אמונה

מדוע כל החכמים בעולם לא חוזרים בתשובה?

האם כל החכמים בעולם לא היו אמורים להגיע בחקירתם ליהדות ולהתגייר?

שתף במייל
| כ"ח ניסן התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

אביתר שואל: 

"שלום. בבגרותי למדתי את ההוכחות הרבות לאמיתות היהדות והתחזקתי מאוד. בחרתי לחיות במסירות לאמונתנו, אך קשה לי להבין מדוע כל הגויים אינם משתכנעים מהוכחות ברורות כל כך? ועוד שיש ביניהם חכמים שמתרצים את אמונותיהם. איני מבין כיצד ייתכנו חכמים וחוקרים שלא מכירים בזיוף אמונתם? כך לדוגמה, קראתי פעם בספריו של גוי בשם סטיבן קובי שהראה חכמה רבה בנושאים כמו הצלחה עסקית, אך בחר להצטרף לכת נוצרית מוזרה באמריקה. בקיצור, כיצד ייתכן שמיליוני אנשים וביניהם גם חכמים - לא רואים את טעותם?"

* * *

שלום אביתר, ותודה על שאלתך.

קודם כל צריך לתקן ולומר שרוב החכמים בעולם בהחלט הגיעו ליסוד האמונה הראשון, שיש בורא אחד ורוחני לעולם. ביניהם נמצא את גדולי הפילוסופים כמו אפלטון ואריסטו, כמו גם גדולי המדענים כמו אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין. אך כאן רובם נעצרו, כי חקירתם לא המשיכה לחפש אחר הרצון האלוקי, והסתפקה בידיעה כללית על קיומו.

עם ישראל זכה להתגלות ומתן תורה מכיוון שאמר "נעשה ונשמע", והיה מוכן לקבל את הדרכת התורה בחיי המעשה. היהדות היא הדת שדורשת הכי הרבה מצוות מעשיות כי מטרתה להשפיע ולעצב את האדם היהודי, להביאו לשלמות רוחנית ולהגדיל את שכרו הנצחי לעולם הבא. אך רוב הגויים אינם מעוניינים בשינוי אורח חייהם, ולא היו רוצים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות. היהדות מתחשבת בגויים, ועל כן מצווה עליהם לשמור רק שבע מצוות בני נח, כך שגם חכמים מביניהם שמכירים באמיתות התורה יכולים להישאר גויים, כי אינם מחוייבים להתגייר. הבחירה ביהדות היא בחירה של אדם דורש אלוקים (אמנם יש בעולם מחפשי אמת שאינם מודעים לה משום שאיש ממשפחתם או מוריהם לא נתן להם אפילו קצה חוט היכן ללמוד ולגלות, ורק בחסדי שמים יוכלו להגיע להשגת האמת אם מעט ואם הרבה).

אתה שואל מדוע החכמה לא מחייבת את כל החכמים להגיע לאותה מסקנה. אך על שאלה זו צריך לשאול שתי שאלות מקדימות:

  1. האם כל החכמים בעולם באמת מחפשים אחרי הרצון האלוקי?
  2. והחכמים שחקרו, האם היו ישרים בחיפושם אחר האמת?

האמת מתגלית רק מתוך שילוב מנצח של יושר + חכמה, אך למרבה הצער אין קשר מחייב בין השניים. כשם שייתכנו אנשים ישרים שאינם חכמים באופן מיוחד, כך גם ישנם חכמים שאינם ישרים בלימודם. החכמה לבדה אינה ערובה למציאת אמת.

ונתחיל בשאלה, כמה חכמים מחפשים אחר הרצון האלוקי? דוד המלך כתב בצער: "ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלוקים?" (תהילים יד, ב).

רוב האנשים לא מתעניינים בחיפוש האמת, וזו האמת המצערת ביותר. גם בקרב החוקרים גיליתי אנשים שמתעניינים רק בתחום מקצועם ולא מעבר לו. כך לדוגמה, כאשר דיברתי עם פיזיקאים לא מצאתי שהם מתעניינים בהוכחות או הפרכות לתיאורית האבולוציה, וכאשר דיברתי עם ביולוגים לא מצאתי שהם מתעניינים בנושא בריאת העולם ומוצא היקום. גיליתי שפיזיקאי מתעניין בעיקר בפיזיקה, וביולוג בביולוגיה, לשניהם בדרך כלל אין עניין בארכיאולוגיה, ולא בדתות, ואפילו לא בהוכחות למציאות הנשמה ומשמעות החיים שנוגעת לכולנו.

