ייסורי מצפון

רגשות אשם נותנים לנו אשליה שאנו מכפרים על טעיות שלנו כהורים. בסבל הזה מרגשות אשם, אני "מכפרת" על הטעיות והפגמים שלי כאמא

"דקה לפני שהבנים חוזרים ללמוד, נעמדתי במרפסת, הרמתי את עיני אל השמיים, ושאלתי את עצמי: האם עשיתי את רצון השם בחופש הזה? האם זה מה שנקרא להיות אמא? אני יודעת שיש היכן שהוא בעולם אמא מושלמת, אבל אני בוודאי לא היא" – אביגיל מייזליק בטור גדוש חשבון נפש

ייסורי מצפון על הימים שילדים הוציאו אותנו מהשלווה? רגשות אשמה על שאיבדנו לפעמים את הסבלנות? היועץ החינוכי יוסי גרינבוים, נותן חיזוק גדול להורים על התקופה שחלפה, וכמובן גם על ההמשך. צפו

חמישה אחים העניקו להוריהם סכום כספי גדול כעזרה כלכלית. אחד האחים לא נתן מכספו בשל קושי כלכלי שלו עצמו. ההורים לא ידעו שהוא אינו השתתף במתנה והודו לו מכל ליבם. כעת, הוא חש ייסורי מצפון ושואל האם עליו ליידע את ההורים שאין חלקו במתנה הכספית

האם יש מקום לייסורי מצפון? כיצד מחשבות של מצוות הופכות ברגע אחד למחשבות של עבירה?

הנה נקודה למחשבה: האם שמנו לב, שבכל פעם שהלכנו בעקבות מה שאנחנו מרגישים שהוא טוב – גם אם היו אלה קנאה, כעס, נקימה או תאווה – קצרנו סבל, חרטה, בושה וייסורי מצפון? ושבכל פעם שהלכנו בעקבות הטוב בעיני אלוקים – ולאו דווקא בעיני עצמנו – זכינו בשלווה, חוסן נפשי, יישוב דעת וכוח עמידה? גם אצל אדם חכם מאוד, השכל הפשוט יכול להשבות בידי הלב, כאשר אנחנו מעדיפים את מה שאפשר ורצוי בעינינו, על פני מה שנכון בעיניו