"פעם בשנה יש לי אפשרות לצאת לחירות, האם אתה רוצה שאפספס את ההזדמנות הזו?!"
אני מתאר לעצמי כי יאיר, עם האמפתיה הנדירה ולב הזהב שלו, לבטח ניסה לדון אותי לכף זכות, כשהוא מפטיר לעצמו, "כנראה משבר קשה פוקד את משה אהרן בתקופה זו, ומרוב תסכול ויגון הוא מנסה לברוח קצת מהמציאות העגומה". אך אני בשלי. סיפורו של משה זיאת, פרק 21: רגע של חירות
משה זיאת
12.11.25 | 14:50




