הלכה

הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ברכת המזון

מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא ברכת המזון, מתוך הספר: "לחיות כהלכה – הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך"

| כ"ח תמוז התשע"ח |
(צילום: Shutterstock)
אא

הסרת הלחם לפני ברכת המזון

שאלה: האם מותר להסיר הלחם מהשולחן לפני ברכת המזון?

תשובה: אין להסיר הלחם והמפה מהשולחן עד אחרי ברכת המזון.

מקורות: שו"ע א"ח ק"פ א', וע"ע שו"ע הרב ק"פ ב', שיורי ברכה ק"פ א', משנה הלכה ק"פ א' ד"ה כדי.

הערות: וזה גם אם אכלו על כמה שולחנות, אמנם אם מסלקים השולחנות לפני ברכת המזון, ומשאירים רק שולחן המזמן, בזה מספיק להשאיר רק שם את הלחם והמפה (כף החיים ק"פ ב') [וע"ע ערוך השלחן ק"פ א'].

בענין שיעור הלחם שצריך להשאיר על השולחן, עיין משנה ברורה ק"פ ב', שער הציון ק"פ ג', וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 140.

אם כאשר ישאיר לחם עד אחרי ברכת המזון, הלחם ילך לאיבוד (וכגון שאוכל מחוץ לביתו), מספיק שישאיר רק משהו מהלחם לברכת המזון (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, משנה הלכה ק"פ ב' ד"ה כל), והוא שיהיה בו ממשות (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"פ הערה 2) [וע"ע עץ השדה ל"ה ז'].

הוספות: וכן אין להסיר המלח מהשולחן עד אחרי ברכת המזון (כף החיים ק"פ ג') [וע"ע שם ק"פ ג', ה', י"א, שערי תשובה קפ"ג א'].

כתוב בבן איש חי שכאשר מברכים ברכת המזון על הכוס, מנהג החסידים שיהיה הפת שעל השולחן מונח בצד שמאל של המברך, כדי שיהיה הכוס לימינו והפת לשמאלו, ויש טעם בדבר ע"כ (כף החיים קפ"ב ה').

***

הבאת לחם שלם לפני ברכת המזון

שאלה: האם מותר להביא לחם שלם לפני ברכת המזון, כשנשאר לחם על השולחן?

תשובה: אין להביא לחם שלם, אבל אם לא נשאר לחם על השולחן, צריך להביא לחם לפני ברכת המזון, ובזה עדיף להביא לחם שלם.

מקורות: שו"ע א"ח ק"פ ב', י"ד קע"ח ג', משנה ברורה ק"פ ב', ד'.

הערות: ואם נשאר על השולחן פחות מכזית לחם לפני ברכת המזון, מסתבר שמותר להביא לחם שלם (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [ועיין הלכות יום ביום (על ברכות) ח"ב פרק ה' ס"ק 8].

אמנם יש לציין שבכף החיים (ק"פ ז') כתוב שאין להביא לחם שלם לפני ברכת המזון, אפילו אם לא נשאר לחם על השולחן.

הוספות: כתוב במגן אברהם שאם יש לחם שלם על השולחן לפני ברכת המזון לא יביא פתיתים, ובפמ"ג כתוב דהוא הדין שלא ישייר הפתיתים על השולחן כשיש לחם שלם, ויש מקילים בזה שלא צריך להסיר הפתיתים מהשולחן, ובפרט בשבת בודאי לא יסירם, שהכל יודעים שבשביל כבוד שבת הם מונחים (משנה ברורה ק"פ ה').

***

כוונה בברכת המזון לפטור היין של קידוש

שאלה: בשבת ויום טוב, האם צריך לכוין בברכת המזון לפטור היין של קידוש?

תשובה: לכתחילה נכון לכוין בברכת המזון לפטור היין של קידוש, אם שתה יותר משיעור כזית.

מקורות: ביאור הלכה קע"ד ו' וכן, ר"ח י"ז אבל (ד'), וע"ע שו"ע א"ח ער"ב י', משנה ברורה ער"ב ל"ח.

