"אני אדם מחפש. יכול להיות שאחזור בתשובה": בן ארצי בריאיון מרגש

למה אני אומר שאני רואה תמיד ראיתי בפוטנציאל לחזור בתשובה? משהו בי תמיד מרגיש איזה ריק או צורך לחפש. אם אתה אדם מחפש אז אתה תמשיך לנוע. ויכול להיות שאני גם אנוע לשם.

תמיד הקדוש ברוך הוא אלוקים נוכח בשירים שלו.

הוא מופיע הרבה. נכון.

מאיפה זה? זאת אומרת זה גם לא מובן מאליו בעיניי.

יש משהו שהוא מעבר לבינה שלנו שהוא בוודאות אלוהים. אני שומע לפעמים את השירים ואני אומר תשמע אני אומר לעצמי מדובר בנשמה נדירה

קודם כל אני אדם שבאמת מאוד מאוד אוהב מוזיקה זה מעבר לאוהב זה באמת א זו הזהות שלי אני כל יום מאושר אני כל יום מלקט לעצמי ריגי אושר

מה אתה יודע היום שלא ידעת בגיל 20

כל מה שאין בו אהבה הוא בזבוז זמן הכל מתחיל באהבה עצמית כאילו החיים שלך באמת לרוב נראים כמו מה שאתה חושב על עצמך

המזל שיש אמונה אחרי זה הייתה נשבר ואני מברך את כל מי ששומע עכשיו שלעולם לא יביש כמו שאני מבייש

עשיתי את כל התויות אפשריות

בלי אמונה כפרה עליך אנחנו אנחנו נושרים כל אחד הם יודעים את האמת אבל לא צריך לבוא עם פוסטרים לה כל הפרצוף ולהראות להם הנה תראו הבן שלכם חזר בתשובה

שאני על הבמה אני מרגיש אה כמו שאני בבית בית כנסת אני קורא פרק תהילים ואני מקדיש אותו לסוים שלי למי שרוצה ליר שיהיה לו רק טוב מבחינתי היום אמרתי את זה בדרך למישהו אמר לנטה עודדרוש מ א שהוא גם אצלנו ובערוץ 14

מי אתה הולך לרעין אמרתי לו בן ארצי

אז הוא אומר לי וואו בן וזה כאילו אני גדלתי על האלבום הראשון שלו אמרתי לו תקשיב יש שני אומנים בארץ שאני כאילו גמור עליהם שזה אמיר בןיון שגם עבדתי איתו חמש שנים קלתי לו את הדיגיטל ואת ה

עשתי לו אחסי ציבור ובין ארצים כאילו מבחינתי אתה הטופ של הטופ של הטופ

באתי להגיד לך את זה כשנכנסתי אבל אמרת לי רגע רגע רגע בוא נחכה

אוקיי

אל תדבר בזה אבל אני אומר לך זה משהו מיוחד

אתה לא מבין כמה זה מחמיא לי וכמה יש בי משהו שלא יודע לקבל את זה

למה

אמ קודם כל זה לא משהו שאני רגיל אליו יכול להיות שיש אנשים ששומעים את המשפט הזה אני לא אומר את זה בתרוניה אלא אני מאוד שמח על כל גילוי אהבה שאני מקבל ומרגיש בר מזל שהוצאתי שירים והם הגיעו לאן שהם הגיעו. אבל מישהו שיושב מולי ככה ואומר לי דבר שהוא בשבילי הוא הוא כל כך משמעותי אה לא סיגלתי את את השריר הזה שלדעת להכיל את זה בצורה נעימה. זה כאילו כזה עולה על גדותיו. עכשיו תשמע משהו שאני מרגיש שאני שומע את ה את המוזיקה שלך באמת אחד הדברים קודם כל אנחנו נורא שונים אבל גם נורא דומים אני אתה יודע קריאת שמונה אתה תל אביב אני משפחה אתה יודע מעמד ביניים ומטה אתה כאילו סוג של עצולה כזאת א

אני יכול להגיב לך על זה

לא לכאורה אני אומר אני שגיד לך למה כי בדיוק עכשיו שרתי דואט עם אהרון רזל שאני מאוד מאוד אוהב את את השירים שלו ואני יצרתי איתו קשר בעבר ועכשיו אני רק מגיב למה שאמרת וב שהיו לנו שני רעיונות יחד אז בדיוק אמרו את הטקסט הזה אתם כל כך שונים הוא עם כיפה על הראש אתה בלי כיפה הוא מפה זה

וענייתי בקנות ואני ענהג לך עכשיו אני כל כך לא תופס את את הדברים האלו דרך המקום הסטראיוטיפי הזה לא בחלילה בלבטל את מה שאמרת אבל בסוף זה מפגש בסוף תמיד זה מפגש של בני אדם בעיניי ולב שמדבר עם לב וזה בכלל לא משנה אם יש כיפה על הראש, אין כיפה על הראש. יש לי שכנים פה ברחוב שאין לי תקשורת איתם. אני מנומס איתם שלום, בוקר טוב, לילה טוב, אבל שאין לי איתם שפה משותפת במקום העמוק ויכול להיות לי שפה משותפת איתך במקום העמוק ולך יש כיפה ואתה משם ואני מפה. זה בעיניי אני כל כך לא תופס את המפגשים אנשים דרך המקום הסטיוטיפי. גם אני לא, אבל בכל זאת כאילו יש את הפערים בלכאורה בוא נגיד

ואני אומר שלמרות שאנחנו כביכול שונים,

אני ממש מוצא הזדהות עם השירים שלך,

עם הפגיעות, הכנות כאילו זו כנות שהיום אין כמעט בנמצא.

אתה ממש פורס את הלב שלך, חותך אותו ומפרק לחתיכות. את הדברים הכי פגיעים, הכי רגישים, קצת מזכיר לי את עצמי בימי הנאורים. פשוט אתה אומר דברים שאחרים חוששים לבטא. מרגיש שאיפשהו אנחנו אפילו נשמות טאומות קצת באמת.

וואו איזה

כי אני שומע את זה ואני כאילו כל כך נהנה מה אני יודע כאילו תגיד לי מתי להפסיק.

לא זה מאוד מחמיא לי זה ממש ממש מחמיא לי.

לא אני אני אגיד לך משהו. אני שומע לפעמים את השירים ואני אומר תשמע אני אומר לעצמי מדובר בנשמה נדירה. כאילו באמת זה נשמה שאתה רואה שאישרה את הדברים האלה עם כל כך הרבה אומץ ועומק ואני באמת טהיתי לעצמי ואני רוצה לשאול

זה משהו שהוא שנולדת ככה או משהו שקרה איזו חוויה כאילו מאיפה העומק הזה אני יודע ש נעים לענות על שאלה כזאת

נכון כי זה גם הרי לא דבר אובייקטיבי או מוחלט זה משהו בחוויה הסובייקטיבית שלך אתה מזהה משהו שעל פי עמות המידה שלך הוא עומק או פגיעות או רגישות הרי נשמיע למישהו אחר את השירים שלי ואולי זה כלומר זה מהדהד לך על איזה תדרים שיש בך אז זה לא מוחלט זה לא שאומרים תשמע אתה איפה שלא נמדוד אותך אתה מטר 77 ונגיד נכון זה מוחלט איך אתה מטר 77 שההורים שלך הם לא מטר 77

יש לך אבל משהו שאתה לא יכול להצטנע

נו

כשאתה מוציא שיר

אז כאילו במקום רשימה של קרדיטים של כל מיני מיני זה אתה עושה פשוט הכל כאילו מפסנטר גיטרה מפוחית טופים לא יודע מה הפקה

נכון

זה זה גם מטורף כאילו מאיפה זה

אבל אני אגיד לך אוקיי אמ קודם כל אני אדם שבאמת מאוד מאוד אוהב מוזיקה זה מעבר לאוהב זה באמת א זו הזהות שלי יכול להיות שזה גם משהו שאתה מזדה איתו זה באמת השפה זה שפת הלב שלי לצד א עברית או עם מוזיקה. מאז שאני זוכר את עצמי זה המקום א הכי מנחם הכי שיכולתי להתרסל להרסל את הלב שלי בתוכו. שירים ומוזיקה אה למצוא תשובות א להרגיש פחות לבד בעולם. א זה דבר ובכלל לא קשור עכשיו לקריירה כן הצלחה לא הצלחה. קשור למוזיקה כאדם שאוהב לנגן ולכתוב ולהקליט ולמוזיקה כאדם כמאזין כאדם שאוהב להאזין ולהתעמק בזה ו ומכיוון שאני כל כך אוהב מוזיקה בעיקר כילד אם היה טופים בסביבה הלכתי לטופים אם היה פסנטר הלכתי ל

למדת את הכל לבד

אה טופים די למדתי לבד בס די למדתי לבד גיטרה די למדתי לבד פסנטר למדתי קלאסי כשהייתי ילד הייתי לא טוב בזה אבל מגיל מאוד צעיר א התחלתי לשמוע יוני רכטר, שלמה גרוניך, דברים שהם אה השמיעה ההרמונית שלי למי שזה מדבר עליו אקורדים וכולי זה משהו שמאוד ואז רציתי להוציא את השירים האלו רציתי לנגן אז היא ידעת לנגן את שובי כאן וזה ממש אתה ישר לומד את הטופ מבחינת מורכבות הרמונית אבל מלאה בטעם ואז אני עכשיו בעצם למה אני מנגן את הכל כי בתקופה שאנחנו חיים היום בניגוד לעבר הלא מאוד רחוק פעם כש ואתה יודע את זה כאדם שסיכר ומסכר מוזיקה פעם כשרצית לעשות אלבום היית צריך למצוא חברת הקלטים שתשקיע בך ומדובר על עשרות אלפי

שקלים והיית צריך לחזר בדרך כזו או אחרת אחרי איש הרפרטואר שניצא בחברת הקליטים אה, הם צריכים לגלות בך עניין ואז זה תהליך כזה ובסופו של דבר הם משקיעים בך כסף ו אתה מוציא אלבום עם כל מה שקרוך בזה. העולם כל כך השתנה ובעצם היום בשביל להוציא אלבום כל מה שאתה צריך זה מחשב עם כרטיס קול מיקרופון ואזה מקלדת מידי וזהו ואתה אפילו לא צריך מישהו שיפיץ את זה אתה יכול להפיץ את זה לבד ולגרום לזה שמחר דודו יחליט שהוא מוציא אלבום וזה יהיה בספוטיפיי וא אז ובעצם הדבר הזה שתתקן אותי קוראים לזה אינדי נכון כי זה בעצם עצמאי

המוזיקה שלך אה

לא דרך העשייה הזו שאתה בעצם לא עובר דרך זה לא מוזיקת הינדי

היא לא מוזיקת הינדי אבל היא נעסת כמו מוזיקת הנדי אני חושב

כן

במובן הזה שבעצם היום אני חברת התקליטים של עצמי ואני משקיע כסף בעצמי אז מכיוון שיש לי מספיק הורי עשירים אבל אני לא עשיר גם הבית המהמם בזה זה בית של אמא שלי שבנדיבות ליבה הילדים ואני מעבירים פה את חיינו אבל אה א עשיתי לעצמי אולפן ביתי ובעצם אני עושה את הכל לבד כי זו הדרך שלי כרגע להוציא מוזיקה. יכול להיות שאם הייתה לי את האופציה עכשיו הייתי אומר אוקיי יש לי 150 אלף שק מיותר אני הולך א לקחת אולפן ונגנים וכולי. יכול להיות שהייתי מתנסא בזה כי כמובן שיש בזה ערך שרוח של עוד אנשים בתוך היצירה שלך אבל אני גם הדבר הזה שאתה אומר בקרדיטים בין טופים פסנטר כלידים הקלטה טיטה זו פשוט דרך העשייה ה הפרקטית עבורי היום בשביל לייצר ולעשות

תגיד ובאמת בתור אומן שפועל לבד מה סדר היום שלך

אה סדר היום שלי א קודם כל אני א כמו שאמרתי לכם לפני הרעיון אני מאוד מאוד מאוד מאוד אבא בהוויה שלי, בפנימיות שלי וגם בחיי חיצוניים אני גרוש. יש לי שני ילדים, לני בן ה-12 וגידי בן התשע. אני המון איתם לשמחתי. א אז חיי קודם כל סובבים סביבם, הצרכים שלהם, גילם הצעיר שבו היה לנו שיחה מקודם על התבגרות של ילדים. כן,

בגיל הזה לשמחתי נותנים לי להיות מאוד נוכח א בחייהם. א אזזה סביב זה להוציא לקום בבוקר ולהכין אוכל ולקחת לבית ספר ולהחזיר וחוגים ולמצוא עניין ומשמעות וטעם בכל יום מחדש. אה אני מופיע ממש הרבה. כבר מאז הקורונה אה אני מופיע לשמחתי ממש הרבה. זו פרנסה העיקרית שלי עם אח שלי. יש לי אח שיצר ממני בכמעט 13 שנה ובקורונה אם אתה זוכר מכיוון שכולם היו סגורים בבתיהם א נהיה מין גל כזה של הופעות ביתיות כן

והזמינו אותנו פעם פעמיים שלוש ולאט לאט זה נהיה שכל ערב יש לנו הופעה נסענו בכל הארץ בצורה הכי לפני אנחנו חושבים איך לא צילמנו את זה זה כל כך מקסים זה שנינו באוטו עם המערכת הגברה נוסעים באמת בכל הארץ באים מרכיבים את המערכת ו ומייצרים מפגשים עם אנשים כי זה לא זה הופעה אבל זה מפגש כי אתה מופיע את

זה מה שיש עד היום כאילו

וזה עד היום נמשך

הרבה

אתמול היה לנו

וואלה

אה מחר יש לנו יש לנו אז אתמול זה היום הולדת אתמול זה היום הולדת

א מחר אם אני לא טועה זה ערב אה לבנק פה, לרופאים פה זה נהיה משהו שהוא אנחנו עושים אותו בכזו אהבה ואני מרגיש ש אני נותן קרדיט לנו אנחנו עושים את זה ממש טוב ממש מצאנו לעצמנו נישה ועשינו מאות הופעות כבר אז בנוגע לשאלתך איך אני מעביר את היום אז כשיש הופעות אז מן הסתם אני יוצא לשם תלוי כמה הופעה רחוקה פיזית אחר צהריים ערב הילדים ההופעות ות האולפן בחצר שאני גם היום לפני שבאתם הייתי שם והקלטתי מדיטציה קריאה אם אני טוב עם עצמי אז אני קצת עושה ספורט אבל רוב הזמן לא צורך חדשות המון א הולך לכיכר חטופים נפגש פה ושם עם בני אדם כזה והחיים חולפים

חים

אוקיי

אנחנו נפגשים גם לרגל הוצאת האלבום החמישי שלך שקוראים לו פעם

זה נכון

א שבעצם הוא אלבום לא יודע אם לקרוא לו כפול כאילו אם הוא היה יוצא פיזית אז הוא היה כפול אולי כן הוא

כן אבל הוא היום זה הכל מעורב איזה משהו 28

38 שירים

38 שירים

כן

אה שחלקם מופעים אגב פעמיים בגרסאות שונות זאת אומרת אמרת אני הולך עכשיו על אחי מה שבא לי לעשות

פשוט ככה

כאילו איבודים אני זוכר גם שריינתי אותך או דיברתי איתך לפני איזה 10 שנים ואמרת שיש לך חלום להקליט אלבום שהוא יהיה כולו איבודים.

אתה רואה? זה חלום שיש לי אותו הרבה זמן.

אז זה יתגשם

נכון.

אבל למה? כאילו העיבודים היישנים זאת אומרת אני לא מתנגד, אני תמיד שמח לשמוע כל מה שתצי

אבל ויש שם באמת פנימים ממש. יש גם שירים שהקלטת בפעם השנייה והם

אתה שומע בהם זוויות אחרות וסף. כן.

אבל אבל בעצם למה? כאילו למה לא יצירה חדשה?

כן. אז הנה השיחה איתך מלפני 10 שנים שהעליתי כבר את הרעיון הזה שיש לי צורך לחדש את השירים זה משהו שאני לא אדם שחי בחרטות אני באמת אדם שחי באמונה שהדברים קורים כפי שהם קורים אה שאתה תמיד עושה את את ה-100% שלך פשוט ה-100% שלך הוא תמיד יחסי לרמת המודעות שאתה נמצא בה לתנאי החיים שאתה נמצא בהם בזמן נתון. מן הסתם אתה בעוד שנה תסתכל אחרת על עכשיו, אבל אתה עכשיו עושה את ה-100% שלך. ולכן אין לי, אני בכלל לא מתייחס לחיים כחטה, אלא כתהליך מתמשך. אז אני הוצאתי את את שירים מסוימים ולא ממקום של חרטה, אלא ממקום של משהו שלא היה שלם בתוכי לגבי הביצוע שלהם. הרגשתי שיש פער בין השיר לבין הביצוע שלו.

אתה מדבר על ההפקה או על השירה?

השירה, ההפקה והעיבוד. כלומר, השיר, חומר הגלם, המילים אני אתפס לשיר, נניח, השיר חיים משל עצמי. למי שמכיר, אני אוהב את המילים ואני אוהב את הלחן, אבל אם אני חוזר לשמוע את עצמי שר אותו מגיל 21, אני מקבל איזה תסכול שאני אומר לעצמי, זה שידוך לא טוב, זה מגיע לשיר הזה שידוך יותר ראוי. השיר הזה ראוי ללא הלבשתי אותו טוב. הלבשתי אותו הכי טוב שידעתי אז ועם אנשים שהיו סביבי, אני לוקח את החריות על עצמי. אבל מגיע לו לבוש יותר טוב שהיום אני חושב בפרספקטיבה ועם ניסיון חיים ועם חוכמת הדרך אני יכול היום להלביש אותו בצורה יותר ראויה וזה מה שעשיתי בעצם לקחתי איזה תמונה שרטפה אותי הכנסתי אותה לפוטושופ לא שיניתי את

הדמות אבל קצת סידרתי לו את השיער שמתי לו בגד יותר עולם ועכשיו התמונה הזאת אני אני בשקט לגביה עכשיו אם מישהו מעוניין בשיר חיים של עצמי יש גרסה שאני אומר עצמי אוקיי עכשיו אני אשאר אותה

אבל עוד שנה זה עוד פעם אז תגיד לא גם הגרסה הזאת אולי לא

אז זהו עכשיו באמת הרפטי זה לא אין שמה משהו שאני אומר עצמי אוקיי זה בעצם באג בתוכי זה בעצם אני שלא יודע לשחרר ובעצם עוד 10 שנים אני אגיד ועכשיו אני עושה תיקון לתיקון לא הרגשתי שההתפתחות שלי כאדם הייתי אז לא מפותח מספיק ולא בשל מספיק בשביל לתת לשירים את הביצועים שהם ראויים להם ושהבשלתי לתת להם. ולכן הסתכלתי רגע אחורה ואמרתי, "חבר'ה, בואו רגע למקום שאני נמצא בו היום. חיים של עצמי, אני אפס 17, קרוסלה ועוד, בואו רגע להיום, תנו לי לשיר אתכם היום וזהו. ואני משחרר אותכם ועכשיו אני מתפנה באמת בתוכי ממקום הרבה יותר רחב ויותר עמוק להתחדשות כי אני כבר לא אני לא בזה סכסוך איתכם

הזכרת אתזה שיר קרוסלה אני יש לי קצת סיפור עם השיר הזה שיר מדהים למה מה הסיפור

לא אני יכול לספר את הסיפור שלי הסיפור שלי מאיפה הוא נכתב אבל ספר את שלך יותר מעניין

לא קודם כל שלך יותר מעניין אבל כאילו השיר שלך נכתב א זה ברור כאילו על

נכון אבל זה למישהו ממש ספציפית ואבל ספר

לא אני הבעיה שלי עם השיר הזה

שהוא יצא בתקופה שממש חזרתי בתשובה

אוקיי

ויש בו שורה אם תפילות היו עוזבות נענות הייתי מתפלל

ננות אוקיי ואני מאמין דרך אגב שתפילות נענות אני לא אני לא עומד מאחורה השורה הזו

באמת

אני חושב שהיא יפה בתוך השיר

אתה יודע מה אני עשיתי שתבין כאילו הרסת לי את השיר

אז היה mp3 והייתי צורב לעצמי דיסקים לאותו אותו.

אוקיי,

הכנסתי את זה לתוכנת עריכה, הורדתי את השורה הזאת,

וואו.

ואז כאילו אתה מבין, כאילו עד היום שאני שומע את השיר משהו כאילו לא

מדהים.

וכשאני מזמזם אותו אז כאילו אני אומר בתפילות נהנות אז אני מתפלל.

מהמם,

לך את זה.

מהמם שלא ויטרת על השיר. מהמם שאתה לא ויטרת על אהבתך לשיר. פשוט קצת התגמה שמת פיפס איפה שזה לא מתאים לך אבל לא ויטרת על השיר כולו.

כן. זה יפה.

זה שיר יפה מכדי שני חושב בחיים אף אחד לא פרגן לי כמו שאתה מפרגן לי ברעיון הזה.

כן.

אני לא זוכר ש

אני חושב שזה עבל שבאמת בעיניי זה עבל מטורף.

אני לא מרגיש אבל לא אני פשוט אני רק אומר את זה מבחינת החוויה שאני חווה עכשיו אני אומרת עצמי

מאיפה הוא בא לי?

א גם אחרי שתלך הביתה אני עוד אשאר כזה אני צריך לסדר רגע את כמויות האהבה והפרגון בתוכי.

לא אני אומר לך פשוט תבין שאתה חי אצלי כל הזמן. אני שומע כל הזמן את האלבומים

וחוזר ומה שקרה אלבום השני הוא

מדהים

מבחינתי פיצוז ו הכל אז כאילו אתה חי אצלי עכשיו אני בא בקטנה זורק לך איזה כמה

מדהים מדהים

א אני זה כל כך לא העמדה שלי בחיים אני טוב אמרנו שלא נדבר על נושא מסוים אבל אני מכיר אנשים שהם הם כבר הם אפילו קצת עדישים כבר לגילויי אהבה עכשיו זה לא אהבה ממקום של אגו אני חושב יש לי אגו ובטוח גם האגוה יש לי חנופה הוא מבסוט לא כת חנופה אני מתכוון שאיפה שהוא מרגיש הוא קצת א הוא מבסוט והוא גם מרגיש שזה נוחות אלא המהות שאני אומר עצמי יהיו השירים האלה הם הם הגיעו למישהו זה זה כל כך לא הפוזיציה שאני בפנימיות שלי חי בה

אז תכף נדבר גם על התחושה הזאת

אבל אני מחזיר אותך לקרוסללה שמרה זה שהיום אתה לא שלם עם השורה הזאת אה אני מלכתחילה אני חושב שתפילות נענות ברמה מאוד עמוקה כי אני לפני ההתעסקות באלוהים קודם כל למה בן אדם כותב שורה שהוא לא עומד הוא לא לומד מאחוריה בגלל שבתוך השיר אתה יכול לכתוב גם לפעמים אתה יכול שיר הוא כמו הוא תעוד של משהו הוא רגע הוא כמו תמונת סטילס

באותו רגע יכול להיות שהשורה הזאתי מישהו שאומר יאללה ככה הוא לא מאמין בז באותו רגע הוא אומר את זה מתוך התסכול הכעס הבדידות העצב אני כן אדם שמאמין ש תפילות נענות בצורה מאוד מתוחכמת ובקודם כל הן נענות במובן הזה ש המשפט הכלישעתי מחשבה ברורות מציאות אוקיי כשאתה מתפלל ויש שם עם כוונה ואמונה אני חושב שזה הופכת להיות את ההוויה שלך. המקום שעולה לי אסוציאטיבית על המשפט הזה כרגע בזמן שבו אנחנו נמצאים בחיים הוא החתופים א ש זה קורה לי את הלב כמו רוב בני אדם אני חושב שאין שעה ביום שאני לא חושב על החתופים ועל בני המשפחות שלהם ואני אני כל כך הרבה אנשים מתפללים לחזרתם ואני אז זה מקווה שתפילות נענות אבל אני לא יודע

אתה יודע אני קראתי את זה שאתה כתבת שכמעט כל שעה ביום אתה חושב עליהם שאלה אתה לא חושב שזה כאילו מוגזם ומוציא אותך מהמסלול האמיתי שלך כי פעם איזה מישהו חכם כתב כל כך הרבה עצב יש בעולם אבל לרגע אתה מאושר

אוקיי

וכמה אי צדק יש בעולם אבל לרגע אתה זאת אומרת וגם בשיר מטר של מטאורים עוד מישהו כתב

אה היום הזה יום רגיל עבור פור המון אנשים

כן

זאת אומרת אבל אבל זה היום שבו תמות אין מה לעשות כאילו זה לא שאין מה לעשות צריכים לכעוב צריכים להתפלל צריכים לעשות הכל

אבל אתה לא יכול כאילו לחדור לתת לזה לחדור וכל כך לערר אותך

אני לא יודע אחרת גם אמא שלי אומרת לי את זה והיא אומרת אתה מדי זה שאתה גם חושב עליהם כל כך הרבה זה לא מחזיר אותם

כן בדיוק

אבל אמ קודם כל אני חושב שיש אנשים שהם טובים ממני והם מתרגמים את המחשבה. אני בטוח שם עסוקים בזה כמוני, אבל הם גם א מתרגמים את זה לעשייה הרבה יותר משמעותית. אני לא אומר שאני לא עושה, אבל יש אנשים שעושים פיף יותר ממני בלעזור למשפחות, בלזעוק את ההכרח להשאף את החתופים בשביל ש בלעשות שזה לא ירד מסדר היום. יש אנשים שהם מדהימים, אני לא שם. א אני כל יום מאושר. זה לא על חשבון האושר. אני כל יום מאושר. אני כל יום מלקט לעצמי ריגי אושר. אני יודע גם איפה למצוא אותם והם לא תלויים באיזה משהו חיצוני נורא נורא גדול. הם הרבה פעמים קשורים בטיול בפארק של הילדים שלי ושלי. והרגע הזה הוא לא רגע של אושר שמנותק מהעולם. הוא מין אושר עמוק שיש בו גם את עצב העולם ויופי העולם.

בו זמנית.

בו זמנית. כן. זה מין משהו שאתה מרגיש כמו חיבור לקוסמוס. אני משהו שאתה מרגיש שזה לא זה

יודע היו אומרים את זה בחסידות אתה מרגיש חיבור לאלוהות

ממש ככה בדיוק שאתה מרגיש משהו שמכיל את כל הגוונים את הטוב ואת הרע את הבהיר ואת הכהאה את כל הגוונים ויש בזה משהו ואתה כל כך מחובר שבאופן מסוים אתה איננו אה ככה אני מרגיש ואני מלקט לעצמי רגעים כאלו ויש לי אותם ואני זה כאילו אתה פתאום נשמה בלי גוף אני לא יודע זה משהו אילאי שצריך צריך קצת לעבוד בו ולתרגל את השריר הזה ולדעת להשקיט את רעשי הרקע שכל כך מלווים את חיינו אז לצד זה אני גם באמת חושב המון על החטופים אני מכיר את עצמי אני הייתי ככה גם כשנחשון וקסמן נחטף למי שזוכר ונרצח אחרי אחר כמה ימים היינו נערים אז

כן

וגילת שליט

וגילת שלית אני חייתי את זה מאוד והייתי גם במפגנות זה משהו במבנה שלי יש משהו בזה ש שהדבר הזה תופס אותי נורא נורא חזק

ואתה לא מנסה קצת להשתחרר ממנו

א

כאילו לא מנסה להווק בזה קצת כדי

לא כי אני כן יודע לצד זה גם לקיים את את חיי אם הייתי יושב במיטה ופשוט כל היום לא מוכן, לא יכול לצאת מהמיטה כי אומר לךו, אני לא יכול לצאת מהמיטה כי יש אנשים עכשיו שכל כך סובלים, לא, אני יוצא מהמיטה, אני חי, אני אבא נהדר, אני הולך ומופיע, אני מתפרנס, אני זה אני הולך ימינה ושמאלה, אבל הדבר הזה מלווה אותי ופה ושם אני גם נותן את קולי בתוך בשביל לזעוק אה את זעקת החתופים, אבל

אני לא אין לי צורך להוריד את זה משהו אני חושב שאם הייתי מוריד את זה הייתי מרגיש לא מוסרי עם עצמי א מין ניתוק כזה שלפעמים אני יכול לראות אנשים בפייסבוק או אפילו שאני רואה את התוכניות האלה רוקדים עם כוכבים אני לא לא רוא אני באמת אדם שביעיקר חדשות אבל יש פרסומות רוקדים כוכבים מה אח הגדול זה יש בזה משהו שמקומם אותי בלי קשר לטעמי על התוכניות האלה אם הם לטעמי או לא יש משהו שמקומם אותי התוכניות האלה כיומן מאז השבעה לאוקטובר וזה שעדיין יש חצופים ושמלחמה נמשכת ואני מבין אסקפיזם וכולי אבל יש משהו בזה שאתה רואה פרסומת על שני אנשים אח הגדול שאני לא מכיר אותם וזה דרמטי ההוא בהדחה והכל ואני מסי מה זה איפה אתם חיים איפה איפה אתם חיים איפ איך איך אתם למה אתם קוראים ל

אתה יודע בשביל זה יש 97 הידברות ואז עוברים ל

אוקיי אז אז קודם כל תודה ואני אני זה גם בהוט יש 97

בהוט וביס

אוקיי

וגם באורנ פרטנר

אז נתת לי אופציה ופשוט אף אחד לא גילה לי את זה לפני אבל אני באמת אעשה את זה

אוקיי

ואני גם אלמד שמה

כן זה הרצאות שיעורים וגם תוכניות כמו התוכנית של

אבל גם אבל גם ללמוד דברים על יהדות שאני לא יודע

לגמרי לגמרי כאילו ש יודע שב יש בה אתר יש בה הכל אבל אני לא רוצה לעשות פה פרסומות אבל לפני באמת הצילומים אמרת שאתה רואה את עצמך איך שהוא נכנס נס ליהדות כאילו מה מה איך אתה רואה היום את היהדות

וו כאילו מה נראה לך שיש שם שעוד לא זית שעוד לא הכרת

א אני לא העמקתי בטח באורך החיים אורך החיים אה אני חושב שיכול להיות שאם צריך אם צריך לשים את הלב שלי בתוך קופסה מסוימת אז יכול להיות שאם אני אלך ואכנס לו עומק היהדות אני אגלה שכבר לב שלי הוא יהודי אם יש דבר כזה אם אפשר לשים

חושבי באוקטובר חיזק את זה אגב את הזהות

אמ יותר של ישראליות אני חושב אמ יותר של ישראליות

אוקיי

אמ אני חושב למה אני אומר שאני רואה תמיד ראיתי בפוטנציאל לחזור בתשובה מכיוון שהעולם ה החילוני על כל א הדברים שהוא נותן. משהו בי תמיד מרגיש איזה ריק או צורך לחפש. ויכול להיות שזה אני. ויכול שלא משנה איזה חיים אני אולי זה אני האדם המחפש. אבל אם אתה אדם מחפש אז אתה תמשיך לנוע. ויכול להיות שאני גם אנוע לשם כי אפילו שלושה משפטים שאתה אומר לי לפני הצילוים על יהדות אז אני רואה שזה מגרה אותי או פה ושם שקצת קראתי או ניסיתי ללמוד בקבוצה משהו זה זה עושה לי את זה בגלל ש אני אני תמיד מחפש את המשמעות שלמה מה אנחנו עושים פה למה באנו לפה לא באנו לפה במקרה אני חושב לא נלך מפה במקרה כלום לא במקרה ואם יש למישהו את התשובות לזה ואני ואני ידברו אליי אז זה זחיה

תגיד דיברנו קודם על יהדות האמונה אצלך זאת אומרת זה משהו שהוא מאוד מובנה אפילו האלבום הראשון שלך מסתיים בשיר קסום שמור לי עליהם נכון

שגם חידשת אותו באלבום החדש

נכון הוא שיר שאני ממש אוהב

ומכל האסונות או אלוקים זאת אומרת ממש שמור לי עליהם על כל המשפחה, על כל היקרים לי

וזה תמיד הקדוש ברוך הוא אלוקים נוכח בשירים שלך

הרבה נכון

זהו מאיפה זה זאת אומרת זה גם לא מובן מאליו בעיניי שזה אמר שבאמת לא גדל בסביבה הדתיתכן

כן

אתה יודע רוב האומנים החילוניים הם לא מזכירים את זה

אתה לא חושב שהרבה שאלוהי מוזכר הרבה

לא מספיק כמו שהיה אמור כי זו המהות זו המש התכלית בגדול בעיניים שלי

וכשאתה מזכיר אותו יותר מהרגיל.

כן.

אז אני זה מה שאני רוצה לשאול האמונה תמיד הייתה אצלך? גם עכשיו ישיר שהקלטתי לי בזמן האחרון שהוא גם תודה אלוהים תודה זכיתי כלום לא מובן מאליו זה ממשיך תודה על הכאב שבזכותו אני גדל זה כל היום נמצא אמ האמונה כן מאז שאני זוכר את עצמי כמו מוזיקה א האמונה כפי שאני חווה אותה א קודם כל תמיד דיברתי לא אלוהים ויש לי איזו תפילה שמאז שאני ילד אני אומר אותה היא ביני לבני אני אף אחד לא אתה יודע תפילה פרטית שאני שאני אומר באמת מאז שאני ילד

כל יום כל שבוע

אה לא אבל בעיקר סביב מחשבות או תקוות או ככה אני זה משהו כמו מין א קוד כניסה לבניין אז זה קוד כניסה שלי ביני

אה לבין אלוהים אמ אני מוצאת אני חושב שאלוהים בחוויה שלי הוא בהכל הכל הוא אין לי בכלל איך לנסח את זה כי זה בעצם כל כך המורפי. זה כל כך המורפי ו זה לא קונקרטי. זה

כאילו זה ההוויה כולה. זה מה שותף.

זה ההוויה כולה. זה החיים, זה האהבה, זה הקשר, זה הרע, זה הטוב, זה הסיפור. אני מעצמי. וואו זה כמו להסתכל ברמה הכי קלישתית על נמלה או על על בטבע ולהגיד בשפה הכל כך בסיסית שלנו להגיד מי הגאון שעשה את זה או על אדם או שאתה מבין מה זה גוף האדם מה זה המכונה המשוכללת הזאתי או שאתה מסתכל ואתה צריכה על פלא הבריאה פלא פלא הקיום אתה צריך מה זה הדבר הזה זה מדהים ואתה ממך יש משהו שהוא מעבר לבינה שלנו שהוא בוודאות אלוהים

וזה מילדות.

זה מתמיד היה זה כמו שאני מזה את הפנים שלי במראה.

זה ככה. א ולכן אני גם אומר שיכול להיות שאני ארצה אם זה בדרך של חזרה ותשובה או לימוד התקרבות למקום הזה לדעת עוד על זה. עוד משהו שמעסיק אותך הרבה בשירים זה מוות

נכון

בפרט של הקרובים

חס וחלילה כן

חס וחלילה זה בסדר זה לא יעבוד גם אם בלייד

אולי כן לא יודע

א מטר של מטאורים שלמור לי עליהם יש יש עוד כמה דברים מן הסתם

למה זה עד כדי כך

כאילו כולנו מפחדים מזה ברור אני לא מצליח לדמיין בכלל את היום הזה חילה

אבל

א למה אני לא יודע תמיד פחדתי עובדן גם של עצמך

אה פחות עם הזמן אמזמן פחות כשאני חושב על המוות שלי אז אני בעיקר חושב על זה היום בצער על ילדיי על זה שאני אומר לעצמי אני אני בגלל שאני כל כך גם כהורה אתה מכיר את זה אתה בהזדהות עם הילדים שלך ואתה המון דברים כמו השיר המדהים זו ילדותי השנייה זה שיר כל כך מדהים בעיניי אתה באמת חווה את הדברים דרכם עכשיו בפעם השנייה

ואז אני אני יודע מה אני אעבורם מבחינת הביטחון והעוגן ואז שאני חושב על זה שאני אמות אז כמו שאמא שלי אמרת לי הרבה פעמים ש אני עוד רוצה להיות בריאה הרבה שנים בשבילכם כי אני יודעת כמה עם אמא שלי מדבר על זה בצורה מאוד

אמ היא בת 76 היא תפו צפו תפו בריאה ושלמה אה התחלתי לצלם אותה הזמנתי אותה פה הביתה שמתי מצלמה כמו שמואל אין לי שלוש אין לי שלוש מצלמות

אני לא סתם אומר שאנחנו דומים אני בדיוק את הדברים האלה אני

אוקיי אתה רואה אין לי שלוש מצלמות ואין לי נק ואז שמתי מצלמה אחת הושבתי אותה אמרתי אמא עכשיו אנחנו בפרק הילדות שלך ספרי לי על הילדות שלך דברים גם שאני יודע זה לא משנה אבל אני רוצה שזהה מתואד מה חשבת על אבא שלך על אמא שלך איך הייתה הילדות בתל אביב איך זה עכשיו אנחנו בפרק את ואבא זה אבא שלי לא יודע הכרתי ספרי על הטוב, ספרי על הרע, על הגירושין, על הזה. עכשיו ככה ואני יודע את הדברים, היא לא היא לא מחדשת לי, אבל זה אז זה נמצא שם ואני גם מדבר איתה בגלל שהיא אדם כל כך מיוחד, אני מד אני אומר לה הרבה, את כל כך תחסרי לי אחרי שתמותי. זה בטח הפרק האחרון שלנו היא בת 76 והיא בריאה. אבל א יש לי באלבום החדש

שיר פעם אז אני אז יש שורה שכתבתי פעם העתיד נראה כל כך רחוק אפרופו שיש לך ספר אם מותר להזכיר שיצא על שנות ה-ש כשאנינו יולדים בשנות ה-80 העתיד וואו עכשיו אני מרגיש שהעתיד כבר הוא ההוה שהוא כבר כאן

אבל אני חייב להגיד שהשורה המקורית הייתה יותר יפה

פעם גיל 30 היה נראה כל כך יפה

אוקיי אבל גיל 30 זה נורא ספציפי ואז זה בעצם נכון לכל מישהו ועכשיו זה העתיד הוא הדבר הזה שנראה חיים ההורים שלי זה היה נראה משהו ניצחי עכשיו אני מסתכל מה עושים בן 76 שיעורים ושלמים אבל יכול להיות שזה סוג הפרק האחרון שלנו יחד ואם אמא שלי אני יכול לדבר על זה נורא בפתיחות ואני אומר לה את נורא תחסרי לי אני כל כך אתגעגע אלייך עכשיו אני אומר את זה זה מתקשר לשאלה שלך על הפחד מעובד דן כשהייתי יותר צעיר היה לי אובססיה על אמא שלי ועל אח שלי כל הזמן שחס וחילה יקרה להם משהו זה היה שמור לי עליהם אבל בהיסטריה ואני חשבתי שאם אמא שלי תמות היא מקריאה לה משהו אני אני אמות והיום אני יודע שכשאמא שלי תמות אני לא

אמות אני היא תחסר לי היא החברה הכי טובה שלי שנו קשר מיוחד ביותר אני אתגעגע אליה כל כך וני לא אמות. אוקיי,

אתה יודע מה אני אמרתי לאח שלי פעם?

אמרתי לו, אני חושב ש יום יבוא וזה יקרה חלילה אם לא יבוא המשיח, אבל ההורים שלנו ילכו לעולמם

משהו בישמח. אתה יודע למה? לא, רגע, לפני שאתה תפסיק לפחד מזה,

לא?

אוקיי?

משהו ב משהו מאוד קטן של 0.1% 1%

חיים שנורך

כן ברוך השם אבל כאילו לא ישמח על הפטירה אבל ישמח שאנחנו לא הלכנו לפניהם זאת אומרת זה סוג של

בדרך הטבע שהילד קובר את ההורה

בדיוק זה בדרך הטבע זה מאוד מאוד מנחם כי באמת לאבד ילד זה הדבר הכי חלילה

חלילה אפסנטר נראה לי הוא כבר נדפק יודע אתה רואה פה שהרבה קלידים זה ככה זה כל אוקיי

אז כאילו אז יש בזה גם משהו שהוא דרך הטבע

נכון אה א אני מסכים איתך

אני רוצה רק להדגיש לא ישמח כמובן זה אבל לא לא ברור

זה איזה נחמה קטנה נחמה זעירה אבל לפחות הם לא איבדו אותנו

חס וחילה ונכון ודרך הטבע היא באמת הלוואי במדינה שלנו יש כל כך הרבה מצבים הפוכים אבל באמת שילד קובר את ההורה שלו והלוואה היא בגיל מופלג ואחרי חיים מלאים יחד אני בעצם אקשור את זה לדבר דבר אחר שההתבגרות והגדילה זה דבר מדהים. זה דבר מדהים.

מה אתה יודע היום שלא ידעת בגיל 20?

הכל. א מה אני יודע? אני יודע ש מזכיר לי שיר של את יאנקרי שגם הקלטתי חידוש ואני רוצה להוציא אותו. אתה מכיר שיר של הברוך השם?

ברוך השם.

אתה לא השם.

אתה לא השם. נכון זה דרך חרוז

כל כך יפה.

כן. אני לא השם. אני יודע היום, אני לא רק יודע, אני מרגיש בזה. אני יודע ש כל מה שאין בו אהבה הוא בזבוז זמן. אם יש לך את הפריבילגיה לזה, אם בחייך נכפע עליך משהו ואתה צריך לשת אותו, אין לך ברירה. אבל אם יש לך ברירה, כל מה שאין בו אהבה הוא בזבוז זמן. הכל מתחיל באהבה עצמית. כאילו החיים שלך באמת לרוב נראים כמו מה שאתה חושב על עצמך. היום אפרופו הזה היית כותב את השיר אפס לבצע אני יודע שאתה מן הסבצע אבל כן אני חושב שכן בגלל ש גם כשאני שר אותו אני לא שר אותו בחוויה שלי רק על דימוי עצמי זה לא אני אפס אני עלוב אלא אני בדיוק הדיבר שלנו על אלוהים אני זה לא התבטלות אני גם לא אוהב את ההתבטלות הזו אבל זה קודם

כל אם אתה אפס אתה אתה יכול להיות הכל כי כשאתה כלום אתה יכול להיות הכל וגם אני זה משהו מול העולם הזה מול הגודל הזה מול זה שלא היית פעם וברמה הזאתי הגשמית ולא תהיה יום אחד זה כל כך זה ודרך אגב על השיר אני אפס אני זוכר שלאורך השנים כל מיני אנשים דתיים באו ודיברו איתי על ההקשר הזה של אני אפס מול האלוהים ואני חושב שיש את זה שם אז כן אני אשאר אותו בהתכוונות למקום מקום הזה

אני חייב להגיד שבעיני זה שיר תשמע אני הייתי בצבא

כשהאלבום הזה יצא

כן

והייתי בבור בפיקוד צפון זמזמתי את השיר הזה אני אפס כל אחד הוא קצת אפס

ואיזו מישהי ככה הסתכלה עליי ואסתה לי תגיד לי אתה רציני אתשאר את השיר הזה על עצמך כאילו אתה מזדהה עם דבר כזה

אמרתי לה תקשיבי אם את קודם כל ידעתי שאני והיא כבר לא באותו תדר

אוקיי

ובת אמרתי לה תקשיבי את לא הבנת את השיר הזה כל אחד הוא קצת אפס כל אחד מאיתנו זה יכול להיות ראש ממשלה, נשיא, לא יודע מה. אז אמר הכי גדול, כל אחד הוא קצת אפס וזה כל כך, אתה יודע, שיר שמקבע אותך, מקרקע אותך.

בסדר. אה בפרט אתה אגב אתה פעם אמרת את זה מישהו א אתה אמרת את זה במעגל של דן שילון שזה כאילו אני זמר ואני עומד על במה ומיקרופון אולי אני לא מדייק כל כך אבל כאילו השיר הזה נועד

להוריד אותי לקרקע כאילו אני אפס

כי כנראה אז זה היה גם בתקופה שפתאום נפלה לי איזו הצלחה מפתיעה שלא התכוונת לא התכוננתי אליה למרות שלא הרגשתי שאני באיזה עולה לי יותר מדי

ואיך מתמודדים עם זה באמת מישהו פעם אמר לך אתה תהיה זמר גדול ואחר כך שוב תיפול. אה זה אוקיי ודע אני אמרתי לעצמי

אה זה אתה כתבת

כן א

אז כאילו אז באמת אלבום ראשון מתפוצץ והכל

אלבום שני כבר

כן זה לא שחזר את עצמו אף פעם ברמה הזאתי של זה היה באמת הצלחה פתאומית של וגם סוג הצלחה מסוימת של כזה כוכב מעריב לנוער א הרגשתי במשך וזה גם זה משהו שאין לו שורשים עמוקים הוא בא מהר והולך מהר

ככה הרגשת

כן שזה זה הצלחה שהיא קופצת עליך נורא מהר אבל מכיוון שאין לה שורשים עמוקים אז היא גם אלא אם כן אתה עובד על להיות כזה כוכב מעריב לנוער שזה גם בסדר זה פוזיציה כזו אם אתה גם כזה לא הגשתי שאני כזה

אבל האלבום הראשון מאוד לא היה מעריב לנוער כאילו היה ב

אבל משהו בפנים בסוג הפנים ה משהו בכל הפרופיל של האיש הזה שהייתי שמה התאים לשער של מריב לנוער אני אומר את זה גם כדימוי של משהו ו הייתה חוויה מאוד מרגשת. מן הסתם אני לא חשבתי, הייתי בעיקר הייתי כל כך תמים. היית תמים למרות שפחות או יותר הכרת את העולם הזה.

הכי תמים בעולם לקח לי אני חושב רק לפני אולי 10 שנים תחילת שנות גיל 40. אולי התחלתי הבנתי ש שזה שזה הצגה שיש בזה הצגה לפני זה בכלל לא הבנתי שזה הצגה הייתי קהל בהצגה אבל לא הבנתי שזה הצגה הייתי קהל בהצגה של זמרים אחרים

אבל לא הבנתי ש שזו הצגה שאלה שטובים בזה הם גם שחקנים אלה שטובים אני מתכוון שכשאני אוהבת ש סתם מטפל ברוס פרינקסטין אז הוא מתלבש באופן מסוים שהוא הוא מתחזק איזה דימוי מסוים והוא מוכר לי עולם של ברוס פרינסטין זה לא מתחיל ונגמר בשירים

כן

זה המראה

זה מוצר

זה איך שהוא מתראה בדיוק מה שאנשים אוהבים בצורה הכי כאילו קרה יכולים להגיד בכות מוצר באמת לא הבנתי את זה זה לא שהבנתי ו וא ו וא ו אני זוכר שפעם לפני המון שנים היה איזה טestט לאיזה תוכנית טלוויזיה לא משנה מה היינו שם ובין האנשים היו היו יום מידן ריכל והוא היה עם הרסטות אני חושבת שזה גירד לו משהו מה למה אתה לא מסתפר פשוט למה אתה ממשיך ללכת עם זה אם זה מגרד כל כך אז כאילו הוא זה היה נורא ברור זה היה חלק מעידן זה היה חלק מהמותג

אני זה לא ש אני אמרתי אני לא תופס ככה את הדברים לא הבנתי את זה בכלל תחשוב זה באמת רמת מימות ממש לא הבנתי את זה חשבתי ש לא יודע אתה פשוט אתה אמ אמ עכשיו באופן מסוים גם שעכשיו אני מתראיין אני לפני שבאתם פשוט סתם זה המכנסיים שהיו לי מחוץ שם תלויות אז שמתי אותם מבחינתי הייתי יחף כי אני בבית שמואל אמר לי לשים נעליים שנדעתי שמואל נרדם עוד שנייה לא אוקיי לשים נעליים שמתי זה חולצה שבטח אני אשן איתה בלילה אני לא יכול להיות שזה גם סטייל אבל יש בי משהו שאומר

סטייל של הרגע יצאתי מהבית כאילו

עכשיו בסדר אם זה מתכוון על כפק או שאתה אומר לא מעניין אותי לשחק את המשחק הזה אני עושה את שיראי זה

אז באיזו נקודה הגעת לזה באיזו נקודה הגעת להבנה הזאת של תשמע אני לא הולך להיות סופרסר

כן

כאילו אני עושה מה שכי פעם כמו שכתבת גם ב כתבת באיזה מקום שפעם זה היה ברור המסלול הידוע הכתבה בשבעה לילות וכולי וכולי ורדיואים ו

זה מתפוצץ מתי ויטרת על ה על דבר זה אה

אם ויטרת

כן ויטרתי עליו בצורה היא א אני חושב ש קודם כל בגלל שה לא עשיתי הרבה אבל במעט אלבומים שעשיתי אחרי האלבום הראשון שהוא מאוד הצליח ואז המעט אלבומים שהוצאתי ש או משהו בחוויה שלי היה שנכשלתי ברמה המסחרית זה נכון יותר זה נכון פחות למה ציפיתי הכל היה גם בצילו של האלבום ההוא שהצליח אמ אז אז בחוויה שלי כאילו דחפו אותי החוצה, למרות שזה אני דחפתי את עצמי החוצה בהרבה מובנים. א ואז הרגשתי למי שזה לא ברור או לא יודע אנשים שרואים את הרעיון הייתי צעיר, הוצאתי אלבום ראשון, הוא מאוד הצליח ואחר כך אחר כך לכמה שנים להוציא עוד אלבום ועוד אלבום שלא הצליחו מסחרית ברמה של האלבום הראשון. בניהם גם גנזתבום

וגם גנזתי שניים וגם ההופעות לא היו אותו דבר. זה היה פתאום משהו אחר. א ואז אני חושב שלקח לי הרבה שנים להיפרד בתוכי מהחוויה ההיא וההגדרה של מה שאתה רוצה. כמו אבל זה ממש מסלול של התבגרות. זה כאילו יש לך איזה חלומות נעורים ואתה כן מתכתב איתם בכל מיני אזורים גם באזורים של הגדרת אתה זוכר את זה את החברי את החברויות המדהימות שהיה בנורים אתה בטח

אני הנראותים שלי לא היו מי יודע מה אבל

אבל חברות הייתה לך חברות

כן יש לי חבר ילדות עד היום שם טוב

אוקיי גם אם עמוק בלב ובנפש אתם באותו אתם באותו דבר אבל אי אפשר לקיים את סוג הקש קשר הזה נכון באינטנסיביות שהוא היה

ב שאתה תחייה אותו והוא יחיה אותך אתה חי את ילדיך אתה חי את אשתך את עצמך את אורך את משפחתך את את החיים שלך הדברים האלה זה כמו דברים שלוקח זמן אצלי להיפרד מהם חלומות הילדות והנאורים חברויות הילדות והנאורים להתחיל להגדיר את הדברים בצורה אחרת כאדם במקום אחר בחיים אז גם את המקום של המוז מוזיקה לקח לי זמן להגדיר מחדש ולהגיד אוקיי אני כבר לא חולם את החלומות האם מה גם שהעולם כל כך השתנה כשהיינו צעירים לפני שעושה את האלבום הראשון החלום שלי היה להופיע בלילה גוב אמ אולי באמת שיהיה לי כתבה בשבעה לילות כי שמה תמיד הייתי רואה על זמרים היום כשאני מביט החוץ לעולם אפילו לא במקום של ביקורת אני בעיקר מרגיש

גזרות העולם בחוץ היום אני מדבר מבחינת נניח ה תרבות אם נקרא לזה ככה הוא לא מגרה אותי לא מגרה אותי להיות חלק ממנו ואני גם לא מרגיש שאני שאני יכול להיות חלק ממנו גם זה הוא לא השפה שלי ופעם זה כן היה אתה מבין פעם אתה זוכר שעמוס אורן כותב בידיעות על זה ואני זוכר שאני קורא קרחת אביב גפן אביתר בנה כל מיני ואני אוצי יואו בא לי גם להיות להיות שייך לדבר המהמם הזה, הכיפי הזה. מוזיקה אנשים עושים ושרים לאנשים והופעות וזה זה היום שאני מבית החוצה ולא בביקורת אלא חושב שאני סתם באמת מדבר כמו עוד זקן בן אדם שהוא עוד שנתיים בן 50 והוא אומר אוקיי זה לא בדיוק העולם שבחוץ הוא לא בדיוק ה-DNA שלי ואולי ככה מתחילים להזדכן

אז מה כן מניע אותך בעצם להמשיך להקליט

ואז דווקא מה שיפה שנשאר רק המהות הכי נקי בעולם איזה כיף איזה חופש יש לי אין אין לי אני מתפרנס מאופעות עם אח שלי אני מוציא את המוזיקה שלי שאני לא צריך שאף אחד ישקיע בי שקל יש לי אולפן ביתי ואני עושה את זה ואני מוציא שירים ואז אני פוגש את דודו ומגלה שהשירים שהוצאתי הגיעו אליו ולפני שבוע אני מופיע איפשהו ומישהו מספר לי שהוא התחתן עם עם שיר שכתבתי בדיוק שיבעת את האוגן אמרתי לו אני חשבתי שהיחידי שמכיר את השיר הזה זה אני ואולי אמא שלי אתה התחתנת עם השיר שכתבתי בדיוק שהיבדת את האוגן וישר אמרתי לו ביום הנישואים שלך אני בא עם פסנטר לנגן לך אותו כי הייתי עמום אמרתי אני מכיר את השיר הזה והוא התחתן עם

השיר הזה אמרתי לו אני גם זוכר כבר את התאריך ניזין שלו אמרתי לו אני בא עם סנטרנגן לך את השיר אם אתה עושה אירוע ו ואיזה כיף זה אני לא חייב כלום לאף אחד אני לא צריך לתחזק איזה קריירה אני נפרדתי מהמושגים המטופשים האלה שרק מבלבלים את האגו אני באמת אדם שהיום באולפן מקליט שיר ועושה שלח לחמך ולאן שהוא הגיע הוא יגיע. איזה כיף. הכי כיף בעולם אני לא צריך לעבוד בזה. אני אני לא תמיד לא אני מתכוון. זה נשאר הכי גולמי, נקי.

ואיך שיר נולד באמת אצלך? תאר לי ממש בקצרה

אוקיי?

את תהליך היצירה, כאילו מה בא קודם? לחן?

א בדרך כלל אני חושב שבא לי א אני יושב נניח על הפסנטר לרוב ומנגן ואז יוצאים לי יוצאת לי מנגינה עם מילים מסוימות. וב95% מהמקרים המילים האלה לא יהיו בסוף ואז אני אם המנגנה מוצרת חן בעיניי אני רואה שאני מזמזם אותה היא איתי ואז אני מתיישב ומתחיל כמו לפתור את השבץ כמו שהזכרת מקודם שיר אות הכנה הוא היה לו מילים אחרות שסתם הם היו כמו התירוץ שהמנגינה תצא ואז פשוט יש לי שיר יש לי מנגינה טה נה נהנה נהנה נה נהנה נהנה נהנה נהנה נהנה נהנה נהנה ננה אני שב ככה עם פסנטר מול המחשב הישן שלי מה מה אומר השיר הזה מה יש לי להגיד אין לי מה להגיד כלום מה יש לי להגיד אני אין לי כלום מה להגיד אוקיי מה זה ברכות ט ואז

פתאום היא יכולה להיות לי בראש המילה קראתי ברך א אני אוהב את הביטוי הזה קראתי ברך אוקיי ואז הראשי מתחיל לש אוקיי מה אני רוצה להגיד קראתי ברך אוקיי ואז אני רואה את התמונה שגם גרנו מי שהייתה אשתי קו אם ילדיי גרנו בדירה הקטנה שלנו בבבלי אני זוכר איך אני הולך לחדר ומביא את הטבעת אחרי ריב שלנו ואני מביא את הטבעת צעת חתונה ששמרתי אוקיי קראתי בערך אצלנו בסלון אוקיי ואז כבר יש לי רמז למה השיר אוקיי ואז פתחתי שתי שורות תשבץ אני מדבר זה יכול להיות לקחת לשבועיים

קראתי בערך אצלנו בסלון ואחר כך הייתה חתונה וזה יושב על הלחן יופי

איך אני ממשיך את זה אבל

תמיד הלחן מגיע לפני

כן מה יש לי לספר אבל עכשיו אה אוקיי הורייך אני אוהב גם את הצליל הורי הוריך אני אוהב הורייך ואז אני אוהב כאילו אוקיי ואז אני מרגיש שאני עולה על משהו הורייך בעצם ראו בחלומות איש אחר איתם אני גם אוהב את הפוזיציה הזו כאילו זה מיש משהו מטריס קצת

ומשהו שהוא הוא הוא מייצר סיטואציה רגשית את ההורים שלה אולי לא רצו אותי משהו אתה מבין ואני פותר את זה ככה עד לאט ואני מחפש משהו שירגיש לי שהוא הוא מעניין הוא מרגש שהוא

ואיך נכתב שיר שהוא פחות א בית פזמון בית פזמון כמו טיול בלילה יצאתי בלילה לשוט כשבבית בן אדם זה היה לפני 30 שנה אני לא זוכר את זה

אני שמעתי את זה בדרך לפה טרי זה היה לפני 30 שנה וזה כנראה היה משהו של עוד הוראי היו ביחד וגרנו כולנו וכנראה היה עוד ריב בבית ויצאתי עם הווקמן שאני מקווה שיש לך אותו בספר.

יש ברור

וקמן.

יש לי וקמן גם בבית.

כן אתה גדול.

יפה אתה באמת א מעריך את הדברים שהיו פעם.

לא ויש שם שורה א חבורה של בנות אמרה שאני רגיש. זה כל כך אתה

אבל זה ב אני אומר את זה בציניות כאילו איזה רגיש אתה.

נו כן ברור. כאילו

כן

בתור הנקדוטה כאילו ראו אותך

כן אבל זה בן בציניות מסוימת

טוב בן

איזה מרגש

מה עוד אפשר להגיד ולאחל אני מבחינתי מפגש מרגש שאני יכול קצת להעביר לך אחי מבחינתי הרבה יותר ממה הרי במהלך השנים יצא לנו אני לא זוכר אם להיפגש לדבר בטוח

לדבר בטוח

ותמיד היית מקסים תמיד היית מפרגן, אבל אני ממש לא התכוננתי לכמות ה המקום שנתת על השירים שלי בתוכך ואני ממש מרגיש זכות ובאמת זה זכות עבורי זה הכי לא מובן לי מאליו וזה כל כך זה כל כך מרגש וזה וזה משהו שעושה לי עוד דיברנו על אנשים שעושים פחות אה על זה כדאי שאני אעשה יותר כי זה הכל פחדים הכבוד של פחדים

א גם את הרעיון הזה פחדתי במקור לעשות

אני הייתי בטוח שאתה מבטל אותו

כי כבר דחינו פעם

אני דחיתי כמות הפעמים שאני אומר לעצמי איך המישה שלא הזכיר את שמע שפנתה עליי איך היא עוד לא התיישה ממני זה היה מדהים בואנה אני האדם הכי דוחה עודף שיש גם זהר מפחיד אותי ואז אמרתי

למה באמת כאילו יש חשש מרעיונות חשש ש מ כי אני חי חיי הנעמים ונוכים עם ילדיי מה עכשיו התריין ואז די מה מפחיד בזה זה לא מפחיד ווגם להוציא שירים תראה איזה כיף זה תראה את הדיאלוג את כמו שאתה אומר זה נתינה שיש בזה ש שהשירים שלי הגיעו אליך או אל ההוא או אל ההוא ודווקא זה שזה לא המוני אז אתה יכול ממש לראות את את האנשים האלה שזה זה נגע בהם וזה עוד יותר דוחף אותי שאחרי שתלכו אני אחזור לאולפן ואני אגיד בא לי להוציא שיר כי בא לי לתת משהו לדודו.

טוב בן ארצי מה נאחל לך?

אה נאחל לכולנו שיבואו ימים טובים למקום הזה אמן. שכל החתופים יחזרו במהרה ו שיהיה לנו יותר טוב פה במקום הזה. ואני אומר לך ולשמואל תודה נקית שבאתם כי אני ממש מרגיש שזה מפגש שאני לוקח ממנו וגם אשמח שהוא ימשיך שנמצא דרך להמשיך אותו א כי הוא היה לו משמעות עוברית

טוב אז נגלה שדיברנו על זה גם בין לבין

ואולי עוד נעשה דברים ביחד

אמן אולי אתם רואים פה את הפרומו זה מה שיחקוד קרה ממש ממש תודה בן תודה על המוזיקה תודה על כל השני מותר לי לחבק את מרין?

זה לא נהוג אבל

אוהב אותך.