
הכנה לליל הסדר - פרשת צו תשפ"ה - הגאון הרב ראובן אלבז
צריך להזדרז בהכנות הצריכות לקראת ליל הסדר.
- קדש ורחץ וכו'
- סדר ליל הסדר
- שואל הרי"ף למה לא מברכים על ההגדה של פסח?
- בבהילו יצאנו ממצרים
- למה דוקא כרפס?
- יחץ. רמז לצפוּן, לזכור את הצפוּן שיגיע לאדם בעולם הבא.
- לחם העוני שאכלו אבותינו "במצרים", האבן עזרא מסביר, על פי מעשה שארע עימו, שהאכילו אותם לחם עוני, כדי שלא יתעכל אצלם המאכל מהר.
- עם ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול
- "הבן החמישי" של זמננו
- מה ההבדל בין מצה לחמץ? חוט השערה.
#הרבראובןאלבז #פסח #פרשת_השבוע
פרקים בסרטון:
כל המאזינים היקרים, לכל הצופים היקרים, לכל היושבים ראשונה במלכות בהיכל הקודש בישיבת אורחיים בירושלים, השם עליכם תחיו, ערב טוב, מבורך זכול שנים רבות, נעימות וטובות אנחנו נכנסים עוד ממש מעט זמן נכנסים לליל הסדר המסודר זה סדר זה לא סתם לא נקרא שמו ליל הסדר אלא מפני הסדר שנמצא בו פה אסור לאדם לעבור שלא כסדר. הכל מסודר ואני רוצה להתבסס על הדברים עם תוספת של ה כשאני אסביר את הנושא בלינדר של האגדה של מגיד מגיד שהגדה אז אני אתבסס מכיוון שעיקר הלילה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו על הלילה הזאת ליל פסח שכל עם ישראל ברוך השם מתכנסים בבתיהם ויושבים משפחות משפחות ועורכים לטלל לסדר כתקנה עם אגדות ומספרים
בניסא השם מספרים על הנפלאות שבורא עולם עשה לנו בימים ההם וגם בזמן הזה גם בזמן הזה עושה לנו הקדוש ברוך הוא ניסים ונפלאות ואנחנו כמעט כל יום יוצאים בניסים גלויים ממש ניסים גלויים השם יתברך עושה עמנו ויעשה עמנו עוד אבל יש מצווה שכמובן שרבותינו קראו לזה עד כדי כך חוטפין מצות בליל פסחים יש מה זה חוטפין מצות מה זה לחטוף מצה לעשות את הדברים בזריזות שבליל סדר שיסדרו את הדברים בזריזות ולא יתמהמאו הוא הפעם חל להיות ליל הסדר במוצאי שבת ואנחנו צריכים גם להמתין עד שיצא שבת כתקנה כמובן כדי שיוכלו לערוך את הדברים כתיקנם אז יצטרכו להמתין גם אחרי אחרי שכבר תפללו ערבית בבית הכנסת באים לבית אז כולם הזדרזו לעזור
כדי להכין. יש כאלה שמכינים כבר את השולחן של ליל הסדר. ערוך ומסודר באחד החדרים, כבר עם הצלחות, עם ה עם הכל, כל מה שצריך לסדר עצמו. אז הכל גדל כל אחד ואחד שתהיה לו של קידוש. כיוון שכל אחד ואחד הוא עושה לעצמו את הקידוש. זה לא רק אדם אחד עושה ומוציא את כולם ידחובתם, אלא לפני כל אחד ואחד חייב להיות לו את של הקידוש שלו כדי שזה וגם צריך לקנות מספיק או לפי מה ששותים החבורה שיושבים לעשות את הסדר יש כמובן ילדים קטנים אז יש מיץ ענבים שאפשר לתת להם מיץ ענבים שובח ודאי בלי ספק יוצאים ידי חובתם גם במיץ ענבים הגדולים שרוצים לשתות יין וזה לא מזיק להם וגם לא מפריע להם להמשך ליל הסדר אז ודאי בלי ספק שיכולים
לשתות יין וכמובן שיהיה מוכן לכל אחד ואחד ישועות עשו בשם השם יקרא שיהיה לו שישתדל לכתחילה שיהיה לו שמכיל 86 מילימטר כן מיליליטר מיליטר כן כלומר זה 86 גרם זה שיכיל כדי כמניין כמניין אבל גם אם הוא פחות אז גם כן אפשר כן יש אפילו 81 גם כן אפשר לקיים בו את המצווה של הקידוש של ליל פסח בקידוש השנה הזאת של ליל פסח שאנחנו הולכים גם להכין כמובן מצות לכתחילה כל אדם יכין מצה שמורה, מצת יד לקנות. יש מצות יד שניתן לקנות שעושים אותם במאפיות מהודרות, בהשגחות מעולות מאוד מאוד. עושים את המצות האלה מצות יד. יש כאלה שנוהגים לאכול מצות יד שהם קשות, כלומר פריחות. ויש כאלה שנוהגים לאכול מצות יד שהם רכות. רכות. כמובן
אלה שאוכלים את המצות הרכות אז הם צריכים לקנות אותם ממקום שאין עליו שום חס ושלום, שום חשש. צריך ודאי בלי ספק לבדוק, לשאול את הרב, אתה קשור לאיזה רב מסוים, תגיד לו מאיפה אני אקנה את המצות הרכות האלה? הוא יגיד לך כתובת מסוימת, תוכל משם לקחת את המצות המהודרות שהם רכות או או לקנות מצות מצות שמורות שהם כמובן עבודת יו שכתוב על זה השגחת בית דין צדק מסוים של כל מקום מקום עכשיו אם אדם אין לו אפשרות לא לא מוצא אין לו שמה גם מתגורר במקום כזה שהוא לא יכול למצוא מצות יד שמורות ממש קצירה והכל אז יש אפשרות יש המצות של של מצות יהודה מצות אלפרים כל מיני סוגים של מפעלים שהיום קמו והם מספקים את המצות השמורות
משעת קצירה זה מצה שמורה קוראים לזה אתה יכול לקנות איזה חבילה אחת של מצה שמורה ויכול לצאת בהידחובתו אם אין לו מצה של עבודת יד יכול לצאת במצה שמורה גם של מצת מכונה. זה הלכים בבית ש מכיוון שכל אחד צריך לאכול, רק גדר של המצב בלבד זה ארבע כזתות. ארבע כזתות שכל כזה ידעו מינימום 27 גרם. המינימום שלו יש כאלה שקצת מחמירים יותר? ודאי. אבל אני מדבר עכשיו על הלבל הבינוני שהוא מצת מצה של 27 גרם. יכול לצאת ידי חובתו ואבל הוא צריך להכין לעצמו שיהיה לו ארבע כזתות כאלה לאכול. ארבעה כזתות זה סכום לא מבוטל שארבע כזתות אבל לא אוכלים אותו מבט אחת. כמובן אנחנו נסביר בדיוק מתי אוכלים כל דבר ודבר. אבל העיקר מה שצריך
הסדר של הסדר הזה יש ברשי הקדוש מייחסים לו את ה את ה את השיר הזה זה שיר כזה ששרים אותו הספרדים נוהגים לשיר את השיר הזה בתחילת הסדר כל המשפחה כולה שרים קדש אורחץ קרפס יחץ מגיד רוחצה מוציא מצה מרור קורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצע זה שיר ששרים אותו כל המשפחה כולה שרים את הזה קדש כולם ביחד כולנו עכשיו קדש אורחץ כולם שרים את השיר הזה יפה ואז השיר הזה בעצם זה לא שיר זה לא סתם שיר, זה סדר מסודר, ממש מדוקדק, קדש הורחץ. מה זה הקדש? שאנחנו מקדשים, עושים קידוש. קידוש כל אחד יש לו את שלו. כל אחד לידו יש מיץ ענבים או יין, מה שהוא בוחר לעצמו והוא מוזג לעצמו. או שמישהו מוזג לו דרך חירות, כאילו יש לו שמש
שהוא משמש אותו, הוא בן חורין. היום הוא בן חורין. זה אבל אם שם לעצמו גם בסדר גמור ואז כל אחד שיהיה לו את קידוש שבכוש קידוש הזה צריך שבכל משפחה יהיה מישהו שהוא ילמד קצת את הדברים עם מישהו, ילמד את הסדר שכדי שיוכל לבוא ולסדר את הדברים לפני כולם ויסביר להם כל דבר ודבר דבר דבר חשוב מאוד כי לפעמים באים טוב טוב מה כתוב בוא נעשה מה כתוב מה כתוב יש הרבה פעמים שבקושי מבינים מה שכתוב שמה זה ולכן כדאי שבן אדם אחד שמה מתילים עליו תפקיד אתה תלמד את הדברים טוב טוב ואתה מסדר לנו את הסדר ואנחנו נשמעים אליך מה שתאמר לנו קדוש וככה יושבים כולם ביחד מסובים ליד שולחן כדי לכל אחד ואחד לשים קצת איזה כרית כדי שיוכל
כי הרי צריך לעשות סבבה כששותים את הארבע כוסות של ה של הקידוש של האגדה של הברכת המזון של ההלל ארבע כוסות כנגד הארבע גאולות לשון של גאולות שכתוב בתורה הקדושה אז לכן צריך שיהיה איזה דבר שיוכל בן אדם על כיסא להש סב לעסב כלומר לשכף מעט על צידו השמאלית על צידו השמאלית מפני שיש את הקנה ואת הוושת הוושת נמצא בצד ימין הקנה נמצא בצד שמאל וצריך אדם להיזהר שחלב חץ כשהוא אוכל חץ לא יכנס לו לתוך הקנה ויכול להיחנק לכן צריך מסיבים על צד שמאל שזה הושת ואז נכנס האוכל כן נכנס ולא ידבר בשעת העסבה למה מפני שזה מסוכן שלא יכנס לו חלה וחס בזמן האכילה הפרט מצות שזה קצת קשה יכול פתאום לעוף איזה איזה חתיכת מצה לצ לכן
יזהר מאוד שלא ידבר אלא כשהוא אוכל את המצה מישהו שואל אותו יגיד לו הוא אוכל את המצה ויגיד לו ככה כן עד שיוכל לגמור את המצב. גם כששותה את של היין של צריך לשתות אותו בעשבה. יספ כך קצת לא צריך להשתתח זה מספיק ככה זה אם הוא עושה ככה ושותה את זה גם כן גם כן גדר של הסבה וזה נקרא וישב אלוקים את העם דרך ארץ דרך ארץ דרך דרך המדבר ים סוף החמשים ענו וישב מנין להסב רמז מן התורה שנאמר וישב אלוקים את העם מלמד שהקדוש ברוך הוא הסב את ישראל בליל פסח כולם מסובים הלילה הזה כולנו מסובים מסובן ואכילת המצה לא צריך בכל כל האכילה רק אכילת הכזתות של המצא ואכילת ה ה ושתיית ארבעת הכוסות זה בסך הכל כל הסבה כולה הולכת על
על שני הדברים הללו שתי המצוות מצוות אכילת המצה ומצוות שתיית ארבעת הכוסות צריך להיזהר שאם אדם לא הסב אלא אכל כשהוא ככה כן לא יצא אתחובתו חייב לחזור ולאכול עוד פעם חייב לחזור ולשתות עוד פעם עוד פעם אם זה יין מסכן עלול בכלל לגמרי לזרוק אותו למקום אחר אז הוא כבר לא מספאנשים אז אמרנו את המצווה של הקידוש המצווה של הקידוש יש בה השנה עוד מצווה, תוספת מצווה. האמת שהשנה יש בזה כמה מצוות. במצוות הקידוש צריך אדם לשים לב, יש מצווה לקדש על היין במועד, בחג, כל חג, חג שבועות, חג ראש אנחנו מקדשים על יין, קדש ישראל והזמנים. אז אם כן, יש מצוות קידוש. אבל חוץ ממצוות קידוש יש מצוות ראשון. ארבעת הכוסות אז זה מצווה
של ראשון. חייב אדם לכו מצוות ראשון של חוץ מזה יש מצוות ההבדלה. עושים על הזה עושה גם את ההבדלה. איפה ההבדלה? הבדלה בתוך הקידוש עצמו. בתוך הקידוש שהוא מברך מתחיל מתחיל את הקדש מתחיל את הקדש עושה אלה מועדי השם מקראי קודש שתקראו אותם במועדם דבר משה את מועדי השם אל בני ישראל א כן סברי מרנן ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן כן זה הגפן ואחר כך אחרי יש את הקידוש עצמו אשר בחרב בנו מכל עם ורומנו מכל לשון וקדשנו במצוותיו ותיתן לנו השם אלוקינו באהבה מועדים לשמחה חגים זמנים לשסון את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה זמן חירותנו באהבה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים ואחרי זה קיבלנו בחרתותנו
קידש מכל העמים מועדיק קודשך בשמחה ושון נלחלתנו ברוך אתה השם מקדש ישראל והזמנים כולם כולם עונים אמן על זה אמן רק אמן לא צריך לענות ברוך ברוך שמו יש מחלוקת אם אדם רוצה לצאת בברכה ידי חובתו הוא לא חייב להגיד ברוך הוא ברוך שמו אחרי זה יש משהו צריך יש יקח איזה נר קטן אפילו יחתוך אותו לפני כן קצת ישים נר קטן על איזה צלחת של זכוכית זה או ברזל שחלבח לא תאכל את המפה לא תאכל את הצלחת ואחר כך שלא יהיה חלה וחל סכנות ומדליק אותו כל אחד מן הראוי שיהיה לו נר נשמה שמספיק ליומיים השנה צריך ליותר לא 48 שעות יש 49 שעות אפילו יש של כמה של כן של שאפילו של 72 שעות יש נרות של 72 שעות תיקנו נרות כאלה של 72 שעות שהם
דולקות מהנר הזה הדולק, מדליק את הנר של ההבדלה ושם אותו בצלחת ובשעת הקידוש כדי אבל צריך שיעמוד לפחות עד גמר הקידוש זה כי אסור לכבות אותו הוא צריך לכבוט לבד חייב לכבות לבד אסור לכבות גם להדליק אסור לאדם להדליק גפרורים ביום טוב ביום טוב אסור להדליק גפרועים ולא ולא מצית מציטים ולא חשמל חס ושלום חשמל מה שאתה רוצה תשאיר חשמל איזה חשמל שאתה רוצה לא להדליק לא גפרים לא כל הדברים האלה צריך לזהר יש אפשרות בן אדם שהוא יש לו גז שעשוי מ מחשמל אלה אינדוקציה אלה הקיריים שעשו אינדוקציה אז בדרך כלל מחברים אותם לאיזה שעון שהוא כשמגיע זמן מסוים ים השעון יש שעון של 48 שעות אפילו שעונים גדולים שהם היום מביאים ואתה
מתי שאתה רוצה שהוא ידלוק אז הוא דולק לבד לא בשבת כמובן מדובר על הדלקה שהוא נדלק ביום טוב אתה צריך אותו למוצאי שבת שידלק אז במוצאי שבת הוא נדלק לבד והוא נכבא גם לבד לפי הקליפסים שאתה עושה כך שאתה הכל זכה מלאכתו נעשת על ידי השעון על ידי אחרים הוא לא צריך לעשות כלום כך לא צריך שפעמים בן אדם אומר איך אני אסתדרך היום סידרו לך אין זמן שאדם יכול לומר תשמע פעם היה אפשרי היום אנחנו כולנו טכנולוגיות זה לא זה לא אדרבה להפך לא היה להם ועם כל זאת הם שמרו כל כך הרבה ממש מסרו נפש כדי לשמור על החגים, לשמור על שבתות ולא חללו ולא חס ושלום כי הוא זה לכן צריך אדם אבל היום ברוך השם יש אפשרות שידלק לבד שיכבה לבד
התנור הזה הכל אתה שם שעון נדלק מתי שאתה רוצה בדיוק האישה מתי ש צריכה להכניס כל מיני תבניות מסוימות ליום טוב כי ביום טוב מותר לאדם לבשל ביום טוב אבל אסור לו להדליק להדליק ב בזה זה להדליק מותר לו להדליק להעביר מאש לאש אם אמרתי נר נשמה אם זה גז כי גז חישה נעופה יכול להתעופף עם הזה ולבשל עם ה עם ה עם הגז אבל בחשמל אזה צריך את השעון הזה שהוא בעצמו מגיע והקליפסים האלה הם הם נותנים לך את האפשרות לדלוק מתי שאתה רוצה לכבות מתי שאתה רוצה וכך אתה משתמש בגם בכ קירים החשמליות האלה. עכשיו בתוך ההבדלה אמרנו בתוך הקידוש אומר ברוך אתה השם קדש ישראל והזמנים. בתוך זה אנחנו גם אומרים זכר ואותנו זכר ליציאת מצרים.
אה אמרנו זכר ליציאת יש קושיה עצומה מקשי הריף. למה אנחנו לברכים על הגדה? הגדה של פסח כמו מגילת אסתר מברכים עליה שכשרנו במצוותיו ציונו על מקרא מגילה תקרא על מקראה למה לא לא מברכים על האגדה הרי אגדה זה מצוות עשה מן התורה אפילו הגעת ביום ההוא לאמור בעבור זה יש למען תספר באוזני בנך ובמנחת אשר התעללתי במצרים תוצרים אשר שמתי בה וידעתם כי אני השם יש מצוות עשה אז למה באמת לא מברכים עליה אז ראיתי פירו שהוא מתרץ בריף שכיוון שאנחנו בקידוש אומרים הרי אנחנו אומרים ברוך אתה השם ואומרים זכר ליציאת מצרים אז הזכר ליציאת מצרים פתר לנו את אמירת האגדה שזה כל זה זה פירוץ נפלא מאוד יש הרשבה שלא תשובות הרשבה לא חשוב
דברים שמה פלפולים גדולים מאוד על דבר ש אין לו קצווה כן בכל אופן כן, יש תירוץ נפלא מאוד. אחרי המקדש ישראל והזמנים לא שותים את יש גם לברך על הנר. ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם בהורא מאור האש. על ההבדלה. הבדלה שאנחנו נוהגים לעשות מוצאי שבת על הנר זה מוצאי שבת. כן חליות מוצאי שבת אז על הנר. ואחרי זה גם אומרים ברכת ההבדלה. אחרי הנר זה קוראים לזה בלשון רבותינו קוראים לזה יקנהז מה זה יקנהז י י קנז י מה זה י י זה היין ברוך אתה השם בורא פרי הגפן זה היין ואחר כך קידוש קדש ישראל והזמנים ואחר כך שאומרים בתוך הקידוש ואחר כך נו נר נר יקנס ואחר כך ה זה הבדלה הבדלה הזאת היא מאוד מורכבת. מורכבת. ההבדלה הזאת
כל אחד ואחד שידע שהיא מורכבת והיא לא פשוטה. צריך אדם לדעת גם איך לחתך אותה. יש לה יש לה חיתוך קצת לא כל כך כמו שחושבים. ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם. המבדיל בין קודש לחול. בהתחלה אומרים לחול. הקדוש ברוך הוא הבדיל בין קודש לחול. אבל בין ובין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לשמי המעשה, אחר כך מכניסים את המילים הללו בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי ששת ימי המעשה קידשת והבדלת וקידשת את עמך ישראל. קידשת אותנו ריבונו של עולם, עשית אותנו קדושים. אנחנו קדושים שאנחנו שומרים כל מה שאתה אומר ריבונו של עולם נשארים בקדושה וטהרה זה הקדושה שאנחנו מקבלים על ידי שאנחנו שומרים את
מצוות השם וזה מה שאנחנו כל הזמן מברכים ברוכת השם השם קדשנו מה זה קדשנו עשו עשה אותנו הקדוש ברוך הוא קדושים וזה מה שאומר והבדלת וקידשת את עמך ישראל וקדושתך ברוך אתה השם המבדיל בין קודש לקודש. יש קדושת שבת שהיא קדושה חמורה. אסור לעשות מלאכה, אסור לבשל או כלום. לעומת זאת ביום טוב מותר לבשל. על ידי העברה מאש לאש שאתה הכנת אז מותר לבשל. אבל בשבת חס ושלום אסור. לכן זה נקרא הבדלת. הבדלת בין קדושת. לכן מה מברכים? ברוך אתה השם המבדיל בין קודש לקודש. זה לכן הברכה היא המבדיל בין קודש לקודש ואחרי זה שהחיינו שהחיינו שאנחנו מברכים ברכת שהחיינו על הזמן זמן שהגענו ברוך השם לחג הפסח אבל צריך לכוון בה שהחיינו
את כל המצוות יש את המצוות ארבעת כוסות יש מצוות היום יום פסח עצמו זה עצמו שהחיין יש מצוות ארבע כוסות יש מצוות מצוות מצת אכילת מצה יש מצוות האגדה שהחיינו קימנו אנחנו לא אומרים אומרים ברוך השם כמו שאומרים במגילה אז גם כאן אמרנו יש מצוות ההל יש מצוות מצוות אכילת מצה בערב תאכלו מצות עצם אכילת המצה זה מצווה אנחנו אנחנו מברכים ברוך הה למה לא מברכים שחיינו כי ברכנו בקידוש בקידוש מוציאים ידי חובה את כל המצוות סיפור יציאת נמצאים זה צריך צריך לכוון אדם צריך לזכור את כל הדברים האלה וזה והגיענו לזמן הזה יושב מסובין עושה ככה ושותה כיף כולם מסובים כולם אלה ששמה בצד ההוא צד לעשות ככה אבל אלה שפה יעשה להם ככה
כן שאם יעשה להם ככה הם ילכו לצד לצד ימין וזה וחס ושלום בכלל אסור לעל צד רק על שמאל צד שמאל צריך לאסב אז זה הקידו זה ברוך השם קדש אחרי הקדש יש לנו את ה את ה זה יש שנוהגים כ להרים את ה את ה את ה קערת קערת ה המצות עם ה עם המרור עם החרוסת עם הכל שמה חתיכת בשר צלויה או אם יש לו זרועזה זרוע אם יש לו זרוע רואים כאן הכבש כבש של כמובן חלק למהדרין שחס ושלום אין בו שום שום חששות זה כי יש בר מינן נמצאו כמה דברים דברים נוראיים בנושא הזה יכול לשים חתיכת בשר צולא אותה לא אוכל אותה למחורת בחמין יאכל אותה אבל בזה בלילה לא אוכלים אנחנו יש כאלה שנוהגים לאכול צלי אנחנו נהגנו מנהגנו שלא לאכול צלי ביום בליל ליל
פסח לא אוכלים צלי רק מבושל כל דברים מבושלים כי קורבן פסח היו צולים אותו היה נאכל בצליה בלבד רק צלי לכן ואין לנו היום קורבן פסח בעוונותנו אין לנו בית המקדש לכן זה אמרנו קדש אחר כך לוקחים את ה יש כאלה שנוהגים לקחת את ה את ה את הקערך ואומרים בבהילו יצאנו מארץ מצרים בבהילו אז בבהילו מהרקומוצאו מתוך עמי קומו גם אתם גם בניכם גם בנותיכם הוא צועק פרעה קם לילה אמר לו משה רבנו עד שיהיה אור אנחנו לא הולכים כמו גנבים נחכה עד נמתין כשיהיה אור אזרח יהיה עלות השחר אז נוכל לצאת צאת מארץ מצרים וככה חיקו עד שנהיה אור ואז כולם יצאו ביניהם בנותיהם גם בקניכם גם צונכם יצא עמכם גם ברכוש גדול יצאו ברכוש גדול כל מצרי
בא נתן נתן רק תצאו תעשו טובה קח את הצמידים שלי קח את הזה קח את את ה את הטבעות שלי רק קח רק תצאו אל תשארו כי אמרו כולם מתים שמה כי אין בית אשר אין שם מת עשה השם יתברך נס כזה לעם ישראל איפה עם ישראל היו תבואים סחופים מדוקאים מה היו עם ישראל אבל הקדוש ברוך הוא כשרוצה לרומם מרומם משפיל אף מרומם וכך עם ישראל יצאו בבהילו יצתוב שהשכינה הקדושה הקדוש ברוך הוא עם פמליה ידילה יורד לעולם הזה ונכנ נכנס לכל בית ובית יהודי ואומר לכל המלאכים חזו חזו בניי חביביי דמשתקח צרון דילון ותראו זוכרים את הניסים והנפלאות שעשיתי לאבותיהם ולהם כשהם היו גם הנשמות שלנו ולכן זה מראה שאחרי 3000 שנה ו-300 יותר עם ישראל זוכר
את הניסים שבורא עולם עשה לנו וכל ילד זוכרת ילדים קטנים ותלמודי תורה יודעים לספר ניסים ונפלאות שבורא עולם עשה לעמו ישראל ולכן הלילה הזאת זה כולה חיזוק האמונה המשך הדורות היהודית שלא תימות לעולם העם היהודי לא ימות לעולם אבל חייבים לחזור בחזרה לשרשים ולהמשיך את הדרך הנפלאה של אבותינו שדרכו דרכו בה וכך אנחנו נזכה באח אחרי זה קדש, מיד אחרי זה השיר אומר קדש הוא הורחץ מהורחץ נוטלים ידיים אבל לא מברכים תמיד כשנותים יד לא בשביל מה בשביל שאנחנו לוקחים איזה אחד אבל לפני כן בעצם יש שנהגו עושים ביצים קשות ואוכלים ביצה מברכים שהכל נהיה בדברו על הביצה כל אחד אוכל ביצה עם קצת פלפל שחור פלפל זה מה שהוא אוהב
אוכל ביצה כל ביצעת זכר לקורבן חגיגה כי היו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קיים גם קורבן פסח וגם קורבן חגיגה שלמי חגיגה היו מקריבים לכן זכר לזה אנחנו אוכלים ביצה ביצה עגולה כלומר כל אחד אוכל ביצה זה ומברכים בורא נפשות רבות ואחרי זה לוקחים את הכרפס ומטבלים אותו בתוך מים ומלח שמים מלח לכל אחד ואחד קצת מים מלח באיזה או באיזה באיזה צלוחית וכך מטבלים אותו מברכים ברוך אתה השם אלוקינו מלך עולם כרפס קדש ורחץ כרפס כרפס זה כרפס דווקא כרפס ראיתי מביאים למה דווקא כרפס מכיוון שכרפס הירק הזה א' הוא קצת דומה לחסה יש לו איזה דמיון הוא קצת כאילו מאותה משפחה אותו בזמן שגודל קרפס גודל את חסה גם כן והקרפס הזה דומה
למרור החסה זה המרור חזרת מה שכתוב במשנה מצווה בחזרת אומר רבנו עובדיה ברטנורא אחד מהפוסקים מהמפרשים הגדולים חזרת שקוראים בערבי חס חס כולם יודעים חס מה זה איך תגיד לו מה זה חס יודעים כל כן אבל החינו האשכנזים הם לקחו קצת שינו קצת את הזה מכיוון שהיו היו במקום שאין שמה בכלל לא היה להם חסה בכלל אבל חסה אנחנו לוקחים למרור בשביל מה אנחנו לוקחים את החסה למרור מפני שהחסה תחילתו במר אבל הסוף שלו בהתחלה שלו תאכל אותו כשהוא צעיר מר אתה לא יכול יש לו ברירות גדולה מאוד מאוד תחילת מר אבל הסוף שלו מלמעלה כבר הוא מתוק תחילתו מר כך עם ישראל עם ישראל אתה מרגיש בהתחלה מר קשה אבל אחרי זה מתיקות עולם בעזרת השם
יתברך ולכן גם אנחנו לוקחים גם את הכרפס כרפס מכיוון שזה בדיוק אותיות של ס 60 ריבו ישראל שעבדו במצרים בפרך סמ פרך לכן לוקחים את הכרפס כדי לזכור בתוך הגאולה שלנו כשאנחנו יושבים בליל הסדר ליד שולחן ערוך וכל המשפחה מסובים ונהנים אחד רואה את הנכדים רואה את רואה את האחים רואים את הדואים א רואים את הסבא רואים את ה וואי כולם יושבים ברוך השם ונהנים ליד שולחן ערוך בליל הסדר כמלכים תזכור תזכור מה היית תזכור איפה היית מאיפה לקחתי אותך ויקחת אביכם מה מה הייתם בתוך שעבוד קשה לזכור את המרירות וזכן ספר פרך לכן אוכלים את המרור לזכור שמרות חיינו המצרים אבל מה בסוף בסוף עם ישראל שוכל לבטח עם ישראל עובר
אינקוויזיציות עובר מסעצל עובר עובר מחמד מחמד בשי כל מיני דברים או כל מיני רחמן ליצלן השם ירחם מה היה ברוסיה? מה היה בולשיביקים? מה היה? אוי, מה עשו לנו הפריצים בפולין? מה עשו לעם ישראל? אבל עם ישראל שרד את השואה. עם ישראל שרד את כל את כל הגלות. גלות בבל, גלות פרס, גלות כל הגלויות. עם ישראל שרד ונשאר חי בזכות דבר אחד שהוא נשאר קשור וצמוד. לקדוש ברוך הוא, צמוד למצוות שלו צמוד לתורה הקדושה שהשם יתברך נתן לנו וזה צריך להחדיר לבנים ולנכדים בליל הסדר קדש הורחץ הרחיצה בלי ברכה אוכלים את הכרפס מברכים עליו בורא פרי אדמה מכוונים על החסה שנכל אותה בתוך הסעודה כי לא מברכים עליה בתוך הסעודה כי סוף סוף היא
באה לחיוב של הסעודה ולכן כן אנחנו מברכים על ה על ה על הכרפס ומוציאים ידי חובתנו את החסה ברכים בורא פרי האדמה לכן יאכל פחות מכזית כרפס כדי שלא יצטרך לברך בורא נפשות כד שישאר עדיין צמוד לל לכיוון של הברכה של המראות שאוכלים אותו בתוך הסעודה בלי בלי שום דבר אחר כך יש קורך קורך זה ביחד עם המצא אבל אז צדיק אנחנו הגענו לאורחץ כרפס יחץ יחץ בתוך הקערה יש שלוש מצות יש חצי המצה חוצים את המצה חלק קטן וחלק גדול חלק הקטן משאירים אותו בשביל לחם מעוני בשביל לברך אחר כך על 2 וחצי המצות כשהם מגיעים למוציא מצה והחלק הגדול שומרים אותו לאפיקומן שמחבה אותו האבא מכבה אותו באיזה מקום וזה אבל להגיד להם לא מיד לא אני
לא רוצה עכשיו לחבות למה תחבה אותו עכשיו כולם יתחילו ללכת לרק להסתובב לי בבית איפה איפה חיבה את לכן לא לא מחבים אותו מיד אומר לא לא עכשיו עוד מעט חביבי כשנגיע לפני הזה כשנגיע לכל אחד יאכל מצה והכל ויאכל את הזה אז אני אחבא אני אחבא אותו מי שימצא אותו אני לא אכבא לכם אותו חבא לכם פה על ידכם לא בחדנים ולא שום דבר מי שימצא אותו כן כן אתה יכול לכבות תורה ולא אגלה לכם אם מגלה לכם זה אם אתה לובש מגבעת זה בסדר גמור אף אחד לא יודע כן יודע יש כל מיני פטנטים אבל אני רוצה שכן ימצאו כדי לתת להם את הפרס של הזה כל מי שמוצא את את האפיקומן אז הוא שואל משהו מבקש איזה בקשה בקשה לא לא אחד יבוא בוא יגיד אני רוצה
מכונית יופי יפה מאוד אבא שלך עדיין אין לו מיליארד מיליארד שקל עכשיו כדי לתת לכם מכו מכונית צכונית י בבקשה אומרים להם עד 1000 שק תלוי לפי כפי איש גבורתו אם הוא באמת נותן לבניו סכומים גדולים למה לא יש לו לשיטן אבל יש נשים שמבקשות שיקנו להם דירה יקנו דירה חדשה זה זה כן אם האישה גנבה פעם אחת אישה אחת ג אמרה לבעלה שום ד לא תקבל אתקומן עד שתבטיח לי שאתה אתה תקנה דירה חדשה מספיק לי בדירה הנולים האלה של התרנגולים אני רוצה דירה מורחבת היה בידו קנה להדירה ברוך השם כן ודאי קנ מה זה לעצמו לכל המשפחה זה כדי שזה קיים את אפטחתו ברוך שומר הבטחתו כל ישראל ברוך הוא. כן. טוב. אז זה אמרנו יחץ חוצים את המצה. המצע
הקטנה משאירים אותה. המצה מצה גדולה שאומרים אותה צפון. אדם יזכור העיקר מה שצפון. מה שיגיע עוד מעט אחרי שנות ארוכים. עולם הבא עולם הצפון. מרב טובך אשר צפנת לראך. זה מערב טובה. הטוב הגדול שאדם יזכה לעולם שכולו טוב. לכן לוקחים את הגדול לצפון. צפון זה אפיקומן. אפיקומן זה גם כן נקרא אפיקומן זה גם להוציא את ה אפיקו זה להוציא תוציא את השכינה הקדושה שזה כתוב שהאפיקומן זה מסמל על השכינה הקדושה. אז זה יחץ. אחרי יחץ מגיד מגיד מגיד פותחים את ה קודם מסלקים את את הזה אחר כך מחזירים את הזה פותחים את ה את המצות מראים לכולם ומתחילים להגיד את ה מוזגים אגב צריך למזוג לא למזוג אותו הרבה זה ככה שיהיה שעיר קצת
שיתנדד השולחן או מישהו קם שפתאום לא ישפך עליך כן זהירות צריך צריך מאוד להיות זהיר כן ואז מוצגים ומתחילים את האגדה מתחילים הלחמהעניה דאכלוה והתנה זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים תשמעו אתם רואים הנה המצה הזאת היו מאכילים אותם רק מצות לא חמץ שום פנים באופן רק עיסה שלא מחמיצה למה כדי שלא יתעקל להם המזון ויכלו לעבוד הרבה שעות אז היו מכינים אותם רק כך כותב האבן עזרא שפעם אחת שוו אותו בשבי והיו נותנים לו רק לחם שלו שאל אותם למה אבל זה נשאר זה לא מתעל מהר נשאר בזה וכך אתם יכולים לעבוד הרבה כדי שלא תהיו רעיבים באמצע וכך היו המצרים מתנהגים וזה עכשיו מובן טוב מאוד מה זה הלחמה מה דאכלו אבותנ ברעה
דמצרים וכי ברעה זה ביציאתם כשיצאו ממצרים לקחו איתם משארותיהם צרורות על צמלותם ולא ולא הספיק בצקם להחמיץ עד שנגלה עליהם השם והוציא אותם אז אם כן על אלא על עלע על על רחמן דאכלו אבותנא אבותינו שעבדו במצרים הכירו אותם דווקא מצות ולא ולא לחם לא נתנו תנו להם לאכול לחם שום פנים ואופן עד כדי כך טוב אז זה אמנו מגיד מתחיל את האגדה מתחיל את האגדה קודם כל יש כמובן ההתחלה עבדים אחד הילדים מתחיל את השאלות יש את הקושיות מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שכלות אנחנו אוכלים חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה איננו מטבילים אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים פעם אחת את הכרפס פעם אחת את ה את את ה את ה את המרור שתי פעמים. מה
זה כל ה כל השינויים האלה שואל הילד? ואז האבא צריך לשבת ולהסביר לו עבדים היינו זה עבדים היינו לפרעה בארץ מצרים ויוציאנו השם אלוהינו ביד חזקה בזרוע נטויה אתה יודע הבני אף אחד מי שנכנס למצרים מצרים שימו לב מצרים רבותיי מתחלה מ אשורית המרגילה של הספר תורה היא בהתחלה יש לה פתח יש לה פתח כי זה המטה יש פתח אתה יכול להיכנס למצרים אבל בסוף מ סגורה המ של מצרים בסוף סגורה למה מי שנכנס למצרים יציאה אין לו לא יכול לצאת לעולם משם נשאר שם ש שם לו חוק ומשפט שם ניסה הוא וזה וזה זה ה היסוד של הכניסה של מצרים שנכנסים מי שנכנס עבד שנכנס למצרים אין לו יציאה עולמית ועם ישראל הקדוש ברוך הוא הוציא אותם ברכוש גדול
שהמצרים עוד נתנו להם את כל ה את כל הרכוש שלהם רק תצאו כו מוצאו מתוך עמי טוב עבדו שם 210 שנים אז ודאי מגיע להם רכוש גדול זה ככה הקדוש ברוך הוא וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כשבא משה רבנו אמר דבר ברנ לכו תקבלו רכוש מהמצרים אמרו לו רק יוצא אותנו לא צריכים אנחנו שום רכוש רק שנצא כבר מפה אמר להם לא הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו אמר לו ידוע תדע כי גרי יה זרך בארץ להם ועבדו ועינו אותם ואחרי כן יצאו רכוש גדול מה קיים בהם ועבדו ועינו אותם איפה רכוש גדול לא קיבלו את הרכוש הגדול ולכן דברנ באוזני עם ושאלו אישה את רעותה ו איש מתראהו כלי כלי כלי חסב כלי זהב וניצלתם את מצרים
עשו אותה כמצולה שאין בה דגן לקחו הכל הכל הכל למה כתוב שבשלושת ימי האפלה שלושת ימי החושך כתוב שמה לא קמו איש מתחתיו המצרים המצרים לא מי שישב וימש חושך החושך היה זה לא רק חושך העדר אור חושך כמו חושך בלילה בזמן הזה לא. החושך של מצרים היה וימש. חושך מה זה וימש? שאתה משמש אותו כמו מה זה? זה כמו ברזל. מי שישב לא יכול לקום. מי שקם נשאר ככה. וישראל ולכל בני ישראל היה אור במושבותם של מי? של המצרים. היו מסתובבים רואים אחת לו כל האוזן שנכנס לו חושך באוזן. הוא לא יכול לדבר. לא יכול. הוא לא שומע אחמד, מוספה שום דבר כלום ג'ריז כלום זה אז רוא ככה הלכו למגירות פתחו את המגירות רשמו את הכל פה יש טבעות פה יש זה
פה רשמו הכל הכל הכל רשום פה תחיטטו להם בכל הבית ישראל אבל מה לא לקחו שום דבר הכל השאירו אחר כך הם באו כש ושאלו אחמד אפשר לקבל קצת צמידים. אנחנו הולכים לחוג את חג השם. אתה יכול יש לך קצת טבעות מפיש כלו רח כלו רך. איזה הכל הלך אין כלום איזה אח כל שר זה תדבר אמת מה אתה מדבר זה ש מה יש לך הנה במגירה שמה יש לך שמה 20 טבעות יש לך צמידים שמה יש לך זה יש לך לירות מצריות תן לנו קצת זה אומר לו מאיפה אתה יודע אומר לו מה זה מאיפה אני יודע בזמן שישבת כמו טומבך לא יכולת לקום ולא יכולת לזוז אני נכנסתי פה, פתחתי את המגירות. מה פתחת? ואני יודע מה שיש לך בארון שמה. אני יודע הכל, כל הבית שלך רשום אצלי הכל. מה
אתה אומר? ולא לקחת כלום. מה אני גנב? אנחנו לא גנבים חס ושלום. אני לא אקח כלום, שום דבר. אני רק אתה תיתן לי. אומר לו, קח, תפתח, תיקח מה אתה רוצה. הכל. וינצלו את מצרים. כל כך עד כדי כך. אמרו אתם באתם יכולתם לקחת ולא לקחת ככה עם ישראל האמונה האמונה של היהודי והאמיתיות של היהודי היא נתנה להם את הכל יש אתם אמיתיים תקבלו הכל וכך אומרים את ההגדה להגיד אותה בטוב טעם אמר רבי אלעזר הרי אני כבן 70 שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן סומה להגיד חכם מה הוא אומר כנגד ארבעה בנים דיברה תורה אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, אחד שאין לא יודע לשאול. כן, מסכנים בבני אדם לא יודעים, לא יודעים מה עושים
איבדו את הדרך. יש היום כתוב כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, אחד שני יודע לשאול, אבל כולם היו באים לליל הסדר. אבל היום בעוונות הרבים יש בן חמישי איפה נמצא בתאילנד איפה נמצא איפה בונולולו בג'ונגלים איפה בן חמישי הולכים פסח הולכים מטיילים בעולם איפה לפסח איפה לסדר מסכנים מסכנים זה הבן החמישי לא לא שואל אין לו כבר לא שאלות לא כלום אבל פעם היה גם רשע היה בא עושה את האגדה גם חכם, גם תם היה עושה, גם שנועה לשאול, אבל הוא היה בא מצטרף. אבל יש בן חמישי שאינו יודע כלום. כלום. הוא בורח. ואנחנו אותו אנחנו צריכים לקבל, אותו אנחנו צריכים להביא בחזרה אל השולחן. הבן החמישי צריכים להביא
אותו. את הבן החמישי אסור לנו שלא יודע לשאול עד פתח לו. תדעו לכם יהודי אתה רואה אותו כלום לא יודע שום דבר מה אתה רוצה ממני אני לא יודע כלום לא למדתי אני לא מבין כלום מה אתה שום דבר אל תדאג בסך הכל פתח תפתח לו פתח קטן הלל נרצה ירצה השם אלוקיך אחרי זה שרים אחד אלוקינו אחד מי יודע כן אומרים אומרים את ה אומרים את השירים והשבחות של השם יש כאלה שאומרים גם שיר השירים כולם ביחד בשירה וזמרה והעיקר העיקר אחרי זה אחרי אפיקומן אין מפטירח הפסח אחר הפסח אפיקומן זה אפיקומן זה ביאת משיח צדקנו והתגלות השכינה בקרוב שנזכה כל שנים רבות עימות טובות הבנים ואבות להחדיר אמונה בליבנו ולהמשיך לקיים את המצוות כתקנם ולזכות לראות את פני משיח בקרוב שיגאל אותנו גאולת עולמים אמן ואמן M.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
16 פרקיםפורסם ביום רביעי, י״א בניסן התשפ״ה (9.4.2025). משך: 46:45

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.