משלי

"מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה"

ביאור הפסוק: "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה" (משלי כ"ט, ד'). עצות משלמה המלך, החכם באדם

| ב' תמוז התשע"ז |
(איור: אבישי חן)
אא

ע"י עשיית משפט צדק המלך מעמיד את הארץ על תילה. אבל אם המלך לוקח שוחד ומעוות את המשפט, אזי המדינה תהרס.

 

הסוד לניהול מדינה תקינה

טובי המוחות בכל המדינות החשובות יושבים ודנים בסוגיה; האם יש נוסחה שבעזרתה ניתן יהיה לנהל מדינה באופן תקין? למה יש את יוקר המחייה? למה אנשים לא כ"כ מצליחים בעיסוקיהם? למה יש פשעים ברחובות ומדוע הפשעים והפושעים מתרבים?

אכן אלו הן שאלות כבידות משקל, וגורלם של המונים תלוי בפתרונן. לשמחתנו שלמה המלך פותח לנו חלק קטן להבנת הפתרון, ומה הם הגורמים לתופעה זו.

 

משפט צדק

ראשית אומר שלמה, דע לך, כדי שהארץ תהיה מתוקנת ותעמד על תילה, יש לעשות משפט צדק 'מלך במשפט (ע"י עשיית משפט) יעמיד ארץ'. לא לרחם על הפושעים, אלא להענישם בשיא החומרה ובכל האמצעים העומדים לרשותנו. כאשר מטפלים בפשיעה ביד רכה ובהבנה, אזי אין גורם הרתעה חמור וקשה, וכתוצאה מכך אין האנשים נמנעים מעשיית עבירות ופשעים. יתירה מכך כל גילוי רחמים, הומניות והבנה לפושע או לפשיעה עצמה, גורמת נזק כפול לשאר האנשים החפים מפשע שכן השיעור של ריבוי הפשיעה ילך ויגדל, וכמות רבה של אנשים יינזקו מכך.

לדוגמא, כאשר תופשים רוצח מבוקש ואכזר, ומכניסים אותו לכלא נעים עם מיזוג אויר וכלכלה נאותה, אפשרות להשלמת לימודים ומקום נוח לשינה. אין הדבר מהווה איום רציני והוא אינו מרתיע את שאר הרוצחים מלבצע את זממם. ''לכל הפחות ישליכו אותי לכלא''[1] אומר הרוצח. בנוסף האפשרות להשתחרר משם ע"י שירותם של פרקליטים טובים תמיד נמצאת באופציה זמינה. ברגע שהשופט דן באופן שכזה, אזי הוא חרץ מידית את גורלם של עוד עשרות אנשים שעתידים להרצח ע"י אנשים קלוקלים, וכל זאת הודות להגינות והצדק של מערכות המשפט.

אבל אם השופט יחרוץ לדוגמא גזר דין מוות[2], זה מהווה גורם הרתעה מכריע, כי אנשים יחשבו פעמים לפני שיבצעו רצח כלשהו, הם יודעים שזה עלול לעלות להם בחייהם ללא פשרות וללא כחל וסרק, ומה גם שלאחר ביצוע גזר הדין אין להשיב את הנעשה. לא לחינם אמרה בזמנו אחת מנשות נשיאי ארה"ב[3] "יותר אנשים היו חיים היום אם עונש המוות היה קיים".

עובדה ידועה היא ומוכחת, שמדינות שבהם יש גזר דין מוות אחוזי הרצח קטנים יותר לעומת מקומות שבהם אין גזר דין שכזה. האזרחים חיים בביטחון רב בארצם ולא חוששים שמכל ריב או סכסוך הם ימצאו את מותם.

כמו כן לגבי הגניבות, כאשר גוזרים על הגנב להחזיר את הגזילה שגזל למרות שייתכן ויצטרך להיות משועבד לנושים במשך שנים רבות על מנת לכסות את חובותיו לקרבנותיו בנוסף לעונשים אחרים, הוא יחשוב פעמים אם לגנוב. אך ישיבה בבית סוהר לכמה שנים ולאחר מכן כאשר הוא מרצה את עונשו, מחכה לו כל השלל הרב, "ייתכן שזה משתלם" יאמר הגנב. ישנם מדינות שבהם כורתים אצבעות או ידיים על גניבה. היו סמוכים לדעת שכמעט ולא מצוי גניבות באותם מקומות. האזרחים יכולים לישון בשקט גם מבלי לנעול את הדלתות ומבלי להצטרך למערכות אזעקה משוכללות ויקרות, ונדרשים פחות לשירותיהם של אנשי משטרה ופקחים.

 

ואיש תרומות יהרסנה

תרומה פירושה גם מס שהינו החלק המופרש למדינה, מלשון "והרמתם ממנו תרומה".[4] כאשר המלך או המדינה גובה מיסים גבוהים מדאי  מן האזרחים, באופן שאין באפשרותם לעמוד במיסים כבדים אלו, הם כורעים תחת הנטל וניצני מרד עלולים להופיע מכל כיוון. אין ספק, מיסים הם הבסיס לתשתית של מדינה כדי שתתנהל באופן תקין ומתקדם. אך אם זה נעשה באופן חריג ולא לתועלת האזרחים אלא כדי למלא את צרכיהם של המלך ושריו, את תענוגותיהם וחיי הנהנתנות. הדבר מתסיס את יושבי הארץ, קשה להם לראות את עמלם הולך לפיהם של אנשים לא הגונים הם פשוט מרגישים מנוצלים. וכאשר בני אדם מרגישים מנוצלים הם יעשו הכל כדי להשתחרר מעול זה.

סופה של מלכות זו להיהרס. זו הייתה למעשה העילה לפרוק מלכותו של רחבעם בנו של שלמה המלך[5] "וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם (להקל מעליהם את עול המיסים) וישיבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי". ניתן להבחין במהלך זה לאורך כל הדורות, כל גביה מופרזת של מיסים, סופה שלא להתקיים. הן אם מדובר במלך צרפת - פיליפ הרביעי,  ועד דורנו זה במו עיננו ראינו את סופם של מלכי מדינות ערב, שקרסו אחד לאחד מתוך מרד פנימי של העם, כאשר העם גווע ללחם בעוד חשבונות הבנקים ואוצרותיהם של השליטים מתנפחים.

 

חלוקת שלל

פירוש נוסף למילה תרומה, הינה חלק, כלומר אחוזים. כאשר מנהיגי המדינה מקבלים אחוזים ממעשיהם הנפשעים של שודדי הציבור ומעלימים מהם עין כדוגמת המלכה אליזבת שהייתה משתתפת ברווחי השוד עם ראש השודדים פרנסיס דרייק[6], אזי סופה של מדינה זו הוא לכליון וחרץ. כאשר יש לגיטימציה ממשלתית לעשיקת הציבור, ולפשעים נרחבים כנגד האוכלוסייה זהו דבר איום ונורא, זו מדיניות שאינה מתקבלת על הדעת.

 

תרופות 'מצילות חיים'

ישנו ציבור שלם במקומות שונים בעולם המורעל ע"י תרופות שונות ב"פיקוח" משרד הבריאות של אותן מדינות. כאשר אותן מדינות ידועות בחיבתן הרבה לשלמונים, ותמורת טובות הנאה לגורמים הנכונים, התרופה מקבלת אישור שהיא מועילה ותקינה. מכרזים שונים הקשורים לרווחת הציבור, כמו יבוא מזון ונפט, מוטים לטובת המקורבים לראשי השלטון, על פני העדפת טובת הציבור והעם.

נכון מחדלים אלו אינם דבר של מה בכך, אלו דברים נסתרים והמלכות תעשה הכל כדי שדברים מעין אלו לא ייוודעו לציבור. וגם אם יקרה  והדברים יתוודעו לציבור באופן כזה או אחר, הם יכחישו כל קשר. אבל סוף דבר הכל נשמע, לשקר אין רגלים, האמת סופה להתגלות, והמלכות תתוודע בקלונה לעיני כל. 

 

שוחד

בנוסף כאשר ראשי השלטון מקורבים לאנשים העשירים; הם נמצאים יחד  בכל מיני מפגשים חברתיים, טיולים משותפים ומוזמנים לאירועים זה של זה, אזי המצב אומר דרשני. כי חיבור זה נועד כדי להפיק אינטרסים אחד מהשני, כל אחד בתחום שלו הלה בממון והלה בקשרים והפעלת סמכות החוק ובכך הם נעזרים אחד בשני. בתווך נמצאים הציבור, שעל גבם גוזרים הנ"ל את הקופון.

 

ישנם מדינות נכשלות בעולם ששם כמות העוני באוכלוסייה היא למעלה מחמשים אחוז. השוחד לראשי השלטון הפך כבר להיות בריש גלי, תמורת מסירת מעטפות עמוסות בשטרות לגורמים הנכונים אדם הופך להיות "ממונה על.." קבלני בניין מקבלים אישורי בנייה במקומות שלא מתקבלים על הדעת, לרבות גנים ציבוריים ולרבות שטחים פרטיים. אנשים חיים מקבלים אישורים ממשלתיים שהם "מתו" כדי להונות את חברות הביטוח. ולגיטימציה לנהיגה פראית בכביש המסכנת אזרחים, ניתנת למי שיודע ליצור קשר עם ראשי המשטרה (תמורת הרבה כספים כמובן..)

בעל מפעל כושל, שהיה ברשותו מבנה רעוע של שתי קומות וכמה מכונות מיושנות שכמעט ואבד עליהם הכלח. כמעט ופשט את הרגל עד שלפתע קרה מבחינתו הדבר הטוב ביותר שיכול היה לעלות על דעתו - רעידת אדמה. רעידה שגרמה לכל מפעל חייו הכושל להתמוטט ולקרוס.

הוא ניגש לרשויות ודיווח על האסון שקרה לו, על בניין בן ארבע קומות בנוסף לחניון תת קרקעי שנפל. הפקיד התבונן ואמר שבמסמכים כתוב שהבניין היה בן שתי קומות. הוציא הלה מעטפה מכיסו הניח על שולחן הפקיד ואמר שמה שכתוב במסמכים נכתב "בטעות". משראה כן הפקיד שאלו, האם הוא בטוח שהיו ארבע קומות ולא יותר? "אני צריך לחשב זאת" אמר. ולאחר זמן חזר עם הרבה מאד כסף ואמר שלאחר ברור התגלה שבעצם  היה שם גורד שחקים, והנה ההוכחות לכך - מזוודה מלאה בשטרות מצלצלים. הדברים נרשמו והועברו לגבוה. לא עבר זמן עד שהלה קיבל פיצוי ממשלתי הולם תמורת הנזק שנגרם לגורד השחקים... כמה זמן מדינה שכזו תוכל להחזיק מעמד?

 

ראש קטן

תרומה הינה גם החלק המופרש לכהן מן התבואה והיבול. בזמן המקדש כאשר הייתה נוהגת מצוות התרומה, אזי התרומה הייתה דבר זול יחסית, כי אסור לישראל שאינו כהן לאכול מן התרומה "וכל זר לא יאכל קודש"[7] והיא הייתה מיועדת אך ורק לכהנים, ומכיוון שכן אין לה ביקוש בקניה, ופעמים שהיא הייתה מושלכת בצד כאבן שאין לה הופכין.

 כיוצא בזה אם המנהיג מתנהג כמו התרומה, הוא לא מעורה בחברה ומנותק מן העם ואומר לעצמו מה לי בטורח הציבור, ומבקש להיות רק בארבע אמות של תענוגותיו, הוא רוצה ראש שקט ומעוניין לחיות את חייו רוויי המנעמים  בנחת בהשקט ובשלווה, אזי קיצה של מדינה זו קרב ובא.

אין זה מתפקידו של מנהיג לשבת בשלווה, עליו לדאוג לצורכי העם, גם כאשר זה על חשבון זמנו הפרטי. לאמיתו של דבר למנהיג אמיתי אין כזה דבר 'זמן פרטי', הוא הופך להיות משועבד לציבור במשך כל שעות היממה. עליו לדאוג לצורכי הביטחון, אויבים מבית ואויבים מבחוץ. לכלכלה, לתפעול הצבא, לדאוג לקשרי חוץ, ביסוס המעמדות השונים, רווחה, תשתיות וכהנה וכהנה ללא סוף, ובנוסף להיות אוזן קשבת לכל נציגי העם. לא בכדי רז"ל כינו את השררה כעבדות "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם[8]" רק באופן שכזה שהשליט קשוב ודואג לעם ללא לאות המלכות תצליח, העם יתבסס, וכולם יהיו מרוצים. (כמובן עד כמה שאפשר..)

 

איש ולא מלך

שאלה הנשאלת היא, שהרי בכל המקרים והדוגמאות שהובאו לעיל, לגבי הפסוק 'איש תרומות יהרסנה'; הרי מדובר במלך או במנהיג, ואם כן היה צריך להאמר בפסוק 'ומלך תרומות יהרסנה' ומדוע בכל זאת נאמר 'איש'? התשובה לכך היא, שמנהיג או מלך שלא דואגים לאינטרסים הלאומיים אלא לאינטרסים הפרטיים שלהם, כלל לא ראויים להיקרא בשם מלך, אלא בשם סתם איש, כי העוול שנעשה בעקבותם לאזרחים הינו גדול מנשוא.

