האם יהדות מבוססת על גזע? חלק ב'

אור שאל:

"האם היהדות מבוססת על גזע? אני שואל זאת מפני שיש לי חברים רחוקים שמתקשים באמירה שאנו בני העם הנבחר".

* * *

בכתבה הקודמת למדנו שהיהדות אינה מבוססת על גזע אלא על תפקיד מעשי בה התחייבה האומה היהודית. לכן כל אדם בעולם יכול להצטרף לבני העם היהודי, אם רק יסכים לקבל על עצמו עול תורה ומצוות. יסוד אמוני  וחשוב זה, התולה את חשיבות האדם במעשיו ולא במוצאו, נלמדת ממקורות רבים בתורה.

ה' תמיד בחר בצדיקים בזכות לבם. נח ובני משפחתו ניצלו ממבול כלל עולמי, לא מפני גזעם או ייחוסם, אלא רק מפני ש"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח" (בראשית ו, ט).

ה' אינו מביט על גזע או ייחוס, אלא על הלב שבתוכנו. מסיבה זו כל העמים בעולם הנם צאצאיהם של נח - שם, חם ויפת. כל אדם בעולם זכה להיוולד בזכות אביו הצדיק נח.

ה' בחר באברהם יצחק ויעקב בזכות צדיקותם, וגם לאחר שבחר בבני עמנו בהר-סיני, חוזר התנ"ך ללמדנו שקדושת האדם תלויה בלבו ובמעשיו.

מי לנו דוגמה מרשימה יותר מדוד מלך ישראל, ממנו עתיד להיבחר מלך המשיח. דוד היה בצעירותו מקופח על ידי אחיו ונחשב בטעות לממזר, והיה צאצא ישיר של גיורת - רות המואביה. מכל הבחינות, לא זכה דוד למלכותו בזכות "ייחוסו" או "גזעו", אלא רק בזכות לבו הטוב זכה למלוך על ישראל ולשבת תחת כסא הכבוד. לא זו בלבד שהתנ"ך לא הסתיר עובדה זו על דוד המלך, אלא התפאר בה!

מגילת רות נכתבה כדי לתעד את סיפור הגבורה של גיורת שדבקה באלוקי ישראל, ולכן זכתה להקים את מלך ישראל: "עמך עמי, ואלוקייך אלוקיי, באשר תמותי אמות ושם איקבר, כה יעשה ה' לי וכה יוסיף, כי המוות יפריד ביני ובינך" (רות א, טז). זו מסירות האמת של לב יהודי הזוכה להתגייר, אף אם נולד להורים גויים, ובלב טהור זה ה' מתפאר.

כך הראו לנו נביאנו: משה רבנו גדול הנביאים התחתן עם גיורת בשם ציפורה. תלמידו יהושע בן נון התחתן עם הגיורת רחב אשר עזרה לישראל, ונולדו ממנה עשרה נביאים כוהנים. הנביא עובדיה היה גר אדומי.

אמרו חז"ל: "יש נשיםחסידות גיורות, הגר, אסנת, צפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות ויעל אשת חבר הקיני" (ילקוט שמעוני על יהושע פרק ב, ט).

שמעיה ואבטליון, מגדולי החכמים בתקופתם, היו בני גרים אשר זכו לכבוד גדול בזכות גדלותם בתורה. כאשר כוהן גדול ניסה להזכיר להם את מוצאם לגנאי, השיבו לו שמעיה ואבטליון: "יבואו בני העמים לשלום - שעושים מעשה אהרון, ולא יבוא בן אהרון לשלום - שלא עושה מעשה אהרון"! (יומא דף עא, ב). בכך לימדונו חז"ל, שהקב"ה אוהב את הגרים שעושים את רצון ה' והולכים בדרך אבותינו, כי היהדות אינה נמדדת במוצא אלא בלב ובמעשים.

התנאים הגדולים, רבי עקיבא ורבי מאיר תלמידו, היו צאצאי גרים. אונקלוס היה גר מפורסם מאוד. אנו רואים שגויים רבים הצטרפו לעם ישראל לאורך הדורות, ואף הצמיחו גדולי תנאים ואמוראים, חכמים וצדיקים אשר היו מעמודי התווך של מסורת התורה.

לכל אלה זכינו מתוך השקפת התורה שקיבלנו בהר סיני.

אחת מתרי"ג מצוות היא המצווה לאהוב את הגר ולעזור לו: "וכי יגור אתכם גר בארצכם, לא תונו אותו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם, ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים, אני ה' אלקיכם" (ויקרא יט, לג); "עושה משפט יתום ואלמנה, ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י, ח).

מצוות התורה מוכיחות אפוא ש-ה' אוהב גרים, כפי שביארו חז"ל: "חביבין הגרים שבכל מקום מזהיר עליהם, וגר לא תונה, ואהבתם את הגר... אברהם קרא את עצמו גר, שנאמר גר ותושב אנכי עמכם, דוד קרא עצמו גר, שנאמר גר אנכי בארץ..." (מכילתא, משפטים, פרשה יח).

לכן הנביאים חיזקו את הגרים, שלא יחושו מקופחים חלילה בגלל מוצאם:

"ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמור, הבדל יבדילני ה' מעל עמו, ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש... ובני הנכר הלוים על ה' לשרתו ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים, כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי. והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיה נו, ג).

חז"ל גילו לנו שאחת הסיבות לכך שהתורה ניתנה במדבר סיני בגלות ולא בארץ ישראל, היא כדי ללמדנו שכל אדם מן העולם רשאי להצטרף אלינו, כך אמרו:

"ולמה נתנה התורה במדבר, לומר מה המדבר מופקר לכל בני אדם, אף דברי תורה מופקרין לכל מי שירצה ללמוד, שלא יהא אדם אומר: 'אני בן תורה ותורה נתונה לי ולאבותי, ואתה ואבותיך לא הייתם בני תורה', אלא: אבותיך גרים היו, לכך כתיב (דברים ל"ג) 'מורשה קהלת יעקב', לכל מי שמתקהל ביעקב, אפילו הגרים שעוסקים בתורה שקולים הם ככוהן גדול" (תנחומא, ויקהל, ח).

כל אלה חוזרים ומוכיחים את השקפת התורה לדורותיה, הדעה היפה והאמתית ביותר שיש. כך אמר ה' לשמואל הנביא: "אל תבט אל מראהו ואל גבוה קומתו, כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" (שמואל א', פרק טז, ז).

כן יהי רצון שנזכה להתברך בתפילה אותה קוראים בני עמנו מזה אלפיים שנה: "ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך ה' אלוקינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת, ושים חלקנו עימהם".