הופתעתי במיוחד משיחות עם מדענים שהסכימו על המסקנה שיש בורא לעולם, אך לא גילו לאחר מכן כל עניין במחקר על משמעות החיים ואמיתות התורה. נושאים אלה לא עניינו אותם כלל, וחשתי שהם משוחחים איתי על מציאות הבורא כשם שאדם מדבר על מוזיקה או ציור... כמובן לא באתי להכליל, אך זו תמונת המציאות שבה נתקלתי ברוב המקרים.

כך אמרו חז"ל: "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מכות דף י, ע"ב), "בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעים אותו" (שבת דף קד, ע"א). כל חכם מוצא את מה שהוא מחפש אחריו, כך שרק מחפש האמת יזכה למצוא אמת.

גם איינשטיין, עם כל חכמתו לא חקר את היהדות ולא התעניין בדתות, אלא רק בפיזיקה. וזהו בדיוק הדבר שהשיג - ידע בפיזיקה. אם היה משקיע את מרצו בחיפוש אחר רצון האלוקים, ודאי היה משיג את הרצון האלוקי. כי כל אדם משיג את מה שהוא דורש אחריו.

גם סטיבן קובי שהזכרת לא התעניין בחיפוש אחר מציאות הבורא או הדת האמיתית, וכל עסקו והתעניינותו היו בנושאי עסקים והצלחה ורושם חיצוני. מי שמחפש חומריות ישיג חומריות, ומי שמחפש אמת - ישיג אמת. סטיבן קובי הסתפק בכת "רוחנית" אחת שנתקל בה ודיברה לרגשותיו, אך לא היה לו אכפת ממחקר אמיתי על דתות. אילו היה חוקר ברצינות, היה מסיק בקלות שרק פתי יאמין לכל דבר.

קשה לנו לעתים להבין כיצד ייתכן חכם שאינו מכיר באמת, אך כדי להבין זאת עלינו להתחקות אחרי משמעות החכמה.

להבנת העניין, הבה נשאל שאלת מפתח: האם המדע הוא דבר טוב או דבר רע?

מצד אחד, מדענים נאצים השתמשו במדע כדי להרוג 6 מיליון יהודים בתאי גזים בצורה מחושבת להחריד; מדענים נוספים בנו פצצת אטום שיכולה להשמיד את העולם כולו; תעשיות רבות השתמשו במדע כדי להשיג רווחים על חשבון זיהום כדור הארץ. אך לעומתם, מדענים אחרים משתמשים במדע כדי למצוא תרופות למחלות מזיקות, להגדיל את התבואה, ולהבין טוב יותר את הטבע. האם פירוש הדבר שהמדע הוא דבר טוב או דבר רע?

התשובה האמיתית היא: המדע אינו טוב ואינו רע. המדע הוא בסך הכל כלי. ובידיים טובות המדע יהיה כלי מועיל וטוב לאנושות, ובידיים רעות המדע יהיה כלי מזיק ומסוכן לאנושות.

כך היא גם החכמה.

בידו של חכם טוב וישר לב, החכמה תשיג אמת, וכך היא תביא תועלת וצדק ומוסר לבני האדם.

אך בידו של חכם רע או אפילו משוחד, החכמה תתרץ שקרים ועוולות מוסריות ותקדם אנוכיות מזיקה בבני אדם.

צא ולמד שמציאת האמת תלויה ביושר יותר מאשר בחכמה. עצם העובדה שיש חכמים בכל עם, וכל חכם סותר את דברי החכם השני, היא גופא הראיה שהחכמה לבדה אינה יכולה להוכיח אצל מי האמת, כי יש מצרך אחד חשוב נדיר ויקר הרבה יותר למציאת האמת מן החכמה - והוא היושר.

תאר לך שני שופטים בבית משפט. השופט האחד גאון מרשים בחכמתו, והשופט השני בינוני בחכמתו.

רק הבדל אחד יש בין שני השופטים: השופט הגאון לקח שוחד מהנאשם. השופט הבינוני לעומת זאת הוא אדם ישר מאין כמותו שלא הסכים בשום פנים ואופן לקחת שוחד. מי לדעתך יהיה קרוב יותר להגיע לאמת שבדין?

כולם יסכימו פה אחד: השופט הבינוני יגיע לאמת יותר מאשר השופט הגאון.

וכאן צריך לומר, שלא זו בלבד שחכמתו של הגאון לא תעמוד לזכותו, אלא אף להיפך: הגאון ישתמש בכל חכמתו כדי להצדיק את הנאשם בראיות מחוכמות, ויביא תירוצים וראיות בדרך פילפולו כדי לשקר ולהצדיק לעצמו אפילו את השוחד שלקח.

ולכן בחיפוש האמת עדיף להיות ישר, כי אפילו ילד ישר יכול לומר: "המלך הוא עירום"!

הבדל דומה קיים בין עורך-דין לשופט:

כל עורך-דין מנסה להצדיק את מרשו, ולכן בכוחו להטות את הראיות ולהדגיש את הנתונים המתאימים להצדיק את מרשו המשלם לו. השופט לעומת זאת צריך להכריע בדין מבלי לקבל טובת הנאה מאיש.

כל אדם צריך לבדוק עם עצמו, האם הוא עורך-דין או שופט?

אנשים שנוהגים לזלזל וללגלג נגד התורה הקדושה משתמשים בדמגוגיה, ובכך מעידים על היותם עורכי דין. כה אמרו חכמינו: "ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות" (מסילת ישרים, פרק ה).

החכמה היא רק כלי לשימושו של האדם החוקר, אך המניע הפנימי הוא שקובע את טיב החקירה ויושר מסקנותיה.

רוב החכמים שהכרתי בחיי היו אנשים שהכבוד, הנוחות, הקריירה והמעמד החברתי היו חשובים להם יותר מחיפוש האמת, והם העדיפו תירוצים והתפלספויות כדי להצדיק את דרך החיים המועדפת עליהם. השוחד היטה את לבם, כפי שנאמר: "השוחד יעוור עיני חכמים" (דברים טז, יט).

כמובן שאף חכם לא יעיד על עצמו שהוא לא ישר, אך מספיק לראות מי הולך עם הגיון פשוט וישר, ומי "מתפלסף" בתירוצים כדי להצדיק את עמדתו.

אני מאמין שכל אדם ישר שמחפש אמת זוכה למצוא את האמת, כי אלוקים יכוונו אליו יתברך. רק שלמרבה הצער רוב האנשים בעולם, גם החכמים שבהם, אינם מחפשים את האמת על החיים, כי טוב להם במקום שבו הם נמצאים. כל גוי חכם מצדיק את השקפתו הנוחה לו בתירוצים מפולפלים ומחוכמים לפי גודל חכמתו, כי החכמה אינה אלא כלי, בדיוק כמו המדע, שבו ניתן להשתמש לטוב או לרע.

עם כל זאת אני מאמין שגם אילו הייתי נולד לעם אחר, עם שכל ישר הייתי מגיע תמיד ליהדות. כי שתי הדתות הגדולות בעולם הן חיקוי זול שלה. התורה היא זו שגילתה את המונותאיזם לעולם, והיא הדת היחידה בעולם שמבוססת על התגלות אלוקית בפני מיליונים, כך שאין ליהדות "מתחרים". על כן אני מאמין שכל אדם ישר יגיע לאותה אמת אם רק יחפש אחריה. הבעיה היא שלא כולם ישרים עם עצמם, ורוב האנשים משוחדים להאמין במה שנוח להם להאמין בו.

מיליונים מאמינים בנצרות, ומיליונים מאמינים באסלאם כי נוח להם להאמין בדתות אלו. בעבר כל העולם האמין בפסלים ואלילים כי כך היה נוח בזמנים ההם.

עדיף בעולם אברהם אבינו אחד שמחפש באמת את אלוקים, ומשיג ביושרו את אמיתתו, מביליון אנשים עובדי אלילים שחיים בעיוורון על פי תאוותם. המדרש מבאר בדרך משל מדוע התגלה אלוקים לאברהם:

משל לאדם שהיה עובר ממקום למקום עד שהוא ראה אור בעיר אחת. אמר לעצמו האיש - "האם יתכן שאין לעיר מנהיג?", ראה אותו בעל העיר ואמר לו - "אני הוא בעל העיר". כך פנה אלוקים לאברהם ואמר לו - "אני הוא בעל העולם" (בראשית רבה, לט, א). מי ייתן ונזכה להיות גם משכילים וגם דורשי אלוקים.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה