"לא שאלו אותי. הבנתי שאני צריכה לקחת אחריות": נעמי בנט בריאיון אישי

יאיר שרקי עמד על הבמה דפלולה והוא שואל אותי אומר לי תסתכלי מפה לא מפריע לך ששמים את הנשים מאחורי מחיצה עכשיו אני רק אסביר איך זה היה נראה הייתה במה והמחיצה הייתה לכל האורך זאת אומרת פה ישבו גברים ופה ישבו נשים אוקיי לא מאחורה אנשים לא ישבו מאחורה הם ישבו באותה המחיצה עברה באמצע באורך ואז אני אמרתי לו תקשיבי יאיר יש לי שאלה למה אתה לא שואל אותי למה הגברים מאחורי המח לחיצה. למה אתה שואל עם אנשים מאחורה?

נאומי יקרה, מה שלומך?

ברוך השם. סיפרתי לבת שלי שיש לי פגישה איתך. היא אומרת לי באמת אצל מורן אמת

ברוך השם ברוך השם תודה על השם הטוב זה זהו זה הכל זהו תודה היקרה האמת שאתה שלך הוא מאוד מאוד ארוך אז אולי במקום שאני אסתבך בואי תציגי את עצמך

אוקיי אז האמת שעד לפני שלוש שנים א יכול להיות שאפילו אם היו שואלים את השאלה מי זאת נומי בנת הייתי עונה דבר ראשון א אני אשתו של רובי בנת אמא לילדים שלי אני א מנהלת שומות תי שתיים עץ את יודעת א כמה כותרות ואני חושבת שבשלוש שנים האחרונות הדבר מאוד ברור אצלי שאני מדריכת קלות

אנחנו מן הסתם נדבר כנראה בהמשך איך הגענו לזה אבל אה

כן אני בהחלט כל אשתו שרובי בנת כן אני הכי גאה בזהכן מדהים ברוך השם אז בואי נשמע קצת קצת קצת על הילדות שלך נולד בארצות הברית

נכון

ואבא שלך הוא אחד המאסדים של הסנדיסק סקול שזה אחד הדברים ה כאילו מאות יהודים צריכים להגיד תודה לאבא שלך על זה שהם ישארו יהודים בארצות הברית

בזכות הדבר שאבא שלך הקים

ממש ככה

אז אולי נתחיל מזה ואז אנחנו נעבור לארץ הקודש לעלייה בארץ הקודש ושה התחתנת באמת עם אחד המפיקים הגדולים בעולם החסידי מבחינת מוזיקה כן

א בואי נתחיל

אז אוקיי אז אבא שלי בעצם שיעריך ימים אה הוא אמריקאי נולד לניצולי שואה שנה אחרי המלחמה במחנות הקורים אמא שלי ישראלית הם בעצם א בני משפחה בדרגה שלישית בעיניהם א וסבתא שלי כן אמא של אבא הגיעה לארץ לבקר את ההורים של אמא שלי א כמשפחה וראתה את אמא שלי והיא אמרה זאת תהיה הכלה שלי

וואו

כן ואז א שנתיים אחר כך הם באמת התחתנו אה אני מעריצה את סבתא שלי זכונן ברכה אמא של אמא ששלחה את הבת היחידה שלה לגור בחול. אה והם באמת היו גרים שמה שש שנים. א נולדנו שם שלוש בנות. גרנו לא במיינסטרים של בור פארק של היהדות החרדית. אה באמת אבא שלי אני לא יכולה להיזכר מי הייתה המותה ששלחה אותו. זה לא היה חבד אבל זה היה א גם איזשהו ארגון ששלח אנשים לשליחות כזאת למקומות שהם ממש קצה העולם. המקום שההורים שלי היו היה נקרא פיוריה במדינת אילנוי א כן לא הרבה מכירים שמה נולדתי

אז בגלל זה גם אני זוכרת יודעת את השם א ואני הייתי שם אני השלישית מתוך עשרה א בלי עין הרע ואני הייתי שמה שנה וחצי אה אני יש לי הרצה ענקית להורים שלי שבאמת לא היה שמה כלום שממה רוחנית לגמרי ואבא שלי ממש הקים שמה את הסנדיסקול לאנשים שכל השבוע לומדים בתי ספר של גויים ולשבת ביום ראשון שזה השבת שלהם בעצם שולחים את הילדים ללמוד יהדות קצת

שזה דבר מדהים אני חושבת שהיום אין מקום בארצות הברית שאין בו סנטנדסק איפה שיש יהודים אין מציאות כזאת נכון

ובזכות זה אחרת זה היה התבוללות מטורפת אם היינו חושבים על זה זה

אבל שחצי כל כך הרבה יהודים

אחר משמעית וגם היו המון הורים שכעסו עליו שהילדים אחרי זה המשיכו לישיבות שחורות וזה פשוט כעסו על אבא שלי שבמקום ללמוד תואר משהו אז אותם ילדים המשיכו לישיבות בארץ

וואו

ואני חושבת שמשמה לקחתי מאוד מאוד את המסירות של ההורים שלי א באמת על ה על לימודי יהדות על להחזיק את אותם גם בחורים שהגיעו לארץ הם היו מערכים אותם לשבתות ככה אני גדלתי

א ואמא שלי אני חושבת עליה בת יחידה בחול רחוק מההורים, לידות לבד וגם היא קיבלה איזשהו סוג של תפקיד של רבנית, את יודעת, בלי לרצות ככה להיות אז אני חושבת שקיבלתי ערכים מאוד מאוד חזקים מהבית.

מדהים מדהים.

איך הוא הקים את זה את הסנדסק? איך הוא חשב על זה בכלל? איך

אז זהו זה היה תחת כן היה תחת ארגון מסוים ששלח אותו למקום. א

אני אני מוכרחה להגיד שאת נותנת לי נקודה למחשבה שאני צריכה לעשות חקירה יותר גדולה כי גדלתי על זה סנדיסקול וזה אף פעם לא עשיתי חקירה העומק איך הוא עשה את זה מהתחלה אני כן יודעת סיפורים על איך זה היה בפועל כשזה כבר היה שמה ועל כל הקשיים עליו בשר כשר ממקומות נסעו באמת לניו יורק כל פעם לקנות את הבשר ואת יודעת ולהעביר את זה אפילו בקטנות האלו של להעביר במכס בשר שזה בעייתי ואת יודעת ת כל מיני דברים כאלו שלא היה להם שום דבר הכל מאפס. היום יש מערכים, אם אנחנו מדובר חבד, יש מערכים שתומכים ושליחים בכל מיני מקומות ועדיין זה נוסירות

לין ארוך, אבל אז באמת אני מדברת לפני א אני בת 54 אז תחשבי שזה 60 שנה לפחות אחורה, לא מובן מעיליו לך

עוד יותר מזה, זה היה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה שאנשים הגיעו לשם ועוד יותר עזבו את היהדות. הרבה שהתנגדו ליהדות בגלל מה שעברו,

נכון? וחלילה אנחנו לא שופטים כן אבל זה היה מקום שכאילו רבי אריז דיבר על זה שאמריקה אינה שונה וכאן צריך לשמור את התורה ומצוות כמו שגורים במקום אחר

זה היה ממש מלחמה ליהדות ואבא שלך הגיע והקים את המפעל העצום הזה שחושב על זה סנדי סקויל ובאמת א ככה התחילו ללמוד יהדות דווקא בארצות הברית דווקא במקום הכי כאילו ליברלי הכי חופשי הכי שאפשר לעשות הכל אמריקה פתוחה וזה זה דורי דורות ות חייבים לאבא שלך

על המקום הזה

ממש באמת באמת א זוכרת לאורך כל השנים את הבחורים מתארכים אצלנו בבית אז היו כאלו שהגיעו נגיד לישיבת שלבים שזה כפות צרוגות אבל אז ממש התחזקו יש לנו אני זוכרת מהילדות אחד התלמידים שממש קיבלה שמחה רבנית וחליפה שחורה ויושב ולומד כל הזמן זה קסם של דבר בעיניי באמת אני מקנה בזכויות שלהם

ברוך השם ברוך השם בזכות חות זה את גדלת מתוך מקום כזה

ממש ממש של ערכים ומהם באמת חשוב בחיים

באמת זאת אומרת את יכולה להיות אמריקאית ויש את העולם הגדול ויכולה להיות בכל מיני מקומות ובסוף את תמיד מבינה מה מה התמצית של החיים נכון מאוד אז ברוך שמגעת לארץ בגיל שנה וחצי שעת היית

עליתם לארץ תקלמתם כאן מה שנקרא מה בעצם גרם לעלייה לארץ אחרי שהוא בעצם הקים את

אני חושבת שהגעגועים של אמא שברו אותם כבר כן כן שלוש בנות ולגדל אני חושבת שגם החינוך שלנו עמד לעיני ההורים שלי א כשהיינו קטנות זה היה בסדר אבל במקום ההוא באמת לא היה שום חינוך חרדי ממש ככה שיאפשר

אז כן אז הייתה עלייה לארץ ואבא שלי התחיל לעבוד בישיבת בני עקיבא כמנה ליחסי ציבור א גדלנו קצת עם ערכים ציוניים בבית ואז גם כיהודי אמריקאי שמה הרבה יותר מתייחסים לימי העצמאות ולכל הדברים גם כילד לניצולי שואה שסמכו מאוד על הקמת המדינה מה שנקרא

אבל א בעצם אבא שלי התי בגיל מאוד מאוד צעיר וכשסבתא ניסע בפעם השנייה היא ניסעה למישהו חסיד זאת אומרת הבעל הראשון לא היה חסיד אבל בעל השני אז אבא שלי גדל באווירה חסידית בבית מגיל שבע וכשהם באו לארץ אז בעצם כשהוא חיפש מוסדות לשלוח את הילדים אז הוא היה עם חליפה קצרה וקובק ש לדעת שזה די מראה לי תעי ככה אבל את הילדים הוא שלח למוסדות של חסידות סרת ויזניץ א שזה היה קרוב אלינו ואז א הילדים משכו את כל הבית

לכיוון ממש חסידי בילד האחרון א אבא שלי כבר שקפטן ושטרמון הלך

וואו

ממש כן אבל כולנו נסחפנו לשמה גם אני רק רציתי להתחתן עם חסיד

ומשמה זהו כל היסטוריה מדהים

אנחנו הילדים כבר כולם בנינו בתים מאוד מאוד חסידיים כולם

ברוך השם ברוך השם לספר לנו קצת על ה על בעלך

כן אז אז דיברנו בהתחלה אמרתי שהזכות הכי גדולה שלי באמת להיות אשתו של רוית בנת יודעת שהרבה הרבה לא מכירים את השם הדור הצעיר במיוחד. אה תמיד נראה לי ככה ש שאנשים יודעים מי זה רב חיים בנת א לא ממקום של גאווה פשוט כי אבא שלו הוא הוא אחד היוצרים הכי גדולים במוזיקה החסידית והמון אנשים שרים את השירים שלו ולא יודעים שזה שייך אליו. אין חתונה או קבלת פנים שלא שרים מכניסי רחמים או בהרבי סליחות. החיידרים כולם בתי ספר אבינו אברחמן שרים בתפילת שחרית בבוקר אני גרה בבניק הלכת ברחוב פשוט שומעת את זה ממקומו

וואו זה שלו

זה שלו ואנשים לא יודעים

ולכן לפני שנה א עשינו לו הפקה מאוד מיוחדת שהיה 50 שנה להקמת המקלה שלו זאת אומרת מעבר לזה שהוא היה מלחין הייתה לו מקלה מאוד ידועה ואספנו בוגרים מ-50 שנה

וואו והפתנו אותו וזה היה וואו באמת משהו מדהים היה ערב מיוחד במינו

א וגם יש לי זכות פשוט להיות קלה שם במשפחה משפחה מיוחדת כל כך גם חמי גם חמותי שבשבילי מודל להרצה א התמיכה הבלתי מעורערת שלה בבעלה כל הזמן אני חושבת שזה מה שנתן לו את האפשרות להצליח כל כך אז אני משתדלת ללמוד ממנה קצת לא ממש מצליחה עד הסוף אבל כן יש לי יש לי ממי ללמוד

וואו ברוך השם באמת תפוח לא נופל רחוק מהעץ גם בעלך

נכון נכון אחד המפיקים הגדולים בעולם ה מוזיקאי ה

נכון כן אה האמת שהטל שהכי מדייק אותו זה מאבד מוזיקלי הוא עבד עם באמת גדולי המונים עם מרדכי בן דביד עם אברהם פריד ליפה שמלצר א והיום אנחנו יש לנו את הזכות והכבוד להיות המנהלים של מוטי שתיים עץ

שך הגעתם לא בליכם איך גילה אותו?

א אני תמיד אומרת זה הקדוש ברוך הוא א קשה לי עם המונחים האלו בעלך גילה כי בסוף אנחנו צינור אנחנו שליחים אה זה לא שהוא לא שר לפני אבל הוא היה שר באירועים סגורים רק של חסידות שלו

ומה שקרה היה אירוע באמת בחסידות ויזניץ ובעלי היה שם תזמורת ותוך כדי האירוע בעלי מתקשר ואומר לי נומי שמעתי קול של מלאך את חייבת לשמוע א ואז הוא הביא אותו באמת לאירוע בחסידות שלנו ואחר כך ככה באמת מוטי התארח אצלנו לפעמים בשבתות זה היה עוד לפני החתונה שלו ובעלי פתאום ראה שזה לא רק אנחנו מתלהבים כל פעם שיש א ברוך השם שולחנות שבת שלנו גדולים ומלאים ועמוסים והוא ראה שאנשים מאוד מתלהבים והוא הבין שבאמת יש פה משהו מאוד מיוחד

אז א חושבת שהיינו שליחים בדרך להגיד לגלות זה דבר גדול מדי אבל מאז זו היסטוריה באמת בא לי כישאר אותו עם מפיקים גדולים בחול ושעזרו לפרוץ את הדרך באמת להיות משהו בינלאומי

או מרגש

כן ממש ממש

מעניין אותי לשאול איך את מסדרת בתוך עולם אה המוזיקה אבל את מודעת המון עם גברים זאת אומרת את עם בעלך את עוזרת גם לבעלך הרימו אותי ועוד כמה א זמרים את בעצם מתעסקת המון לי בעולם הנ אפשר להתג בעולם המוזיקה האנשי איך שהוא הגעת לנישה הזאת? אה איך זה איך זה? אז כן, נכון. א זה האמת שאם היו שואלים אותי, אני מעולם לא חשבתי שאני אהיה שם, אני מאוד אוהבת מוזיקה, אבל לא חשבתי שאני יהיה יובל למקום הזה, אבל הקדוש ברוך הוא יש תוכניות משלו. א מה שקרה שבעצם בעלי בגלל שהוא הוא מאבד והוא מנצח אז הוא עסוק מאוד מאוד בתזמורת. א כשיש אירועים ממוטי אז הוא זה שמלווה אותו בתזמורת אז הוא מאוד עסוק בפן הזה וצריך מישהו

שידאג לכל השער. רחב מהתר אם יש מסכי וידאו אז מהג'י שיהיה על זה וה כל מה שיוקרן והתאורה וכל הדברים האלו שזה בעצם נהיה פתאום התחום שלי בלי ששאלו אותי א הבנתי ש שאני צריכה לקחת אחריות כי אני לא יודעת אם יצא לך להכיר מוזיקאים בעולמך אה בכל אופן המוזיקאי שלי הוא חי מעל הקרקע 10עשרה טפחים לפחות

מנים בכלל זה

כן א ואצלו זה באמת משהו שמאוד מאוד גבוה, גבוה מעל גבוה. אה, אני חושבת שזה האיחוד שלו. בגלל זה הוא יוצר דברים כאלו מיוחדים. א באמת יש לו נפש גבוהה ועצומה והמון אינפורמציה שנמצאת ככה בתוך ה א הרבה פעמים הוא אמר לי נומי, אבל תביני, אני לא יכול להתעסק עם שני דברים. אני יודע שאת רוצה, אני לא יכול. כאילו תזכרי את זה. אם נדבר על זה שנייה גם אני חושבת שהרבה שנים הייתי בוויכוח עם הדבר הזה שזה לא בסדר

שהוא לא בסדר כי הוא לא יודע לא אמרתי שהוא לא בסדר אף פעם לא אמרתי שהוא לא בסדר אמרתי זה לא בסדר שאני צריכה לקחת כל כך הרבה אחריות בחיים

היה לי איזשהו חלום שיש תפקידים של גבר בבית ויש תפקידים של אישה וחשבתי שזה מאוד לא בסדר שכל כך הרבה עול ואחריות יש עליי

ומה גרם לזה להשתמ

אמ א אני חושבת הרבה לימודים שלי של הבנה של התנהגויות של נפש תורת העבודה של בן קייטי אני מאוהבת בה א אנשים יש שמה הרי חקירה בתורת העבודה

ואני עוזבת רגע את החקירה כי אני היום כבר כל כך מתורגלת בזה שאני ישר הולכת להיפוחים שהיא אומרת בוא נעשה היפוחים בסוף נכון אז במקום בעצם להגיד בעלי רחפן אוקיי וזה הקושי שלי כי כרגע זאת העובדה שמקשה עליי אז ניסיתי להגיד בעלי לא רחפן אוקיי זה היפוך אחד ואז אמרתי אוקיי זה לא שכל הזמן הוא מרחף נכון יש מציאות אז אל תחליטי אה על א פרדיגמות כאלו את יודעת שאומרות כאילו בעלי רחפן ואז אמרתי אוקיי קודם כל שנייה יש לך אויר לנשימה אבל מה שעשה לי את השינוי הענק זה להגיד שבמקום בעלי רחפן להגיד אני רחפנית עכשיו בהתחלה היה לי ויכוח נורא גדול עם זה כי לא רק שאני לא רחפנית, גם בגלל שהוא רחפן אני צריכה להיות עוד

יותר מקורקט. אז איך זה יכול להיות נכון? ואז הבנתי שכל פעם כשאני עסוקה ברכוף שלו אני מרחפת מהמקום ש שהוא שלי. זאת אומרת אני כל הזמן רוצה שדברים יהיו בצורה מסוימת ואני לא מתעסקת באיך אני יכולה להקל על עצמי במציאות הזאת. הרי זה לא שתנה. הוא ישאר עדיין לא איתנו. הוא יהיה במקום אחר. מה שאני יכולה לשנות זה את הדברים שלי. אז זה ברמה של של אם אני צריכה קניות נגיד והוא שכח שסיכמנו את יודעת ללכת לקניות אז זה אומר שאני מרימה טלפון למכולת ואומרת תשלחו לי משלוח במקום להגיד וואי אני צריכה ללכת לבד עכשיו ולסחוב וכל זה שינוי שמאוד מאוד עזר לי להפסיק להתווכח עם המציאות כי הסדל שלנו מגיע מהוויכוח הזה לא מהמציאות עצמה

אז הרבה פעמים בעלי היה אומר כזה א תראי אותו דבר קרה לשנינו נו ותראי איך את לקחת את זה ותראי איך אני לקחתי אז הייתי צוחקת ככה ואומרת לו זה לא חוכמה זה בגלל שאני לקחתי אחריות אז לך היה קל אבל אחרי זה ראיתי שהוא צודק אני לוקחת אחריות בלי שאף אחד ביקש ממני באמת תנשמי תעזבי ואם החלטת לקחת אחריות את לא יכולה להשים אותו בזה זה שלך לגמרי שמה זה שינוי מאוד גדול אבל לא בכל מקום הוכחה זה שלא תמיד זה עובד כי באמת יש לפעמים דיברנו קודם על העולם של המוזיקה נכון יש עולם נשי שלם והכל אני נפלתי לתוך הדבר הזה בגלל שמאוד רציתי בהצלחתו של בעלי

היה לי מאוד חשוב וראיתי שפתאום הוא שוכח להזמין אגנים והוא שוכח לסדר עם ההגברה והוא שוכח ואז מגיעים למקום ובסוף ההצלחה שלו זה שלנו

הכישלון שלו זה שלנו ומה איזה הנאה תהיה לי לעמוד בצד להגיד אין שכחת תיקח אחריות זה לא קורה, הוא לא מצליח.

וואו. וואו.

אז נכנסתי למקום הזה מאוד באהבה גדולה. אה, אבל זה לא פשוט. אני אתחיל אפילו מהמקום הכי הכי אוס. את עובדת המון לאירוע ואת לא מקבלת כלום. אין שום פידבק. הרי אני אישה ואף אחד לא יגיד תודה על הבמה

למשל. אוקיי? זה מקום שיכול לקחת אותך מאוד למקום קורבני. שרק אני עובדת ורק אני עושה ורק ורק ורק ובעצם אף אחד לא מכיר טובה על זה

וואו

וגם שם כן גם שם זו עבודה זה עבודה מאוד מאוד פנימית תמידות מאוד

כן להגיד שכאילו את יכולה בכל רגע נתון להגיד מצטערת אני לא רוצה להיות פה תיקח מפיק אחרת תשלם עוד כסף תעשה

ואת בוחרת להישאר

ואני בוחרת להישאר כי כי אני יודעת ש שהוא הכי חשוב לי בעולם ואני יודעת שהוא סומך רק עליי ואני יודעת שהוא מאוד מאוד מעריך והוא גם משתדל לזכור להגיד את זה ואם לא אני גם למדתי להגיד לבד אני למדתי לבקש אוקיי למדתי לבקש לפעמים ולהגיד אתה יודע יש מישהו שעמדה מאחורי כל הדבר הזה חשוב לי שתדע את זה

וואו זה יפה

כן כאילו זה כבר לא התודה על הבבא, זה התודה ל אני לא צריכה את הזה אני רוצה כן וזה יפה שגם אם הוא לא זוכר וזה בסדר כי גברים שוכחים הרבה וזה נכון זו המציאות מה שנקרא אז להזכיר כאילו לבקש את זה

