
הכנה לליל הסדר - פרשת וארא תשע"ו - הרב ברוך רוזנבלום HD
הרב ברוך רוזנבלום בחידושים נפלאים מתוך פרשת השבוע, והשבוע:
מהו המושג "ארבע לשונות של גאולה"? למה לא מספיק אחד וצריך ארבע? למה בליל הסדר מגרים את הילדים לשאול שאלות דווקא על ידי אוכל (קליות ואגוזים)? מה הדבר שאהוב מאוד אצל הקב"ה? ולמה נקרא הכרפס בשם זה?
פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם בשבת זו פרשת וארה שנת תשעו בפרשה שלנו ישנם ארבעה לשונות של גאולה אומרת התורה לכן אמור לבני ישראל אני השם והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגעלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם והייתם לכם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני השם אלוקיכם המוציא אתכם מתחת צבלות מצרים חז"ל תיקנו לנו לשתות ארבע כוסות בליל הסדר זכר לארבע לשונות של גאולה. בשנים עברו דיברנו על עניין שתיית היין כנגד ארבע לשונות של גאולה. והבאנו את השאלה מה פתאום תיקנו כנגד ארבע לשונות של גאולה? למה תיקנו שתייה של ארבע כוסות יין? מה יש בעניין שתיית היין זכר לארבע לשונות של
גאולה? אז אם נאמר שהמקור הוא כנגד ארבע פעמים שנאמר בחלומו של שר המשקים כמו שדורשים חז"ל אז מובן שם מדובר בשר המשקים ומהמילא מובן מה עניין שתיית הכוסות אבל אם מדובר כנגד ארבעה לשונות של גאולה אז מדוע שותים דווקא יין שואל הגאון רבי שלמה זמן אוירבך אפשר אפשר לאכול ארבע אגוזים ולומר כדי יהיה כנגד ארבע לשונות של גאולה או לאכול ארבעה מיני בשר ולומר שזה כנגד ארבע לשונות של גאולה. מה פתאום נצטוינו לשתות ארבעה כוסות של יין כנגד ארבע לשונות של גאולה? וענה רב שלומז מנור תשובה נפלאה ועסקנו בזה בשנים עברו בהרחבה גדולה ב חודש ניסן שאין לך מאכל שאתה אוכל אותו ויש לך תוספת הנאה בכל פעם שאתה מוסיף באכילה.
כאשר אתה אוכל חתיכה בשר, כשאתה אוכל את החתיכה הראשונה אתה נהנה ממנה. כי זה דבר חדש. כשאתה אוכל עוד חתיכה אין לך תוספת הנאה. זה אותו טעם, לא השתנה שום דבר, רק אתה מרגיש יותר סובע. המצוקה שהייתה לך בגלל הרעב הפנימי, אתה מרגיש יותר סובע, אבל אין לך תוספת הנאה. העניין של היין, כך אומר רבי שלמה מוזמנוך, מבטא תוספת הנאה בכל אני לא כל כך מבין בענייני יין, אבל אלה שמבינים ביין יודעים שככל שאדם שותה יותר, ככה יש לו יותר הנאה מהין. ולכן ארבעה לשונות של גאולה, כל שלב בגאולה זה שלב שגבוה יותר בתכלית הגאולה. אין לך מאכל שאתה אוכל אותו. איזה מאכל שלא תאכל כשאתה אוכל את השני ואת השלישי אין לך תוספת הנאה.
לכן דווקא תיקנו לנו ביין אומר רבי שלום מזמן בך כי יש בזה תוספת הנאה בשתיית השני יותר מהכוס הראשון ובשתיית השלישי יותר מהכוס השני. ולכן תיקנו לנו רבותינו דווקא לשתות יין בעניין הביטוי של ארבע לשונות של גאולה. אלה דברים שדיברנו בעבר. אנחנו לא עומדים לחזור על דברים שכבר עסקנו בהם אבל אנחנו רוצים לפתוח עם זה כי אנחנו רוצים לעמוד על נקודה נוספת בליל הסדר. הגם שאנחנו רחוקים מרחק של שלושה וחצי חודשים עד ליל הסדר, אבל לפחות שנכין את עצמנו כבר היום בנקודה אחת שקשורה לליל הסדר ואני רוצה לדבר על נקודה אחת שקשורה אל אותו לילה גדול שאנשים גדולים כבר היו נערכים אליו חודשים רבים קודם לכן בליל הסדר מתחילים
את הסדר בקדש מקדשים על היין. הקידוש על היין נעשה בכל שבת ובכל מועד. תמיד פותחים בקידוש. אז קדש הוא סדר בנטי נפרד מסדר המועדים. השלב הבא זה אורחץ. זה דבר חדש שנעשה אך ורק בליל הסדר. מה זה אורחץ? נוטלים ידיים. והנטילת ידיים הזאת היא כהכנה לדבר השלישי שעושים בליל הסדר והוא כרפס. נותנים חתיכה מדבר שברכתו בורא פרי האדמה. יש הנוהגים לקחת כרפס יש הנוהגים לקחת תפוח אדמה, גזר, כולרבי, תות שדה, צנון, כל אחד ואחד במה שנהוג אצלו. העיקר שיהיה ברכתו בורא פרי האדמה ומטבילים אותו במי מלח, מברכים עליו בורא פרי האדמה ומתכוונים בברכה הזאת לפתור גם את המרור שאוכלים במהלך הסעודה. אז בברכה שמברכים בורא פרי אדמה
מתכוונים לפתור את המרור. רבותינו בגמרא במסכת פסחים שואלים חז"ל מה העניין בזה? מדוע לוקחים חתיכת תפוח אדמה ומטבילים אותה במי מלח? מה הסיבה שעושים את זה? כל דבר צריך שיהיה לו איזה זכר למשהו. מה העניין שלוקחים חתיכת תפוח אדמה ומטבילים אותו במי מלח? והיות ומטבילים אותו במי מלח זה מחייב נטילת ידיים כי זה דבר שטיבולו במשקה ודבר שטיבולו במשקה מחייב נטילת ידיים. מה העניין בזה? אז הגמרא אומרת תשובה כדי שישאלו הילדים. המטרה היא כדי לעורר תמיהות אצל הילדים. הילדים ישאלו שאלות ואחרי שהם ישלאלו שאלות הם יקבלו תשובות. איפה אנחנו יודעים שזה מעורר אצלם שאלות? כי בעל האגדה תיקן על זה שאלה. מה נשתנה הלילה הזה
מכל הלילות? שבכל הלילות אין לנו מטבילים אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים. נו אז הוא שואל שאלה כדי שהוא ישאל שאלה תיקנו לנו חז"ל שניקח דבר שטיבולו במשקה ניטול ידיים קודם הוא ישאל מה זה ואנחנו אחרי זה בליל הסדר נענה לו על השאלה הזו רבותיי אם המטרה היא כדי שהילדים ישאלו שאלות אפשר לעשות הרבה הרבה דברים שלא עוברים דרך הקיבה אפשר לעשות הרבה פעולות יבואו חז"ל יגידו מיד אחרי קידוש ימחף כפיים שלוש פעמים ואז הבן אישה להגיד אבא בכלל לא תנ אתה מוכה כפיים אפילו פעם אחת הלילה הזה שלוש פעמים או שאלה טובה בעזרת השם מהלך הסדר אני אסביר לך חסר פעולות תגיד שמיד אחרי שגמרת קידוש כולם יפתחו בשיר ובריקודים אומר
אבא מתי אתה רוקד אפילו שבת קודש אתה לא רוקד נו מה קרה? ליל הסדר רוקדים אתה רוצה לדעת למה עבדים היינו לפרעה במצרים שם הם הרקידו אותנו עכשיו אנחנו רוקדים נו חסר סיבות מה לומר אתה מחפש סיבות לא חסרות סיבות לא חסר גירוי אתה רוצה לגרות מה פתאום אתה מגרה בזה אז היית שואל אם היה אומרים למחוק כפיים היית שואל מה פתאום למחוק כפיים גם זה הייתה שאלה אבל אם אתה רואה שחז"ל תיקנו שעורך הסדר אחרי שאומר אומר קדש אומר הורחץ וכולם הולכים ליטול ידיים הסדר מביאים לו קערה עד המקום כי הוא הרי מלך אז מביאים לו קערה אם נטלה והוא נוטל ידיים אה כמו מלך נוטל ידיים הכל בשביל חתיכת תפוח אדמה במי מלח שהילדים ישאלו אותך אבא
מה זה הפעם לפני הסעודה אתה לא עושה מעשה של הדבלה אם בסעודה בטח אתה מטביל כל הזמן אתה מטביל בסעודה אבל לפני הסעודה הדבלה מי עושה לפני הסעודה? טוב, מגיע השאלה הבאה שבכל הלילות מטבילים אפילו פעם אחת את הלילה הזה שתי פעמים. מה ההתבלה הבאה? לוקחים מרור ומטבילים את המרור בחרוסת. זה ההבלה הבאה. נו, רבותיי, הוא שואל שאלה שבכל הלילות אין לנו מטבילים אפילו פעם אחת. הלילה הזה שתי פעמים. אם היינו כבר מטבילים פעם אחת ואחרי זה עוד פעם אז הילד היה שואל למה הלילה הזה מטבילים שתי פעמים הפעם השנייה שמטבילים את המרור בחרוסת זה בעזרת השם יהיה עוד שעתיים עד שיגידו עד שיגיעו לסעודה יש לך ברוך השם יש לך מגיד לספר
סיפור יציאת מצרים וברוך השם לכל אחד ואחד מהילדים יש לו ברוך השם פירושים וכל סיפור שאתה מספר יש לו סיפורים. אתה תגיע עד להדבלה של המרור בחרוסת. זה שעתיים מתחילת מועד הסעודה. אז תדביל את זה. הוא כבר שואל שאלה רטרוואקטיבית. אם אתה יודע שעתידים להטביל אז כבר תשאל שאלה. תגיד אז למה מטבילים? אם אתה יודע שעתידים להטביל. אלא מה? מדובר בבחור שבאמת כבר יודע, הוא כבר היה פה. אם אתה יודע, אז מה אתה שואל בהתחלה? למה מטבילים את הקרפס? אותו תשובה של הקרפס. יהיה לך תשובה גם כן לעניין של המרור. מה נעשה פה בשאלה הזאת? מה זה ההתבלה הזאת? בוא ננסה להבין מה הולך כאן. כדי להבין מה הולך כאן, ברשותכם, הייתי רוצה
לשאול שאלה נפלאה. אם אתה רוצה לעורר שאלה אצל הילדים, כל הלילה הזה בנוי על ילדים, התורה משווה אותנו והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, יש מצווה לספר לילדים מצו סיפור יציאת מצרים. הלילה הזה הוא לילה של ילדים. עד כדי כך שהאבא שכל השנה כולו, כאשר הבן בא לשאול אותו שאלות, התשובה הרגילה בפי האבא, אני לא יודע. זה בדרך כלל האבא אין לו עצבים לילדים אז כל שאלה אומר אני לא יודע את שאל את אמא בדרך כלל מה אתה לא יודע תצלצל המורה אבא אין לו עצבים הוא בא מעבודה עייף הכל הלילה הזה האבא הוא אלוף העולם אין שאלה שהוא לא יודע כל מה שאתה שואל אותו אבא אחד מי יודע אחד אני יודע הוא הכל יודע בלילה הזה הוא נהיה ידען מספר
אחד לחמש שעות הוא אלוף הידיעות כל השנה כולה הוא לא יודע שום דבר תלך לאמא תלך לך לאבא הוא שולח לכל הסביבה רק שירדו לו מהראש הלילה הזה והגדת לבנך הוא הכל יודע ולכל שאלה תשובה שואלים אותו ארבע שאלות אומר בני אש לך תשובות אחרי זה מגיע סוף הסעודה יש לו 13 שאלות מי יודע הכל לא יודע בעל פה הכל יודע הלילה הזה זה לילה שכל כולו נעשה עבור הילדים מה קרה מה יש לילדים בלילה הזה והגדת לבנך ביום ההוא לאמור זה כמו כל מצווה בתורה שיש מצוות חינוך. יש לך מצווה לחנך את הילד שלך בהנחת תפילין. יש מצווה לחנך אותו בלבישה ציצית. יש הלילה הזה הם כולנו עם מצוות. מה העניין הזה שדווקא בלילה הזה, המרכז של הלילה הזה הוא
סביב הילדים? כולנו יודעים, בעזרת השם נקרא את זה בפרשת שבוע הבא, פרשת בו, שם מצווה התורה לספר לילדים על מכת ערוב. אומרת התורה במכת ערוב, ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם. מה זה הרעש הזה? ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים. למה בו במכה הזו צריך לספר באוזני בנך ובין בנך את אשר התעללתי במצרים? מה מונח בזה? אז ידוע מה שרבותינו אומרים לנו. למה דווקא במכת הרבה זה נאמר? מסיבה אחת. מה היא הסיבה? משום שבמכת הרבה הייתה המכה שפרעה כבר הסכים לשחרר את עם ישראל. אבל הייתה לו דרישה שרק הגברים הולכים והילדים נשארים. זו הייתה הדרישה. אומר פרעה, לא כן,
לא חן לכונה הגברים ואבדו את השם כי אותה אתם מבקשים. אומר רש"י, ואין דרך התסבוח. מה אתם צריכים לקחת ילדים? אין דרכם של ילדים לשבח. אז מה אתם צריכים אותם שם? אלא לכו הגברים. אתם רוצים לסבח להשם אלוקיכם? בבקשה. אומר משה רבנו, אין מה לדבר. למה? בנערינו ובזקנינו נלך. בבנינו ובבנותינו, בצונינו בבקרנו נלך. כי חג השם לנו. כולם יוצאים עם הילדים. אז בשלמה במכת הרבה אתה מספר לילדים שלך את אשר התעללתי במצרים. למה? כי אתה אומר לילדים, תדעו לכם אלמלא שרצינו שגם אתם תבואו. במכת הרבה כבר היינו יוצאים. אתם יודעים למה נשארנו שם עוד שלושה חודשים רק בגללכם כי לא הסכמנו לצאת בלי הילדים נו אז במכת הרבה אתה יכול
לומר זאת הסיבה שאתה מאזכר למה תספר באוזני בנך או בין בנך אבל מה זה קשור שכל הלילה הזה מבוסס על סיפור לילדים הכל נעשה מסביב לילדים שאלה נוספת שהיינו רוצים לעמוד עליה בעזרת השם בגמרא במסכת פסחים דף קט טז דנה הגמרא לגבי החרוסת שבה מטבילים את המרור. מה זה החרוסת? שואלת הגמרא מה זה חרוסת? רב לוי אמר זכר לתפוח. רבי יוחנן אמר זכר לתית. שתי דעות שמביאה הגמרא מה זה חרוסת. אמר הבי היות ואחד אומר שזה זכר לתפוח ואחד אומר שזה זכר לתית צריך לכהוייי וצריך לסמוכי צריך שהחרוסת תהיה כהה ושהחרוסת תהיה שמיכה לכהוייי זכר לתפוח לסמוכי זכר לתית כך אומרת הגמרא בפסחים דף קטז איך עושים עושים חרוסת. איך עושים? פעם
ראשונה שאני חושב שתוספות מתעסק במרשם של שפים. הוא מסביר איך עושים חרוסת. איך עושים חרוסת? אומר תוספות בשם הגאונים לוקחים את הפירות שבהם נמשלו כנסת ישראל בשיר השירים. תחת התפוח אעוררתיך כפלח הרימון רכתך. התעינה חנתה פגיה אמרתי אלי בתמר אל גינת אגוז ירדתי ושקדים על שם ששקד הקדוש ברוך הוא על הקץ ברוך השם יש מרשם איך עושים חרוסת לוקחים את כל הפירות שמופיעים בשיר השירים לא את הכל ישם כמה פירות שהוא לא מביא כאן אבל מה שנמשל כנסת ישראל מופיע כאן ומזה עושים חרוסת. נו רבותיי, בוא ננסה להבין. בדרך כלל, כאשר מביאים על השולחן, יש לנו פירות שאינם משבעת המינים. ופירות שהם משבעת המינים את מי מקדימים? תמיד
מקדימים את הפירות משבעת המינים. נו אז היה מתאים יותר שתוספות כשהוא בא לדבר על המינים שמהם עושים את החרוסת יקדים את שבעת המינים יכתוב קודם כל רימון תאנה תמר יש לך שם פירות משבעת המינים תוספות פותח בדבר הראשון אומר תוספות תפוח שנאמר תחת התפוח אעוררתיך למה אתה לא פותח מאחד מתוך שבעת המינים יותר חשוב מאשר תפוח טוב טוב, שאלה נוספת ובזה נסיים את מקבץ השאלות ונתחיל את השיעור. שאלה נוספת שאנחנו רוצים לברר, בשיר השירים ישנם שתי פסוקים שמדברים על התפוח. תפוח אחד מופיע בפרק ב' בשיר השירים. מה מופיע שם בפרק ב'? אומר שלמה המלך, כתפוח בעצה היער. זה מופיע בפרק ב'. בפרק ח מופיע תחת התפוח אוררתיך נשאלת השאלה
למה תוספות מביא את הפסוק של תחת התפוח אוררתיך שנמצא בפרק ח ולא מביא את הפסוק של כתפוח בעצה היר שנמצא בפרק ב' מה יש שם התפוח הזה איזה סוג זה סוג יותר טוב מאשר התפוח הזה מה דחר דווקא את התפוח הזה ואם אתה רואה שכולם מפנים התפוח עוררתיך סימן שהחרוסת שייכת את תחת התפוח עוררתיך ולא שייכת לתפוח בעצה היער למה כי תפוח בעצה היער למי שמכיר גמרא במסכת שבת דף ח אומרים חז"ל שנמשלו כנסת ישראל לתפוח איפה נמשלו כנסת ישראל לתפוח במעמד הר סיני מה תפוח פריו קודם לעליו אף כנסת ישראל הקדימו נעשה לנשמה שנאמר כתפוח בעצה היער זאת אומרת שהתפוח הראשון הוא מים מדר סיני והתפוח השני הוא קריאת ים סוף מה בדיוק הסדר למה
כתפוח בעצי היר שייך לקריאת ים סוף והתפוח הראשון שייך למעמד הר סיני אז בוא בעזרת השם ננסה להסביר את העניין של התפוח ובעזרת השם נתחיל בשיעור ולקראת סיום השיעור נחזור בחזרה ברשותכם לליל הסדרגיז לא אמרת מה מה לא אמרת אמרתי על גינת אגוז אמרתי אמרתי אגוזים אה אני לא שמעתי נו טוב יש דבר אחד שלא אמרתי אבל תוספות לא מביא את זה אבל אנחנו מוסיפים גם זן גבילפיל אה זנגפיל ומה אני אמרתי טוב, בכל אופן אלה הדברים, אבל זה לא מופיע בתוספות. אלה הדברים שמביא תוספות. אנחנו רוצים בעזרת השם להתחיל בשיעור ובואו בסיעתא דשמיא, דבר דבור על אופניו, עוד שעה נחזור בחזרה לליל הסדר. רבותיי שימו לב ידוע לכולם דבר שכבר
הזכרנו אותו כמה וכמה פעמים נחזור עליו בסיעתא דשמיא רבי צדוק הכהן מלובלין אומר שכל מקום שמופיע פעם ראשונה דבר הוא המקור לכל התורה כולה ההוכחה שלו זה מדברי גמרא ודברי מדרש הגמרא מסכת בבא קמה אומרת הגמרא הרואה ט בחלום יצפה לטובה. אחד רואה את האות ט בחלום יצפה שאמורים לבוא לו דברים טובים. למה? כי הפעם הראשונה שמופיע אות ט בתורה הוא מופיע במילה טוב. והיות ויו מופיע במילה טוב לכן מי שרואה ט בחלום תפא לטובה. אומר רבי צדוק, למדת מכאן שכל דבר שמופיע פעם ראשונה הוא היסוד לכל התורה כולה. והיות ואות ט מופיעה תמיד פעם ראשונה מופיע במילה טוב אז לכן תמיד העותטת מבטת טובה המקור השני שלו זה דברי מדרש אני לא
רוצה שתיקחו את המדרש הזה הביתה ותעשו בו שימוש כי המדרש הוא לא מה שמבינים אותו כפשוטו חז"ל שואלים איפה מופיע האות ס הראשונה בתורה איפה מופיע ס ראשונה בתורה בפסוק פסוק אה ויסגור בשר תחתנה. בשעה שהקדוש ברוך הוא הוציא את הצלע מאדם הראשון הוא ברא ממנה את חווה. לאחר מכן הוא סגר את המקום ויסגור בשר תחתנה. אומרים חז"ל במדרש מכאן שכיוון שנבראה האישה נברא שטן אמה. נו זה כולם עושים לי ככה עם הראש. לא התכוונתי למה שאתם מתמודדים. אני רוצה להסביר את הדברים של חז"ל. חז"ל הקדושים אומרים רק דבר אחד. הקדוש ברוך הוא לא יכל לתת לשטן להתחיל להחתיא את האדם. הרי אדם נברא כדי להתמודד. כל זמן שלא נבראה אישה אין לו את
הכוחות להתמודד מול היצר הרע. באותו רגע שנבראה האישה, אומר הקדוש ברוך הוא, "עשיתי לך עזר כנגדך, עכשיו אתה יכול להתחיל לעבוד." פירוש הדבר שנבראה האישה אז נברא הכוח שאדם יכול להתמודד איתו יש לו עזר כנגדו לכן כיוון שנבראה אישה נברא שטן עמה אתה יכול להיכנס כבר לניסיון יוצא אומר רבי צדוק שכל מקום שמופיע הדבר פעם ראשונה הוא היסוד לכל התורה כולה אני רוצה ברשותכם לעמוד על מילה אחת בפרשת השבוע שהיא היסוד לכל התורה כולה וממנה אנחנו רוצים ללמוד את היסוד. המילה צבא מופיעה פעם ראשונה בתורה בפרשת השבוע. אני מדבר פעם ראשונה בתורה כלפי בני אדם. אומרת התורה פרק ו' פסוק חו הוא אהרון ומשה אשר אמר השם להם הוציאו
את בני ישראל מארץ מצרים על צבעותם. הפסוק בפרק ז' פסוק ד'. ולא ישמע עליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבעותיי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים שוב פעם מופיע המילה צבעותיי בפרשת שבוע הבא פרשת בו מזכירה את זה התורה שוב פעם פעמיים אומרת התורה פרק יב פסוק יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום יום הזה הוצאתי את צבעותיכם מארץ מצרים. פרק יב פסוק מאי מצרים ויהי מקץ 30 שנה ו-400 שנה ו בעצם היום הזה יצאו כל ציבות השם מארץ מצרים. שתי פרשות סמוכות וירבו וכל אחד מהם פעמיים מופיע השם צבעות על עם ישראל. צבעותם, צבעותיי, צבעותיכם, צבעות השם. מופיע ארבע פעמים בשני הפרשיות הללו. המילה צבא לא פעם
ראשונה שמופיע בתורה, אבל הפעם הראשונה שהיא מופיעה בתורה, היא מופיעה לגבי גרמי שמיים, לא לגבי בני אדם. איפה זה מופיע? ויכולו השמיים והארץ וכל צבעם. שם מופיע פעם ראשונה שיש בגשמיים ישנה צבא של מעלה. שואל רבינו בחיי כאן בפרשה למה עם ישראל נקרא בשם צבעו של הקדוש ברוך הוא? אומר רבינו בחיי, קרא כתוב לישראל צבעותיי לפי שהם כנגד צבא הגלגלים. עם ישראל כמו שבשמיים נקרא וכל צבעם זה מערכות השמיים אותו דבר עם ישראל נקרא צבעו של הקדוש ברוך הוא. ולכן יש יב שבטים כנגד צבי יב מזלות. אומר המדרש 12 שעות ביום 12 שעות בלילה כנגד שבטי כה אז הכל מבוסס כל גורמי השמיים מבוסס על עניין הדמיון לשבטים כולנו מכירים פסוקים
שהתורה מספרת לנו שכאשר יוסף חלם את החלומות שלו מה הוא חלם והנה השמש והירח ו-1 כוכבים משתחווים לי אז עם מי הוא דמיון שמש זה יעקב אבינו ירח זה אור רחל או בהה ו-1 כוכבים זה 11 שבטים חוץ ממנו יוצא שהשבטים נמשלו לשמש ירח וכוכבים אם ככה עם ישראל נחשב צבא של הקדוש ברוך הוא כנגד צבא הגלגלים והמזלות רש"י כותב את זה בשורה אחת בתחילת פרשת שמות למי שזוכר שואל רש"י למה התורה חוזרת ומונה את בני ישראל היא כבר מנתה אותם בפרשת ויגש אומר רש"י להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן במספר ומכניסן במספר ובשמותם שנאמר המוציא במספר צבעם לכולם בשם יקרא יוצא שעם ישראל נמשל לכוכבים אז המילה מערכת הכוכבים נחשבת צבא של
הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל גם היא נחשבת צבא של הקדוש ברוך הוא אומר רבנו בחיי עוד רמוז צבעותיי אל הצבא העליון גם פמליה של מעלה המלאכים נקראים בשם צבעות השם והמשמעות של זה אומר רבינו בחיי בפרשת שבוע הבא כאשר נאמר שהקדוש ברוך הוא הוציא את עם ישראל במצרים מה כתוב ויקץ 30 שנה ו-400 שנה ו בעצם היום הזה יצאו כל צבעות השם מארץ מצרים שואל רבינו בחיו יצאו כל ציבות השם מי אתה מדבר אתה מדבר על עם ישראל מה זה ציבות השם אומר רבינו בחיי ציבות השם יצאו גם פמליה של מעלה וגם פמליה של מטה. למה? היות ועם ישראל ירד למצרים, ירדה שכינה איתם. אם ירדה שכינה איתם, ירדה גם פמליה של מלאכים ללוות את השכינה. שעם ישראל יצא
ממצרים, יצאו גם המלאכים החוצה. לכן כתוב יצאו כל צבעות השם. יצאו גם פמליה של מטה וגם צבא של מעלה. כולם עזבו את מצרים. אלה דבריו של רבינו בחיי בפרשת השבוע. אני רוצה ברשותכם להיכנס קצת יותר לעומק. חז"ל אומרים שלקדוש ברוך הוא ישנם 70 שמות. גם לעם ישראל ישנם 70 שמות. מה הם השמות? אז מביא איזה בעל הטורים. מתוך ה-70 שמות ישנם שבע שמות שאינם נמחקים. שבע השמות שאינם נמחקים נפסקו בשולחן ערוך. השמות הם הוויה. אדנות כל אלוקה אלוקים שקי צבוקות ויש שגורסים גם כן אה אשרה זה מה שכתוב בשולחן ערוך יורה דעה סימן רעו סעיף ט הלכות כתיבת ספר תורה המקור לשולחן ערוך זה גמרא במסכת שבועות בדף ל במסכת שבועות בדף ל דף
הגמרא לגבי שבע השמות ושם הגמרא מביאה את השמות הללו. השם שנקרא בשם צבוקות לא מופיע בתורה. בתורה הוא לא מופיע כשם אבל הוא מופיע כשם בתנ"ך כסדר. בתנ"ך תמצאו הרבה את השם צווקות. האם השם הזה הוא שם קדוש על פי השולחן ערוך? כן. אסור למחוק אותו. פירוש הדבר, שמות שנחשבים כשמות של קודש, אם סופר טעה בהם, אסור לו למחוק. מה הוא צריך לעשות? מקלפים אותם, קולפים את השם ביחד עם הקלף. ישנם אומנים שיודעים לעקור, לקלוף את השם מבלי לקפגוע בקלף עצמו. כי לקלוף אותו לעשות חור זה לא בעיה. הבעיה איך לקלף את זה בלי לעשות חור. אז ישנם אומנים שיודעים לעשות את זה. ישנם שמות שגם הנתפלים לשם הם קדושים. ישנם שמות שהנתפלים
להם לא קדושים. אני אומר להסביר את הדברים כדי לקרב את זה לשכל. אם אדם כתב, היה צריך לכתוב שם השם, הוא חשב שהשם שהוא צריך לכתוב זה אלוהות. זה מה שהיה צריך לכתוב. אבל למעשה הוא לא היה צריך לכתוב אלוהות, אלא היה צריך לכתוב אדנות. למשל דוגמה. הוא התחיל לכתוב שתי אותיות א' ל. ואחרי שהוא כתב א' ל התברר לו שהוא טעה. צריך לכתוב שמה א'ד. מה עושים? הוא עדיין לא כתב שם. הוא כתב רק א' ל. מה הדין של הא' לזה? הוא קדוש. למה? כי א' ל הוא שם בפני עצמו. הוא שם. אז ממילא הוא שם. ושם קדוש אתה לא יכול למחוק את זה. אתה יכול רק לקלוף את זה. אבל מה קורה אם סופר טעה ואז צריך לכתוב שם של א' ל ובמקום זה הוא כתב שד. הוא
חשב שהשם שצריך לכתוב שמה זה שדי. וכתב במקום זה שד הוא כתב שד במקום לכתוב הוויה אומרים אומר השולחן ערוך אתה יכול למחוק אותו כי לשד בלי הי' אין משמעות דבר אם הוא כתב צדב ואחרי זה התברר שלכתוב שם אחר הוא יכול למחוק את הצדיב ב כי אין בהם קדושה זה לא שם א' ל זה שם מתוך האלוקות התחיל יק שם מתוך האלוקות. למה? כי יש שם של הקדוש ברוך הוא שנקרא בשם יה. זה שם שלו שנאמר כי ביה השם צור עולמים. זה שם. המילה צבעות היא שם קדוש אומר השולחן ערוך. אבל אם כתבת צדיב לבד זה לא נתקדש. רבי יוסי אומר צבעות נמחק. רבי יוסי גמרא במסכת שבועות אומר רבי יוסי מוחקים את השם זה לא שם קדוש זה כמו הכל הגדול הגיבור והנורא הגדול
הגיבור והנורא זה גם כן שמות של הקדוש ברוך הוא אבל זה שמות שנמחקים גם צבעות הוא שם אבל הוא צבעות שם שנמחק למה שלא נקרא צבעות אלא על שם ישראל שנאמר והוצאתי את צבעותי את עמי פסוק בפרשת השבוע פירוש הדבר שהשם צבעות זה לא שם של הקדוש ברוך הוא. בשונה מהוויה, בשונה מאלוקות, בשונה מאדנות, זה שמות שלו. צווקות הוא נקרא בשם הזה על שם מה? על שם שעם ישראל הוא הצבא שלו. על שם שהמלאכים הם הצבא שלו. אז הוא נקרא בשם צבעות על שם הצבא. תשימו לב שאין בתנ"ך שם צבעות לבד. תמיד לפני שם צבעות יש עוד שם. השם צבעות, אלוקים צבעות, השם אלוקים צבעות. תמיד מופיע שם לפני המילה צבעות. אם מופיע השם לפני המילה צבעות, אומר רבי
יוסי, אתה רואה שצבעות לבד זה לא שם. אתה צריך להזכיר הוויה צבעות, אלוקים צבעות. סימן שהצבעות לבד איננו שם. אבל אומרת הגמרא, אמר שמואל, אין הלכה כרבי יוסי. הלכה היא ששם צבעות הוא קדוש וצריכים לקדש אותו. בתורה אין שם כזה אבל בתנך כל התנך מלא עם השם הזה. טוב רבותיי עם אלה הדברים בואו ננסה בסיעתא דשמיא לעמוד על דברי חז"ל. שואלים חז"ל מי יותר חשוב? יש לו שתי צבעות יש פהמליה של מעל המלאכים ויש פהמליה של מעט הבני אדם מי יותר חשוב? אומרים חז"ל בעבוד רבי נתן נוסח ב' פרק מד ישראל נקראו צבעות ומלאכי השרת נקראו צבעות אם אתה יודע איזה גדול זה מזה אתה לא יודע מי יותר גדול כשהוא אומר והוצאתי את ציבותיי את
עמי בני ישראל אתם גדולים יותר לפניי ממלאכי השרת הנה פרשת השבוע זה שנאמר והוצאתי את עמי את בני ישראל סימן שעם ישראל יותר חשוב מאשר מלאכי השרת. בא אור החיים הקדוש בפרשת השבוע ומסביר האור החיים הקדוש את הפסוק הזה שמופיע בפרק ז' פסוק ד'. צריך לדעת מי הם הצבעות. ואם הם ישראל היה לו לומר את צבות עמי בני ישראל. ואולי כי יכוון השם לרשום בתורה הפלגת מעלתינו אצלו כי אין לו צבעות מיוחדים לא כישראל. ולזה אם היה אומר את ציבות אמי היה מקום לומר כי השם יש לו הרבה צבעי צבעות וזה אחד מהם לזה אמר את צבעותיי סתם לומר הרשומים ואין צורך לומר צבא פלוני כי באומר צבעות השם אחד הוא המיוחד ואחר כן אמר מי הוא זה ואיזה
הוא אתמי בני ישראל אומר אור החיים הקדוש הפסוק בא להסביר לנו כאן שעם ישראל נחשב הכי חשוב מכל הצבעות שיש לו יותר מפ פמליה של מעלה ויותר מכל צבא השמיים. רבותיי, עם אלה הדברים אני רוצה ברשותכם להיכנס לקטע מתוך התפילה שאנחנו אומרים אותו בכל בוקר. בתפילת שחרית לפני תפילת 18 אנחנו אומרים מימוך. בקטע האחרון הצמוד לתפילת 18 אנחנו אומרים צור ישראל קומה בעזרת ישראל עובדכי נאומך יהודה וישראל ונאמר גואלינו השם צבעות שמו קדוש ישראל ברוך אתה השם געל ישראל הנוסח הזה שהקראתי עכשיו הוא נוסח של האשכנזים בני עדות אשכנז בני עדות ספרד לא אומרים את כל הקטע הזה, הם אומרים רק קטע אחד. כמדומני שגם בנוסח של חבד לא
אומרים את כל הקטע הזה. הנוסח הוא נוסח. ונאמר, גועלנו השם צבעות שמו קדוש ישראל. כל צור ישראל לא מופיע לא בנוסח ספרד ולא בנוסח בני עדותן וגם לא בנוסח הבד כמה שראיתי. אם ככה יוצא שהנוסח הזה הוא של האשכנזים בלבד אבל לכולעלמה אומרים פסוק אחד ונאמר גואלנו השם צבעות שמו קדוש ישראל פירוש הדבר על מה מדבר הפסוק בהתחלה שירה חדשה שבחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים יחד כולם הודו ואם לכוב אתה מדבר כאן עכשיו על יציאת מצרים אתה יודע איך יצאת מארץ מצרים? יציאת מצרים הייתה בשמות. איזה שמות? גועלינו. השם צבעות שמו. השם שבו יצאנו ממצרים היה שם הוויה בצירוף השם של צווקות. בשני השמות האלה יצאנו ממצרים. טוב, אלה
הדברים שאנחנו אומרים בכל יום וכולנו מכירים את זה. אני רוצה להבין למה עם ישראל יצא ממצרים בשם שנקרא צבעות גועלינו השם צבעות שמו קדוש ישראל במדרש שמופיע בשמות רבה פרשה ג' עומדים חז"ל על הפסוק ששאל משה רבינו את הקדוש ברוך הוא מה שמך אני אבוא ליגול את ישראל הם ישאלו אותי מה שמך מה אומר עליהם אומר לו הקדוש ברוך הוא השם של הגאולה זה א יחזל אמר אבא בר ממל אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו יש לי הרבה שמות בכל מקום אני משתמש בשם אחר שצריך לנהוג ברחמים אני משתמש בהוויה שאני יושב בדין אני משתמש בשם אלוקים עלה אלוקים בתרועה שאני נלחם עם הגויים ואני עושה נקמה ברשעים או מלחמה ברשעים אני נקרא בשם צבעות כשאני
נלחם ברשעים קוראים לי צבעות אם ככה נוכל להבין טוב מאוד אתה יודע איך יצאנו ממצרים גועלינו אתה יודע איך געל אותנו השם צבעות לנו הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו במידת הרחמים את הנקמה בגויים את המלחמה במצרים באיזה שם הוא עשה בשם שהוא נלחם איתם היה שם צבעות אלה הדברים שכתוב כאן על פי המדרש הזה. אני רוצה ברשותכם ללכת לעוד ביאור אחד לפני שנמשיך. בספר ב אני רוצה אולי להביא ראיה לדברים האלה. בשעה שהקדוש ברוך הוא פוקד את שמואל לצוות את שאול ללכת למחוט את עמלק מופיע בספר שמואל א' בפרק טו. כה אמר השם צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל. זאת אומרת ללכת להילחם בעמלק באיזה שם כה אמר השם צבעות למה כי מלחמה ברשעים
באיזה שם משתמשים בשם צבעות רבותיי ראיתי בספר שנקרא באר משה של האדמור מאוזרוב בספר שמואל אומר הבאר משה מאוזרוב איין מה שכוסב בניסו זכור בספרו מגיד תעלומו אני אביא מה איך שמרה לא היה מי שקנה הקדוש ברוך ח צקות חנה כן או הרב אמר מצרים שיציא מצרים זה מה שאני אומר מה שכתוב במצרים זה כתוב בפסוקים אף אחד לא פנה לקדוש ברוך הוא בשם צבאות אף אחד לא ביקש פנו לקדוש ברוך הוא ברוך אתה השם אלוקינו ואלוקי אבותינו ברוך אתה השם אלוקים ברוך אתה לפנות לקדוש ברוך הוא בשם הזה חנה הייתה הראשונה תכף אנחנו נראה אם נספיק נגיע גם לחנה בכל אופן אלה הדברים שכתובים כאן בספר באר משה, בספר שמואל הוא מביא דברי המגיד תעלומה
לבניס השכר. בגמרא במסכת ברכות דף כ"ח עמוד ב דנה הגמרא תפילת ה-18 יש בה 18 ברכות כנגד מה? מביאה הגמרא שלוש דעות. דעה אחת, אומרת הגמרא כנגד 18 הזכרות שמופיעות בפרק הבו להשם בני אלים. מזמור כ"ט בתהילים. דעה שנייה אומרת הגמרא כנגד 18 הזכרות של שם השם שמופיע בקריאת שמע דעה שלישית אומרת הגמרא כנגד 18 חוליות שבשדרה כך אומרת הגמרא שלוש דעות טוב בא הספר מגיד תעלומה ושואל שאלה מאוד יפה אבל כולנו יודעים שבברכת שבברכות 18 אין לנו 18 ברכות יש לנו 19 נו, לא מצאנו שהוסיפו למישהו חוליה. אז מה אתה אומר שתפילת ה-18 זה כנגד 19 ברכות? איך זה מסתדר? גם לא הוסיפו הזכרות. נו אז איפה נכנס לך עוד ברכה? זאת לא שאלה.
למה זאת לא שאלה? כי התיקון המקורי של תפילת 18 הייתה 18 ברכות. ותיקנו את זה כנגד זה. אחר כך בא שמואל הקטן, הוסיף עוד ברכה אחת. אבל המקור זה תמיד תפילת 18. אתה קורא שקוראים לזה עד היום תפילת 18 אתה לא אומר תפילת ה-19 טוב אבל אומר הספר בניס השסכר שהשם הנוסף שמופיע כנגד ברכת המינים הוא מופיע במזמור שלבו להשם בני אלים איפה זה מופיע מופיע אמנם 18 הזכרות של שם הוויה אבל יש שמה עוד שם אחד מה השם הנוסף שמופיע שם הבו כל הכבוד הראים היות וכתוב שמה א' לראים אם ככה יוצא שא'ל ל זה גם כן שם האל זה כנגד ברכת המינים ככה אומר הספר מגיד תעלומה אומר הספר מגיד תעלומה דבר נהדר פשוט דבר גאוני אם תיקח 18 שמות הוויה
כמה זה 18 הוויה תכפיל 18 בהוויה הוויה היה זה 26 אז כמה יוצא לך כפול 18 אה 468 468 קל מאוד אם אתה לוקח 20 פעם הוויה זה 520 אתה מוריד מזה 52 קיבלת 468 פשוט מאוד אם אתה מצרף לזה את השם א'ל כמה זה בגימטריה ביחד 490 99 499 זה גימטריה של השם צווקות. פירוש הדבר שבשם צווקות יש לך 18 הוויות ופעם אחת כל זה השם שנקרא צוות. עד כאן דברי המגיד תעלומה לבניס השסכר. חשבתי על פי זה אולי זה הסיבה שבפתיחה לתפילת העמידה אנחנו אומרים ונאמר גועלינו השם צבעות. למה? לפי שעכשיו אנחנו הולכים להתפלל 19 ברכות 19 ברכות הרי יש לנו רק 18 אהבו להשם הוויות יש לנו רק 18 אומר כן אבל יש גם כל איפה זה נמצא במילה צבעות יש לך 18
הזכרות של הוויה ופעם אחת כל זה גועלינו השם צבעותנו אפשר לומר אם ירצו יקבלו ואם לא אני רק הבאתי סייטתא לדברי המגיד תעלומה יש לו סידור של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליטה סידור עם ביאוריו על התפילה נקרא בשם תפילה למשה בספרו תפילה למשה שואל רבי חיים קנייבסקי למה הפסוק לפני העמידה הוא גועלנו השם צבעות שמו מה פתאום זה מופיע שם אומר רבי חיים קנייבסקי הגאולות נאמרו תמיד בשם צווקות הוא מביא סמכתא של כמה וכמה פסוקים שהגאולות באות בשם שנקרא צווקות תמצא את זה בכמר השם מלך ישראל וגועלו השם צבוקות שמו אני ראשון ואני אחרון מבלדיי אין אלוקים תמצא את זה ואנוכי השם אלוקים רוגה הים ויהמו גליו השם צבעות שמו
תמצא את זה בירמיהו גועלם חזק השם צבעות שמו אם ככה אומר השם הזה של צבעות הוא שם ששייך אל הגאולה רבותיי ישנו סידור שנכתב לפני לפני 900 שנה על ידי בעל הרוקח רבי אליעזר מגרמייזר. רבי אליעזר מגרמייז בעל הרוקח מבעלי התוספות יש לו סידור שנקרא סידור הרוקח. כדאי למי שיש לו פעם את הסידור הזה בידיים כדאי לקרוא אותו וללמוד אותו. מי שמתפלל בסידור הזה לוקח לו תפילת שחרית בטח חמש שעות. רק לקרוא מה שכתוב בתפילה הזאת. איך מסבירים את התפילה. אומר בעל הרוקח ולא יאמר את הפסוק גועלנו השם צבעות שמו לא להגיד את זה אלא מה צור ישראל קומה בעזרת ישראל עובדך נאמך יהודה וישראל ברוך אתה השם גאהל ישראל למה לפי שצריך לומר
לפני 18 ארבע פעמים את המילה ישראל לא יותר צור ישראל קומה בעזרת ישראל עובדך יומך יהודה וישראל ברוך אתה השם געל ישראל וזה כנגד ארבע דגלים שהקיפו את המשכן וזה כנגד ארבע גלויות אומר הרוקח וזה על ידי זה שהוא מזכיר ארבע פעמים ישראל זה יציל אותם מארבע גלויות אומר הרוקח אם תספור את התיבות מצור ישראל עד געל ישראל בלי ונאמר גואלנו השם אלא כמו שהוא הוא אומר יש 14 תיבות צור ישראל קומה בעזרת ישראל עובדך נאמך יהודה וישראל גלי בלי גואלנו ברוך אתה השם גאל ישראל 14 תיבות 14 תיבות אם תספור את האותיות יש לך 60 אותיות והיות והפרצוק הזה מדבר על גאולת ישראל על מה אתה מדבר הרי על יציאת מצרים זה מה שנאמר שם שירהחת
חדשה שיפחו גאולים לשמך הגדול צפת בר יציאת מצרים לפי שיצאו ישראל ממצרים ביד בניסן ויצאו 60 ריבו לכן תיקנו אנשי כנסת הגדולה שיהיה כאן 14 תיבות ו60 אותיות אז אסור להוסיף מעבר לזה נו ברוך השם מי מאיתנו עלה בדעתו לספור את התיבות ולספור את האותיות של שור ישראל אנחנו סופרים את הדקות מתי התפילה נגמרת הוא סופר את האותיות וסופר את המילים. הוא לא אומר צור ישראל תזרום. איך אומרים תזרום? הוא לוקח כל מילה מרגע. למה זה צור ישראל? למה יש פה ארבע פעמים ישראל? ולמה לא אומרים? הוא מדבר הוא בודק כל דבר. טוב אנחנו היום אומרים ונאמר אנחנו מביאים את התוספת גועלינו השם צווקות כי אנחנו סומכים על ספר המנהיג. הוא כתב
לומר גם ונאמר והסיבה היא אומר שצריכים לומר חמש פעמים ישראל לפני 18 למה כנגד פסוק בפרשת בעלותך שם בפסוק אחד מופיעים חמש פעמים שמותיהם של ישראל פרק ח פסוק יט ויתנא את הלביאים נתונים לאהרון ולבניו מתוך בני ישראל לעבוד את עבודת בני ישראל באוהל מועד לכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגב בגשת בני ישראל אלא הקודש חמש פעמים כנגד את זה צריכים להזכיר חמש פעמים. טוב, אומר הרוקח, המקור לתוספת הזאת ונאמר גועלינו השם צווקות, התוספת הזאת באו מהצרפתים. הצרפתים שגעו בזה. למה? ששמעתי שמוסיפים בצור ישראל ואומרים גועלינו השם צבעות שמו ושמח שלהם. מה הראיה? מה פתאום עלה בדעתם להוסיף את זה? ממה שנמצא כתוב שרבי
מאיר שליח ציבור היה אומרו רבי מאיר שליח ציבור היה אדם כזה מפורסם שחכמי הצרפתים השתמשו בו כדי להוסיף את הפסוק הזה מי זה רבי מאיר שליח ציבור אם אני לא טועה הוא מחבר ההקדמות שאומרים האשכנזים בליל בבוקר של חג השבועות ההקדמות מילין ושריושוסו יש הקדמות שאומרים בני עדות אשכנז אז זה חיבר כמדומני רבי מאיר שליח ציבור. אז הוא חיבר את זה והוא אמר לומר את זה. וטעות הוא בידם אומר הרוקח כי חלילה שעלה על ליבו של אותו צדיק עולם לאומרו כי בקי היה רבי מאיר בסודות ומדרשים וטעמיהם הוא ודאי לא אמר את זה. אומר הרוקח נו אנחנו אומרים סומכים על ספר המנהיג בני דות המזרח אומרים רק ונאמר גועלנו השם צבעות ושם הגאולה היא
נעשתה בשם של צבוקות אנחנו רוצים לבאר מה יש בשם הזה של גועלנו השם צבעות שמו רבותיי בואו ניכנס קצת יותר עמוק כמה פעמים ביום אנחנו מאזכרים את השם צבאות יש לכם מושג אה בקריאת שמע על המיטה בטח לא מזכירים לפי השקט פה זה נראה ככה ברוך אתה אדנוי אלוהינו מלך אוילום שהכל נהיו מדברו אמן אה קורבנות לפני איזו מקומן של זבחים אומרים את הפסוק איזה פסוק פסוק השם צבעות עמנו מסגב לנו אלוהי יעקב סלע השם צבעות אשרי אדם בוטח בך פעמיים אצל האשכנזים הם אומרים כל פסוק שלוש פעמים שלוש פעמים השם צבעות עמנו שלוש פעמים הפסוק אשרי אדם בוטח בך נו אז גמרת כבר אצל האשכנזים כבר אמרת שש התחלת הודו הודו להשם קראו בשמו שוב באמצע
הוד עודו אומרים את זה השם צבעות אמנו השם צבעות אשרי אדם בוטח בך השם מושיע מלך יננו נו אז יש לך כבר שש עוד שתיים לאשכנזים זה שמונה לבני עדות המזרח זה כבר הרביעי השלישי נו הגעתת הגעת לקדוש קדוש השם ברכות קריאת שמע קדוש קדוש קדוש השם צבעות פעם הגעת לחזבה בא לציון גם שם מופיע עוד פעם השם צבעות עמנו משגלנו השם שם צפוות אשרי אדם בוטח בך אחרי זה אתה אומר את זה באין כאלוקינו עכשיו באין כאלוקינו לבני דות המזרח אומרים את זה רק פעם אחת אצל האשכנזים אומרים את הפסוק הזה שלוש פעמים כל פעם שלוש פעמים נוסח אשכנז בכלל לא אומרים לא פעם אחת הביאו לו שלוש פעמים נוסח הבד אומרים לא אומרים בכלל כל אחד והנוסחאות שלו
לפני תפילת המנחה קורבנות נו קורבנות גם כן אומרים אצל האשכנזים שלוש פעמים השם צבעות עמנו השם צבעות אשרי אדם בוטח בך תפילה תרבית מי שמתחיל משיר המעלות שוב פעם שלוש פעמים בן פורת יוסף קדושה פעמיים ביום קדוש קדוש השם צבעות מלא כל הארץ כבודו עוד פעם פעמיים ברוך השם חוזרים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם שם צווקות אני רוצה ברשותכם לקרוא קטע מירושלמי ירושלמי ברכות פרק הלכה א' רב חזקיה ורבי חיא בר אבא ורב יסה בשם רבי יוחנן לעולם אל יהיה הפסוק הזה זז מפיך שלא יווצר מצב שאת הפסוק הזה לא תאמר איזה פסוק השם צבעות עמנו מסגב לנו אלו יעקב סלע שהפסוק הזה אומר הירושלמי לא יזוז מהפה שלך נו אתה אומר אותו בקורבנות
ואתה אומר אותו בהודו ואתה אומר אותו אחרי זה באשרה ובליציון ואתה אומר אותו אחרי זה באנקלוקינו ולפני מנחה ולפני ערבית ובתפילת הדרך מי שאומר תפילת הדרך המלאה גם שם יש נו ברוך השם ההתהילים אומר כמה פנים איפה סוף תהילים כן אבל תהילים זה לא סדר התפילה הלאה אומר הירושלמי רבי יוסי בר רבי אבון ורבי אבהו בשם רבי יוחנן בחברי אמרו לא הפסוק הזה השם צבעות אשרי אדם בוטח בך זה הפסוק שלא יעסור מפיך רב חזקיה בשם רבבה הוא אמר שאתה גומר לומר את הפסוקים האלה תגיד יא רצון מלפניך השם אלוקינו ואי אבותינו שתצילנו משעות חצופות וקשות הרעות היוצאות והמתרגשות לבוא לעולם שאתה גומר לומר את הפסוקים האלה תגיד את ההי רצון מה
מופיע כאן שהפסוקים האלה יש להם סגולה והסגולה המיוחדת בפסוקים האלה שחס וחלילה לא יבוא עלינו קשות שעות קשות וחצופות שאמורות לבוא לעולם לכן אומר הירושלמי שהפסוק הזה לא ימוש מפיך תאמר אותו כל הזמן בלי הפסקה. אומר הספר אישית חוכמה. מה יש בפסוק הזה? אם היות שיש פרטים רבים בפירוש סוקים אלו לרוב התועלת שבהם, מכל מקום העניין הכולל הוא שצריך לשים לנגד עיניו ההשגחה העליונה. ולכך אמר עליה הפסוק הזה זד מפיך. שהרי אומר השם צבאות עמנו אורה על אהבתו הגדולה עם ישראל שמיות שהוא נקרא השם צבוקות הוא שר על הצבעות העליונים מכל מקום אף על פי שהוא מלך על כל צבע מעלה השגחתו עמנו ועוד שהוא מסגב ומגן לשמור אותנו מפיגי
העולם והוא סלהע בלי הפסקה הפסוק הזה מלמד שמכל הצבעות שיש את הקדוש ברוך הוא בעולם את מה הוא מכבב את מה הוא מעריך על מי משגיח באופן צחי על עם ישראל. השם צבוקות עמנו. רבותיי, עם אלה הדברים אני רוצה רק להגיד נקודה אחת ולהתחיל לסגור קצוות. חנה בשעה שהיא מבקשת מהקדוש ברוך הוא שהיא רוצה ילד, היא פונה לקדוש ברוך הוא בבקשה הזאת. ותידור נדר ותאמר השם צווקות אם ראות תראה בעוני אמתך וזכרתני וכולי אומרת הגמרא ברכות לא אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מכל צבעי צבעות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתיתן לי בן אחד יפתם ריבונו של עולם יש לך פמליה של מעלה שמש ירח כוכבים הכל יש לך קשה לך לתת ליבם זאת אומרת,
כשהיא מבקשת ילד, איך היא קוראת לו? היא קוראת לה הקדוש ברוך הוא בשם צווקות. אומרים חז"ל בספר שמואל, אמרה חנה, יש לך צבא למעלה בשמיים ויש לך צבא למטה. ריבונו של עולם, תחליט לאיפה אני שייכת? צבא של מעלה. לא אוכלים ולא שותים ולא פרים ורבים ולא מתים. צבא של מטה אוכלים ושותים פרים ורבים ומתים אם אני שייכת ללמעלה שאני לא פרה ורבה אז קח אותי למעלה אם אני שייכת למטה אז בבקשה אני מבקשת לפרו ולרבות במה היא פונה היא הראשונה שמביאה בקשה השם צבקות למה היא לא פנתה בשם שקאי השם שקאי התשובה פשוטה מאוד כי ידע שכדי להשיג ילדים עדיף לפנות בשם הזה שנקרא צבעות. למה? היות וצבעות. מה הכוונה לעם ישראל ב60 ריבו? אני
מוציא את צבעותי מארץ מצרים. זה 60 ריבו שיוצאים ממצרים. פנתה חנה ואמרה, ריבונו של עולם, תן לי ילד אחד שימנה את הצבא שלך, שיכנס לחלק מהצבא שלך. אני רוצה להיכנס לעוד קטע אחד. ובעזרת השם בזה סיימנו את ההקדמה. בספר באר משה של האדמור מאושרוב בפרשת השבוע הוא מעריך מאוד בשם שנקרא צווקות מה הפירוש שלו בתוך הדברים שלו הוא מביא פסוק מספר ישעיהו בפרק ה' פסוק ו כי קרם השם צבעות בית ישראל עם ישראל נקרא אצל הקדוש ברוך הוא בשם קרם הכרם של הקדוש ברוך הוא זה עם ישראל כי קרם השם צבעות בית ישראל. הוא בא ומנסה להבין למה עם ישראל נקרא בשם קרם. האשכנזים יש להם שיר שהם שרים ביום הכיפורים כמה וכמה פעמים. כי אנו צונך
ואתה רואה, אנו קרמך ואתה נו. עם ישראל נקרא קרמו של הקדוש ברוך הוא. קרם. אומר הספר באר משה מאוזרו, הוא מביא מדרשים על גבי מדרשים. למה נקרא עם ישראל קרם? בתוך הדברים שלו הוא מביא עד כמה הקדוש ברוך הוא משגיח על עם ישראל ועד כמה אסור לגעת בקרם של הקדוש ברוך הוא. רבותיי, הוא מביא דברי גמרא, גמרא ידועה מאוד. אומרת הגמרא, מסכת מנחות דף נג, יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים. מה זה הגמרא הזאת? מבארת הגמרא. יבוא ידיד זה שלמה שנקרא בשם ידידיה. בן ידיד זה אברהם אבינו. דכתיב מה לידי בביתי. ויבנה ידית זה בית המקדש. דכתיב מה ידידות משכנותיך. לידיד זה הקדוש ברוך הוא דכתיב
השיר הנה לידי אומר הבאר משה מאושרוב איפה נאמר הפסוק הזה השיר לידי שירה דודי לקרמו איפה מתבטא הידידות שלנו עם הקדוש ברוך הוא בזה שעם ישראל נקרא קרמו של הקדוש ברוך הוא מביא גמרא במסכת בבא מציע מחלוקת בין שני תנאים רבי לוזור ברב שמ הסגיר גנבי לשלטונות. שאל אותו רבי יהושע בן קורחה, "מה אתה עושה?" אמר לו, "קוצים אני מכלה מן הכרם." אמר לו, "בוא בעל הכרם ויוציא מהם את הקוצים. אתה אל תיגע בקוצים." מי זה בעל הקרם? הקדוש ברוך הוא. שנאמר, "כי קרם השם צבוקות בית ישראל." פירוש הדבר שגם גנבים לא מוציאים מהקרם של הקדוש ברוך הוא. תשאיר את זה לקדוש ברוך הוא לטפל בגנבים. זה המעלה הגדולה של בית ישראל. רבותיי,
עם אלה הדברים בוא נתחיל לסגור קצוות. עם ישראל יצא ממצרים בקיצור ימים במקום 400 שנה, 210 שנים. מה הסיבות ליציאתם לפני הזמן? כולנו יודעים מה שכתוב בחז"ל. אם היו נשארים עוד רגע אחד, היו שוקים בשער הנן, לא היה לעם ישראל תקומה, דברים ידועים. אבל אני רוצה ברשותכם להביא יסוד נפלא. חז"ל אומרים שאחד הסיבות שעם ישראל יצא לפני הזמן זה בגלל שקושי השעבוד השלים. פירוש הדבר היה להם שיעבוד יותר קשה, עבדו יותר שעות אז בעבודה של יותר שעות השלים את השיעבוד יותר מהר ממה שיצא. דבר נוסף, עם ישראל עבדו יותר אנשים ממה שהיה בתוכנית המקורית. פירוש הדבר, אם בתוכנית המקורית היה שיעבדו מיליון או יעבדו שתי מיליון אנשים.
אם למעשה עבדו 4 מיליון אנשים אז עבדו יותר אנשים ממה שהיה בתוכנית המקורית. פירוש הדבר שאתה לא צריך 400 שנה כי בשתי מיליון אנשים אתה צריך 400 שנה. ב4 מיליון אנשים חצי 210. זה שעם ישראל התרבה באופן בלתי טבעי ועם ישראל הגיע לכמויות של שישה בכרס אחד הקדים את היציאה של עם ישראל ממצרים. מי גרם לכך שעם ישראל יתרבה בלמעלה מהאפשרויות של בן תמותה להתרבות בזה שילדו שישה בכרס אחד אומרים חז"ל אתה יודע איפה זה נעשה? זה נעשה תחת התפוח אוררתיך איפה זה נעשה? מביאים חז"ל פסוק שמופיע בשיר השירים וחז"ל בגמרא במסכת סותטה בדף יא עמוד ב דורשת הגמרא: "הגברים הועסקו בעבודת פרך במצרים. הם לא חזרו הביתה שנים. היו מכים
אותם, היו רודים אותם, אף אחד לא חזר הביתה. אז איך התרבו? איך התרבו לשישה בכרס אחד? אומרת הגמרא, נשות ישראל עשו פעולות של מסירות נפש. לקחו שתי דלאים, באחד היה מים כדי להתרחץ ובשני היה דגים. והיו מאכילים אותם בדגים ובזה התרבו עם ישראל. וכשמגיע זמנם ללדת, איפה הם הולכים ללדת? תחת העץ. שם בשדה הם הולכים להתרבות. והקדוש ברוך הוא מביא להם מישהו שמטפל בהם. הקדוש ברוך הוא מאכיל אותם, הקדוש ברוך הוא משקה אותם. שנאמר ויניקהו דבש מסלהע ושמן מחלמיצור אומרים חז"ל אתה יודע אם איפה התרבו כיוון שמגיע הזמן הולדתן הולכות ויולדות תחת התפוח שנאמר תחת התפוח אורחתיך מה זה תחת התפוח נכון שפשוטם של דברים שהיה שם מצי
תפוחים אבל לכאורה מה פתאום מצי תפוחים מצרים זה לא מקום של עשי תפוחים. בפשוטם של דברים תפוח צריך קור. איפה גדילים תפוחים? בארץ ישראל בגולן. שם זה המקור בלבנון, בסוריה. שם גדלים תפוחים. אתה רוצה לגדל אפרסקים, את זה אתה מגדל בדרום. לכל דבר יש לו מקום של גידול. מצרים זה מקום חם. אין שמה תפוחים. אתה יכול לומר נכון במסגרת הניסים הקדוש ברוך הוא עשה גם שיהיה עצפוחים אם אתה מדבר על נס אז למה דווקא עצ תפוחים אפשר גם אקליפטוס מה פתאום בחר הקדוש ברוך הוא מכל העצים לא עצה זית ולא עצה תאנה עץ תפוחים מה יש בתפוחים רבותיי אני רוצה לומר יסוד יסוד נפלא ביותר הגמרא מביאה את מסירותם של נשות ישראל שלקחו שני דלאים
של מים ושל דגים. אבל הגמרא לא כותבת את מה שכתוב במדרש בפרשת פקודי. כל אחת מנשות ישראל לקחה אית מראה למצרים. למה? כדי להתייפות בפני הבעלים שלהם. ובשעה שציווה הקדוש ברוך הוא לעשות את המשכן, באו נשות ישראל והביאו את התרומה שלהם למלאכת המשכן. מה הם מביאים? מה התרומה שלהם? מראות. מה אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו? לקחת את המראות האלה ומה לעשות איתם? את הכיור. שנאמר פסוק שנקרא אותו בפרשת ויקל ויעש את הקיור נחושת ואת קנו נכושת במראות הצובעות אשר צוו פתח אוהל מועד אומר רש"י בנות ישראל היו בידם מראות שרואות בהם כשמתקשטות ואף אותם לא יקבו מלהביא לנדבעת המשכן וואז בהם משה רבינו מפני שעשויים ליצר הרע מה
אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו קח מאיתם משה על אלו אתה מבזה. המראות האלה הם שהמידו את הצבעות במצרים שנאמר במראות הצובעות. פירוש הדבר שלהמיד צבעות של הקדוש ברוך הוא במצרים השתמשו במראה והמראה הזאת עשו ממנה קיור. והקיור הזה בסוף השתמשו איתו לחוץ ידיהם ורגליהם של הכהנים לפני העבודה. אז למה משה מאז בהם? שואלים בעלי התוספות, קומז הוא לקח קומז הרבה יותר גרוע מאשר מראות. קומז הוא לקח ומראות הוא לא לקח. אומרים בעלי התוספות, אתה יודע למה? בגלל שהמרות היה בתוך הקיור. וברגע שהכהן בא לרחוץ ידיו ורגליו בקיור, הוא מתכופף אל הקיור. מה הוא רואה מולו? את עצמו. אז למי הוא משתחווה? לעצמו. אמר משה רבנו, אני לא
עושה כזה קיור. דעה נוספת, אומרים בעלי התוספות, כל מי שהסתכל בקיורה, מה נעשה בפנים? בתוך ה בתוך ה בתוך האוהל מועד. ולכן משה רבנו לא רצה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, תעשה מכל המראות שמביאות לך אנשים. למה? כי מהמראות האלה הוא קם עם ישראל. המראות הצובות. יוצא שמהמראות האלה הוא כמה צבעות של הקדוש ברוך הוא. כאן קיבל הקדוש ברוך הוא את השם איך קוראים לו? השם צבעות. השם צבאות בא כי תוצאה מהצבא שהתרבה לקדוש ברוך הוא במצרים. רבותיי עם אלה הדברים בוא נאמר דבר נפלא. אומר השך הספתי כהן בפרשת ויקל עם ישראל הקים צבא של 60 ריבו הרבה יותר הרי 70 מעם ישראל וח50 עלו אחד מחמישה אחד מ-50 למעשה יצאו בסך הכל 60 ריבו 60
ריבו זה הצבא של הקדוש ברוך הוא אומרים חז"ל במדרש בראשית רב עד אין צבא של הקדוש ברוך הוא אין שכינה שורה פחות מ-60 ריבו הצבעות האלה שנשאל מסרו את עצמם ללדת יצרו את השם צבוקות ונתנו לקדוש ברוך הוא את השם השם צבעות שמו השם שיש לו צבא אומר רבי שמשון רפאל אירש לכן כתוב במראות הצובות לא כתוב מהמראות הצובות במראות לקחו את כל המראות שהביאו אנשים ואת זה עשו מזה קיור למה מה? כדי להראות כמה חביב העמדת הצבא של הקדוש ברוך הוא על ידי נשות ישראל. אם ככה, בסיעתא דשמיא רבותיי, נוכל לומר דבר נפלא. צבא מופיע פעם ראשונה בויכולו. ויכולו השמיים והארץ וכל צבעם. אומר רבי שמשון רפאל הירש, בצבא השמיים ובצבא הארץ יש מלך
אחד שכל הצבא נשמע לו. וזה המעלה הגדולה שהוצאתי את ציבותיי שהצבא כל כולו נשמע לקדוש ברוך הוא. 60 ריבו אנשים כולם דבקים בקדוש ברוך הוא הולכים לקבל תורה. בא הספר שערי לליל הסדר ואומר דבר נפלא ביותר. ליל הסדר זה לילה שכל כולו של הילדים מתחיל בו גדת לבנך ביום ההוא לאמור למה ילדים אמרנו מכת הרבה מובן אבל למה כל הלילה הזה כדי שישאלו הילדים כי כל הלילה הזה שיצאנו ממצרים לפני הזמן אתה יודע למה כיוון שנש העמידו צבא לקדוש ברוך הוא הביאו ילדים לעולם שישה בכרס אחד במסירות נפש של תחת התפוח עוררתיך אתה רוצה לציין את זה בתחילת הסעודה איך אתה מציין באו מתקני באו חז"ל הקדושים ותיקנו לנו את סדר ליל הסדר ואמרו
קדש זה התחלה שיש בכל שבתחץ למה צריכים להתרות חץ כי אתה רוצה להסביר למה יצאנו ממצרים בזכות מי יצאנו ממצרים מביאים לך קיור ואתה נוטל ידיים בתוך הקיור למה כדי להיזכר באותו קיור מהמראות הצובות אותו קיור שבזכותם העמידו לקדוש ברוך הוא לגיונות כאן מיד שבא קיור שואלים הילדים אבא מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות אתה אומר יואו ילד אתה יודע מה נשתנה כי הלילה הזה יצאנו ממצרים 60 ריבו. אתה יודע למה? בגלל שהאמהות הקדושות שלנו העמידו לגיונות לקדוש ברוך הוא שיצרו שם שנקרא בשם צבעות. זה השם של הקדוש ברוך הוא. לכן השם צבאות קיבלנו אותו במעמד הזה של יציאת מצרים. אם ככה, בסיעתא דשמיא נוכל להבין דבר נפלא ביותר.
הקרפס הזה, הקרפס לוקחים תפוח אדמה ומטבילים במי מלח. לא קוראים לו תפוח אדמה במי מלח, קוראים לו קרפס. מה זה קרפס? אז יש כאלה שאומרים כלל ראשון פה סגור. במוגן אברום כתוב שהסיבה שזה נקרא בשם קרפס ס פרך. 60 ריבו עבדו עבודת פרך. הרבה שמות הזכרנו כבר שיש אומרים קרפס על שם קרפסים על שם קטונס הפסים שזה הסיבה שבגינה ירדנו למצרים אומר הספר מהתמי יצחק אתה יודע למה קרפס ולמה מטבילים את זה במי מלח קרפס ראשי תיבות כל סוס רכב פרעה ולמה מטבילים אותו במי מלח כי הם טווים סוף שהיה מלוח כמו מלח נו כל אחד מוצא את הסיבות שלו אומר הגדה שנקראת מזגב לדח קדש קדש עצמך בקורבן פסחץ זה ביטחון בקדוש ברוך הוא לכן כתוב רוחצו
על נטילת ידיים הורחץ על קרפס מה זה הורחץ בארמית נקרא המידת הביטחון בשם ריחץ איפה אנחנו אומרים את זה בבריך שמי מה אנחנו אומרים אומרים בברי שמיץ אם ככה בי ענה רחיץ בוא אני בוטח זה נקרא רחיצה חץ אומרים לילדים אתה יודע מה הסיבה שיצאנו כי השם צבעות עמנו מסגב לנו אלוהי יעקב סלע והשם הצבעות אשרי אדם בוטח בך בוטח בך זה הפירוש הוא בינרחיץ אני בוטח בקדוש ברוך הוא אז למה קוראים לזה זה קרפס אומר הספר מסגב לדח מסיבה פשוטה משום שבקרפס היה כאן קר של פיוס של התפייסות בין הנשים לגברים הגברים שהיו מוקים במכות רצח הלכו אנשים לפייס אותם ולרצות אותם ולצאת איתם בסבל ומזה הוא קם בית ישראל לכן זה קרפס איך אתה רוצה
לעורר את זה אתה אומר תיטול ידיים. מה עושה הנטילת ידיים? זה לא נטילת ידיים לסעודה. איזה נטילת ידיים זה? נטעילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה. מה המטרה של זה? המטרה של זה היא אחת. כדי לעורר את עניין הקיור, שבזכות הקיור שנבנה מהמראות הצובות, בו יצאנו ממצרים לפני הזמן. עם אלה הדברים, בסיעתא דשמיא רבותיי, נוכל להבין דבר נפלא ובזה לסיים את הדברים. אומר הספר שערי ליל הסדר ישנו עוד פסוק שמדבר על התפוח כתפוח בעצה היר אומרים חז"ל מה תפוח פריו קודם לעליו אף כנסת ישראל הקדימו נעשה לנשמע פירוש הדבר שמידת אמירת נעשה ונשמע נדמה לתפוח למה כי תפוח פריו קודם לעליו עם אל הדברים אומר הספר הוא מסביר בשם הספר אוזניים
לתורה מידת הביטחון של עם ישראל הם עשו דברים לא הגיוניים לומר ניסה ונשמע זה הולכים בתמימות עם הקדוש ברוך הוא זה ניסה ונשמע ללדת שישה ילדים בכרס אחד ולשים את הילדים תחת התפוח בעצה הייר לשים את התפוח תחת התפוח עוררתיך שהקדוש ברוך הוא מביא להם שמן והקדוש ברוך הוא מביא להם דבש זה ביטחון מוחלט מהקדוש ברוך עם אלה הדברים בסיעתא דשמיא נוכל להבין חז"ל לא הביאו את התפוח כתפוח בעצה היר איזה תפוח הם הביאו תחת התפוח אוררתיך אוררתיך שאלנו למה יש קודם תפוח כי חז"ל חיפשו את הפסוק התפוח ולא תפוח למה התפוח כי התפוח הוא בגימטריה 499 מהו התפוח 499 איזה גימטריה זה של התפוח צווקות זה השם תחת התפוח 499 תחת התפוח הזה
העמדנו לגיונות לקדוש ברוך הוא שקיבל את השם צווקות אם ככה בסיעתא דשמיא נוכל להבין למה לפני תפילת העמידה אנחנו אומרים השם צווקות עמנו אנחנו אומרים סליחה לפני 18 גועלינו השם צווקות שמו קדוש ישראל השם שבו הקדוש ברוך הוא געל אותנו ממצרים איזה שם זה היה גועלינו השם צבעות שמו כולנו תפילה כמו שאומר רבי חיים קנייבסקי כל הגאולות באות בשם צווקות השם צבעות עמנו מסגב לנו לא יעקב סלהע השם צבעות אשרי אדם בוטח בו שהפסוקים האלה לא יסורו מפינו עד שבקרוב ממש נזכה לגאולה השלמה במרה בימינו אמן amين
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שישי, כ״ז בטבת התשע״ו (8.1.2016). משך: 1:17:29

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.