האם החיילים והאזרחים שנהרגו על ידי הערבים מתו על קידוש השם?

שלום וברכה

מדברי האר"י ז"ל מבואר, שגם לרשע יש כפרה גמורה בהריגתו, וכך כתב המהרח"ו בשמו בספר 'לימודי אצילות' (ובספר 'מדרש תלפיות' אות ה' ענף 'הריגה' הביאו בשם ספר 'עמק המלך' שער יז פי"ד) וזו לשונו: "ודע, כשנהרג אדם מישראל ע"י אומות העולם, אע"פ שאינו צדיק, כיוון שקיבל עונשו בזה שנהרג בלא משפט, מיד בא אורפניא"ל [אור-פני-אל] המלאך ולוקח נשמתו, ותכף מתעורר יוצפחירו"ן לקראתו, ולוקח הנשמה מיד אורפניא"ל,

ומכניסה בפתח שהוא ממונה עליו, וחוקק נשמתו וכו' כי זה נקרא 'פורפירא דמלכא' ונקרא 'בגד תכלת', ואח"כ מבהיק יותר, ונקרא 'נר דלוק'. ולעתיד לבוא יתלבש בקב"ה לבוש אדום זה וינקום דם עבדיו השפוך, וזהו מה שכתוב (ישעיה סג ב): 'מדוע אדום ללבושך'.

"ונשמה זו, הואיל ונחקקה בפורפירא בו נזדככה ומתגדלת, אע"פ שאין בה מעשים טובים, ולטובתה נשברה ונהרגה, ואחרי שנזדככה נותנים אותה בחופה הראויה לה לפי ערכה, כי בהיכל זה יש חופות רבות מאוד, ולפי שאין בה מעשים נכוית מחופה זו ומצטערת ומתביישת ממעשיה, ובזה מקבלת עונשה, ואז כשקבלה עונשה פותחים לה חלון אחד וכו' ומחלון זה בא לה קורת רוח ואור מגן עדן ונותן בה כח לישב בחופה זו ואור זה הבא אליה דרך חלון נקרא רוח חיים".

עד כאן דבריו

לגבי השאלה איך הוא זוכה למחילת עוונות גדולה ברגע אחד כאשר אנחנו מתאמצים לעבוד את השם הרי שהגמרא מספרת במסכת עבודה זרה דף יז עמוד א 

אמרו עליו על ר"א בן דורדיא, שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: +ישעיהו נד+ כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים, אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: +ישעיהו נא+ כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים, אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: +ישעיהו כד+ וחפרה הלבנה ובושה החמה. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים, אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: +ישעיהו לד+ ונמקו כל צבא השמים. אמר: אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. .... בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים, ויש קונה עולמו בשעה אחת. 

הרי שיש מושג כשה ורבי אכן בכה על כך. 

בהצלחה,

בנימין שמואלי