כן למהתי כשאני מרגישה את החוסר לא תמיד תשלך ימים שאת בסדר עם זה יש ימים שאני גם יכולה ללכת לארון בגדים ולפתוח אותו ולהגיד אתה יודע החולצות לא הגיעו לפה לבד במכנסיים כן יש לי כאלו ימים שאני מרגישה שלא לא קיבלתי מספיק הערכה השבוע ואני יודעת והוא גם מבקש ממני אומר לי תזכירי לי תזכירי לי יש ימים שאני יכולה להגיד לו אנשים ברוך השם מחמיים על הילדים שהם ילדים טובים אז אני יכולה להגיד לו מישהי עבדה מאוד קשה לי שזה כשאתה לא היית בבית המון המון שנים אוקיי

אני אני לא אומרת את זה כל הזמן אני לא סוחטת מחמאות אבל לפעמים בעלי נורא חמוד הוא הרבה פעמים ש מחמיאים על הילדים אז הוא אומר זה הקדוש ברוך ואשתי ואני לא הפרעתי. אז הוא באמת הוא תמיד אומר את זה ואני אני קצת מתנגדת לזה כי אני חושבת שהוא כל כך איש של אמת שבאמת באמת באמת הילדים זה ממנו. אני יש לי נפש מאוד מאוד צוערת. הוא יש לו את היציבות הזאת והוא מעולם לא ביקש מהילדים משהו שהוא לא עשה בעצמו.

אני חושבת שהוא גם אף פעם לא ביקש מהילדים. הוא הוא מתנהג את הדרך והוא מתפלל ומקווה שהילדים יקחו מזה.

איזה

יש לי כלה נורא נורא חמודה. כל הקלות שלי מהרמות אבל כלתי הגדולה שזה היה משהו חדש פתאום קלה בבית באה שבועיים אחרי החתונה והיא אומרת לי אני רוצה לשתף אותך במשהו היא אומרת לי דיברנו ככה הבן שלך ואני איזה בית אנחנו רוצים ואז הבן אמר אני רוצה כמו אצל ההורים שלי שלא חינכו אלא כיונו וואו איזה משפט

ממש

לא חינכו אלא כיונו ומה מה הכוונה

אז זהו

איך זה נראה בשטח

אז אמרתי לה את יודעת מה אני לא מתרגלשת כל כך מזה שהוא אמר כמו ההורים שלי, אלא מזה שהוא ידע לדייק את זה שלא חינכו אלא כיונו. שזה אומר שבעלי מחנך את עצמו ואני מחנכת את עצמי והילדים אנחנו נמצאים שמה בשביל לסמוך ולכוון וו להיות שם בשבילהם. שזה אומר שחייבים להיות א גבולות. אין כזה דבר בית בלי גבולות. אבל אני חושבת שיש משהו מאוד יפה שקראתי ואני חבל לי שאני לא זוכרת לצטט בשם מי שמאוד אהבתי את ההגדרה שגבולות חייבים להיות הם לא חייבים להיות גדרות טיל הם יכולים להיות מסיליקון זה אומר שמותר לפעמים לכופף גם את הגבולות של עצמנו אם אני מבינה שכרגע זה נכון לעכשיו

אני אתן לך ברשותך למשל דוגמה אדם שלי היה חוזר בשעות מאוחרות שלא היו ברצוני ידעתי שהוא ילד טוב וידעתי ש שאם הוא מסתובב באמת אבל הוא רצה לחזור ב3 בלילה הוא היה בחור בן 16 ואני רציתי שהוא יחזור ב-11 אמא אוקיי

ואז עשינו איתו שיחה ואמרתי לו תקשיב בן אהוב שלי אני רוצה ב-11 אתה רוצה בשלוש בוא נעשה באמצע ב1 בלילה לא כל כך רצה לא כל כך זה אמרתי לו תשמע אני סומכת עליך מאוד אני לא סומכת על אנשים אחרים שנמצאים ברחוב. אוקיי? כאילו עליך אני יודעת שאתה תשמור על עצמך. אני לא יודעת מה איך אחרים התנהגו. אז בוא נסכם על אחד. עבר שבוע, עבר שבועיים, הוא עמד בזמנים. יום אחד ב1 ובע הוא לא נמצא בבית. אני מתקשרת אליו, אומרת לו, בבקשה, עכשיו הביתה. מה מה מרק רבע שעה ומה קרה? אמרתי לו, תשמע, סיכמנו משהו, בוא הביתה. כשהגיע הביתה אמרתי לו תשמע אנחנו נתנו לך חבל שהוא יותר ארוך מחבל שנתתי לילדים אחרים כי הבנתי שאתה צריך כשחבל

נקרע כשמושכים אותו מדי חזק אז בעצם הוא נקרא עכשיו בשביל לחבר אותו בחזרה כי אתה הבן שלנו אנחנו נצטרך לעשות קשר והחבל נהיה יותר קצר אני פשוט אצטרך לקצר לך את השעות אז חז ככה זה שיחה של כיוון אני לא חינכתי ידעתי שאני לא יכולה להגיד לו מעכשיו אתה חוזר ב-1 מעכשיו שיחתנה

וואו זה מדהים

וזה וזה עובד אני זוכר שהוא כתב לנו במכתב פילי לחתונה שהוא השאיר לנו אומר אני זוכר שכעסתי עליכם באותו רגע כי מה אתם לא סומכים עליי ותנו לי חופש ותנו לי זה אומר בזכותכם אני במקום שאני נמצא

על הדבר הזה וזה וזה לא פשוט כי כי באמת את פוחדת והדור היום והרחוב היום יש לך פחד נוראי ואת אומרת, "את לא יכולה לתת לזה לנהל את זה כי לילד יש עולם פנימי משלו." שואלים אותי מלא פעמים למה אני עייפה כל הזמן? ואני אומרת שאני עסוקה בלהיות שבע אמאות שונות. באמת? גדול.

כן. זה פשוט לא אותו אותו בית, אותו הורים, אבל כל ילד הוא הוא

באמת נשמה אחרת.

זה באמת מטורף. אני חושבת שאצל ההורים שלנו זה היה כזה אנחנו ההורים וכולם תתיישרו לפי הקו הזה. אני אני חושבת שזה בכל אופן לדור הזה. אוקיי? זה לא נכון. זה ממש כל יום. ואת יודעת מה? גם כל ילד כל יום הוא גם יכול להיות משהו אחר. יש לו צרכים אחרים. יש לו גם אני אחרת וכל יום. אוקיי? וגם אני מאמינה מן הסתם לא הגעתי לזה עוד טוב מגיע לזה ברוך השם. אבל גם ילדים נשואים זה כבר עוד איזשהו שלב זה לא שמתחתנים וזהו אלא הפוך מקבלים עוד והוא צריך ככה להיות ברגישות וב

תראי אני לא יודעת מה להגיד לך אני זכיתי באמת בחמש שקלות אני לא יודעת אם זה מילה תקנית פה בערוץ אבל מטריפות מהממות באמת אני אני לא מרגישה שיש לי התמודדות אפילו את יודעת שנשים אמרות לי יש לי שתי קלות שאמרו לי שהיה להם הרב בים כאלו של בנות את יודעת אחרי החתונה של ערב כיתה כזה והם אמרו שכמעט כל הבנות התחילו לדבר על שביגר ואמרו יצאנו באמצע לא היה לנו מה להגיד אז אמרתי אני אני באמת מרשה מותר לכם לפרוג גם

וואו איזה יופי

אני אוהבת אותה אהבת נפש באמת שאני אוהבת אותה

תלמדי אותה איך עושים את זה אני לא אני לא במקום הזה כן אני עדיין לא בעזרת השם אני אני מחכה להיות אבל אה

אני חושבת שהסוד הוא הסוד הוא ש איך קל אמר כל כך הרבה סיפורים במקומות האלה אז א

א איך קלתי אמרה לי היא אומרת לא יכול להיות שאין לך משהו להגיד לנו זה לא הגיוני הרי ברור שאנחנו לא עושים הכל כמו שהיית רוצה אמרתי לה נכון אבל גם אני הייתי זוג צעיר ולא רציתי שאף אחד יגיד לי איך לעשות ואיך להתנהג רציתי ללמוד לבד ולהתנסות לבד אמרתי לה את יודעת מה אני אגואיסטית אני רוצה שלבן שלי יהיה טוב הטובה לא זה לא משנה יותר שום דבר אם את טובה בשבילו וטוב לכם ביחד מה זה מעניין מה אני חושבת

וואו

זה זה ממש מותר לכם לטעות מותר לכם זה הם באים הם שואלים הם מתייעצים המון בשמחה אני בחיים לא להגיד משהו מעצמי לא התבקשתי ברוך השם באמת שאני הרבה אני באמת רואה אותם בעין טובה אני לא מחפשת אמרתי לה אני חושבת שזה הסוד לא לחפש אותם

נראה לי עין טובה זה סוד בכלל לחיים טובים נכון

עין טובה כל

תבי הקושי המאוד גדול אה אני נמצאת בהדרכת קלות ואני רואה א שהקושי הגדול מאוד זה בעצם שאם אני אסתכל נגיד על הבנים שלי מגיעה פתאום אישה ותוך שנייה כבר לא מעניין מה ראית בבית ערכים לא אגיד ערכים כי ערכים זה דברים טובים שאתם לוקחים אתם התנהגויות איך מנקים איך מסדרים פתאום אני רואה את הפנים שלי אני מאוד אוהבת לצפות בהתנהגות של אנשים וזה פשוט מטורף חמישה בנים נשואים ואת רואה פתאום את יודעת מה אפילו באיך מחתלים את הילדים את רואה שהם הולכים כמו את יודעת כמו הבית של האישה ואת אומרת רגע ואיפה אני בכל המערכת הזאתי הכל נמחק פתאום הם באים ואומרים כאילו וואי את לא מבינה מאמי איזה דגים אשתי עשתה איך היה לי

טעים עכשיו מי שקצת הרגש משתלט לה על השכל אומרת כאילו מה זה איך הוא אוהב פתאום דגים של אישה אחרת איך פתאום זה אתה יודעת אמהות נבלות מהמקום הזה

ואני תמיד אמר תזכירו לעצמכם כשאני הייתי קלה צעירה אני רק רציתי גם שבעלי אוכל את האוכל שלי ושלא יבוא ויגיד לי הדגים של אמא שלי יותר פעמיים נכון זה כאילו קטע

נכון

אבל פתאום כשאני האמא אז פתאום זה אכפת לי

הילד הצעיר שלי הקטן

מעניין

כן זה אני חושבת שנורא נבלים מזה ואני אומרת תזוזי רגע הצידה תזכרי איך שאתה תעשי זרומהאט ותזכרי איך את היית כשהי צעירה רצית להיות כל עולמו של בעלך ושלא תהיה שמה שום מישה אחרת

ובדבר הזה תיזכרי

אני חושבת שדווקא הדבר הזה גורם להם להישאר כן קרובים אלייך אז פתאום א לקלות אגב אני אומרת לקלות שאני מדריכה אני אומרת כשבת אומר כזה דבר אני אוהב נגיד את האוכל של אמא שלי גם אתם רק תיבלו מזה זה בן אדם שאת אוהבת תתקשרי לחמותך ותגידי לה איך את עושה את הבשר שלך שהבן שלך כל כך אוהב אני רוצה לעשות לו משהו טעים קודם כל אתה הקלחה הכי מהממת בעיני השיגר כי ביקשתי ממנה מתכון ואמרתי לו וגם בעלך יואה את מרי זה אף פעם לא יצא בדיוק זה לא תוסירים זה לא אותו גז אבל הוא יראה את זה שאת כל כך רוצה לעשות לו

כן

את מבינה הבעלה הזאתי

חמה נשית זה

החיים החיים מזמנים לנו הרבה דברים רק צריך להבין איך לקחת את הדברים מהחיים

וואו זה ממש מרתק היה גם א אני חוזרת איתך ככה לגבי מוטי אה אני זוכרת איזשהו אירוע כזה שהוא היה צריך להופיע בכמה מקומות בארץ בהפרדה ואז הבגץ השר על זה זאת אומרת שמה סיפור שלם סביב ההופעה בהפרדה

כן

ואת הייתי צריכה אחרי זה בעצם לדבר בשמו

נכון

כי הוא לא התראיין הוא בחר לו זה אז הייתי צריכה להיות הפה שלו בעצם ולהגיב מה היה פה וכולי את יכולה קצת להחבירז אותנו לסיטואציה הזאת

גם איך את עברת את זה מה היה שמה א אז מה שהיה בעצם שקמה איזה שדולת נשים שהתנגדה מאוד היא טענה שאם המופע הוא מכספי עירייה אין מצב שיש כזה דבר מופע בהפרדה ברגע שיש מופע זה אומר הדרת נשים ולא יכול להיות שזה יתקיים מכסבי עירייה א באמת נהיה בלאגן מאוד גדול א היה תביעה בבתי משפט היה בבגץ וא במחוזי ובשלום אה יש הרב מותקבלוי שהוא מעבד לתואר המחנה אם אני זוכרת את הטייטל אה אנחנו מתייעצים איתו הרבה פעמים לגבי א באמת א מה נכון לעשות במופעים ומה לא שהכל יהיה על תרת הקודש והוא אמר שהוא גם מגיע לבית משפט זה והוא אמר שמוטי לא יהיה שמה כי מוותי איש עדין מאוד א הוא לא אמור לעמוד ולהתמודד מול ה כל הרפש וכל הבל

בלאגן הזה הוא אמר אני חושב שאת מאוד מתאימה לייצג בגלל שאת גם אישה, גם חרדית וגם נמצאת במוזיקה. זאת אומרת, אם ישאלו אותך על הדרת נשים, את יודעת לענות. ואם ישאלו אותך על חרדים בכלל, איך התנהלות החרדית מול נשים, גם את יודעת מה לענות וגם במוזיקה. אה, האמת שלא חשבתי שיהיה כזה אלי סביב הסיפור הזה. לא חשבתי שזה משהו חד פעמי לאותו יום. א אני זוכרת שגם היינו באמצע שידוך של הבן שלנו אז ואני זוכרת שאנחנו נוסעים לאירוע ולא יודעים אם הוא התקיים או לא. ביום קודם אני הייתי בחיפה א בדיון ולמחרת היה אירוע וכל הזמן היה א בגץ אישר רגע ואז אסר ואז פשוט כל האירוע התנהלו דיונים בבגץ הגיעו לשמה המון רשתות תקשורת

וכל אחד ניסה לרעיין אני זוכרת אחת האמירות ש שאני לא רוצה שהיא שמה כגאווה אבל כי זה הקדוש ברוך הוא שלח לי את המשפט יאיר שר כי עמד על הבמה בפולה והוא הוא שואל אותי, אומר לי, "תסתכלי מפה, לא מפריע לך ששמים את הנשים מאחורי מחיצה?" עכשיו אני רק אסביר איך זה היה נראה. הייתה במה והמחיצה הייתה לכל האורך. זאת אומרת פה ישבו גברים ופה ישבו נשים. אוקיי? לא מאחורה. אנשים לא ישבו מאחורה, הם ישבו באותה המחיצה עברה באמצע באורך. ואז אני אמרתי לו, "תקשיבי, יאיר, יש לי שאלה. למה אתה לא שואל אותי? למה הגברים מאחורי מחיצה? למה אתה שואל עם אנשים מאחורה? זה הרי אותו דבר בדיוק. והוא ככה הסתכל אז הוא אומר תקשיבי אין

לי מה לענות לך אז אמרתי לו קודם כל זה הסתכלות אתם באתם בנגד אין פה מאחורי אם המופע היה ששמו נשים מאחורה הייתי מבינה את השאלה שלך נשים רואות בדיוק אותה זווית מוות באמצע הבמה עומד מול כולם כולם רואים אותו אותו דבר ואז אמרתי לו תקשיב אנחנו אבל אנשים החרדיות לא רוצות לשבת עם גברים ביחד אתם חושבים שקופים עלינו אני לא רוצה אני לא רוצה שב בת ליד גבר שהוזר לי ואמרתי לו ואם אני רוצה לשבת ליד בעלי אז אני אלך איתו למופע שאפשר לשבת אני אבחר אני בוחרת שלא כי זה לא הבית שלי אוקיי מי שרוצה יש לה המון מופעים ללכת אבל הציבור שרוצה הפרדה מותר שגם לנו יהיה אמרתי לו בעלי עצמאי אנחנו משלמים מיסים כדין אנחנו הכל

עושים כמו שצריך במדינה תורמים כל מה שצריך אמרתי לו אני גך יותר מדי בעלי גם הך להתגייס לצבא לא רצו אותו יש לי חותם באמת אמרו לו תבוא עוד כמה שנים לא קרו עד היום אז אנחנו באמת אנשים מתוך מתוך הציבור הכללי הכל עושים כמו למה לא מגיע לנו גם הרי אני משלמת על אירועי תרבות שאני בחיים לא אלך אליהם אוקיי משחקי כדורגל כל מיני דברים שזה לא לרוכי אני אף פעם לא באתי להגיד מה פתאום אני מממנת את זה מותר שלכל ציבור יהיה איזשהו מקום שלו וזה באמת היה ממש בכל מקום מידיעות אחרונות ממרי כל מקום רק לרעיין כל הזמן אז זוכרות שנסענו לפגישה עם הקלתי המיועדת וכל הדרך אני פשוט עם דמעות אני אומרות לבעלי אני מרגישה כל כך

חלישה מרוכנת פשוט מרוכנת אני מאמינה ב-100% למה שאנחנו עושים והכל אבל למה אנחנו צריכים את הבלאגן הזה פה אני אומרת שזה ממש המקום הגברי אני רגישה מדי לדברים האלה אבל קיבלתי שליחות ואני מקווה שעמדתי בבחרוד כשדיברנו על ההדרת נשים בחרדים אז אמרתי לו תגיד לי אם יש בית חילוני שעומד שמה גבר ושר עלה לאשתו כל ליל שבת איך אתם יכולים לדבר על הדרה אמרתי לו בוא אליי הביתה תראה מה זה ליל שבת כל הבנים עובדים סולחן שערים לי יש את חי שיר שנכתב לתורה אבל בליל שבת מקדישים אותו ל לאישה להקרת הבית הראה לי עוד בית אחד שאתם עם כל הזה שאומרים על השוויון מון של אנשים תראה לי כשאתם מכבדים ככה

וואו יפה אז הם לא הם קיבלו את זה ממקום באמת שאני אישה מבינה ואני כל כך מאמינה בזה אני לא מוכרת סיפורים גבוהים שהם לא עם חיי היום יום

זה באמת היה הכי נכון שאת תדברי

הקדוש ברוך הוא שלח זה לא שלנו אז כן אבל ברוך השם צלחנו את זה אגב באותה הופעה כשמות תשאר את המילה אחרונה של השיר הגיעה הפסיקה של בגץ שאסור לקיים את העופ זה היה מדהים את פשוט ראית את זה בחוש הקדוש ברוך הוא אוהב את מה שהוא עושה

וואי איזה מדהים זאת אומרת כן היה המופעית את הבן שאמר ש

ממש ממש במילה האחרונה שהוא ממש סיים את השירה ועלתה חברת עירייה או משהו כזה אני מבקש להפסיק את המוח וואו

כן אין כאלו כן,

לגמרי.

אני חושבת שגם באמת זה זכויות של מוטי שהוא באמת עומד כל כך כל כך שהכל יהיה בטהרה ובקדושה. זאת אומרת הוא מוכן להופיע באמת שגם נשים הוא מבין שגם נשים הוא צריך לשמוע אבל זה באמת תמיד יהיה בהקפדה מחיצות מאוד והפרדה מלאה והוא מבקש גם שהכניסות תהיו נפרדות שלא יהיה רבוב גם בחוץ באמת

אני יכולה להגיד לך כי אנחנו מנהלים אותו שהוא הפסיד אולי זה לא נכון להגיד שהוא הפסיד כספים כי כל בן אדם מוכן לו מראש השנה משהו ירוויח אבל אני חושבת שהיו לו הצעות מאוד מאוד מפטות באמת שקשה מאוד לעמוד מולה גם והוא ממש אה פה איתן מה זה אומר

להגיע למופאים מעורבים למשל שהרבה זמרים אחרים ואני לא שופטת לשנייה כי אני חושבת שכל אחד יש לו גם הוראה מהרב שלו ומתנהג לפי זה ולכל אחד יש את השליחות שלו אבל באמת תקחי מופעים כמו האסק באמריקה את יודעת שזה אחד המופעים הגדולים של א ואזמרים מופיעים שמה כולם וזה מופע מאוד מכובד אין שמה צעירים שמתפרעים ומשתוללים את יודעת והתערובת הז כזאתי זה אנשים שתורמים למוסד לילדים מיוחדים ומקבלים אירוע מאוד מאוד דיוקרטי ורצו אותו כל כך הרבה פעמים וזה הרבה כסף והכל וזה משהו שקשה הוא באמת הוא אומר לא מוחלט זה אפילו לא באמת אז אני חושבת שיש לו זכות גדולה שכשיש מופע שהוא מתנהל לפי התכללים ש שהוא קבע לעצמו ושהוא לא

זז מהם אז הקדוש ברוך הוא עומד שמה ובאמת מסייע שזה יקרה ממש תסי דשמיה חושב שגם אתם יש לכם את הגבולות שלכם את בכל זאת עומדת מן הסתם במגיעים עם אנשים שהם לא דתיים וכל מיני פרוצת גבולות גם בעלי חורים פיק מאוד גדול חמך אז בוא תספר לי קצת על הגבולות שאת יצרת בבית שלך אז אני אחזור קצת על מה שדיברנו שאני גדלתי בעצם בקריית האתה שזה שכונה יש חרדים והיום בכלל יש המון אבל אני גדלתי בבניין חילוני לחלוטין א אז היה לנו גבולות נורא נורא ברורים. החברות הכי טובות שלי היו חילוניות. לא היה לי בבניין מישהו אחר, הם היו בנות גילים. אבל זה היה נורא נורא ברור שזה הם וזה אנחנו. אז לא היה לי כמעט מלחמות. זה היה מאוד

שחור ולבן. אני זוכרת שכשהתחלנו לגדל את הילדים שלנו אז כל הזמן אמרתי וואי כל הכבוד להורים שלי שבשכונה חילונית כל הילדים יצאו חרדים. אני עדיין אומרת כל הכבוד להם. אני כן מוכרחה להגיד שאני חושבת שלמשל בבני ברק יותר קשה לגדל ילדים מאשר בשכונה חילונית.

וה למה? א

כי אני חושבת שיש המון המון סוגים של חרדים היום המון. והרבה יותר קשה לך להגיד לילד זה לא מתאים לנו וזה כן אבל מה הם גם חרדים את מבינה? מאשר כשזה חילונים וחרדים יותר יותר קל לך. שוב אני עדיין מעריכה מאוד את ההורים אבל אני חושבת שיש היום אתגרים הרבה יותר. את יודעת גם אנשים שאומרים לי א איזה דור מפונק היום יש להם הכל וההורים שלנו היו נצאו לישועה מה הם עברו וזה איך יכול להיות שאנשים בועטים היום בכל כך הרבה וד אני אומרת זה כל כך לא פייר להגיד כי הניסיונות שיש לדור הזה לא היה לא היה לפני זה ה ה את יודעת זה יש שמע כלי שעתי אבל באמת החשיפה למדיה הדברים שאת לא צריכה להתאמץ את יודעת שגם בזמני אני היו

אנשים שהם היו איך קוראים לזה היום קצת אנוסים שהלכו רצו לצאת נגיד לאיזשהו בית קפה או משהו שהוא לא במינסטרים החרדי אז הם התחפשו את יודעת היו מחביעים את הפאות היו מרגישים לא נעים לבוא כחדי למקום הזה היום אנשים נכנסים ככה עם הלבוש

למקומות כאלו את מבינה כאילו כבר עבדה הבושה כי כי זה נהיה כל כך קרוב ואת לא צריכה להתאמץ אפילו שלך זה מגיע אלייך זה כבר מגיע עד הבית, אתה עם עצמך כבר בתוך יכול להיות חס ושלום.

אז אז תראי, זה באמת אה

אני לא יכולה להגיד את זה כטיפים לאנשים אחרים כי אני יכולה להגיד מה התאים לנו בבית. מצד אחד בעלי הסתובב הרבה בעולם. היינו באירועים א אם דיברנו מקודם קצת על אתגרים במוזיקה אני לא יכולה להגיד שהכל היה רק אתגרים. נהניתי גם מהרבה דברים בדרך. הפקות גדולות את יודעת ש של א זה אבל מעולם לא רצינו את זה הביתה. זאת אומרת, גם כשסיפרנו בבית היינו לא עשינו מזה אישו שזה החיים. אוקיי?

יש לנו באמת את החיים עצמם.

יפה.

א אני אשתף במשהו אישי קצת שהבן הצעיר שלנו, ברוך השם, כולם מונחים בתורה, חלקם חצי יום בכולל, חלקם כל היום וחלקם קובים מתים. אבל הבן הצעיר שלנו סיים את הש"ס וכשהוא עשה את הסיום אנחנו לא ידענו אפילו שהוא לומד. הראש ישיבה פגש את בעלי במקרה והוא אמר איך אתם מתכוננים? ולא ידענו אפילו הוא לא סיפר הוא רצה להפטיע אותנו. וכשהוא עמד על הבמה אז הוא אמר אני רוצה להגיד תודה להורים שלי שמעולם לא ביקשו ממני לפתוח דף גמרא אבל כשאתה רואה את אבא שלך בכל חמש דקות פנויות פותח את הגמרא ואת אמא שלו נוגעת בזמן הזה אתה מבין מה חשוב בחיים וואו איזה משפט

ממש אני זוכרת שבכינו את נשמתנו באירוע כי הוא מתחיל ככה וזה את שואלת מה הגבולות שלנו ומה הערכים זה בדיוק זה שבעלי יתנהג את איך שהוא חושב שצריך להתנהג ואני אתנהג את איך שאני מאמינה בערכים ולכוות שהילדים יקחו מהמקום הזה המתנהג, אוקיי? לומר מקום של את יודעת עוד משהו שאני הזכרת עכשיו ששאלתי פעם את אחד הבנים שלי אני אמרתי להם אני יודעת שלכל ילד יש ביקורת על ההורים בסוף גם את משתדלת להיות נורא בסדר

נכון

יש ביקורת לילדים

ואמרתי לו שאלתי אותו מה ביקורת אה לא זוכרת להגיד לך עוד מעט אולי אני אזכר מה היה שאלתי אותו מה הדבר הטוב שהוא יקח אז הוא אומר א להקפיד על זמן קריאת שמע אז אמרתי לו מעניין כאילו למה דווקא זה אז הוא אומר כי בין הזמנים אוקיי, ישנו, רצינו לישון עד מאוחר ואז בעלי היה מאיר אותם ואומר להם תקומו, רק תגידו קריאת שמע בזמן ותמשיכו לישון. הוא אומר, מעולם הוא לא אמר לנו נו מה אתם משנים עד מאוחר, מה זה? הוא בכלל לא השתמש במשפט הזה. תקומו להגיד קריאת שמע בזמן ותמשיכו לישון. לא משנה שאף אחד לא חזר לישון אחרי זה, כי את כבר קמה, נוטלת ידיים והכל, אבל הוא לא התכוון דווקא לזה. הוא באמת הבין שבבין הזמן הם רוצים לישון עד מאוחר יותר. אז הוא אף פעם לא דרש מה שהוא לא עומד בזה הוא לא דרש באמת זה היה לו מאוד חשוב וואו

וואו תקשיב את מבינה אז אז או הרב דסלר או הרביר שאני לא זוכרת עכשיו אומר כמה שפחות להשתמש במילה לא זאת אומרת אם ילד נגיד עכשיו בשרי והוא רוצה לאכול משהו חבי אז לא להגיד לו אסור לך אלא להגיד לו עוד שלוש שעות יהיה לך מותר לאכול וככה הילד מוכן גם להקשיב כי כש שומע לא זה עובר ליד האוזן ישר מעורה אונטגוניזם

ואני חושבת ש שאם אני אגיד אז זאת הדרך שלנו באמת כמה שפחות להגיד לא ויותר לכוון חות שראיתי פעם אחד הילדים עושה משהו שהרגשתי שהוא לא מתאים לבית שלנו אני גם באתי אליו ואמרתי לו מה אתה עושה והוא היה נבוך כזה שכאילו תפסתי אותו אז דיברנו על זה אפילו לא באותו רגע אלא בערב מאוחר יותר אמרתי לו אני לא אגיד לך לא לעשות את זה אני אגיד לך שלא כדאי לך לא כדאי לך אני אסביר לך למה אתה תבחר מה לעשות כי באמת מי אני חושבת שכל ערב אני עושה חשבון נפש עם עצמי ואמרת מי שם אותך אחראית על ה על הנשמות האלו הקדוש ברוך הוא נכון אבל הוא רוצה גם שלא תעשי איתם טעויות הרב יעקבזון שואל מה יותר קשוח הורים רעים או הורים טיפשים

הוא אומר שהורים טיפשים זה הרבה יותר גרוע כי לרוע יש גבול ולטיפשות פשוט לא. זאת אומרת, כשבן אדם הוא ראו, אז גם ילד יכול להגיד, זה לא קשור אליי, אבא שלי הוא איש שהשם ישמור שלא נתקל במצרים, אבל אבא שלי הוא איש רע, הוא רע גם לשכנים, הוא רע גם לזה. הילד יכול לעשות לשמור על עצמו. אבל כשהורה עושה טעות והוא חוזר עליה שוב ושוב ומשחיט את נפש הילד בזה, אין את זה תרופה. וואו. אז לכן אני אני באמת כל לילה אני נכנס למיטרה ויש לי חשבון נפש כשהילדים היו קטנים הם זוכרים לי את זה עד היום שהייתי בא אליהם לחדר כשהרגשתי שצעת כעסתי שלא כדין או משהו הייתי מהירה אותם ממש מבקשת סליחה

מבקשת סליחה ונותנת נשיקה והם זכרו את זה בבוקר תמיד כי מותר לי לטעות יש הרבה הורים שהם טועים והם לא חושבים שזה מן הראו לבקש ליפה גם כשמבינים.

וואי, מעניין שרת אותם. אני הייתי מחכה למחרת בבוקר.

לא, אני לא ממש לא. היה לי חשוב. היה לי חשוב ש אני לא יודעת איזה מחשבות הוא בלילה חולם ואם הוא הלך ראשון עם כאב או משהו כזה. היה לי חשוב שכשאני תפסתי והבנתי שזה לא היה נכון או משהו כזה, למחורת היינו עושים אולי שיחה יותר ולהסביר שזה אני זוכרת שפעם כשהיינו ילדים אבא שלי גם היה נוסע לחול הרבה פעמים וכנראה רבנו והקשנו על אמא שלי אני זוכרת שהיא ממש צעקה פתאום ככה ממעמקי ליבה א מה אתם חושבים שלי לא קשה שאני לא מתגרגעת לאבא ואמרתי לה אמא זה היה יותר מכל ה הגערות ומכל זה זאת האמירה שעיפשה אותי כי ילד לא חושב שהורה מתגעגע זה לא חושב אז לפעמים את חייבת כן לספר שגם לך קשה שבעלינס גם הרבה לחול והייתי המון

לבד איתם אז פתאום יש לך יום משהו קשה את מתגעגעת והכל והילד לא מבין את זה אז מותר לכאוב מותר לכעוס מותר אבל לילד לא מגיע להיות הקורבן של הדבר הזה עכשיו אני ממש מבינה וזה מתחבר לי גם למה את מדריכה קלות כי את מעבירה את כל המיסורים והתובנות שלך ככה על הקלות איך לקבל בית נכון קיבלת מרו שלך המון תובנות והמון איך נכון לעשות וגם את המון מתבוננת בחיים שלך וכולי ויש לך גם באמת הרבה ניסיון ניסיון חיים א וזה מדהים שאת כל הניסיון הזה את מעבירה עלה כי זה כל כך חשוב לדבר על זה ולדברר את המקום הזה כי היום בימינו אני חושבת אני לפחות מרגישה הרבה קלות שמתחתנות וחסר להם כל כך כל כך בבסיס כאילו על ההסתכלות אפילו

על על הבעל שלהם על ההסתכלות של החינוך במיוחד עם כל הפלאפונים האלה שזה לא פשוט בכלל אה חסר המון דברים בסיסיים המון וההשקפה שלך היא כל כך נכונה וכל כך מדוייקת אני מקווה ככה אני מקווה אני אני אגיד לך משהו שבעלי ביקש ממני כבר המון המון שנים שאני אלך להדרכת קלות ואני לא התחברתי בכלל ממש לא כי אמרתי לו הלכות וכל זה אני לא רוצה לגעת בזה תן לי לדבר תקשורת תן לי לדבר את כל הדברים אני שמה ואני חושבת שכששואלים אותי מה שוני שלי ממדרכות אחרות אני לא כל כך יודעת כי אני לא יושבת את זה כל אחרות אני כן יודעת שאני משתדלת לתת המון כלים לחיים עצמם המון כלים פסיכולוגיים שזה יותר מדבר לדור הזה הכל מושטעת על המסורת

על האבות שאני מחברת יש לי משפט אחד שאני חייבת לומר ש רחל עמנו כשהיא נתנה את הסימנים ללאה היא אמרה משפט משנה חיים היא אמרה לא יכול להיות שהאושר שלי יבנה על הצער של אחותי ואני אומרת את זה גם לנשים גם כשאת מתווכחת עם בעלך אז יצאת צודקת נהדר מקסים אבל בעלך כרגע מרגיש מושפעל הוא מרגיש למטה איך יכול להיות שאתה מאושרת מזה שיצא צודקת כשמישהו שהוא הכי קרוב אלייך מצטער זה לא הגיוני אז בסוף אני תמיד אקח מאבות ואמהות אבל מאוד אשתמש בכלים מחשביים שזה מדבר עליהם ואישה לא אחראית על על הרוחניות של הבעל, היא כן יכולה כל תכונה שהיא תייקר אצל בעלה היא תוכל להכניס אותה הביתה. זאת אומרת, אם היא תגיד לו, אני לא

מאמינה איך הצלחת לקום בבוקר לתפילה במניין, הוא יבין שזה חשוב לה. אבל אם היא תגיד לו, "בוא תישאר איתי עוד קצת, לא בא לי להיות לבד." ואז אחרי שנה שנתיים היא תגיד בעלי לא יוצא לתפילות, היא לא תזכרו שזה בגללה. הוא רצה שהיא תהיה מאושרת. אז בסוף צריך לדבר היום עם הקלות בשפה של היום. וכשאני הבנתי את זה שהמון בעיות בזוגיות מגיעות על חוסר הדרכה נכונה ושהבנות, במיוחד הבנות אני אומרת לגם הבנים רוצים שהחיים שלהם יהיו מההתחלה כמו של ההורים שלהם אחרי 30 שנה. אין סבלנות אין היום לדור סבלנות שזה הבעיה הגדולה של הדור. אז אני מלמדת אותם לקחת נשימה ולהבין מאיזה מקום הם פועלות ולעבוד ביחד בשיתוף פעולה כי כל אחד

רוצה באמת להיות מאושר בנישואים זה מה שאנחנו רוצים במקום הזה אני אני באמת מרגישה בעלי כל הזמן אומר לי את לא רחית כי את אומורה למסור שעה בהדרכה ואת לפחות שעתיים הקלות אמרתי לו אני לא יכולה אני פשוט לא יכולה זה בוער בי זה אני חייבת להעביר את זה הלאה

מדי וואו תודה רבה נעומי יקרה

היה לי עונג

גם לי אני מאוד שמחה שהגעת אליי אבל המשפט ככה שאני לוקחת אותו והולך איתי זה שהבן שלך אמר לא לא לחנך אלא לכוון זה כל כך כל כך נכון אני ממש א מזדהה עם העניין הזה

אצלנו זה עבד מקווה שגם לאחר

אמן בעזרת השם שלא נדבר על זה אלא נהיה נחייה את זה בדיוק הכי חשוב