לחזור עם תשובה - אסטרולוגיה ומזלות (כתוביות)

שלום לכם. אנחנו בתוכנית נוספת מתוך הסדרה "לחזור עם תשובה," וכמו תמיד, גם היום נמצאים איתי באולפן שלושה חברים. דן, רמת גן, טכנאי סאונד. ארטיום, מאפר קולנוע מתל אביב. דודי, מנהל פרויקטים מפתח תקווה. יפה. והיום אני מבקש לעסוק יחד איתכם במזל שלנו או יותר נכון בשאלה האם יש בכלל דבר כזה ואם כן, מהו? לפני שנים, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נלקח אדם בשם עובדיה ברוך ז"ל מסלוניקי למחנה ההשמדה בירקנאו. בחורה, גם היא מסלוניקי, בשם עליזה צרפתי, נלקחה גם היא מסלוניקי למחנה ההשמדה אושוויץ והיא עברה טיפול רפואי בבלוק 10, שמי שהיו אחראים עליו היו פרופ' קלאובר ופרופ' שומן, שבשירות הרייך השלישי ניסו לבצע כל מיני

דברים שיעודדו ילודה של הגזע הנכון ושימעטו את הילודה של הגזעים הלא נכונים. מי שהיה מבצע בפועל את ניתוחי העיקור היה יהודי בשם פרופ' סמואלס, שהגרמנים החזיקו את אשתו ואת הבת שלו כבנות ערובה במחנה בירקנאו כדי שהוא יבצע עבורם את הניסויים הללו. וכשהגיעה עליזה צרפתי אל חדר הניתוח של פרופ' סמואלס, הוא ביצע בה ניתוח ולאחר מכן שלח את הפציינטית לחדר, וכמו כל רופא בא לבקר אותה אחרי כמה ימים לבדוק את הפרוצדורה אם היא התנהלה כמו שצריך ומה הממצאים מלמדים. ואז היא הסתכלה עליו בשנאה עצומה, היא הייתה ילדה בת 16. ואמרה לו... ירקה עליו, אמרה לו: איך אתה לא מתבייש לעשות ככה לאחיות שלך? ולאחר מכן היא נלקחה משם

ועברה לאיזשהו מחנה קרוב ששם היו מייצרים פגזים עבור הצבא הגרמני, ועובדיה ברוך נלקח לאותו מקום כדי להביא משם חבית של מרק אל האסירים שהוא היה צריך לחלק להם אותו. והוא ניסה לגנוב שמה כנראה עוד קצת אוכל ותפסו אותו והכו אותו מכות נמרצות עד שהוא צרח בלדינו, שזו הייתה שפת האם שלו, הוא צעק "אימא," "הו, מדרה," והיא שמעה את השפה הזאת שהיא מכירה מהבית, היא ביקשה מהקאפו שלה שתיתן לה רשות לראות במי מדובר והיא נפגשה איתו. ואחרי כמה ימים הם נפגשו שוב והם הבטיחו אחד לשני שאם הם יינצלו, הם יתחתנו. והמלחמה נגמרה ועובדיה ברוך חזר לסלוניקי וחיפש את היהודים שנשארו, וכמובן חיפש את אותה בחורה שהוא פגש במחנה, אבל היא

לא הגיעה. אחרי שכמעט התייאש, יום אחד הוא מגיע לבניין הקהילה והוא מוצא אותה. ואז הוא אומר לה: תראי, אנחנו הבטחנו אחד לשני אז אנחנו צריכים להתחתן. היא אמרה לו שהיא לא מוכנה. הוא שאל אותה: למה? אז היא אמרה לו שהיא הייתה בבלוק 10 באושוויץ. כל אסיר באושוויץ ידע שאישה או בחורה או נערה או ילדה שהייתה בבלוק 10, ילדים לא יהיו לה. אמרה לו: אני לא מוכנה להתחתן איתך כי אני לא יכולה ללדת ילדים. אמר לה: אני מוכן לחתום לך בכתובה שאני לא רוצה ילדים. בסדר? אמרה "בסדר" והתחתנו ועלו לארץ ישראל וגרו באיזה פרדס במגדיאל, באיזה צריף שמישהו השכיר להם וחיפש לו עבודה, חיפשה לה עבודה, כדי להתקיים, עולים חדשים שעלו מן

התופת. אחרי כמה חודשים היא אומרת לו שהיא לא מרגישה טוב ושהיא לא יודעת מה יש לה ונראה לה שהיא חולה במחלה של גברת גולדשטיין, שגם היא חולה באותה מחלה. אז הם הלכו לרופא והתברר לה שהיא בהיריון. עכשיו, זה לא דבר פשוט, זה בלתי אפשרי. האישה עברה ניתוח עיקור הכי פרימיטיבי שיכול להיות. ואז התברר דבר נורא. פרופ' סמואלס היה יהודי והוא היה מחבל בניתוחים שהוא היה אחראי עליהם כדי לאפשר לאותן נשים יהודיות שעברו תחת ידו בכל זאת להרות בעתיד. ואז התברר לעליזה ברוך שהאיש הכי נורא שהיה בחיים שלה, שמלאך המוות שלה היה בעצם מלאך החיים. הבעיה היא שסמואלס כבר לא היה חי, הוא נרצח על ידי הגרמנים שתפסו שהוא מחבל בניתוחים

שלהם. הילדים שנולדו לעליזה ולעובדיה ברוך הם נס. הם לא נס מחוץ לדרך הטבע, כי אין כאן איזה משהו אחרי שכל התמונה מתבהרת שהוא משהו נסי, כמו רחל אימנו או כמו שרה אימנו שלא היה לה רחם. הנס, כוונתי לומר, בהשתלשלות האירועים, בצירוף המקרים. עכשיו, כשאנחנו כבני אדם נתקלים בצירופי מקרים כאלה, ההסתברות שהאירועים האלה ייפגשו ויהפכו לסיפור הם כל כך רחוקים מן ההסתברות, שאנחנו אומרים "זה נס," "זו השגחה פרטית", "זה מזל." השאלה אם יש דבר כזה. האם מדובר ברצף אירועים אקראי שחבר לעצמו בצורה כלשהי או שיש יד מכוונת לעולם שלנו? יש כמה גישות לסוגיה הזאת. יש את הגישה של האסטרולוגים, האסטרולוגים טוענים שלזמן שבו האדם

נולד נודעת חשיבות עצומה לחיים שלו כי סדר הכוכבים בזמן לידתו קובע את העתיד שלו. עכשיו, זה לא מידע שאפשר לטאטא אותו מתחת לשטיח, כי אם הוא לא נכון אז הוא שטויות, אבל אם הוא נכון אז חייבים לקחת אותו בחשבון. השאלה היא האם האסטרולוגיה היא דבר אמיתי או שטויות? כי אין באמצע. מה דעתכם? אני חושב לכשעצמו זה יכול להיות שטויות, אבל בשילוב עם עוד מרכיבים אולי יש איזושהי משמעות ל... אתה באמת מאמין שהכוכבים הם משפיעים על... אגב, אתה יודע שבתקופת היוונים הפילוסופים היוונים טענו שלכוכבים יש נפש. עד שהם נופלים. -לא, הם לא נופלים. לפי הפילוסופים היוונים הכוכבים הם עשויים מחומר חמישי. אנחנו מורכבים מארבעה יסודות,

אבל הכוכבים הם מחומר חמישי שהוא נצחי. כוכבים לא נופלים, הם נצחיים, ככה האמינו הפילוסופים היוונים ובראשם אריסטו. לכן אני שואל אותך שוב, האם אתה מאמין שהכוכבים האלה, גרמי השמיים האלה, הם אלו שמעצבים את העתיד של האדם? לא. לכשעצמו אסטרולוגיה, לדעתי, היא לא נכונה. -לא נכונה. כי אחרת אנשים שנולדים באותו תאריך ובאותו זמן היו צריכים לקבל את אותו אורח חיים במדויק. נכון, אבל זה תלוי היכן הם נולדו, בשעה שהם נולדו ובסדר הכוכבים באופק שהם נמצאים כשהם נולדו. זה מאוד מאוד ייחודי. -באותו חדר לידה. בוודאי, כמו הדי-אן-איי. שני ילדים נולדים באותו חדר לידה, אפילו מאותה אימא, זה כך וזה כך. אז יש עוד דברים

שמרכיבים את ה... אני לא יודע, לכן אני שואל. מה אתה אומר, ארטיום? לא יודע. אתה ניטרלי. -כן. אתה בעד מזל בתנאי שהוא טוב. ודן? לא מאמין בזה. -לא. פשוט לא רלוונטי. -למה? כי זה לא... אתה יודע, היוונים לא הבינו מה זה כוכב אז הם קראו לזה ככה. לא נשמע לך הגיוני. אנחנו יודעים מהם כוכבים, אנחנו יודעים מהם, ואנחנו חיים על אחד כזה. אני לא רואה שום... -שום קשר. -שום קשר. על פי ההיגיון שמורכב מהנתונים ומהעובדות שגדלת עליהם. על פי... אני לא אומר שאתה לא צודק. -לא, אני לא מרגיש מותקף, אני פשוט אומר... אני פשוט אומר: זה לא רלוונטי לחיים שלי כי אני לא רואה בזה כאיזה משהו קיים. אתה יודע, זה כמו אדם שמעולם לא

חשב או לא הייתה לו אפשרות להאמין באלוהים. זו לא פונקציה אצלו. זו לא פונקציה, אין אצלו פונקציה. כשקורה משהו הוא לא אומר "זה אלוהים" או "זה לא אלוהים," אז כשקורה משהו אני לא אומר "אה, זה המזל שלי", "זה לא המזל שלי." זו לא פונקציה אצלי, לא משהו אצלי שנמצא בראש. זאת אומרת, זה מחוץ לתחום. -בכלל... מחוץ לתחום. אבל לגבי אלוהים זו בעיה, אני אגיד לך למה. הרמתי להנחתה, אתה אומר. -לא, לא. גם אני לא מרגיש מותקף. אני אסביר, על פי היהדות כמובן, יש הגדרה שנקראת "תינוק שנשבה." מה זה "תינוק שנשבה?" בן אדם שחטפו אותו נוכרים, גידלו אותו בין עובדי אלילים, אחרי 120 הוא בא למעלה, שואלים אותו: למה עבדת עבודה זרה?

הוא אומר: למה לא? מה זאת אומרת "למה לא"? אתה יהודי. הוא שואל אותם: מה זה? מה זאת אומרת "מה זה?" אתה בן לעם ישראל שקיבל תורה בהר סיני. כתוב "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי." הוא אומר: מאיפה שאני אדע שאני יהודי בכלל? אי-ידיעת החוק במקרה זה פוטרת מעונש, חוץ מדבר אחד: אם הוא היה אתיאיסט, ישאלו אותו "למה לא האמנת באלוהים"? הוא אומר: מה זאת אומרת? אני גדלתי בין אתאיסטים, מה אתה מדבר? מה, מאיפה שאני אדע על אלוהים? "היית יכול לדעת." חלה עליך חובה להתבונן במציאות ודרכה לשאול את עצמך האם יש אלוהים או לא. וזה בדיוק מה שקרה לאברהם אבינו, אברהם אבינו גדל בסביבה אלילית, אבא שלו היה מייצר אלילים. כלומר,

הוא היה בונה אידיאלים בהזמנה, לפי דרישה. ואברהם אבינו התבונן במציאות ואמר: זה לא נכון. "אז מה כן"? אמר להם: אני לא יודע, אבל זה לא אמיתי. אנשים חושבים שאברהם אבינו הגיע למסקנה שיש בורא לעולם. זה לא נכון. הוא לא הגיע. המסקנה שאברהם אבינו הגיע בחקירה הפילוסופית שלו, בתוך הסביבה האלילית שבה הוא גדל זה: "אפשר לבירה זו בלא מנהיג"? כלומר, הייתכן שאין מישהו שמנהל את המערכת? אבל מיהו, הוא לא ידע עד שהציץ עליו בעל הבירה. כלומר, יש מחויבות גם אינטלקטואלית וגם מוסרית להתבונן במציאות ולחפש. לכן כשאתה אומר "שמע, זה מחוץ לתחום", אני מסכים. הסביבה הטבעית שלו היא מחוץ לתחום שם. אבל חובה על האדם בתור יצור

חושב ובוגר להתבונן. לגבי אסטרולוגיה אותו דבר. אני מסכים איתך שזה לא נשמע הגיוני, זה לא נשמע הגיוני בחברה שבה אנחנו חיים ובתרבות שבה אנחנו חיים, וההיגיון שלנו הוא פועל יוצא של כל הנתונים התרבותיים והלימודיים שאספנו במהלך החיים. מזה נבנה ההיגיון. אני לא אומר שאתה לא צודק, אני לא אומר שדעתך על אסטרולוגיה מוטעית. -אני מבין את מה שאתה מנסה להגיד. אבל אני אומר מאיפה אנחנו יכולים להיות כל כך בטוחים שזה לא נכון? א', אני לא בטוח בשום דבר אף פעם. זו התקדמות. אבל הלוואי שכולם היו חושבים כמוני ככה. זה גם נכון. מה שמעניין זה שהרמב"ם התייחס לשאלה הזאת. רבנו משה בן מימון, חי לפני כ-900 שנה, והוא קיבל מכתב

מחכמי מונפלייה ליד מרסיי והם שאלו אותו מה דעת היהדות לגבי האסטרולוגיה. עכשיו, מה הבעיה לאדם מאמין עם אסטרולוגיה? שלילת הבחירה החופשית. דבר ראשון, נכון. כלומר, א', אם חיי האדם מוכתבים מראש אז אין לו בחירה. הענקת כוח... -לעבודה זרה כביכול. למשהו שהוא לא הקב"ה. הכוכבים מחליטים. זאת אומרת, יש כאן שתי בעיות, איך מתמודדים איתן? עכשיו, למה הם שאלו אותו את השאלה הזאת? הרי לכאורה ברור שאין בזה כלום, שזו עבודת אלילים, שזה שאריות עבודת האלילים או כפי שכותב הרמב"ם באיגרת: "עיקר עבודת האלילים". כלומר, המקור. אז למה הם בכל אופן שאלו? הרמב"ם כותב גם את זה באיגרת, הוא אומר שיש מקומות בתלמוד שמהם עולה לכאורה

שיש דבר כזה. למשל, אמר רבא, רבא היה מגדולי האמוראים, רבא אומר שהדברים הכי חשובים בחיים, הכי חשובים, תלויים במזל. "אמר רבא: חיי, בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא, "אלא במזלא תליא מילתא." אגב, במשפט הזה אפשר לבטל את כל העיסוק בשאלת משמעות הסבל בחיים: "למה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"? "למה דברים רעים קורים לאנשים טובים"? מה התשובה של רבא? ככה. לפי ההבנה הפשוטה של דברי רבא, אין כל משמעות לחיים בעולם הזה לגבי השאלה אם אתה מקיים מצוות או לא. לאו בזכותה תליא מילתא. בנים - המשכיות, חיי - בריאות, אריכות ימים, ומזוני - שזה פרנסה. בריאות, פרנסה וילדים זה לא קשור לזכויות שלך. אתה יכול להיות צדיק גדול,

גמור, ועדיין ללא ממון, ללא ילדים וללא בריאות. אז מה אתה שואל, למה צדיק ורע לו? נולד ביום לא טוב. נולד ביום לא טוב. אז אם תשאלו אותי, הרי כתוב, אני אשיב לכם. כלומר, כשחכמי מונפלייה שואלים את הרמב"ם בדבר האסטרולוגיה, הרי אסטרולוגיה היא מושג מאוד רחב, קוראים לזה "גזרת הכוכבים," כלומר שחיי האדם נגזרים על ידי הכוכבים. נקבע מה יהיה איתו. לא הורוסקופ, תחזית, אתה... השבוע אתה צריך לשמור על עצמך כי הבריאות השבוע זה לא כל כך... יכול להיות שיקרה, יכול להיות שלא. מדובר כאן על משהו מוחלט. הייתכן כדבר הזה או לא? מה שמעניין זה שכשהרמב"ם משיב להם הוא נותן בידינו כלי שקשור לא רק לאסטרולוגיה, שקשור לכל

התוכניות שאנחנו מדברים עליהן כאן וקשור לכל ההסתכלות שלנו על כל דבר שאנחנו פוגשים במהלך החיים שלנו כיצד להתייחס אליו. הרמב"ם מלמד את חכמי מונפלייה מהם הקריטריונים לקבלת נתונים. אנחנו קולטים כל הזמן נתונים, כל הזמן. איך אנחנו יכולים לסנן מה נכון, מה לא נכון? מה אמת המידה? היגיון. -היגיון? ההיגיון על מה בנוי? על האדם הסביר. על ההתנסות של האדם. חינוך. -חינוך. זאת אומרת, ההיגיון של הסעודי וההיגיון של המצרי וההיגיון של החבשי... שונה. -הם הגיונות שונים. -נכון. אז ההיגיון שלי הוא סובייקטיבי. -בהחלט. ואני רוצה להיות אובייקטיבי כדי לדעת מה נכון ומה לא. לא יכול להיות אובייקטיבי. -לא יכול. אי אפשר. -אין

דבר כזה. כל אדם מגיע עם המטען שלו. ואי אפשר. -אי אפשר. ואיך יכול להיות ששני אנשים מגיעים עם מטענים שונים ומסכימים על אמת מסוימת? סבלנות. -סבלנות. הרמב"ם מונה שלושה ערוצים שבהם האדם צריך להעביר את המידע שהוא קולט מהעולם. השכל, החושים והקבלה. או במילים אחרות, הנבואה. בוא נדבר קודם כול על השכל, כל דבר שאתה פוגש, כל נתון שאתה פוגש תעבד אותו בשכל שלך. אם אומרים לך שאחד ועוד אחד ועוד אחד שווה אחד, סימן שהוא נוצרי. זה סותר את השכל. אתה צריך לבדוק כל נתון שאתה מאמת וחי על פיו, על פי אילו קריטריונים קבעת שזה נכון: או על פי החושים, "ראיתי," "שמעתי," או על פי השכל או על פי הקבלה. מה זו קבלה? נבואה.

עכשיו, אנחנו היום חיים בדור שאין בו נבואה, אבל אם הייתה נבואה בימינו, אם אני הייתי נביא, האם הנבואה היא ערוץ שאני אמור לקבל על פיו החלטות, כן או לא? נבואה נשמע לא סביר. -לא סביר. למה לא סביר? כי שכל וחושים נשמע הרבה יותר הגיוני. ומה זו נבואה? לפי מה שאתה אומר, הקבלה. לא, לא, אם אתה נביא. נביא נשמע משהו קוסמי. מה זה? משהו שהוא לא ריאלי. לא ריאלי. ואם אתה תהיה נביא? אני רוצה לספר לך קצת על הנבואה, בסדר, דודו? הרמב"ם ב"מורה נבוכים," בחלק ג,' בפרק כ"ד כמדומני, מדבר על סוגיית הניסיונות. ניסיונות שאלוהים מנסה את בני האדם, הוא שואל למה הוא מנסה אותם וכו.' שמה הוא מדבר על עקידת יצחק. מה הייתה המטרה

שבגללה האלוה ניסה את אברהם בניסיון העקידה? לשם מה? -לבדוק נאמנות? הוא יודע אם הוא נאמן או לא. לתת לאברהם להוכיח את הנאמנות שלו? -בשביל מה? בשביל להראות לו תוכניות. -בשביל להראות ליצחק. למה להראות ליצחק? הרי גם יצחק היה בניסיון. -נכון. להראות ליצחק. -שמה? שאבא שלו מוכן ללכת כל כך רחוק בשביל האמונה שלו. מאוד מתקרב לרמב"ם. הרמב"ם אומר שני דברים: א', להראות עד היכן מגיעה אהבת השם, שזה פחות או יותר מה שאתה אמרת. אתה אומר אהבה או הרמב"ם אומר אהבה? הרמב"ם אומר אהבה. והדבר השני זה ללמד את העולם, את האנושות, עד כמה הנבואה ודאית אצל הנביא. שזה לא קוסמי. -גם סובייקטיבי. סובייקטיבי מאוד, אבל אם אדם שנאמר

לו שזה הבן ימשיך אותו ושהוא מבקש שמישהו ימשיך אותו. הוא מבקש. "הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אותי." ואלוהים מבטיח לו: "כי ביצחק ייקרא לך זרע." זאת אומרת, יש כאן בן אדם שמבקש, משווע לבן, לוולד, שמישהו ימשיך אותו כי הוא הרי... הוא לא היה אדם פרטי. הוא היה מנהיג שעשה מהפך בדור שלו בעניין האמונה. אני חושב שכל אדם שמבצע מהפכים רוצה שהמהפכות שלו ימשיכו. אז הוא רוצה שהמהפכה תמשיך, הוא רוצה בן גם בתור אבא וגם בתור מנהיג. ואלוהים מבטיח לו שזה זה, ואז הוא הולך לשחוט אותו. למה הוא הולך לשחוט אותו? כי אלוהים אמר לו. אולי הוא טועה? אולי... אולי היה מעונן? אולי לא הייתה קליטה? אומר הרמב"ם: הנכונות של

אברהם לעקוד את העתיד שלו, את האהבה שלו, את האבהות שלו, מלמדת על הוודאות של הנבואה שנקלטת אצל הנביא. בוא ניקח את זה למקום שלנו, למה נתונים שאתה קולט בחושים הם ודאיים אצלך? הרי אתה יודע שאפשר לרמות את החושים. למה זה ודאי אצלך? כי אלה הקולטנים שיש לי ועל סמך ניסיון עבר. כשאני רואה משהו כנראה שהוא קרה. אתה בטוח? על סמך ניסיון עבר. -אני אשאל אותך שאלה, תאר לעצמך שאתה שוכב בחדר ואתה פתאום רואה מישהו. פתאום הוא נעלם ואז אתה אומר לי: אהרון, תגיד, אתה ראית פה מישהו? אני אומר לך "לא." מה קורה לך באותו רגע? אתה מתחיל לדאוג, נכון? למה אתה מתחיל לדאוג? כי אתה מבין שמדובר בראייה סובייקטיבית. אתה יודע למה

אנחנו סומכים על החושים? כי כשאתה רואה דרך החושים ואני רואה דרך החושים, יש לנו תקשורת לוודא שראינו את אותו דבר. בגדול. נכון? נבואה היא משהו שזה עניין אישי, אף אחד לא רואה, אף אחד לא שומע, רק אתה. איבריו מתפוקקים והוא מקבל נבואה. אבל זה לא נכון. כשנביא מקבל נבואה כל הנביאים שומעים את הנבואה שהוא קיבל. זה חוש נוסף. הוא אומנם לא מולד אבל כל אחד יכול לרכוש אותו. יש מחלוקת בין הרמב"ם לרבי יהודה הלוי האם כל אדם בעולם יכול להיות נביא או רק יהודים? לפי רבי יהודה הלוי זה רק יהודים. אבל לפי הרמב"ם כל אדם. זאת אומרת, יש כאן יכולת לרכוש חוש נוסף. זה קשור במאמץ, זה קשור בסדרי עדיפויות בחיים שלך, אבל כשאתה

בתור נביא תקבל נבואה, אם גם אני נביא אני אדע שקיבלת נבואה ואני אדע מהי. אז למה הנבואה היא פחות חזקה מאשר החושים? חז"ל מלמדים אותנו שהנבואה היא לקבל נתונים, בדיוק כמו שאתה מקבל מהעיניים אל המוח, אבל ישר אל המוח. מה זה משנה איך המידע הגיע? דרך אלקטרודות או דרך העיניים? לכן הרמב"ם אומר שיש שלושה ערוצים שבהם האדם צריך לבדוק את המידע שהוא קולט. יש לזה הוכחות שכליות, מופתים שכליים, לוגיקה - אתה יכול לקבל. קלטת בחושים - אתה יכול לקבל, זה הגיע בנבואה - אתה יכול לקבל. עכשיו, השאלה היא מה עושים כשאין נבואה? אבל אם נוכל להוכיח שהמידע הזה מגיע מן הנביאים זה לא משנה שאני לא נביא כיוון שהמידע הגיע מן הערוץ

של הנבואה, הוא ודאי אצלי בדיוק כמו החושים. אתה בתור שופט, מגיע אצלך נאשם שמואשם בשוד מזוין של סניף דואר בבאר שבע. אתה היית שם, אדוני השופט? היית או לא? -לא. -לא. אז איך אתה מאשים אותו? על סמך עדים שראו, על סמך מצלמות אבטחה. -העדים ראו ואתה רואה את העדים. אבל אתה לא ראית. אז איך אתה בטוח שמה שהעדים אומרים שהם ראו זה נכון? עכשיו, זה לא פה איזה משהו פילוסופי, הוא הולך להיכנס עשר שנים בפנים. זה על המצפון שלך. איך אתה לוקח אחריות כזאת? איך אתה מכניס אדם 25 שנה לבית סוהר? מה, אתה לא יודע שהיו משפטים חוזרים? אתה לא יודע שנמצא שבעצם הרוצח הוא מישהו אחר? איך אתה לוקח את זה על המצפון שלך? הכול יכול

להיות, אבל במהלך המשפט מנסים למצוא את כל הראיות כדי להגיע לחקר האמת. -יפה. כלומר, אנחנו מאמתים את הנתונים שהעדים מספרים שהם ראו למרות שאנחנו לא ראינו. אותו דבר אנחנו עושים לנבואה. אם הנבואה היא כמו לראות, רק שאני רואה ולא נביא, אני בודק האם העד שמביא אליי את הנבואה עומד במבחן המשפטי. אם הוא עומד במבחן המשפטי, מה זה משנה אם אני נביא או הוא קיבל מהנביא? זה מה שהרמב"ם אומר. הרמב"ם קורא לנבואה "קבלה," למה? כי היום אין נבואה וגם לא היה בתקופת הרמב"ם. אז למה נקבל את מה שמישהו מספר? נעביר אותו מבחן משפטי, אבל המקור שלו צריך להיות מקור ברור, ואחד מהמקורות הברורים לפי הרמב"ם זה נבואה. לכן צריך לבחון

את האסטרולוגיה דרך שלושת הערוצים האלה: דרך המופת השכלי, דרך החושים ודרך הנבואה. אומר הרמב"ם: על פי אף אחד משלושת היסודות האלה האסטרולוגיה לא נכונה. לא מבחינה מדעית, לא מבחינה חושית וגם לא מבחינה יהודית. היו כמה גישות בעולם העתיק עד ימינו לגבי הקשר של השמיים והארץ. הייתה הגישה של הפילוסופים היוונים. מכירים אותה? הפילוסופים היוונים טענו שיש סיבה ראשונה. כלומר, אלוה יש. והעולם גם הוא קיים ושניהם תמיד היו. זאת אומרת, אם תשאל את המורה באתונה לפני 2,500 שנה "ממתי קיים העולם"? אז הוא אומר לך "מתמיד." עכשיו, על פי תפיסת אריסטו, שהעולם הוא קדמון, זה לא שהחומר תמיד היה, זה שהעולם שאנחנו מכירים כמו

שהוא, עם הצמחים והפרחים והחיות ובני... הוא תמיד היה ככה. זה נכון? מה לא? כן או לא? אתה אומר לי "לא יודע." לא הייתי שם. -לא היית שם. האם העולם שלנו על פי המדע בן ימינו הוא עולם מתפתח או סטטי? מתפתח. אז אם העולם מתפתח, אפשר שהוא תמיד היה אותו דבר? -לא. לכן התפיסה של אריסטו קרסה. כי היום המציאות מלמדת שהעולם הוא מתפתח. יכול להיות שהחומר תמיד היה, יכול להיות שהוא הופך לאנרגיה והופך לחומר, הכול יכול להיות, אבל עולם כמו שהוא עכשיו שתמיד היה, אין דבר כזה. מה לגבי מה שקורה אצלנו? אומרים הפילוסופים היוונים, או יותר נכון הפרשנים של הפילוסופים היוונים וגם חלק מהפילוסופים היוונים: האלוה מסיים את העבודה

שלו בגלגל הירח, הוא לא מתעניין בנו. כלומר, אין חיבור בין השמיים והארץ. אם אין חיבור בין השמיים והארץ, מי משגיח עלינו? תשובה: ההשגחה הפרטית על פי אריסטו היא על הגלגלים אבל לא על העולם שלנו. למה? כי העולם שלנו יש בו שינויים, הוא לא נצחי והכוכבים הם תמיד היו והם תמיד יהיו, הם נצחיים, לכן האלוה הנצחי משגיח רק על הנצחי. הוא לא משגיח השגחה פרטית על בני אדם. האם הוא בכל זאת משגיח? התשובה היא כן. יש השגחה מינית, כללית. כלומר, על מין הפרות אלוהים משגיח, לא על פרה... על הפרה דנה. זה לא מעניין אותו. הוא משגיח שמין הפרות יהיה בעולם, שמין האדם יהיה בעולם, אבל איזה בן אדם? זה נתון למקרה. זו הגישה של

הפילוסופים היוונים. הגישה של האסטרולוגים האליליים הייתה שונה. לא רק שיש קשר בין השמיים והארץ, השמיים קובעים את הארץ ואין לאדם היכולת להשפיע על הקביעה הזאת. זאת אומרת, יש כאן שתי קביעות הפוכות. זה מוחלט. "הגזרה הקדומה", כפי שהמוסלמים הקדמונים טענו, הכול "מכתוב" (כתוב,) זה לא משנה מה תעשה. אגב, אם אין לאדם בחירה זה מעורר הרבה מאוד שאלות על שכר ועונש ועל הרבה דברים אחרים, המוסלמים מתמודדים עם זה בדרכם. אז אני מאוד מודה לכם שהשתתפתם איתי. אנחנו עוד לא סיימנו את הסוגיה, זה רק פרק א.' בעזרת השם יהיה גם פרק ב.' אבל בכל אופן, תודה על השתתפותכם כאן יחד איתי באולפן בתוכנית הזאת. וגם לכם, צופים יקרים, אני מאוד מקווה שנהניתם וניפגש, בעזרת השם, בתוכניות נוספות.