 

מתחמק

הסבר נוסף, ל'איש תרומות', מלשון התחמקות, שבורח ומרים את עצמו מלחרוץ את הדין. על מנהיג המדינה יש חיוב, חיוב הכרעת הדין. פעמים שיש ניגוד אינטרסים בין גורמים מסוימים בעם, הדבר גורם למהומות קטטות והשמצות. צריך שמישהו יעשה סדר! ומי יכול לעשות סדר אם לא מנהיג המדינה שהכל כפופים לו? אלא שלפעמים המנהיג מוצא את עצמו בסיטואציה לא נעימה, כי הוא מכיר את שני הצדדים, הם אנשים מכובדים מאד ועשירים מאד ויש להם חלק נכבד בתפעול המשק, ומה גם שהוא בקשר טוב איתם, ואם יתערב ויכריע את הדין, אחד מן הצדדים יכעס עליו - לא נעים. לכן הוא מעדיף לא להכניס את עצמו לסכסוך הזה, "שיסתדרו לבד" הוא אומר "הם מספיק בוגרים ואחראיים". ובינתיים המדינה קורסת והעם סובל.

בא שלמה מזהיר ואומר שאל לו למנהיג לחשוש, ולהרים עצמו מהדין, עליו לחרוץ את הדין  ולהכריע בענייני המדינה באופן חד משמעי שאינו משתמע לשני צדדים. צורכי העם קודמים להכל גם אם זה לא נעים בפן האישי.

בדומה, המדרש[9] מספר על אחד מן החכמים: מעשה ברבי אסי כשהיה מסתלק מן העולם נכנס בן אחותו אצלו מצאו בוכה, א"ל רבי מפני מה אתה בוכה? וכי יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך שיעידו על כל מה שלמדת! וכי יש גמילות חסדים שלא עשית? ובנוסף לכל המעלות שהיו בך היית מתרחק מלדון את הבריות ולא הרשת לעצמך להתמנות על צרכי צבור! אמר לו: בני על זה  אני בוכה שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לדון את דיניהם של ישראל ולא דנתי.

נמצאנו למדים שאפילו אחד שהוא לא מלך, אך הגיע לדרגה תורנית שבו יכול היה לשפוט את העם ולא עשה זאת צריך לחשוש, שאם כן לצורך מה ניחן בכאלו כישורים, אם לא מימש וניצל אותם? קל וחומר למנהיג ציבורי שעליו לעשות ככל אשר ביכולתו להשית את החוק ולא להתחמק בטענות שווא.

 

הנמשל

הקב"ה הינו מלכו של עולם, עליו לדאוג לשלום האנושות, ולהשגיח פן ישחיתו את דרכם על הארץ. בתחילה הוא נוקט בשיטה של אזהרות ואיתותים לבני האדם, הן ע"י נביאיו, עוד קודם מתן תורה. ולאחר מתן תורה, האזהרות הינן כבר כתובות ועומדות בתורת האלוקים. כאשר הבורא רואה שאבדה כל תקווה, אזי הוא מעמיד את הארץ במשפט ודין וחורץ את גזר דינם של היחידים ושל העולם כולו בהתאם למצבם.

 

דור המבול

כבר בדורו של נח ראינו שהאנושות עמדה בפני הדרדרות מוסרית, הן בין אדם למקום והן בין אדם לחבירו "וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"[10]. העולם נברא כדי שהאנשים יטיבו זה עם זה ולמען ילכו בדרכיו של הבורא. וכשזה לא נעשה נאלץ הבורא, לאחר התראות רבות להפעיל את המשפט השמימי; ארובות השמים נפתחו ומבול החל לשטוף את העולם כולו. נח ובניו החלו לבנות את  העולם מחדש, והעבירו את המסר לדורות הבאים - שיטיבו את מעשיהם כדי להמנע שוב מאסון גלובלי בכדור הארץ.

חשוב לציין שמאז אכן חל שינוי גדול בתפיסת המוסריות בעולם. מאז במשך אלפי שנים האנושות כולה החלה לשמור על חוקי הצניעות. כל האומות הקדומות (למעט תרבויות שהתרחקו ממקומות יישוב מרכזיים ונפרדו מהצלוויזציה האנושית) החלו להתלבש באופן צנוע מאד, הגברים בכלל והנשים בפרט היו מכוסים בבגדים ארוכים השומרים על כבוד האדם. אפילו העמים המושחתים ביותר נמנעו מלגעת באשת איש גם אם הם היו שליטי הארץ.[11]

 

סדום ועמורה

כאשר בסדום החלו האנשים לחשוב באופן מעוות ופיתחו לעצמם אידאולוגיה שהיא אנטיתזה לדרכו של הבורא; הם דגלו בשיטה שאין להכניס אורחים ואין לעשות חסד עם הבריות. הם טענו שעל כל אדם לדאוג לעצמו ולא להטיל את הנטל שלו על אחרים. הם עיוותו את המשפט כדי שיתאים לאמות המידה שהם בחרו לעצמם, וכל מי שהעז להפר את השקפתם זו, נחרץ דינו למוות. גם אנשים גדולים כמו אברהם ולוט, לא עלתה בידם להניא אותם מדרכם הרעה.

ושוב כדי למנוע את התפשטות הנגע נאלץ הבורא להתערב "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו"[12]. לא הייתה בריריה, הבורא הוכרח להשמיד את סדום ואת יושביה "וה' המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש...ויהפוך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה"[13]. מקום שהיה פורה עד למאד אפילו יותר מצפון ארץ ישראל, הפך בן רגע לשממה מוחלטת "ארץ פרי (הפכה) למלחה מרעת יושבי בה"[14]. עד היום כל מי שעובר באזור זה של סדום תחושת חלחלה עוברת בלבו, אווירת נכאים שורת בכל המקום לאורכם של קילומטרים רבים.

במשך כל דור ודור עד ימנו אנו, כאשר ישנם אידאולוגיות הסותרות את דרכו של הבורא, ומופיעות בתחפושות משתנות של עבודת אלילים, הלניזם, צדוקיות, קראות, רפורמה, סוציאליזם ואבולוציה. ההשגחה העליונה גורמת שהן ייעלמו מאליהן ויצללו אל תוך תהום הנשייה. "המה יאבדו ואתה תעמוד"[15]

 

העצה!

הגם שהמלך הגדול מעמיד את העולם במשפט, מ"מ יש אפשרות למתן את גזר הדין – "ואיש תרומות יהרסנה" כלומר ע"י שהאדם ייתן תרומה וצדקה לאנשים הנזקקים לכך, יש בכוחו לבטל את גזר הדין שנגזר עליו. "יהרסנה" פרושו גם לדחוק ("פן יהרסו לעלות אל ההר")[16]. כלומר הצדקה בכוחה לדחוק את גזר הדין הצידה, ובכך למנוע את הוצאתה לפועל. הסיבה לכך היא, כיוון שהאדם עושה לפנים משורת הדין, ונותן ועוזר למרות שאינו חייב לעשות כן. כך גם נוהגים איתו משמים, מידה כנגד מידה. ולמרות שע"פ דין נגזרה עליו גזירה , בכל זאת ילכו עמו לפנים משורת הדין ויבטלו מעליו את הגזירה.

לרכישת הספר על מפתחות "משלי" – הקליקו כאן

 

 

[1] אגב, המילה המקורית והמקראית הינה בית הסוהר. פירוש מילה זו היא מלשון 'סיהרא' שמשמעותו ירח. כלומר שבית הסוהר הוא מקום טחוב ועמוק, שיש שם רק חלון אחד הנמצא גבוהה, שניתן לראות משם רק בירח, ותו לא (רמב"ן פרשת וישב). עכשיו צא וראה מה בין בתי הסוהר של אז לשל היום!

 

[2] הערה: אין המחבר דן מצד הפן ההלכתי כי כעת אין רשות לעם היהודי לבצע גזר דין שכזה ללא רשות הסנהדרין. אלא הנדון הובא לשם המחשה, גזר דין שכזה מצוי גם היום אצל חלק מאומות העולם כגון סין, אירן, ארצות הברית, ווייטנאם ועד לא מזמן אף ברוסיה.

[3] ננסי רייגן

[4] במדבר יח כו

[5] מלכים א יב יא

[6] קורות העמים ע"מ 261

[7] ויקרא כ"ב ז

[8] מסכת הוריות דף י עמוד א

[9] מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן ב

[10] בראשית פרק ו  יב

[11] בראשית פרק י"ב ופרק כ'

[12] בראשית י"ח כ

[13] בראשית פרק יט פסוק כה

[14] תהילים ק"ז ל"ד

[15] שם ק"ב כ"ז

[16] שמות י"ט: כ"א


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (73 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים