במטבח של עדן | סלט חמוץ מתוק, טארטלט במילוי פרגיות וכבדי עוף מלוח וטראפלס שוקולד | טלי מימון פרק 33

שלום שלום, ברוכים הבאים למטבח של עדן, התוכנית שבה אתן מקבלות גם מתכונים קלים, לפעמים אולי לא, אבל משתדלים, וגם פרשות השבוע. פרשת השבוע שלנו להשבוע היא תזריע מצורע, והבאתי את טלי מימון לבשל איתי שוב כאן במטבח. מה נשמע? מצוין, תודה רבה. מה שלומך? -מעולה, כיף שבאת לבשל איתי. -תודה רבה. בואו נתחיל. טלי, איזה כיף שבאת לבשל איתי. -תודה רבה. -ממש ממש שמחה. אז אני רואה פה כבר את האוכל. מה נבשל היום? היום נכין טארטלט מלוח במילוי פרגיות וכבדי עוף, מוקפץ ככה, קליל וטעים. ליד זה אנחנו נעשה סלט כרוב חמוץ מתוק. מעניין מאוד. -הופה, הופה. ולקינוח נעשה טראפלס שוקולד. -אויש, נשמע מושלם. יאללה, בואי נתחיל.

-בואי נתחיל. אז אנחנו מתחילות בטיגון של בצל. -אוקיי. שמן. -את צריכה שמן? -נכון. למרות שאני אוהבת קודם כול לתת חום, לתת חום למחבת, ואז אחר כך להוסיף את הבצל ורק אחר כך את השמן. -אה, וואו. למה? זה נותן לי אפקט אחר, הוא יותר מקרמל אותו טוב. -מדהים. כן. ככה, שתהיה לנו מתיקות עדינה. אוקיי. מצוין. אנחנו כבר שומעים את זה מתפצפץ. -מתפצפץ, כן. אנחנו נוסיף תכף, מתי שאנחנו נראה שמתחיל קצת להתרכך, אנחנו נוסיף את השמן, ואז מייד נוסיף את כל הרכיבים. זה הפרגיות וזה הכבד. -נכון. הכבד כמובן כבר צלוי מראש. -בוודאי. אני אוסיף את השמן. טוב, הבאנו את הבצל לריכוך עדין. אני לא ממש נותנת לו טיגון עמוק, כי אני רוצה

עוד להמשיך לטגן את הפרגיות. אז כדי שייטגנו ביחד, אני מוסיפה את זה ממש רק כשזה מתרכך. נגביה את האש. נערבב טוב כל הזמן, שלא יישרף, שלא יידבק. טוב, אז אנחנו לא רוצים שהפרגיות יאבדו מהעסיסיות שלהן, אז אנחנו לא נבשל אותן יותר מדי. נוסיף את הכבדים, שהם חתוכים גס. נגביה טיפונת, ונוסיף את התיבול. בא לך להוסיף? מלח, פלפל, חוויאג'... -בטח. מעולה. מספיק או עוד? -כן, שימי, שימי. מלוח זה טעים. את חושבת? -לגמרי. -איזה קטעים. מצוין. אני בינתיים אקצוץ את הפטרוזיליה. רוצה שזה יהיה ממש זה? זהו, מספיק עם ה... זהו. אז מה את מלמדת את הנשים שבאות אלייך לסדנאות? אז ככה, אני מלמדת אפייה, עוגות מעוצבות, קינוחי בוטיק.

כל הגלסאז'ים וזה, כן... -מה, כל ה... בצק סוכר? -לא, בלי בצק סוכר, בלי. בלי? אה, זה כאילו רמה נמוכה? -הכול זילופים, הכול כאילו... קצפות ו... -וואה וואה. -כן, קצת יותר טעים, לדעתי. איכ, בצק סוכר זה הדבר הכי דוחה שיש. -כן. יש? -תגידי את, אני לא יודעת איך זה אמור להיות. -יופי, מהמם. נוסיף לו את הירק. את הירק אני שמה בסוף, כי אני לא רוצה שהוא יקבל צבע כהה, ואני כן רוצה שיטעמו אותו, אז ממש טיפונת. וזהו, מגישים את זה. -מה? כן. -די. -סיימנו. וואו. -הקפצנו את הכול, וזהו. אז את זה אנחנו כבר אפינו. בעצם זה מגיע מוכן ככה. -נכון. אנחנו הכנסנו את זה קצת לתנור. -נכון, לקבל השחמה. ריססנו על זה קצת שמן, כדי

שיקבל השחמה יפה, שזופה, ולהעביר את זה לפה. אני סוגרת את האש? -כן. וואלה. -מצוין. סיימנו מנה. -בוא'נה, את, יש לך מנות... מתוקתקות. תשמעי, חייבים לתקתק במטבח, אין זמן, וצריכים גם כן שתהיה פרזנטציה יפה וזה ייראה כזה מיליון דולר, והנה, עשינו את זה. מעולה. -וואו. טוב, אז אנחנו נמלא פה את כל מה שיש לנו, ואז נעבור למנה הבאה, שהיא... סלט כרוב חמוץ מתוק. -יאללה. עכשיו, תקשיבי, זה סלט שאסור לגלות את המתכון שלו... -למה? -לפני שאוכלים אותו. אה, אוקיי. -אוקיי? קודם כול, שיאכלו ויטעמו וייהנו ויתפנקו, ואחר כך את מגלה מה זה. -אוקיי. למה, מה יש בזה? -למה? יש לנו חומץ, יש לנו קטשופ, יש חרדל. רק כשאני אומרת

"קטשופ", אנשים אומרים: "מה? מי? למה? כמה?" כן. -אז לא מגלים, וקודם כול מכינים. -אוקיי. אז תביאי לי קערה גדולה. -הנה. בגדול, סלט כרוב, כרוב סגול, עם שלל ירקות צבעוניים, פלפלים וגמבות צבעוניים, כדי שיהיה מעניין וצבעוני וטעים. פקאן סיני, מאוד מאוד מוסיף. לא לוותר. -מסוכר? -מסוכר. לא לוותר עליו. יש לנו שום, חרדל, סוכר, קטשופ וחומץ. -מדהים. חצי כוס חומץ. נשים רבע כוס, בסדר? נו. מאמי, אני לא אוכלת את זה, את יכולה לשים מה שאת רוצה. -אה, כן? זה סוכר, אני לא אוכלת סוכר. -כן, טוב. יש לנו שום, יש לנו כפית חרדל. יש לנו סוכר. ויש לנו קטשופ. אמרתי לך, לא מגלים, לא מגלים. -לא מגלים, לא מגלים. אני איתך,

זורמת. -נערבבה הכול. מערבבים את הכול. שתיים, שלוש. אנחנו נשים את הפלפלים ביחד עם... את יודעת שכשמערבבים עם הידיים זה יותר טעים? -ברור. חייבים. -כן. מלח. מלח. שימי, שימי, את יודעת שאני אוהבת. -נכון. -זהו. ונוסיף את הרוטב. טה-דם. -מאיפה הבאת את המתכון הזה? יואו, אני אגלה לך. היינו אצל חברים מזמן, מזמן, מזמן, והייתי בשוק מה... מהסלט הזה, איזה טעים. מצוין, תודה. ואז היא גילתה לי את המתכון. אמרתי, וואלה, באמת צריך לגלות את זה רק בסוף. וזהו. -איזה קטעים. הסלט יפה, צבעוני וטעים. -יואו, הוא נראה מדהים. -כן. טיל. -הוא נראה מהמם בהגשה. אגב, את המרינדה שמים ממש לפני ההגשה. שזה לא... -בדיוק, שזה לא יעשה

את זה "מושי", בדיוק. זהו. -יפה מאוד, זה הסלט שלנו, ועכשיו אנחנו הולכות להכין את הקינוח. -יש. יהה... טלי, יאללה, קינוח, הזמן האהוב עליי. מה עושים? טראפלס שוקולד, שאפשר לעשות אותו חלבי, אפשר לעשות אותו פרווה. אנחנו נכין אותו פרווה, לשבת. שמנת, נס קפה. -זו שמנת צמחית? -שמנת צמחית. נס קפה קצת, להדגיש טעם. שוקולד וזהו. יאללה. -אנחנו נפדר את זה בקצת קקאו, וזהו. מה לעשות? -אז ככה, אנחנו מתחילים בהמסה של השוקולד בבן מארי, עם מים על הסיר. -יש לי ילדה שקוראים לה תמרי, אז כשאני אומרת לה "תמרי"... היא אוהבת מאוד לאפות וזה וזה. אז אני אומרת לה: "טוב, תעשי את הבן מארי". אז היא אומרת: "אני עושה תמרי". היא

בכיתה ג'. "אני הולכת לעשות תמרי". איזה פיצית. -היא באמת פיצית. אז אנחנו צריכים פה מים חמים. צריך לדאוג, בבן מארי, שהקערה תהיה יותר גדולה מהסיר כדי שלא ייכנסו בפנים אדים. -נכון. שוקולד ומים לא עובד ביחד. -אבל את שמת זכוכית. יואו, לא חשבתי על זה אף פעם, תמיד אני שמה סיר על סיר. לא, זכוכית. זה גם מצטלם יותר יפה. -לא, זה ברור, אבל כאילו, מבחינה פרקטית. את השמנת אני מרתיחה בסיר בנפרד. טוב, אז בזמן שאנחנו נחכה לזה, אני אספר לך שפרשת השבוע שלנו היא באמת פרשה שכל כך מדברת עלינו היום, על כל הנגעים ועל כל הדברים שקרו לאנשים שדיברו לשון הרע. והיום, בזמנים שלנו, אנחנו לא כל כך מבינים מה העניין בלשון הרע.

למה? כי אין לנו נגעים. אנחנו חושבים שאין לנו נגעים. יש לנו נגעים. הנגעים היום הם נגעים בנפש, ואומנם הם לא פיזיים כמו פעם, שאנשים היו רואים, היו מדברים לשון הרע, טראח, כל הגוף שלהם היה יוצא, ואז הם היו צריכים לצאת מהמחנה ומה לא. היום לשון הרע נהיה משהו שהוא כבר בהסתר, ואז אנשים אומרים: "בסדר, מה הביג דיל?" ולא מבינים כמה זה כן נורא. בזמן הזה שאנחנו ככה לקראת חג השבועות, אנחנו כבר צריכים להתחיל ולהתכונן. בשביל לקבל את התורה, אנחנו צריכים להיות נקיים, אנחנו צריכים להיות יותר מזוככים, יותר לעשות עבודת המידות, ולשון הרע זה הכי הכי בסיס שיכול להיות בשביל שנזכה לקבל את התורה באיזושהי מוכנות מסוימת,

והאדמו"ר הזקן דיבר על זה המון ואמר כמה צריך להתכונן וכמה צריך לדעת שכשבן אדם מדבר לשון הרע הוא בעצם סוגר את החיבור שלו עם הקב"ה. -נכון. אנחנו רוצים לתקן את הדבר הזה, אז יש לנו עכשיו עוד כמה שבועות, האדמו"ר הזקן באמת חידד את זה שכל פרשה, צריך לחיות אותה עם הזמן. לחיות אותה עם הזמן, אז אם זו הפרשה שיש עכשיו, זה הזמן שצריך להתעסק עם הדבר הזה. זאת אומרת, אם אלה הפרשות שלנו, צריך להתעסק עם לשון הרע. אז נכון, אז היו להם נגעים, לנו אין את הנגעים, צריך לראות, אל"ף, שזה לא יעשה לנו נגעים בנפש, וגם צריך לראות שזה... שאנחנו חיות עם הפרשה, חיות עם הזמן וחיות עם הדבר הנכון. בעזרת השם. לשון הרע זה באמת דבר

כזה קשה, וכל כך מהר... וכל דבר נראה כל כך קל, שאפשר לדבר ולהגיב בלי סוף. -נכון, נכון. כי יש לנו כל כך הרבה אפשרויות להגיב ומקומות להגיב, שאנחנו באמת צריכים להיזהר, כי נכשלים בזה ממש המון. ממש, ממש, ממש. באמת, זה הדבר שאני הכי חושבת שצריך... וגם את זה שצריך לחיות עם הפרשות, אני אוהבת את זה, תמיד לחפש איפה הפרשה מדברת אליי היום, בחיים שלי, ברגע הזה, מה אני צריכה ללמוד, ותמיד כשאני מגיעה לפרשה הזאת, ומדברים על כל העניין של לשון הרע, ישר אני מתחילה כזה... "יואו, כמה עבודה עוד יש לי", אבל לכולנו יש עבודה. -לכולנו יש עבודה. -בעזרת השם, שנזכה לעשות את העבודה הזאת כמו שצריך. -אמן ואמן. אז... -את לא

מוסיפה לזה שמן? -לא. כלום. -תכף זה יימס לו. את השמנת הרותחת. אה, נכון. -הרתחנו אותה. -למה בעצם את מרתיחה אותה? כי אז, אם השוקולד הוא חם והשמנת קרה יכולים להיווצר גושים. אז אנחנו רוצים להגיע ל... בואי נגיד... -הרמוניה. כן, הרמוניה. השוואת טמפרטורה כזה, אבל... את רואה איזה יופי? -יואו, איך יש לך סבלנות לכל ה... וואי, איך אני אוהבת, יואו, אימא'לה, את לא מבינה כמה. -איך אני לא. תמיד כשמתחילים לדבר איתי מידות וזה, ותמדדי ו... וואי, זהו, איבדו אותי, ביי. -לא. לא כל דבר צריך למדוד, יש דברים שכן, אבל... אבל דווקא באפייה צריך להיות מאוד מדויקים. בדרך כלל, בכל המתכונים, יש שם 321, 400... עכשיו, זה לא

בדיוק. -מעצבנים. -לא, זה לא בדיוק בגלל שזה ככה, פשוט לקחו מתכון ענק שמשתמשים בקונדיטוריה, במסות ענקיות, ומחלקים את זה, אז יוצא להם שאריות, אבל בגדול, בואי. לא... לא נלך לרב על כמה גרמים. הכול טוב. יפה. גישה טובה. -כן. מגיעות אלייך לסדנאות בנות שלא יודעות להכין כלום במטבח, באפייה? כן. מגיעות אליי בנות ש... -תיזהרי, זה לוהט, זה לוהט. זה סיר בעייתי, אני מכירה אותו. שמה, שהן לא יודעות בכלל? -שהן לא יודעות בכלל, ו... היופי... היופי, שאני משתדלת מאוד להקליל את כל הסדנאות שלי. -שלא ייבהלו. כן, שיהיה כזה נעים וחביב, ולא יפחדו, לא משמרים, לא מבצקים, לא מקצפות, לא מערבובים. נו, מצוין. אין לך מיקרוגל.

-מה פתאום. -אוקיי. בגדול, אפשר לעשות את זה במיקרוגל. בגדול, אפשר גם להכניס אוכל למיקרוגל, ולגלות מה הוא עושה. את רוצה שאני אספר לך על מחקר שעשו? -נו. בואי, אני אספר לך. לקחו מאה כלבים, וחיממו להם במשך כמה... לא זוכרת כמה זמן, אוכל במיקרוגל. את יודעת מה קרה למאה הכלבים האלה? -מה? הם מתו. -ווי. כן, אז בהצלחה לכל מי שרוצה לאכול במיקרוגל. -השם ישמור. זה ניסוי מדעי, זה לא... -מה את אומרת? -כן. זה דבר נוראי, מיקרוגל, נוראי, נוראי. -אני משתמשת בזה המון, את יודעת? חבל, תשחררי אותו. יש תנורים עם אדים. זה עושה אותו דבר. טוב, אנחנו רק נחכה שלא יהיו כאן גושים. נוסיף את הנס קפה, לתת לו ככה ארומה טעימה.

הכול? את כל זה? -כן, זה כפית. זה... זה לא... -זה לא, זה לא כפית. זה כף. חשבתי שזה כבר הגיע מדוד, אבל לא. ואנחנו נשפוך את כל התערובת... -לפה. -היפה הזאת. כן. יש לך לקקן? -כן, בטח. -כן, יש לך לקקן. יש פה הכול... -מהמם. -גברת, טלי, אנחנו פה רציניים. -ממש. יופי. אנחנו פה סיימנו. פשש. -אנחנו נכבה. איזה קל? -מה זה קל... אבל חכי, לא הבנתי, זה הסוף? זהו, שופכים את זה לפה, מכניסים למקרר או למקפיא. -אה, הקקאו זה רק מלמעלה. כן, וזהו. סיימנו את ה... -מדהים. את הקינוח. -טוב, אז אנחנו... -אה, קודם נשפוך לפה. אגב, אפשר גם לשים את זה בתבניות שקעים קטנות, כל מיני צורות וכל מיני כאלו. -אה ואז להוציא. סיליקון,

ואז להוציא. -מקסים. אז אפשר גם לקחת כזה, להזליף דברים בפנים. או... הרחקת לכת. למה? זה הילדים, הילדים. -כל הכבוד, נכון. נכון, נכון. -הם אוהבים. את שמה להם בתוך הצנתר ואת אומרת "בהצלחה, ביי", והם מתחילים... -נכון. ואז בסוף את מגיעה, וזה על כל הפרצוף שלהם ועל כל הפה שלהם ועל כל ה... מטבח, ואת אומרת: "למה הייתי אימא טובה, למה?" למה... נשפוך. יפה מאוד, אז את כל זה אנחנו מכניסים למקפיא. -למקפיא. אוקיי, יאללה. טוב, אז אנחנו נכניס את זה למקפיא. -לפני שמכניסים את זה למקפיא, מכסים אותו עם ניילון נצמד, או ניילון, שקית סנדוויץ' רגילה, וממש לכסות אותו עליו, כדי שלא יצאו עליו אדים ואז זה יהיה כזה...

"מושי". -כן. -אה, יפה. טוב לדעת. -אז בואי, נשים פה... ראיתי שיש לך פה שקיות סנדוויץ'. -בטח, יש הכול. סליחה. -למה? בכיף. אנחנו נניח את זה על זה... מדהים. -ושוטי ספינתי. יאי. טוב, אז אנחנו נכניס את זה למקפיא ונתחיל לצלחת את כל היופי. -יאללה. -יאללה. טוב, אז אנחנו עכשיו בקינוח. אפשר להוציא את זה? בהחלט. -וואי, זה קפא יפה יפה. את רוצה סכין מצ'טה או סכין... נראה לי... כן, זה מתאים. -מה שתרצי. של ילדים. נחתוך את זה קוביות. וואי, איך זה נראה טוב. מקווה שמצלמים את זה יפה ככה. מצלמים מפה. -ככה? מהמם. ואפשר להכניס את זה, אמרנו, לתבניות שקעים, ואז לא צריך לעשות את כל החיתוכים האלה. באמת, זו עבודה נורא

קשה. -כן. תשמעי... -קצת חתכנו. לא נעים... -אחרי שלקח שלוש דקות להכין את הקינוח, באמת, בואו גם את שלוש הדקות האלה נחסוך. מה שאפשר לחסוך, חוסכים, עדן. -אני בעד, אני בעד. אז אני אביא צלחת, שנניח... -כן, צלחת יפה. ויש לנו פה קקאו ויש לנו גם מסננת קטנה. את רוצה משהו עוד יותר קל? -נו? לוקחים את זה ועושים עיגולים ושמים את זה ככה. יואו, יואו, יואו. אוהו... טוב, איך אומרים? הראשון תמיד... זה... כן, יוצא מעוך. -כן. אה, את יודעת מה? תביאי לי את הזה... -מה? את זה? -כן. להגיע מלמטה. יופי, נראה יותר טוב. הם יכולים להיות גם בערימה, לא חייבים... -תכלס. -כן. ככה, מעל? אוקיי. כן. -יאללה. זהו? נשים קקאו? כן.

טוב, אז עכשיו אנחנו נפזר מעל זה קצת אבקת קקאו. וואי, עם כדור גלידה... מושלם. -מהמם. מושלם. לא התכוננו לכדור גלידה, אז אל תפתיעי אותנו עכשיו. לא, בסדר. אה, אבל יש לנו את התותים. יאללה, זה לפה? -כן. איך את רוצה? בבקשה. -לא יודעת. בואי נוסיף קצת תותים בין לבין, קצת שייתנו טאץ' כזה וצבע. יופי. זהו. מושי. -מספיק? -מהמם. יפה, אני הולכת להביא את שאר הדברים. טחינה עם שקית זילוף אני צריכה. וואי, איזה יופי. את יודעת איפה שקיות הזילוף שלי. את רוצה לסדר לי? רגע. אנחנו נזלף טחינה לבפנים, בשקית זילוף. והתנועה של ה... סיבובית. -התנועה של החנק. -כן. ו... יהה... מדהים. אנחנו נלכלך קצת את הצלחת שיהיה יפה.

מקסים. טוב, אני ממש סקרנית לטעום את הסלט, כי זה נראה לי באמת משהו מטורף. אז אני איפרד מהצופות ונתחיל לטעום פה מכל המנות היפות שהכנת לנו. תודה רבה שבאת אליי. -תודה רבה. נהניתי מאוד. -נהניתי גם, תודה. -למדתי, אני אוהבת מנות פשוטות, קלות, שמתקתקים אותן. באמת כל הכבוד. תודה רבה לכן שצפיתן בנו, וכמובן, אני אהיה כאן גם בשבוע הבא עם פרשה חדשה, מתכונים חדשים ונשים מקסימות שבאות אליי הביתה לבשל איתי. שיהיה שבת שלום. -אלופה. שבת שלום. -שבת שלום. -תודה.