אריאל גולדשטיין

אריאל גולדשטיין, מטפל רגשי במחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות מעניק הצצה מיוחדת לפעילותה של המחלקה ששינתה את חייהם של הפונים אליה, מספר על העלייה בפניות בתקופת הקורונה, ומסביר מהי הדרך הנכונה לחינוך הילדים. ראיון מרתק ורווי תקווה

אריאל גולדשטיין, פסיכותרפיסט ומטפל במחלקת נפשי בשאלתי, בטיפ נפלא

לפעמים מה שצריך לעשות זה לעמוד, להיות ליד החרדה ולתת לה להיות שם, בדיוק כמו שעומדים ליד כלב ונותנים לו לשהות לידינו או אפילו להריח אותנו, ואז הוא עוזב אותנו

"יש הרבה הצעות, אבל אני מוריד בכל פעם שזה מתקדם. אני ממש מרגיש שאני מחבל לעצמי, בלי סיבה טובה מספיק"

"הבנתי שיש עוד אנשים חוץ ממני בגלובוס, עם עוד צרכים וקווי מחשבה שונים. שם, בעצם, ההתמודדות בחיים שלי התחילה"

אמרתי לו שאני מניח שלחוות תחושה כזו כל יום, ולפעמים כמה פעמים ביום, יכול להוביל לתסכול גדול מאוד. הוא הנהן בראשו ואמר "נכון, מתסכל מאוד". שמתי לב שהוא קצת יותר רגוע

שאלתי אותו האם לדעתו אדם רגיש יותר הוא בעייתי יותר, או טוב פחות. הוא אמר לי - ברור שלא, אבל זה מה שהסביבה הרעילה אותי, וכך הסתכלו עלי

תוך כדי תהליך הבחנתי במשהו מעניין. הוא סיפר דברים קשים מאוד שעבר - בלי להתרגש בכלל, דבר שהיה די הזוי בעיני, לדבר על דברים קשים כל כך בצורה פשוטה כזו

איך מתקדמים ממצב של דיכאון למצב של עשייה? אריאל גולדשטיין מייעץ

כשחושבים על זה לעומק, זה יכול לעורר חלחלה, פחד וחרדה מן העתיד - איך הוא יראה, מה יהיה ומתי זה יהיה