תהומות של ריחוק
הוא שוב נכנס לדמדומי שינה, וממש לא הטיפוס שלי. הוא נראה חיוור לאור הפלורסנטים של הספרייה. תמיד עייף משהו, או סוחב עצמו עד סוף לימודי הבוקר, אחר כך נגרר לחדר האוכל. אני מעולם לא ניסיתי לתהות על קנקנו, יש אנשים שפשוט לא מעסיקים אותי. מועמד חמישי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה