ונתתי לכם לב חדש: קריאת פרשת פרה

מלבד פרשת השבוע, נקרא השבת גם את פרשת 'פרה אדומה'. זאת, כיוון שבשבת שקודם פרשת החודש סמוך לניסן מוסיפים לקריאה בתורה את הפרשה הזאת. הסיבה לכך היא, שבסמוך לחודש ניסן מיד אחר הקמת המשכן קיימו בני ישראל מצות שריפת פרה אדומה, כדי להזות על ישראל ולטהרם, ובכך יוכלו לקיים מצות הפסח בזמנו. לכן מסמיכים פרשת פרה לפרשת החודש.

הקשר בין הפרה למשיח 

אמרו חז"ל, כי תשע פרות אדומות נעשו מזמן שנצטוו ישראל במצווה זו, ועד חורבן בית שני. הראשונה נעשתה על ידי משה רבנו, השנייה על ידי עזרא הסופר, ומאז ועד לחורבן נעשו עוד שבע, וכשיבוא משיח צדקנו במהרה יעשה פרה עשירית.

הפרה האדומה והלכותיה

הקפדה יתירה הקפידו חכמים בעסק פרה אדומה. שבעה ימים לפני שריפתה היו מקדשים את הכהן העתיד לשרפה, והיו מזים עליו מאפרן של פרות קודמות על ידי אדם שלא נטמא למת מעולם. ומנין מצאו אנשים כאלה שלא נטמאו למת מעולם?

בתים מיוחדים היו לשם כך בירושלים, שהיו בנויים על סלעים חלולים, ולשם היו באות נשים ללדת את בניהן ולגדלם שם בלי שיצאו משם, ולבל ייטמאו בשום אופן. וכשיצאו משם הוליכו אותם על דלתות הנתונות על גבי שוורים (שלא יהיה שום קשר בינם לבית הקרקע) עד לנהר השילוח וממנו שאבו מים טהורים, ואחר כך הובילום על גבי אותן דלתות עד להר הבית שבוודאי טהור מכל קבר שהוא, וכך מנעו כל טומאה מהם עד שהגיעו להזות על הכהן שנבחר לשרוף את הפרה האדומה.

האם קריאת פרשת פרה בזמן הזה היאמהתורה?

נחלקו הפוסקים אם קריאת פרשת פרה היא מן התורה, בשולחן ערוך (סי' קמ"ו וסי' תרפ"א) מבואר שהיא מן התורה, ומציינים לתוספות במסכת ברכות (יג.) שכך כתבו.

לדעת הרבה פוסקים היא מצות עשה מן התורה, ואף על פי שיש החולקים על זה, יש להחמיר כדברי האומרים שהיא מן התורה, ולכן יש לשים לב לפרטים כדלהלן:

א. יש להקפיד לקרוא פרשת פרה מספר תורה הכשר והמהודר שיש בבית הכנסת; ב. שליח הציבור והקהל יתכוונו לצאת ידי חובה מן התורה; ג. ראוי ונכון שהנשים תבואנה לעזרת הנשים בפרשת פרה לשמוע קריאה זו, שאף היא מהתורה, ונשים שייכות בה להיטהר מטומאתן, ולאכול מקרבן פסח (ילקוט יוסף פורים מהדורת תשע"ב). 

טעם לסוברים שפרשת פרה מהתורה

בילקוט הגרשוני (או"ח סי' תרפ"ה) הביא טעם למה נאמר שפרשת פרה הוי מן התורה, והוא שמן התורה נצטווינו בזכירת מעשה העגל, וכתוב "זכור את אשר הקצפת...", אלא שכתב המגן אברהם (סי' ס' סק"ב) שלא תיקנו לקרוא מעשה עגל בציבור משום גנותן של ישראל, ולכן תקנו לקרות פרשת פרה שהיא לכפרת מעשה העגל ובה אין גנותן של ישראל, ומקיימים בזה זכירת מעשה העגל.

הפטרת השבוע ומשמעותה

לאחר קריאת פרשת פרה כתב בשו"ע (תרפה, ג') שמפטירים בנביא יחזקאל פרק ל"ו "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם", מפני שכתוב בה "וזרקתי עליכם מים טהורים" – אמנם בהפטרה זו אין מדובר כלל  על טהרה מטומאות, אלא על טהרה מהחטאים ומהעוונות, כמו שנאמר "וזרקתי עליכם... ומכל גילולכם אטהר אתכם, ונתתי לכם לב חדש".

הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות

שאלות לרב 054-8448909