חמש דקות - זה כל הסיפור

היו שתי נשים שירדו לגינה עם הבנות שלהם. אחרי כמה זמן אחת האמות מסתכלת בשעון, מאוחר לי, יש לי כמה דברים לעשות, אני חייבת ללכת הביתה. מירי, אמא, חמש דקות. בסדר, נו, לא ניתן לה חמש דקות, קחי חמש דקות. עובר חמש דקות, ה אומרת לה מירי, עבר חמש דקות, כפרה עלייך, בוא נלך הביתה, יש לי דברים לעשות אמא, חמש דקות. עוד חמש דקות מירי, החמש דקות כבר מזמן עברו. בוא נתקדם הביתה, יש לי דברים לעשות עוד חמש דקות ועוד חמש דקות ועוד חמש דקות. החברה שלה מסתכלת עליה, אומרת לה, תגידי לי, איזה סבלנות יש לך? יואו תגידי לאיזה מכולת יש מוצר כזה סבלנות כמו שלך? אני מזמן כבר הייתי משתגעת עליה. אז היא אומרת לה, לפני חצי שנה

אח של הילדה הזאת נהרג בתאונת דרכים, כמה הייתי נותנת בשביל חמש דקות איתו. אז עכשיו שהילדה שלי מבקש ממני עוד חמש דקות איתי, זמן אני אגיד לה, אני מאוד ממהרת, יש לי את העיסוקים שלי, אנחנו לא מעריכים את הזמן שלנו עם המשפחה שלנו, כי הכל מובן מאליו. צריך לזכור, שום דבר לא מובן מאליו.