדיל עד ליל רביעי. אלא שבספר כף החיים (ס"ק כו) כתב שאין להבדיל אלא ביום ראשון, ובתנאי שלא טעם, משום שספק ברכות להקל. וכן פסק הבן איש חי (פרשת ויצא אות כ"ג). אבל בספר קיצור שלחן ערוך של הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו (עמ' שכ"ד סעיף ט') כתב, שיש לפסוק כדעת מרן שמבדיל עד סוף יום שלישי. ומתחילה מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סימן מ"ח אות י"ג) פסק כדעת כף החיים שאין להבדיל אלא עד סוף יום ראשון. ומכל מקום לאחר שנים רבות מרן זצ"ל (בשו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח ס"ס מז, וח"ט סי' צא בהערות על שו"נ ח"ט אות ד', ובהליכות עולם ח"ג עמ' קס"ב) נטה קצת לשיטת הרב טולידאנו, וכתב שמי שמבדיל עד סוף יום שלישי כדעת מרן יש לו על מי לסמוך. ועל כל פנים בתשעה באב שחל במוצאי שבת, מבדילים במוצאי ראשון, שהרי לא אכל ביום ראשון.

(צילום: shutterstock)

 

בשמים ונר

ט. לא מברכים על הבשמים בתשעה באב, גם יולדת ומעוברת ומניקה שמבדילה במוצאי שבת לא תברך על הבשמים. אנחנו מברכים רק על הנר לפני קריאת מגילת איכה והקינות, טוב שהשליח צבור יברך על הנר ויוציא את כולם ידי חובה, כי ברוב עם הדרת מלך. וכן בכל מוצאי שבת, טוב שהמבדיל על הכוס יברך על הנר ויכווין להוציא את כולם ידי חובה.

 

בורא מאורי האש כשהחשמל דולק

י. יש מהדרים לכבות את אור החשמל כדי ליהנות מאור הנר שמברכים עליו, אבל לפי הדין אין צורך לכבות את החשמל, ודי במה שיכול ליהנות מאור הנר אילו היה חושך. וכן לא צריך לדחוף את כולם ולהגיע עד הנר ממש, שהרי אור הנר יכול להשפיע למרחוק, ודי במה שיכול להבחין בין מטבע למטבע.

צפו בשיעורו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בנושא אי אכילת בשר בתשעת הימים:

מתוך הספר "השיעור השבועי" המסכמים את שיעוריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. ניתן לרכוש מספרי הסדרה בהידברות שופס כאן.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה