הכנה לחג הסוכות: אמת צדק ושמחה - הרב זמיר כהן HD

שלום וברכה וערב טוב. אנחנו נמצאים כעת לאחר ימי הדין, יום הכיפורים, כשכולנו, ברוך השם זקים וטהורים. וכך ניתן להגיע לימים של השמחה. ימי חג הסוכות, שכוע במהותם הם ימים של שמחה, כמו שכתוב בפסוק, ולשרי לב שמחה. כשאדם ישר, ישר בליבו, ישר במעשיו, אז באמת יכול להיות שמח שמחה אמיתית. ימי חג הסוכות נקראים בשם זמן שמחתנו. מה פירוש זמן שמחתנו? כמו שיש זמן מתן תורתנו, זה הזמן שבו ירדה התורה לעולם, יש גם זמן שמחתנו. זה הזמן שהשמחה ירדה לעולם. ימי חג הסוכות שעליהם בעיקר נאמר ושמחת בחגך והיית אח שמח יש מצווה לשמוח בכל החגים אבל בסוכות יש שמחה מיוחדת בבית המקדש היו עושים את שמחת בית השואבה היו יורדים כל ישראל

בשירה ובזמרה למעיין השילוח ושאבתה מים בששון ממעיני הישועה כל השנה היו מנסחים יין על גבי המזבח אבל בחג הסוכות זה הזמן היחיד שהיו מנסחים מים והיו שרים ושמחים ורוקדים כל הלילה. כתוב שרבן גמליאל וכל גדולי ישראל היו עומדים בחצר של בית המקדש ושרים ורוקדים. הנשים מלמעלה היו מסתכלות. היה עזרת נשים. למטה הגברים. רבן גמליאל הזקן היה גדול הדור. היה לוקח לפידים של אש, מעיף אותם באוויר, מה שהיום יש לולינים שיודעים לעשות. היה כך, גדול הדור היה משמח את כולם בשמחת בית השואבה. כי חג הסוכות זה זמן של שמחה. יש הרבה הסברים לשאלה מדוע סוכות חל בחודש תשרי? הרי על מה חוגגים את חג הסוכות? כתוב בפירוש בתורה, בסוכות

תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציא אותם מארץ מצרים. כשעם ישראל יצאו ממצרים היו להם ענני כבוד שהקיפו אותם שזה היה דרך נס. כשהיו אומות העולם מסתכלים על עם ישראל צועדים במדבר, הם לא היו רואים עם שלם של אנשים הולכים כמו שהיינו מצפים, כמו סוג של הפגנה. היו רואים גוש של עננים. כמו שכתוב בשיר השירים שהגויים היו אומרים מזאת עולה מן המדבר כתמרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל הריח של הקטורת היה יוצא משם והיו מוקפים בענני כבוד היה ענן למעלה מגן על מהשמש עננים מהצדדים גם כשהיו דורכים על הרצפה היו דורכים על כמין עדים כאלה ענן שהיה מנקה מפנה את כל הנחשים כל העקרבים מיישר להם את

הדרכים היו רואים נס יום יום. עד כדי כך אומרים חז"ל דבר פלא שרק בדור שלנו אפשר להבין מה הכוונה. כתוב שכשיצאו ממצרים הוציאו איתם קדים של שמן, קדים של יין ויצאו בחיפזון. גירשו אותם. כשיצאו בחיפזון לא ידעו כל קעד מה יש בתוכו. בבית היה מסודר להם המדף הזה של שמן, המדף הזה של יין, זה קד של קמח. אבל כשיצאו למדבר הרי הקדים היו אטומים. היו סוגרים אותם בכיסוי של חרס וסוגרים אותו בתית כדי שהאוויר לא יכנס פנימה, כדי שישמר טוב. ויצאו למדבר. לא יכולים לדעת מה יש בכל קד. אישה שלוקחת קופסת שימורים, רוצה רסק עגבניות, אבל הנייר נפל. פותחת, רואה זתים. מה היא תעשה עכשיו עם זתים? אבל היא לא יודעת מה יש בפנים. מה

עשו במדבר? כתוב במדרש שהיו עומדים ליד הענני כבוד, מניחים את הקד ליד הענני כבוד, והיה הקד הופך להיות שקוף. היו רואים מה יש בתוכו. פעם היה קשה להבין מה הפירוש. היום יודעים שיש רנטגן, יש צילום. אז הרנדגן המקורי כבר היה במדבר בענני כבוד. עוד אומרים חז"ל 40 שנה הלכו במדבר עם אותם בגדים. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצ. בסדר? אז הולכים עם אותם בגדים אבל בן אדם מזיע. נכון היו ענני כבוד אבל אחרי הכל לא קורה שהבגדים מתלכלכים. איך הם הסתדרו 40 שנה? אומרים חז"ל שמדי פעם העננים שבצדדים היו זזים, עוברים על כל מחנה ישראל, עושים לכולם ניקוי יבש, חוזרים חזרה וככה הבגדים של כולם נקיים. איזה ניסים היו רואים

במדבר חוץ מהמן לכאורה? אם כל חג הסוכות הוא זכר ליציאת מצרים, מתי היינו צריכים לחגוג את סוכות? בפסח, בניסן, היינו צריכים לשבת בסוכה ולאכול מצה. למה זה נדחה עד חודש תשרי? לפי הפשט, הסיבה היא כי אם אתה בונה סוכה באביו, זה לא נראה לשם מצווה. בחורף אנשים חנוקים בתוך הבתים מגיע אביב, יוצאים לסוכה. לא היה ניכר. לכן הקדוש ברוך הוא אמר, תעשו את זה בסתו כשמתחיל להתקרר, ניכר שאתה עושה את זה לשם מצווה. זה בפשט הדברים. אבל יותר בעומק, חג הסוכות הוא חג של שמחה. ולפני שהאדם מטהר ומתנקה ביום הכיפורים, הוא לא יכול להיות שמח באמת. אדם שיודע שיש לו כתמים של עוונות, יודע אני לא בסדר בזה, לא בסדר בזה, איך הוא

יהיה שמ? באמת הרבה אנשים מחפשים סיפוק שמחה והם לא יודעים שהם לא משיגים אותם בגלל העוונות שלהם. הנשמה יודעת את האמת. הנשמה טהורה. אז אם היא יודעת האמת כאן ואני הולכת שם אין לה שמחת חיים גם אם יש לאדם כסף ורכוש והנאות אבל אין לו באמת ציפוק בשמחה אמיתיים כי הנשמה מרגישה אני לא צועדת בדרך נכונה האמת כאן ואני הולכת שם אבל לאחר יום הכיפורים כשאדם נטהר ומתנקה והוזח לחלוטין יכול מיד לעבור לימים של חג הסוכות נתן לנו הקדוש ברוך הוא הפסקה של כמה ימים שנספיק לבנות את בסוכה לקנות ארבעת המינים להתארגן לחג ואז בטו שזה אמצע החודש כשהלבנה במילואה כמו ליל הסדר שזה בתו בטו בתשרי חוגגים את השמחה הגדולה הזו של חג

הסוכות ושאבתה מים בששון ממעיני הישועה הימים האלה שהם זמן שמחתנו חכמי הקבלה אומרים אדם שמתאמץ לשמוח בחג הסוכות מה זה מתאמץ לא מרשה לשום דבר לגרום לו לעצמו צבות אשתו בשלה והאוכל נשרף אמר לה תעשי כך ועשתה הפוך הילדים אבל אחרי הכל האדם שומר על שמחה אומר לעצמו אני לא אתן לעצמי בימים האלה להיות עצוב בשום אופן מוותר על הכל מבליג על הכל העיקר להיות בשמחה בחג הסוכות זוכה להיות שמח כל השנה כולה כך אומרים חכמי הסוד שזמן שמחתנו הימים האלה של סוכות אדם שלוקח לעצמו שמחה מרוויח שמחה במשך כל השנה כולה. אלא מה? פעמים שאף על פי שהאדם רוצה להיות שמח יש מחשבות תורדניות. מחשבות שמטרידות אותו, מלחיצות אותו, מאבדות

לו את השמחה. אז נראה כמה עצות איך להתגבר על מחשבות שמבטלות לאדם את השמחה. עצה ראשונה, כשאדם מרגיש עצבות שיעצור לרגע ויאמר, "רגע, למה אני עצוב?" מיד יש לו תשובה. מה זה למה אני עצוב? כי זה לא הסתדר. רציתי להתחתן ואני עדיין לא נשוי. רציתי ילדים ועדיין אין לי. רציתי יותר כסף ואין לי. אני גר בשכירות ורציתי דירה. כל אחד עם הסיפור שלו. רוצה דירה משלי ועדיין אין לי. ומי שיש לו דירה רוצה עכשיו 10 דירות. והוא עצוב. למה לחבר יש 10 ולא יש רק דירה אחת? כשהאדם מתמקד בדבר מסוים שעושה לו עצבות, הפתרון הוא פשוט. יאמר לעצמו, בוא נבדוק כמה שפע של טוב כן יש לי ונניח על כף המאוזניים את זה לעומת זה, את כל הטוב שיש

לי ואת מה שאין לי ונראה מה מכריע את הכף. האם באמת יש לי סיבה להיות עצוב? למה זה דומה? חדר מלא תכשיטי זהב, יהלומים, שפע. שואלים אדם, אתה רוצה את החדר הזה? אז אם הדלת פתוחה הוא רואה מיד את כל שפע הטוב. הוא ודאי רוצה. אבל מה עושה היצר הרע? סוגר לו את הדלת, אומר לו, "בוא, בוא תסתכל כאן דרך החור הקטן של המנעול ותאמר, האם אתה רוצה מה שיש שם?" ומה הוא מראה לו? מה יש מול החור של המנעול? שבורה. את כל התכשיטים שמסביב, את זה הוא לא מראה לו. כל היהלומים, כל שפע הטוב הוא לא מראה. אומר, "תסתכל דרך החור הזה, אתה רואה שם שבורה, אתה רוצה את זה?" הוא מיד נהיה עצוב. מה זה צריך להיות? למה נתנו לי חדר כזה? אבל אם

היית רואה במבט אמיתי את כל שפע הטוב שיש, אז היית אומר, אז אחת שבורה, מה קרה? אבל יש פה כל כך הרבה טוב. אדם שמסתכל על החיים במבט נכון, לא שוכח את שפע הטוב שיש לו. רק היצר הרע מה שגורם לנו לראות את כל הטוב שיש כמובן מאליו. זה שאדם יש לו עיניים בריאות והוא יכול לראות זה מובן מאליו. הוא לא שם לב שעין אחת שווה מיליוני דולרים. אדם שהוא חס ושלום איבד את הראייה והוא עשיר גדול. יש לו מאות מיליונים. כמה הוא יהיה מוכן לשלם על כל עין? את הכל הוא יתן רק כדי שיוכל לראות. זאת אומרת שעין שווה מיליונים. הנה אתה כבר מיליונר. רק מהעיניים שיש לך. ידיים, רגליים. יש אנשים שלא יכולים ללכת. יש אנשים שהאצבעות לא

מתפקדות. יש אנשים שיש להם בעיות מבעיות שונות. יש כאלה שאין להם מיטה לישון והוא יש לו מיטה לישון. כשהאדם יראה את כל שפע הטוב שיש לו ולא ישכח את הטוב, הוא יגלה שאין לו סיבה להיות עצוב. אף על פי שהוא כבר רצה להתחתן מזמן ועדיין הוא לא נשוי. אף על פי שהוא רצה ילדים ועדיין אין לו, אף על פי שהוא רצה דירה ועדיין הוא גר בשכירות. כי אם מסתכלים במבט אמיתי, במבט כולל, האדם הופך להיות מאושר ושמח ומודל הקדוש ברוך הוא על כל הטוב שנתן לו. תכף נראה איך מתמודדים עם המעט שאין. אבל ראשית מבחינת התמונה הכללית, אדם שמסתכל בצורה אמיתית, לא נותן ליצר הרע להשכיח ממנו את שפע הטוב שיש לו. אדם כזה מגלה שמחת חיים תמידית,

הופך להיות אדם מאושר, אבל היצר משקיח. בפרשת השבוע, בפרשת האזינו, כשמשה רבנו נוזף בעם ישראל לפני מותו, הרי זו השירה האחרונה שאמר להם לפני שהוא נפטר, האזינו השמיים והדברה ותשמע הארץ עם רפי, מוכיח את עם ישראל, תיזהרו שלא להיכשל ואם תיפלו, תחזרו, תדעו שהקדוש ברוך הוא תמיד ממתין לכם. זה כל התוכחה שנתן להם לפני שהוא נפטר פרשת האזינו בתוך הדברים הוא אומר להם כך צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך צור זה כינוי לקדוש ברוך הוא צור זה סלע דבר שהוא חזק אז אומר אומר משה רבנו לעם ישראל צור ילדך הקדוש ברוך הוא שהביא אותך לעולם שברא אותך תשי אתה מתעלם ממנו ותשכח אל מחוללך אתה אתה שוכח את הקדוש ברוך הוא שעשה אותך

וככה אתה נכנס לבלבולים לעצבויות מתמקד במה שלא צריך להתמקד המגיד מדובנה כדרכו הסביר את הפסוק הזה על ידי משל נפלא אדם אחד שקע בחובות אדם טוב לב לא רוצה חובות אבל התחיל להסתבך כלכלית לובה מזה כל החברים כולם מלווים לו יודעים זה אדם אמין אפשר לסמוך עליו אף אחד לא ידע איזה סכומים הוא חייב כבר לכל האנשים. זה הצטבר לסכום ענק. והנה מגיע זמן הפיראון בא הראשון, מה עם הכסף שלי? אומר לו, "אין לי לשלם, תבוא עוד שבוע." וכך באים בעלי חובות יום יום מנדנדים לו והוא הרגיש כבר שהוא יוצא מדעתו. התחילו לכעוס עליו, לצעוק עליו, לנזוף בו. עבדת עלינו רמאי, שקרן והוא לא מסוגל לשמוע את המילים האלה אבל אין לו להחזיר להם

מה הוא יעשה יום אחד הגיע חבר טוב שילווה לו כסף אומר לו תגיד מה קורה איתך אתה כל פעם דוחה אותי הלוותי לך סכום רציני 10,000 דולר מה קורה עם הכסף אמר לו אני אגיד לך את האמת כבר אין לי יותר טעם בחיים לא יכול לסבול את זה אני מאוד רוצה להחזיר אבל אין לי וכל יום באים לכאן לפחות עוד חמישה, שבעה וצועקים עליי, אין לי יותר טעם. החבר הזה, המלווה ריחם עליו, אמר לו, תשמע, אני כעת קולט באיזו מצוקה אתה נמצא. אתן לך עצה טובה. מעכשיו כל מי שבא אליך, אומר, "מה עם הכסף, תעשה את עצמך שיצאת מדעתך. תעלה על השולחן, תעשה סלטוס באוויר, תקפוץ, תתחיל לרקוד, לשיר, תעשה את עצמך שאתה משוגע. ואנשים יגידו זה יצא מדעתו יעזבו

אותך עדיף לך אמר לו תשמע זו עצה מצוינת אני הולך לעשות את זה יצא אחרי רבע שעה ניגש בעל חוב מנופף לו בשטר מה עם הכסף רק ראה אותו קפץ על השולחן התחיל להסתובב באוויר להוציא קולות משונים נביחות נעימות שר לו שירים ההוא היה בהלם יודע זה אדם שפוי מה קרה לו הסתכל התחיל לדבר עם עצמו עצמו אומר מסכן מרוב צרות יצא מדעתו קרא את השטר חוב הרי ממנו אפשר להוציא כסף הלך ראה שזה עובד טוב אחרי רבע שעה בא עוד מישהו משתגע הוא קורע את השטר חוב תוך חודשיים סיים את כל החובות אחרי חודשיים אותו אדם שנתן לו את העצה שמע שהוא כבר לא חייב כסף לאף אחד בא אליו עם השטר חוב אומר לו שלום מה נשמע מה עם ה-10,000 דולר שאתה חייב לי

קפץ על השולחן, התחיל לרקוד, להתהפך באוויר, משתגע, משמיע קולות, ניגש אליו, סתר לו על הלחי, אמר, תגיד לי, עליי אתה מנסה לעבוד? אני נתתי לך את העצה הזו, אתה יכול להשתמש בה נגדי. זה תעבוד על אחרים, לא עליי. אומר המגיד מדובנה, אותו הדבר. הקדוש ברוך הוא נתן לאדם את היכולת לשכוח דברים לטובתו. מה היה קורה עם אדם שחווה עלבון, פגיעה, בושה? היה זוכר כל החיים את העלבון שהוא קיבל בדיוק באותה עוצמה, לא היה שוכח. אדם כזה היה עצוב כל החיים. מה עשה הקדוש ברוך הוא? אמר לו, אני אעשה איתך חסד. אתן לך יכולת לשכוח את הצרות. אם עברת סבל בעבר, אם עברת צער, אם פגעו בך, העליבו אותך, יש מצבים שמעליבים אדם, הוא רוצה

לקבור את עצמו באדמה, אבל לאחר שנים הוא נזכר במה שקרה אז אבל מתייחס לזה בשוויון נפש. למה? כי הזמן עשה את שלו. לאט לאט הזיכרון התפוגג. אז השכחה הקדוש ברוך הוא נתן אותה לאדם לטובתו כדי שיחייה ברוגע. מה עושה האדם? משתמש בשכחה נגד הקדוש ברוך הוא, שוכח את כל שפע הטוב שהשם נתן לו, נכנס לעצבות בלי טעם, מזלזל במצוות שאלוקים נתן לו. על זה משה רבנו נוזף בעם ישראל. הוא אומר, "צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך. האלוקים שברא אותך ונתן לך את השכחה לטובתך, אתה משתמש בשכחה נגדו. אתה שוכח אותו." על זה נוזף בהם משה רבנו לפני שהוא נפטר. אז זו נקודה אחת שאדם שמתמקד בתמונה הכללית של כל הטוב שיש לו ולא רק ב באותו עניין

שחסר לו, אדם כזה נכנס לשמחת חיים. נקודה נוספת שגם היא נמצאת בפרשה, לא פעם יש לאדם כביכול טענות כלפי ההנהגה העליונה. למה את כולם הקדוש ברוך הוא אוהב ונותן להם א' ב ג ורק אותי הוא לא אוהב ולי הוא לא נתן למה לכולם הדברים מסתדרים ורק אצלי הנקודה הזאת לא מסתדרת ומתוך כך מרגיש ריחוק מהקדוש ברוך הוא הולך ויורד יש לו טענות על בורא עולם כשמשה רבנו פותח את הדברים האזינו השמיים והדבר ותשמע הארץ עם רפי וכולי הוא אומר כי שם אדוני אקרא הבו גודל לאלוהינו הצור תמים פעולו ככל דרכיו משפט אל אמונה ואין עבל צדיק וישר משה רבנו רואה לנכון להתחיל את הדברים לישראל הוא אומר תדעו לכם הצור תמים פעולו מה זה תמים המעשים

שלו מושלמים זה הפירוש תמים פעולו הכל מושלם לא כמו אצל בני אדם גם אם שופט שופט אנשים ונניח שהוא שופט צדק, לא לוקח שוחד ודן על פי האמת אבל אתה לא יכול להיות בטוח ב100% שכל ההחלטות שלו מושלמות, יכול להיות שיש לו טעויות, אבל הקדוש ברוך הוא הצור תמים פעולו. כל מה שהוא עושה זה מושלם. אל אמונה ואין עבל, הכל אמין אצלו ואין עבל. צדיק וישר הוא. מה פשר כל הכפילויות האלה? שופט גם כשהוא שופט צדק יש גם עול במשפט הוא לא השם אבל יש עול למשל אדם שרב עם חבר כעס עליו יצא מהכלים היעה אותו אפילו דקר אותו מביאים אותו למשפט השופט שולח אותו למעסר ארבע שנים רעייתו וילדיו עומדים בבית המשפט ובוכים אומרים לשופט אדוני

השופט אם הוא לא בסדר מה אנחנו אשמים מי יחלקל אותנו בשני שנים האלה מי ידאג לנו למה אנחנו צריכים לסבול בגלל הטעות שהוא עשה מה אומר להם השופט אני מסכים איתכם שכלפיכם זה עולה להכניס אותו לכלא כלפיכם זה עוול אבל אין מה לעשות יש משפט ואני חייב להכניס אותו לכלא על מה שהוא עשה כלפיו יש צדק אבל כלפי הסביבה יש עבל אבל אומר השופט זה דרכו של עולם מה אני יכול לעשות אומר משה רבנו לישראל תדעו לכם זה במשפט של בני אדם אבל הקדוש ברוך הוא אל אמונה ואין עול. כלומר, אם מישהו מבני המשפחה, כשרואים אדם סובל, אם מישהו מבני המשפחה לא היה זקוק לתיקון הפרטי שלו, לראות אותו סובל, אותו אדם היה ניצל בזכותו. כלומר, כשרואים

צער, רואים סבל, אפילו אדם ששומע בחדשות שחלילה חייל נהרג וזה צובט לו את הלב, זה עצמו כפרת עוונות בשבילו. הוא לא מכיר את האדם הזה שנהרג. אבל הוא יודע, זה יהודי כמוני, אכפת לי ממנו. והוא מרגיש כאב בליבו. צביטה. זה כפרת עוונות בשבילו שרק הקדוש ברוך הוא יודע את החשבון. למה הוא היה צריך לשמוע את המילים האלה שגרמו לו את הצער. זה הפירוש שהקדוש ברוך הוא אל אמונה ואין עבל. והכל לטובתו של האדם. גם דבר שהוא לא מבין מה הטוב שיוצא לי מזה. אבל ודאי שיש בזה טוב. אם לא היה טוב בדבר הוא לא הוא לא היה מקבל את זה. יש טוב בייסורים שבאים על האדם בקשיים, בהתמודדויות כי הקשיים האלה נועדו לבנות את האדם ולחשל אותו,

לרומם אותו בלי הצרות שהוא עבר. אוה נשאר במקום מאוד רדוד. פעם דיברה איתי בחורה בת 20 ומשהו, חולה בנייוון שרירים והייתה מאוד כהובה. אז היא היא אומרת, "החברות שלי רוקדות, שרות ואני יושבת על הכיסא, היא לא יכולה לזוז. באמת, צער גדול." שאלתי אותה, "אם את מרגישה שהתובנות שלך בחיים הם כמו החברות שלך? או שההסתכלות שלך החיים היא הרבה יותר עמוקה? את מבינה דברים שהם לא מבינות? ההסתכלות שלך ברמה אחרת לחלוטין. היא פרצה בצחוק. היא אומרת, לפעמים אני מסתכלת עליהם, שומעת אותם מדברות, אני מרגישה שהם כמו ילדות קטנות ואני עם ניסיון חיים של עשרות שנים. איזה שטויות יש להם בראש. ואז אני כל כך גאה בעצמי ומאושרת שאין

לי את השטויות שלהם. אמרתי לה, מי אמר שהבריאות של הגוף יותר חשוב מהבשלות המחשבתית שאת זכית להגיע אליה? אנחנו לא יכולים לדעת למה הקדוש ברוך הוא מביא את התיקון לכל אדם ואדם. אבל בתוך הקושי יש תמיד גם את המעלה שאדם שמסתכל על אומר נכון פה קשה לי אבל נבניתי מזווית אחרת בעניין אחר לחלוטין. כמה יש מגדולי ישראל שנפטרו מהעולם בלי ילדים? יש אנשים שבורים ורצוצים שמגיעים לגיל 40, 50, 60 ורואים שלא הביאו ילדים לעולם והכאב הוא גדול. אבל כשהסתכלו על גדולי ישראל, לא מעט מגדולי ישראל נפטרו מהעולם בלי ילדים, אבל בשביל זה נכנסו לדיכאון. הם ידעו, נכון, אני מעצמי רציתי ילדים, אבל אם הקדוש ברוך הוא לא סידר, כנראה

יש לי תפקיד אחר בחיים. האדמור מחבד, נפטר בלי ילדים, אבל כמה ילדים יש לו בכל העולם שהוא פעל ועשה ובנה ותיקן וסידר ועשה, הגיע. אז הוא ידע, התפקיד שלו זה לא ילדים. יש לו תפקיד אחר בחיים. הוא מצידו מאוד רצה ילדים, אבל אם משמיים מנאו ממנו, מה הוא יכול? אז הוא יכנס לעצבות. כך בכל תחום על האדם מוטל את חובת ההשתדלות. רוצה להשיג משהו, הוא צריך לעשות את ההשתדלות, להשיג את זה. רוצה דירה כנויה במקום שכירות, שישדל להשיג דירה כנויה. אבל אם משמיים נעלו את הדלתות בפניו, שהוא חייב לגור בשכירות, במקום להיות עצוב יאמר לעצמו, אני מזה אמור להוציא את הטוב ביותר. איך אני לא יודע? בורא עולם הוא יודע יותר טוב ממני את

כל החשבונות וכך בכל תחום שאדם מנסה עושה את ההשתדלות אם הוא לא עשה את ההשתדלות יש עליו תביעה תעשה את ההשתדלות שלך אבל אם עשה את ההשתדלות ובכל זאת לא הלך במקום שיכנס לעצבות יאמר לעצמו אל אמונה ואין עול צדיק וישר כך נהוג בעם ישראל תמיד מצדיקים עלינו את הדין אפילו אדם שקורא לו השם ישמור אסון הכי גדול שנפטר לו מישהו מה הוא אומר ברוך דיין האמת. גם בזה הוא מצדיק את הקדוש ברוך הוא שהוא דיין האמת. וודאי שכל החשבונות שלו הם חשבונות נכונים על הצד הטוב ביותר. אלא מה? צריך להפעיל את הראייה, להפעיל את ההסתכלות, לצאת מהשגרה, לעלות קומה ולהסתכל על החיים במבט יותר אמיתי. זה דבר שרואים אותו גם בארבעת המינים.

בסוכות כידועי יש לנו שתי מצוות עיקריות. המצווה אחת בסוכות תשבו שבעת ימים. כמה חשוב שכל אדם יבנה לעצמו סוכה כשרה. אם יש מרפסת בלי גג, יבנה במרפסת. אם יש גג למעלה, הגג פוסל את המרפסת שלמטה, את הסוכה שלמטה. יש היום הרבה מרפסות שבונים אותם מרפסת על גבי מרפסת. בערים של שומרי תורה ומצוות. מראש בונים. כל מי שיבקר בעיר שבנו אותה לשומרי מצוות מראש בונים את המרפסות בדירוג שגם אם חצי מהמרפסת מקורה אבל החצי השני של המרפסת תמיד יישאר מתחת כיפת השמיים שיוכלו לבנות סוכה גדולה ונשים הרי פטורות מהסוכה כל מצווה תעשה שתלויה בזמן אישה פטורה ממנה אז בונים סוכה גדולה האישה יכולה לשבת גם מתחת הסכך שלמעלה יש תקרה

והגברים ישבו בצד השני סך הכל הכל נראה אותו דבר יושבים בסוכה כולם יחד ליד השולחן אבל מבחינת הלמעלה יש הבדל אדם שאין לו מרפסת שאפשר לבנות יכול לבנות על הגג יכול לבנות בחניה שלמטה בסוכות העיריות מרשות לכולם לבנות סוכות יש רשות בכל הארץ לבנות סוכה כמו שצריך ואולי במאמר מוסגר נציין לפעמים האדם בונה סוכה ובא שכן ומתנגע דף על פי שהוא לא צודק אבל כמה כמה צריך להיזהר ממחלוקות. אתה לא רוצה פה אז בסדר. נבנה שם. החפץ חיים כשהיה כבר זקן מאוד וגדול הדור התפרסם שמו בכל העולם. בעל המשנה ברורה. רעייתו נפטרה. התחתן עם אישה שנייה. כשהגיע הסוכות בנה את הסוכה כמו שהוא היה רגיל כל שנה. יש לו מקום קבוע שהוא בונה את

הסוכה. אשתו יצאה החוצה, מסתכלת, היא אומרת לו, "לא נראה לי שהסוכה מתאימה כאן. עדיף שם. יהודי ישיש קרוב ל-80 אז הוא היה נפטר בגיל 93 אבל היה בגיל קרוב ל-80 בלי להתווכח איתה היא אומרת נראה לי שהסוכה מתאימה יותר כאן פרק את הסוכה הזיז את כל העצים לשם בנה שם אחרי שבנה היא מסתכלת אומרת לו טעיתי אתה צודק איפה שהיית בונה כל שנה זה המקום הכי טוב פרק את הכל החזיר לשם למה אשתי שתהיה מרוצה גבר אחר איך היה מגיב נוזף בה מה את חושבת אני בן 20 והוא הגדול הדור זה לא איזה אדם משומם כל דקה אצלו יקרה לתורה שלו אבל בשביל השלום בית שווה סיפור שאמרו לי שהיה שנה שעברה ודי בנה סוכה ליד הבית בחניה בא השכן ואמר לו אני

מכנה באופן קבוע את הרכב כאן תפרק את הסוכה תזיז אותה אז אמר לו טוב שמונה ימים תכנה את הרכב יותר הלאה לא זו החניה הקבוהה שלי הוא לא שם לב שזו החניה שלו תפרק את הסוכה אומר לו כבר בניתי השקעתי הכנסנו את המיתות הרי יש מצווה גם לישון בסוכה מתחנן לפניו בשום אופן אמר במקום לריב עם השכן הזה כל השנה משום דרכי שלום שווה הביא את הילדים הגדולים שלו פרקו את הסוכה העבירו אותה למקום אחר בנו והוא הכנה את הרכב במקום הקבוע אמצע הלילה התעוררו מכל רעש גדול. כמה אבנים גדולות שהיו מחוברות לבניין למעלה, קרסו, התמוטטו, ניפצו לו את הרכב. אם הסוכה שלהם הייתה שם, היו יכולים להרג מהבנים האלה. אבל האדם מקריב בשביל השלום,

הקדוש ברוך הוא נותן לו הגנה ושמירה. אדם שמקריב בשביל שלום הוא לא מפסיד. כמה גדול השלום אצל הקדוש ברוך הוא. בסוכות יש לנו שתי מצוות. מצווה אחת ישיבה בסוכה מצווה שנייה ארבעת המינים ולקחתם לכם ביום הראשון פרי צדר כפות מרים וענף עץ אבות וער נחל המצווה מהתורה ביום הראשון של סוכות גם שאר הימים בחול המועד כל יום יש מצווה מתקנת חכמים אבל ביום הראשון זו מצווה מהתורה ארבעת המינים שהתורה אומרת לקחת אותם ולנענע אותם במבט מהצד אם יבוא גוי גוי ויראה יהודי לוקח אתרוג, חושב זה לימון עם ענפים ומנענע בכוונה ומסתובב לצדדים, הוא לא יבין מה זה. אבל זה בדיוק כמו אדם שלא יודע מה זה מכשירי קרינה והוא רואה רופא מרוכז

ולוחץ, אומר לו, תגיד, אתה שפוי, מה זה כל המשחקים האלה? אתה ילד קטן? אומר לו, "אני לוחץ כאן ויש קרינת לייזר שמסיטה טיל שבאה להפיל מטוס. היום עם קרינה אפשר להשיג טילים שבאים לכיוון מטוסים. אתה יכול להשיט את הטי לכיוונים אחרים, אבל אתה לא רואה כלום באוויר. כך כתוב בגמרא שכשעם ישראל מנענע בארבעת המינים וחכמי הקבלה מרחיבים עוד יותר, אם היו לנו עיניים רוחניות, היינו רואים כמה גזרות קשות, כמה מזיקים, יש מזיקים רוחניים מחבלים שנבראו מהעוונות של האדם ובאים וממתינים כדי שיהיה להם רשות להזיק לו. ובניינוע הזה של ארבעת המינים הוא מחסל את כולם לכן מסתובב לארבע רוחות השמיים מכל צד ייפול מצידך אלורבבה ממניך

אליך לא יגש זה כוח גדול של ארבעת המינים כמה צריך להקפיד על המצווה העיקרה הזו ולא לוותר עליה טוב שכל אדם יקנה לעצמו סט של ארבעת המינים אבל מי שלא קנה כל בית כנסת אפילו רואה ברחוב אדם הולך עם ארבעת המינים יאמר לו אפשר רק דקה אני מנענע כי מצד הדין לא צריך להסתובב לכל הכיוונים. אפילו אם רק לקח, אפילו אם לא ברך, לקח ארבעת המינים, נהנה אותם, כי המצווה תעשה מהתורה כמו מצוות ברית מילה. כל וחומר, אם הוא עושה את זה בשלמות הראויה, עם ברכה ומסתובב לכל הכיוונים ומנענע כמו שצריך, אבל אפילו נהינו הקל מקיים מצווה גדולה. מה יש שם בארבעת המינים? אומרת התורה, כשבורא עולם אומר זה לא סתם דיבורים, ולקחתם לכם ביום

הראשון פרי עץ הדר, זה האתרוג. וכאם לוקחים את הלולב שהוא הלב של הדקל. לפני שהוא נפתח ונופל לצדדים הופך להיות ענף. בתחילה הוא כמו לב במרכז. זה הלולב. אז לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, שתי ערבות ושלושה הדסים. למה דווקא ארבעת המינים האלה? ולמה דווקא במספרים האלה? למה מזה לוקחים אחד, מזה שניים, מזה שלוש? ארבעת המינים האלה הם ארבעת הצמחים שכל אחד מהם עומד בראש משפחה ששייכת לאותו צמח. אם ניקח את כל הצמחים שיש בעולם, הצמחים מחולקים לארבע משפחות יסודיות. יש צמח שיש לו טעם ויש לו ריח. יש צמח שיש לו טעם ואין לו ריח. יש צמח שיש לו ריח ואין לו טעם ויש לא זה ולא זה, לא טעם ולא ריח. ארבעת הצמחים האלה הם עומדים

בראש המשפחות כמו שהאריה הוא מלך החיות, הנשר הוא מלך העופות, ככה גם אלה, כל אחד הוא המלך של הסביבה שלו, של המחלקה שלו. הדקל יש בו טעם שזה התמר, אבל אין בו ריח. אז הלולב הוא בעצם המלכות שמייצגת את כל המשפחה הזו. ההדס יש לו ריח ואין לו טעם. האתרוג יש בו ריח וגם טעם. הוא מייצג את כל הצמחים האלה. והערבה לא טעם ולא ריח. חכמי הקבלה אומרים שארבעת הצמחים האלה הם היחידים שאין עליהם מלאך ממונה אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו משגיח עליהם. כמו עם ישראל ביחס לאומות, לכל עם יש מלאך ממונה. אבל עם ישראל הקדוש ברוך הוא בעצמו משגיח. ככה גם הצמחים האלה הם לא כמו כל הצמחים. כל צמח יש לו מלאך שממונה עליו. אבל ארבעת אלה

הקדוש ברוך הוא בעצמו משגיח עליהם כי הם שייכים למלכות. וכשעם ישראל לוקח את ארבעת אלה, מצמיד אותם יחד לאחר הימים של יום הכיפורים מגיע הזמן של זמן שמחתנו, מנענע אותם, מחסל גם אם נשארו עוד איזה גזרות מיום הכיפורים, בידו לבטל את הגזרות האלה על ידי ארבעת המינים שהוא מנענע אותם. אבל המספרים דורשים הסבר. כתוב שהאתרוג דומה ללב. כל ארבעת המינים מייצגים את גוף האדם. הלולב מייצג את עמוד השדרה. הרי כל הגוף, המרכז שבו זה עמוד השדרה. כל הגוף תפוס על עמוד השדרה. אז הלולב מייצג את עמוד השדרה, שזה בעצם הגוף. ההדס דומה לעיניים, הערבה דומה לשפתיים. העלים של האדס הם יותר רכבים כמו עיניים. הערבה, העלים צרים כמו

שפתיים והאתרוג דומה ללב. אז כשמחברים את זה בעצם יוצרים מבנה של היסודות של גוף האדם. לפי זה מובן. למה לוקחים אתרוג אחד? כי כמה לבבות יש לאדם? לב אחד. לולב אחד. יש דרה אחת לאדם. שתי ערבות. כמה שפתיים יש לאדם? זוג שפתיים אז לוקחים שתי ערבות אבל כשמגיעים להדס מתעוררת שאלה כמה עיניים יש לנו זוג עיניים וכמה הדסים צריך לקחת שלושה בדי הדס מה הפשר השלישי הזה למה לא לקחת שניים כמו בערבות יש כאן מסר גדול לאדם אומר הקדוש ברוך הוא לאדם כשמדובר בעיניים אל תסתפק בשתי העיניים שיש לך תמיד תסתכל מעבר גבר תמיד תתבונן מה יש מאחורי. כמו הדוגמאות שהזכרנו קודם. אדם חי בעולם אז הוא רואה זה יש לי, זה אין לי. מתמקד

במה שאין, שוכח את מה שיש. אומר לו הקדוש ברוך הוא, תפעיל עין נוספת, שזה אין המחשבה. תמיד תחשוב כמה צעדים קדימה. היום קוראים לזה תחשוב מחוץ לקופסה. בלשון ה בעלי התורה בדורות הקודמים היו אומרים יש ארבעה טורים בשולחן ערוך. יש א ארבעה חלקים שעוסקים בנושאים שונים, אבל תלמיד חכם צריך שיהיה לו את הטור החמישי. מה זה התור החמישי? תפעיל את ההיגיון שלך. תמיד תתבונן מה מעבר, מה מסתתר מאחורי הדברים. זה כמו שמספרים בחלב היה תלמיד חכם עצום, קראו לו רבי מרדכי לבטון. היה מקובל עצום, צדיק גדול. גם חכמי הגויים היו מעריכים אותו. אומות העולם היו מאוד מעריכים אותו. היה שם שך אחד מוסלמי שהיה אוכל, יש להם בגלה כאלה

יבשים שזוכרים בעיר העתיקה, מי שהיו מטיילים פעם, היו מוכרים ביגלה כאלה יבשים. אז הוא היה אוכל את הכדוע עס ואמר לאשתו, "תכיני קפה." אמרה לו, "אוד מעט, תכיני עכשיו." סבלנות, אני עכשיו עסוקה עם הילדים. לא, עכשיו. והוא היה מתלהט במהירות. אמר לה שאם לא תכין עד שהוא יסיים לאכול את הקאח הזה שהוא מחזיק ביד, הרי את מגורשת, מגורשת, מגורשת שלוש פעמים, אמר לה. ואצל הערבים, אם אומרים מגורשת שלוש פעמים היא גרושה, צריכה לחזור לבית אביה. והיא נפגעה ממנו דווקא לא הכינה לו עד שסיים את הקאח הזה ונאלצה לחזור לבית אביה. בערב כמו אחשוורוש כשקצת נרגע התחרט את זכר אתשתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה גם הוא נזכר

בבושתי שלו ומה שנגזר עליה ושגירש אותה מהבית הלך לקדי החכם המוסלמי אמר לו מה אני עושה עכשיו אני רוצה להחזיר אותה אמר לו שלפי החוק שלהם רק אם היא תינסא למישהו אחר אז היא מותרת לחזור אליו אם היא תינסא ותתגרש. זה הפוך מהתורה. בתורה שלנו, אדם שהתגרש והאישה התחתנה עם מישהו אחר והתגרשה, לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה. ושם אמר לו הקדי שלפי החוק שלהם, רק אם היא תתחתן ותתגרש, אז אמר לו, "מה אתה נורמלי? אני אתן לה שתתחתן עם מישהו אחר. אחר כך היא תחזור אליי." אמר לו, "זה החוק." יצא משם, כולו כועס, עצוב, מדוכה. בדרך פגש ידיד. אמר לו היד, "למה פניך נפלו?" סיפר לו, "אשתי, אני כל כך אוהב אותה, כל כך חפץ בה,

ובלה הדברים אמרתי." אמר לו, "מה אתה הולך לקדי? לך לרבי מרדכי לבתון, החכם של היהודים." אמר לו, "מה זה קשור חכם של ה אמר לו, תשמע, הוא חכם תמיד מוצא פתרונות. אני כל דבר שיש לי מתייעץ איתו. לך תספר לו." הלך אליו, שפך את ליבו בפניו, שהוא לא יודע מה לעשות. אמר לו הרב, תגיד לי מה המילים בדיוק שאמרת. הוא אומר, אמרתי לה, אם לא תכיני קפה ואני אסיים את את הכעח הזה, את הבגלה הזה, את מגורשת, מגורשת מגורשת. אמר לו, זאת אומרת שאם לא סיימת זה בסדר. אמר לו, כן, אבל סיימתי. אמר לו, טוב, בוא נלך לקדי שלך. הרי צריך את הסמכות של איש הדת שלו. הלך לקדי. רקדי ראה אותו קם לכבודו כולם כיבדו אותו את רבי מרדכי לבטון

שמה בחותם הימים לפני 100 שנה 150 שנה והקדי מסביר לו אדוני אני כל כך רוצה לעזור לשך הזה אבל אין בידי לעזור לו לפי הדת שלנו הוא לא יכול להחזיר אותה אמר לו תגיד בדיוק מה אמרת חזר על הדברים אמר הרב לקדי כבודו שמע מה הוא אמר זאת אומרת שאם הוא לא סיים היא לא מגורת נכון? אמר כן אבל הוא סיים. אמר לו בוא בוא איתי. הלכו לאוהל שלו איפה ישבת על הכיסא הזה? התכופף הרב מצא כמה פירורים על הרצפה כי זה בג ליבש. אז כשדבר יבש לא עשים תמיד נופלים קצת פירורים. אמר לו הנה הוא לא סיים. תכיני עכשיו קפה. תקרא לה תכיני קפה אחר כך הוא יסיים. אבל קודם זה נקרא הטור החמישי. תחשוב מעבר לא תהיה מקובע על הדבר. תחשוב על מה

שמעבר לדברים. היה גם רבי שמואל מסלנט בירושלים. ירושלים של אז לפני 80 שנה היה עוני עצום בירושלים חתונה לא היו כמו היום מביאים קייטרינג אולם כל משפחה מבשלת ובחצר של הבית היו עושים את החתונות משפחה אחת המצב הכלכלי לא טוב אבל חתונה הכינו כמות גדולה של בשר בישלו לקראת הערב והנה עבר שם ילד עם קד של חלב אז לא היה כמו היום שקיות קרטוניות עבר עם קד של חלב נתקל במשהו נפל הקד של החלב לתוך הסיר הגדול שמה מבשלים על העצים בחוץ בחצר והכל מיד התערבה ובשר וחלב הכל ביחד האישה התחילה לצעוק בא בעלה אומר לה מה אפשר לעשות על פי ההלכה יש דין של ביטול ב60 אם יש פי 60 בבשר תפוחי אדמה מרק אם הכל ביחד הוא פי 60 מהחלב

אז הם מתבטל ומותר לאכול אבל אין פה פי 60 ברור לי שאין ממילא אסור לאכול נזרוק את הכל לפח אמרה לו אבל יש חתונה טוב מה נעשה נתנצל לשני האורחים אמרה לו תשאל את הרב רבי שמואל מסלנט היה הרב של ירושלים תשאל את הרב אמר לה אני מתבייש לשאול זה שאלה שכל ילד יודע אם אין פי60 צריך לזרוק לפח ואין פה פי 60 אמרה לו לא מעניין אותי אני לא זורקת רק אם הרב יגיד אם הרב יגיד בסדר אבל לך תשאל את הרב הלך סיפר לרב הרב אמר ל הרב אני מתבייש לשאול את השאלה זה הלכה שכל ילד יודע אם אין פי 60 ושם אין פי 60 יש כמעט פי 60 אבל אין אבל אני שואל כדי שאשתי תהיה רגועה אמר לו תשמע אשתך צודקת זה לא פשוט ככה לאסור מיד תבוא עוד רבע

שעה אני רוצה לבדוק משהו הוא התפלא אבל הלך הרב קרא מהר לחלבן של ירושלים אז לא המבוגרים זוכרים פעם היה חלבן מסתובב מוכר את עם כד חלב קרא לחלבן. החלבן בא לפניו, אומר לו הרב, תגיד לי את האמת, כמה מים אתה מערבב בחלב לפני שאתה מוכר? אמר לו, כבוד הרב, החלב שלי חלב נקי. אמר לו, תשמע, בינינו אף אחד לא ידע, אבל תגיד לי את האמת. זה יש פה עכשיו חתונה שעלולה להתבטל. תגיד כמה חלב. אמר לו, אם הרב לא מגלה לאף אחד, אני אומר את האמת. 20% ככה אף אחד לא מרגיש. הרב עשה מיד חשבון 20% מים 80% חלב אם כך יש פי 60 מהחלב קרא לו אמר לו במקרה שלכם זה מותר ואני אבוא לאכול איתכם בחתונה כדי שתדעו שזה אמיתי אבל אל תלמדו

למקרים אחרים במקרה הזה יש סיבות מותר גם אל תדברו על זה עם אף אחד שלא יתפרסח שלא יתעו בהלכות אחר כך זה נקרא הטור החמישי שאדם תמיד צריך להפעיל חשיבה של המעבר תמיד להפעיל עין נוספת זה הסוד שיש לנו בהדס. עם העין הנוספת שיש בהדס, לוקחים שלושה בדי הדס. לרמז לאדם תמיד תתבונן, תחשוב, תשקול גם על מה שמסתתר מעבר. יש עוד דבר שנמצא בארבעת המינים. כידוע המדרש אומר שבעם ישראל יש אנשים שיש בהם גם תורה וגם מצוות. מי מכוון כנגדם בארבעת המינים? האתרוג. יש בו טעם וריח. יש בעם ישראל אנשים שלומדים תורה כמו לומד באוניברסיטה, לומד דוקטור לתלמוד אבל לא שומר מצוות. זה דומה לדקל. יש בו טעם אבל אין בו ריח. המצוות

בבחינת ריח. אז יש בו תורה אבל אין בו מצוות. יש כאלה הפוך שומרים מצוות אבל לא לומדים תורה. למה הם דומים? להדס. ויש כאלה לא טעם ולא ריח, לא תורה ולא מצוות, הם הבחינה של הערבה. אבל בסוכות מאגדים את כולם ביחד, מחברים אותם ומנענעים ביחד. למה? לומר שאחרי הכל עם ישראל חייב להיות מאוחד. כל הסוגים, כל המינים בסוכות מתאחדים יחד. שואלים בעלי המוסר, למה בסוכות מאחדים גם את זה שאין בו לא טעם ולא ריח? אומרים לו, בוא, בוא תצטרף איתנו. כך גם ביום הכיפורים. כל נדאה אנחנו מתירים להתפלל את העבריינים, גם מצרפים אותם איתנו. ואילו בפסח יש ארבעה בנים דיברה תורה ועל הרשע מה כתוב אף אתה הכהה את שיניו למה לא תחבק אותו

תצרף אותו גם כן כמו ב מה ההבדל בין כיפור וסוכות לבין פסח אבל ביארו בזה ביאור נפלא כיפור צמים סוכות עוזבים את הבית והולכים לסוכה, מקום קריר. אדם שבא ואומר, אני רוצה אף על פי שלא נוח לי, אני רוצה להתאחד איתכם. מחבקים אותו, מנשקים אותו, אבל בפסח מריח ריח של בשר צלוי, רואה שולחן ליל הסדר, אוכלים מטאמים וממתקים, אומר, "אני גם רוצה לבוא איתכם." זה לא חוכמה שאתה בא בשביל פינוקים. תבוא בשביל האמת. האדם גם אם אין בו תורה ומצוות אבל צריך לבוא בשביל האמת כיפור לא נוח יש צום אבל הוא אומר אני בא לבית הכנסת זה אומר שאתה מחפש אמת סוכה לא נוח אבל אני רוצה לשבת איתכם בסוכה אתה מחפש אמת כי באמת דבר שהאדם מתאמץ

עליו זה דבר שהופך אותו להיות אדם גדול גם אם הוא לא מושלם ולא מתוקן אבל הוא מתאמץ על הדבר הוא טורח בשבילו זו אחת הסיבות גם כן למה מברכים אשר קידשנו מצוותיו וציוה על נטילת לולב יש ארבעה אתרוג לא יותר חשוב מהלולב למה לא מברכים על האתרוג אז בגמרא כתוב כי הלולב הכי בולט אז מברכים על מה שנראה עיקר אבל על פי הדברים האלה יש עוד הסבר אתרוג איך הוא הופך להיות אתרוג כזה ודר כל מי שגידל פעם עץ של אתרוגים כל השנה צריך לטרוח ולהתאמץ צריך לגזום מסביב להוריד את הקוצים שהוא לא יפצע כדי להשיג את אתרוג כשר, ודר, כל השנה צריך לטרוח ולעמול. אז האתרוג, זה שאתה כזה יפה ומפואר, זה לא חוכמה גדולה. ככה השקיעו בך, טרחו

בשבילך, הפכת להיות אתרוג. אבל הלולב, בלי שאף אחד יטפל בו, הוא גידל את עצמו. הוא זה שהפך להיות לולב כשר בלי שיתאמצו בשבילו. כך אצל הקדוש ברוך הוא, אדם שתורח ועמל, דווקא עליו מברכים. גם אם יש מישהו אחר, אתה רואה אתרוג יותר יפה ממנו, אבל הוא עמל על עצמו, הוא בנה את עצמו, הוא השקיע אצל הקדוש ברוך הוא יותר יקר ויותר גדול. זאת אומרת אצלנו בעיניים של בני אדם יכולים לראות שני אנשים. האחד נראה מתוקן ומושלם ובעל מידות טובות ומיוחד והשני אנחנו מסתכלים עליו בעין עקומה כי הוא לא כל כך מושלם. אבל יכול להיות שאצל הקדוש ברוך הוא הוא אוהב אותו יותר מאשר את זה. מעריך אותו יותר מאשר את זה. למה? כי הוא עמל וטרח

ויגע והתמודד עם קשיים נוראיים. הוא עבר מסלול חיים מאוד קשה והוא התאמץ בכל זאת, גדל בסביבה שהם לא שומרי תורה ומצוות והוא בכל זאת התחזק ועליו והתחיל לשמור תורה ומצוות. שכרו הרבה יותר גדול מאשר אדם שהוא גדל בסביבה תורנית וכולם שם כך הורב הולכים בדרך התורה אז גם הוא הולך בדרך התורה. ראה דוגמה אישית וגם הוא הולך על פי הדוגמה האישית. אז אצלנו רואים את שניהם בעיניים שלנו נראה זה חשוב מזה כי אנחנו דנים את האדם לפי מה שהוא עושה בפועל אבל הקדוש ברוך הוא מביא בחשבון את התמונה הכללית את כל המאמצים שזה עשה מה שזה לא היה צריך לעשות כך בדיוק אותו דבר אם רואים שני בני אדם האחד טרה מיליון דולר לבית חולים בית

כנסת ישיבה טרה מיליון דולר השני שני תרם שקל. ממי כולנו מתפעלים? מזה שתרם מיליון דולר. הוא יותר חשוב ממנו. יתכן שאצל הקדוש ברוך הוא בעל השקל יותר חשוב מהתורה מיליון. כי זה שיש לו מיליארדים וטרה מיליון, יתכן שהקדוש ברוך הוא כועס עליו. למה אתה נותן רק מיליון? יש לך מיליארדים. לפי האושר שלך אתה צריך לתת 50 מיליון. למה נתת רק מיליון? וההוא שנתן שקל מהאוכל שלו אצל הקדוש ברוך הוא הרבה יותר חשוב מאשר זה שנתן מיליון. רק ההסתכלות שלנו היא לא הסתכלות אלוקית. הגמרא מספרת שרבן יוחנן בן זכאי לאחר חורבן בית שני יצא מעקו היה רוכב על חמור וראה בחורה צעירה שמלקטת צהורים מתוך האשפה כדי שיהיה לה מה לאכול. ניגשה

כבוד הרב תעזור לי אין לי מה לאכול ואז היא סיפרה לו שהיא בתו של אחד מעשירי ירושלים אמרה לו אתה זוכר בחתונה שלי כבוד הרב חתם על כתובה על מיליון דנרי זהב זה היה הסכום של הכתובה שלה מיליון דנרי זהב שאל אותה וכל האושר של בית אביך הכנו אמרה לו הכל הלך הכל בזמן החורבן הכל נמחק שואלת הגמרא אבל האבא שלה היה בעל חסד עצום עשה הרבה צדקות אז למה הגיע למצב כזה משיבה הגמרא כי לפי יכולתו הוא לא עשה כלום היכולת שלו הייתה הרבה יותר גדולה אז הייתה עליו תביעה נכון שאת כולם זה ירשים תראה כמה הוא עושה אבל הוא יכול לעשות הרבה יותר ועל זה הקדוש ברוך הוא טבע ממנו וזה מוסר גדול עבורנו לא לשפוט אנשים לפי החיצוניות שלהם

אפילו לא לפי המעשים שלהם כי אנחנו לא מכירים כל אדם עם כל המסלול חיים שלו עם כל מה שהוא עובר עם כל ההתמודדויות עם הכלים שהוא בא איתם לעולם כל אדם לפי העמל והתרכה הלולב טרך לגדל את עצמו לא כמו האתרוג שמסביב כולם טיפחו אותו ודאגו לו לכן מברכים עליו אשר קידשנו מצוותיו וציונו על נטילת לולב ונסיים בעוד מסר גדול שיש בארבעת המינים אמרנו במדרש מובא שארבעת המינים מייצגים את האדם נכון שדרה עיניים שפתיים ולב אז אז בעצם זה גוף אדם. ארבעת המינים מייצגים גוף אדם את המנהיגים העיקריים של גוף האדם. מצד שני, ארבעת המינים מייצגים את ארבעת הסוגים שיש בעם ישראל. בעלי תורה ומצוות, לא תורה ולא מצוות. תורה בלי מצוות,

מצוות בלי תורה. זה נראה שני דברים נפרדים כאן בפרט וכאן בכלל. אבל כשמאחדים את הדברים, כל אדם יכול לראות בעצמו שיש לו ימים שהוא בהם בבחינת אתרוג, גם תורה וגם מצוות. הלך לשיעורי תורה, קיים מצוות כל היום הוא הולך לישון בלילה. איזה יום נפלא היה לי היום. יש ימים שהוא למד תורה בלי מצוות. אותו יום איזה בחינה זה אצלו? כמו הלולב. יש טעם בלי ריח. הלך לשיעור תורה אבל לא עשה שום מצווה באותו יום. יש ימים הפוך שהוא בחינה של הדס, עשה מצוות ולא למד תורה ויש ימים שהוא היה בהם כמו ערבה. לא תורה ולא מצוות. אדם כזה פעמים נכנס לעצבות, לדכדוך, כמה אני לא בסדר, כמה אני שלילי. אבל ארבעת המינים מלמדים את האדם תאחד את

הכל. תבדוק את עצמך בתמונה כללית. אל תתמקד רק ביום או בשבוע או בחודש שבהם הייתה לך ירידה ותתעלם מכל הזמנים שהיית בהם אתרוג, שהיית הדס, שהיית לולב, אז עכשיו חודש היית ערבה. אבל תחזור לעצמך, תאחד את הכל ביחד, תרומם את עצמך וכך תראה כמו שאנחנו באים בסוכות, מחברים את הכל יחד לפני הקדוש ברוך הוא, ככה אדם צריך להתייחס לעצמו, לראות גם את את נקודות האור שיש בעצמו, את הטוב שיש בו, ויחד עם זאת לעלות ולהתרומם. נאמר כמה הלכות קצרות שנוגעות לחג הסוכות. מצווה מהתורה. כמו שיש מצווה לאכול כזית מצה בליל הסדר, יש מצווה לאכול כזית מצה בסוכה. כמה חשוב שכל אדם יבנה סוכה, איתו אחרי הקידוש, נוטל ידיים, מברך לישב

בסוכה. כן, בקידוש עצמו מברכים לישב בסוכה ואוכל כזית פת בסוכה, כזית לחם, מצוות עשה מהתורה. חשוב גם לישון בסוכה. כל מה שעושים בבית חשוב לישון בסוכה. אדם נמצא בסוכה מקבל הארה של בריאות, של רוחניות, צילה דמהמנותה. אומר הזוהר הקדוש זה הימים האלה של חג הסוכות הם שבעה ימים שצריך לנצל כל רגע בהם כמה שיותר להיות בסוכה ולא לוותר כל יום על המצווה הזו של ארבעת המינים. עוד נקודה אחת שנוגעת לבנייה של הסוכה שמשום מה רואים הרבה סוכות שהם פסולות ואנשים לא מודעים לכך יש הרבה סוכות שהם נקראים סוכה לנצח כלומר מעמידים ברזלים פורסים וילון מסביב סכך למעלה ויש סוכה צריך לוודא שהוילון לא נע ונד ברוח מצויה כלומר אם

הרוח הנושבת מזיזה את הווילון הסוכה פסולה כי אין פה דפנות צריך שיהיה דפנות יציבות לא חייב שכל הדופן תהיה יציבה אבל 10ה תפחים עד 80 סנטימטר מהרצפה אפשר להניח איזה דיקט ארוך גם בסוכות האלה סוכה לנצח מספיק שמשלושה צדדים סוכה די שיהיה בה את שלושת הדפנות לא צריך את הדופן הרביעית אם יש שלושה דפנות יכול לקנות דיקטים כאלה בגובה של 80 סטימטר ויקיף מסביב אחר כך ישים וילונות מה שהוא רוצה אבל לפחות שהבסיס יהיה יציב או שיקשור את הוילונות בצורה כל כך חזקה, ימתח אותם וימתח אותם ויקשור היטב באופן שגם במהלך החג הקשרים לא יתרופו ואז שוב הווילון ינוע וינוד ברוח מצויה. זה דבר שכדאי לשים לב אליו. נסיים בברכה לכל

הציבור ולכל בית ישראל. שיהיה לכולם חג שמח בעזרת השם שהשם יתן גמר חתימה טובה עד עד שענה רבה עוד יש את העניין של הגמר חתימה טובה לפרנסה טובה בריאות אתנה חיים טובים שהדברי תורה יהיה להצלחת עם ישראל לשמירת חיילי ישראל שנזכה במהרה לגאולה שלמה אמן ואמן ‏am