הערות: נכון לשתות יין בתוך הסעודה בסעודות שבת של הלילה ושל הבוקר [* אם שתה יותר מכזית בקידוש], כיון שיש ספק אם ברכת המזון פוטר היין של קידוש [* ואפילו אם מכוין בברכת המזון לפטור אותו יוצא רק בדיעבד], ואם שותה יין בתוך הסעודה אין בזה ספק ולכו"ע ברכת המזון פוטר אותו לכתחילה (פסק"ת קע"ד ח', ס"ק 47) [* עיין ביאור הלכה קע"ד ו' וכן] [וע"ע משנה ברורה קע"ו ב' (א'), שער הציון קע"ו ט', ביאור הלכה קע"ד ו' ואפילו, ר"ח י"ז אבל].

***

הזכרת יעלה ויבוא כשהתחיל סעודתו בר"ח

שאלה: המתחיל לאכול בראש חודש, וסיים אכילתו בלילה (במוצאי ראש חודש), האם צריך לומר יעלה ויבוא בברכת המזון?

תשובה: הוא צריך לומר יעלה ויבוא, כיון שהתחיל סעודתו בראש חודש.

מקורות: שו"ע א"ח קפ"ח י', משנה ברורה תכ"ד ב', וע"ע שערי הברכה פרק ו' ס"ק ק'.

הערות: אמנם יש לציין שבכף החיים (קפ"ח מ"ג) כתוב שלא יאמר יעלה ויבוא [וע"ע באר היטב קפ"ח ח', מקור חיים (מהחות יאיר) קפ"ח י', אור לציון ח"ב כ"א י', ח"ג ב' ח'].

הוספות: הוא הדין בכל זה אם התחיל סעודתו בשבת, יום טוב, חנוכה, ופורים, וסיים סעודתו בלילה (שו"ע א"ח קפ"ח י', משנה ברורה קפ"ח ל"ג, ל"ד, וע"ע שו"ע א"ח תרצ"ה ג').

אם התפלל מעריב לפני שבירך ברכת המזון בשבת או ראש חודש, לא יאמר רצה או יעלה ויבוא, דמחזי כתרתי דסתרי (משנה ברורה קפ"ח ל"ב, ל"ד) [וע"ע משנה ברורה תכ"ד ב', תרצ"ה ט"ז, דעת תורה תרצ"ה ג', מקור חיים (מהחות יאיר) קפ"ח י'], ואם רק אמר ברוך המבדיל בין קודש לחול לפני שבירך ברכת המזון, צריך עיון אם יאמר רצה (משנה ברורה רס"ג ס"ז), ובאליה רבה (רצ"ט ה') וחיי אדם (ח"א מ"ז כ"ד) כתוב דנראה שיאמר, ובשו"ע הרב (קפ"ח י"ז) וערוך השלחן (קפ"ח כ"ג) כתוב שלא יאמר [וע"ע משנה ברורה תצ"א א', שערי הברכה פרק ו' ס"ק ק"ב, שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ז ס"ק מ"ב, פסק"ת קפ"ח כ', רצ"ט ד'].

מי שהתחיל סעודתו בשבת (וכדומה) ומברך ברכת המזון בלילה [* אחרי השקיעה], ושכח לומר רצה או יעלה ויבוא, ונזכר לפני ברכת הטוב ומטיב, אינו אומר ברכת אשר נתן, אבל יכול לאומרה בלי שם ומלכות (ביאור הלכה קפ"ח י' מזכיר) [* תהלה לדוד קפ"ח ז', קצות השלחן מ"ז ג', ד', וע"ע תשובות והנהגות ח"ב סי' קכ"ח].

***

הזכרת יעלה ויבוא כשסיים סעודתו בר"ח

שאלה: המתחיל לאכול בערב ראש חודש, וסיים אכילתו בלילה (בראש חודש), האם צריך לומר יעלה ויבוא בברכת המזון?

תשובה: אם אכל [* כזית] פת בלילה, לכו"ע הוא צריך לומר יעלה ויבוא, ואם לא אכל פת בלילה, אלא שהוא מברך בלילה, לדעת המחבר יאמר יעלה ויבוא, ולדעת הרמ"א לא יאמר.

מקורות: שו"ע א"ח רע"א ו', משנה ברורה קפ"ח ל"ג, רע"א ל' [* פמ"ג א"א רע"א ט"ו, שו"ע הרב קפ"ח י"ז, קיצור שו"ע מ"ד י"ז], וע"ע משנה ברורה רע"א ל"ו, ערוך השלחן קפ"ח כ"ג.

הערות: אמנם יש לציין שלדעת הכף החיים תמיד אינו אומר יעלה ויבוא (עיין כף החיים קפ"ח מ"ג).

הוספות: הוא הדין בכל זה אם התחיל סעודתו בערב שבת, יום טוב, חנוכה, ופורים, וסיים סעודתו בלילה (משנה ברורה קפ"ח ל"ג).

מי שהתחיל סעודתו בערב שבת (וכדומה) ולא אכל פת בלילה, אלא שמברך בלילה, ולא אמר רצה [או יעלה ויבוא] בברכת המזון, לכו"ע אינו חוזר ומברך (משנה ברורה רע"א כ"ט) [וע"ע קצות השלחן בדי השלחן מ"ז כ"ה], אבל אם אכל כזית פת בלילה, חוזר ומברך (תהלה לדוד קפ"ח ח', רע"א י') [ועיין קצות השלחן בדי השלחן מ"ז כ"א].

***

שהיה בין בונה ירושלים לאמן

שאלה: בברכת המזון, האם צריך להפסיק בין בונה ירושלים לאמן?

תשובה: צריך להפסיק מעט בין בונה ירושלים לאמן, כדי שלא יהא משמע שאמן זה חלק מהברכה.

מקורות: משנה ברורה קפ"ח ב'.

הערות: אבל מכל מקום המברך צריך ליזהר לומר אמן תוך כדי דיבור (מבונה ירושלים), כדי שלא תהיה אמן יתומה (פמ"ג מ"ז קפ"ח א') [וע"ע משנה ברורה קכ"ד ל"ד].

הוספות: השומע חבירו מברך ברכת בונה ירושלים שבברכת המזון, יענה אמן מיד אחרי שאמר "בונה ירושלים", לפני שיאמר "אמן" (פמ"ג מ"ז קפ"ח א'), כיון ששם זה כבר סיום הברכה (עיין משנה ברורה קפ"ח ב').

***

נוסח ברכת המזון כשאוכל בבית של גוי

שאלה: האוכל במקום השייך לגוי, האם יאמר בברכת המזון: הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בבית הזה ועל שולחן זה שאכלנו עליו?

תשובה: לא יאמר הרחמן זה [* כיון שאסור לברך גוי משום לא תחנם], ובמקומו יאמר: הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בהליכתנו ובישיבתנו עד עולם.

מקורות: משנה ברורה קצ"ג כ"ז, ועיין תורת הדרך י"ב י"ד [* אוצרות הברכה עמ' קנ"ז, ועיין מגן אברהם קפ"ט א', שו"ע הרב קפ"ט ד', וע"ע ספר לא תחנם ג' ח'].

הערות: הגר"י זילברשטיין שליט"א כתב שגם האוכל במקום שאינו בית (כגון בגינה וכדומה), יאמר הרחמן זה, אפילו אם המקום שייך ליהודי (חשוקי חמד על ברכות עמ' ר"פ, אוצרות הברכה עמ' קנ"ז), והגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שהאוכל בבית המדרש, צריך עיון אם יאמר הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בבית הזה ועל שולחן זה שאכלנו עליו (לבנימין אמר עמ' כ"ז) [וע"ע שערי הברכה פרק ו' ס"ק ס"ו].

יש לציין שבמקור חיים [מהחות יאיר] (קיצור הלכות קפ"ט א') כתוב נוסח קצת שונה והוא: הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה במעשה ידינו בכל עסקינו [ועיין אהלך באמיתך י"א כ"ה, ובלכתך בדרך ח' כ"ו].

הוספות: האוכל בבית של גוי [סעודה משל ישראל], הוא יכול לומר הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה, כיון שהכוונה לבעל הסעודה ולא לבעל המקום (משנה ברורה קצ"ג כ"ז) [ועיין שער הציון קס"ז ס"א, וע"ע תורת הדרך פרק י"ב ס"ק כ"ט].

האוכל משל עצמו, לא יאמר הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה (אפילו בבית ישראל), אלא יאמר הרחמן הוא יברך אותנו (משנה ברורה קצ"ג כ"ז) [ועיין שער הציון קס"ז ס"א, וע"ע משנה ברורה ר"א ז', מנוחת אמת כ' י"ד, חשוקי חמד על ברכות עמ' ר"פ, אוצרות הברכה עמ' קנ"ח].

אם יש גוי במקום שמברך [באותו חדר (ליקוטי תשובות מנחת יצחק קכ"ט ט')], יש לומר בהרחמן הוא יברך, כן יברך אותנו בני ברית כולנו יחד, כיון שאסור לברך גוי משום לא תחנם (מגן אברהם קפ"ט א', ט"ז י"ד רל"ב י"ד, שו"ע הרב קפ"ט ד') [והמשנה ברורה השמיט הלכה זו, מפני הצנזור (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), וע"ע מקור חיים (מהחות יאיר) קיצור הלכות קצ"ג ג', מנוחת אמת פרק כ' ס"ק כ"ח], ולנוסח עדות המזרח כתוב בכף החיים (קפ"ט ח') שיאמר: הרחמן הוא יברך כל אחד ואחד ממנו בני ברית [בשמו הגדול כמו שנתברכו אבותינו וכו' (שיירי כנסת הגדולה על הטור קפ"ט ו', חסד לאלפים קפ"ט ח')].

בענין אם יש לומר כן גם כאשר יש מומר במקום שמברך, עיין מגן אברהם קפ"ט א', פמ"ג א"א קפ"ט א', באר היטב קפ"ט א', שו"ע הרב קפ"ט ד', שערי הברכה פרק ו' ס"ק ס"ו.

***

הפסק בין ברכת המזון לברכת הגפן

שאלה: המזמן על הכוס, האם מותר לו לדבר בין ברכת המזון לברכת הגפן (שמברך על הכוס אחרי ברכת המזון)?

תשובה: לא ידבר משלקח הכוס בידו לזמן, עד לאחר שישתה הכוס.

מקורות: שו"ע א"ח קפ"ג ו', משנה ברורה קפ"ג כ"א, וע"ע מגן אברהם קס"ה ד', מחצית השקל שם, מגן אברהם קע"ט א', לבושי שרד שם, שו"ע הרב קפ"א ו', קפ"ג י'.

הערות: ונכון להחמיר שגם המסובים לא ידברו משהמזמן לקח הכוס בידו לזמן עליו (שו"ע א"ח קפ"ג ו', משנה ברורה קפ"ג כ"ב).

והוא הדין בכל זה בקידוש והבדלה (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, אבני ישפה ח"ב צ"ג ב').

גם המסובים צריכים ליזהר שלא לדבר שום דיבור אחרי ברכת המזון עד שהמזמן ישתה הכוס (כף החיים קפ"ט י"ד, שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), וזה גם בזימון של שבע ברכות (חידושי בתרא על המשנה ברורה קפ"ג כ"ב, חכו ממתקים ח"ב עמ' קס"א) [וע"ע שלמי שמחה עמ' רי"ח], והיינו עד לאחר שיגמור לשתות הכוס (אור לציון ח"ב פרק מ"ו ס"ק כ"א), ויש לציין שדעת התורת חיים (קפ"ט א') להקל, שרק המזמן צריך ליזהר בזה (וע"ע אבני ישפה ח"ב צ"ג ב').

הוספות: טוב שהמזמן יחכה מלברך הגפן, עד שכל המסובים יגמרו לומר יראו את ד' (שער הציון קע"ד נ"ג).

השאלות והתשובות נלקחו מתוך הספר: "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים