יום הזיכרון עבורי מקבל משמעות אחרת לא תאמינו מה הסיבה - הרב אבי זהבי בוידוי אישי

ואנחנו עם הרב אבי זאבי אבי זאבי א שנמצא איתנו כאן אל תטעו במראה שלו הרב אבי הוא בוגר עירת מתקל קצין בשיירת מתקל לשעבר בעל תשובה א ובעצם אולי אחד מהאנשים היחידים במדינה הזאת שמכיר את כל המגזרים את כל התהליכים שצריכים להיות כאן ביום כזה ובימים אחרים ואולי הרב הרב אבי אני אשאל אותך מיד בהתחלה דווקא ביום הזיכרון תשפד שאני חושב שהוא יום אחר יום זיכרון אחר מכל ימי הזיכרון שאני לפחות בימי חלדי הכרתי עם עוצמות אחרות עם אתגרים אחרים כשאנחנו בתוך כל הסיפור הגדול שמסביבנו מה עם תחושותיך יום הזיכרון בכלל אצלי במשפחה הוא יום זיכרון מאוד חזק כי לי קוראים על שם אח של אבא שלי שנרצח בערב פסח ערב ליל הסדר בשנת

56 במה שהיה פעם קיבוץ לכיש הוא נסה לפתוח מים מחבלים עשו לו מערב בתחילת ימיה של המדינה כן ו כל שנה בעצם היינו הולכים עם אבא לקבר וגם אבא שלי האיש צבא הוא ביום הכיפורים קיבל ציון השבח אז הוא אז בכלל זה היה זה היה חי מאוד אחרי זה כשהייתי עפה בצנחנים ונהרגו לי חברים וחיילים זה תמיד יום הזיכרון מלווה אותך באופן כזה כשהוא מגיע שיש לך בלב איזשהו רעד איזשהו משהו כל השנה תראה אני עד היום זוכר את החיילים שלי ונזכר בהם במשך השנה הרבה פעמים אלה שנהרגו וגם חברים שלי לא מזמן הזכרתי בסיפור שהייתי בקורס צינים נלחמנו במערב בהירות וחבר שלי מהפלוגה ישראל בכר זכרונו לברכה היה ציוני דתי מחיפה נהרג חטף ארפג' בראש

בעבירות נהרג וכשיצאתי הייתי בחור בן 20 לא דעתי התקשרתי לאמא שלו היא לא ידעה שאני חבר שלה הנו הוא חברים פלוגה והיא אמרה לי משפט שזה עזה אותי אמרה לי תראה אמרתי שני מצטער וכולי ה אמרה לי תראה השם נתן והשם לקח יי שם השם מבורך זה הה פעם ראש פעם ראשונה ששמעתי בחיים את המשפט הזה וזה עשה לי מין זעזוע כזה והלכתי עם המשפט הזה במשך שנים השנה יום הזיכרון אני חושב שהוא מעבר לזה שחיילים נהרגו רצפו נרצחו פה המון אזרחים ויותר מזה כולם פה בהרגשה ש אפילו הצבא לא הצליח לשמור עלינו זאת אומרת כל השנים כולל מי שדתי ומי שלא דתי תמיד ידענו שיש צבא חזק ובאמת ראינו פה חיילים גיבורים נלחמים תחשוב רגע אחד ב-24 שעות

הראשונות נגד החמס 3200 מחבלים עמדו בסך הכל אולי איזה 200 חיילים ושוטרים זה נס בפני עצמו אבל הם גיבורים פה גם נרצחו אזרחים וצריך לזכור ולהפריד יש את המשפחות ויש את החברים למשפחות זה לא עובר זה לא להורים זה לא נרפה אני פגשתי ה היה לי סמל אצלי שנהרג בת הקלוש בלבנון אבא שלו יוסי המול מבאר שבע אבא שלו נפטר מצר אחרי שמונה חודשים ו אמר לי שאמא שלו אחרי שנה ורבע זאת אומרת זה לא נרפה וגם היום שאני פוגש לפעמים אותם אתה רואה את הכאב אז הכאב של המשפחות גם פעם שאלתי את אבא שלי איך אתה יוצא מיום הזיכרון ליום העצמאות הוא אמר לי זה בלתי אפשרי הוא אומר אני יוצא כי ככה אנחנו אבל לא באמת זה לא זה לא באמת אז

צריך להפריד הדבר השני הוא זה ש גם אם חיילים שלך שהייתה לך אחריות עליהם תמיד יש לך בלב איזשהיא צביטה לדוגמה עד היום כן סוג של אחריות כן לדוגמה היינו בלבנון שהייתי מפה בצנחנים חמישה שבועות חמישה שישה שבועות לא הסכמתי לצאת הביתה בגלל המצב שהיה והיה היה לי חבר שוער השר של הגדוד הוא התחתן ביום חמישי אמר בשבת ה החמישית או השישית הפעם אתה תצא אתה חייב לבוא החתונה שלי והתלבטתי ויצאתי ובאותה שבת הייתה התקלות נהרג לי חייל מרקוס הוכשטין ויוסי המול זה לא באשמתי זה לא באשמת אף אחד שהיה שם הדבר הזה הולך איתך המון זמן משך ש שנים גם שאני עובר היום על ליד בית השיטה ונכנס לקבר של מרק אוכ שטין ואומר עליו תהילים

כי אני לא יודע אם מישהו אומר בכלל זה צובט לי בלב והיום זיכרון זה יום שהוא תמיד תמיד תמיד אני חושב עצירה למדינה מכל הדברים שלה מסביב וא וצים עצירה כזאת כדי ב כי תמיד אתה פגשת ואתה פוגש בבתי אלמין את החברים שלך שהם ממש לא חושבים כמוך והם לא הולכים כמוך היום בוודאי שאני תפיסת עולמי ה אחרת לגמרי אבל יש שם הרגשה אחרת הרגשה של אחדות ואם אתה קצת עם לב קצת עם לב ואתה יודע לזכור ולהרגיש את החבר'ה האלה אז זה כואב אין מה לעשות זה זה חלק ממך זה אנשים שהלכו איתך הרבה זמן שנלחמו איתך כתף על כתף והם לא פה שבוע שעבר היייתה הלווייה של אחד מחיילי הנחל בחור צעיר בן 18 והמדינה כולה התרגשה כשמפקד שלו הישיר א אני

לא יודע אם זה הה מכ אומפ שלו עמד מעל כברו וביקש מההורים סליחה שהבטחת להחזיר את הילד בריא ושלם הביתה אומר אני מתנצל ואני מצטער ומבקש סליחה שלא הצלחתי וזה מאוד הרגש כי לכל אחד ברור שאותו מפקד היה נותן יד ורגל בשביל שחייל הו יחזירו הביתה לשלום וזה לא הלך וזה לא קרה ובכל אופן למרות שזה לא חיותם וכל חייל יודע בדיוק לאן הוא הולך ואת מה הוא מסכן כשהוא נכנס לקרב אתם עדיין כמפקדים בכל הדורות אלי זה חלק מהעניין שמלמדים בבד אחד בבית ספר לקצינים לוקחים ומרגישים אחריות עד סוף ימיכם לפיגום שלא ש לא יודעם מלמדים את זה אבל קודם כל אדם גדול אם הוא אמר ככה אני אני לא זכיתי שיהיה לי כזה דעת להגיד את הדברים אבל

כן אני יכול להבין אותו מאוד מאוד כי כשנהרג לך חייל זה משהו אחר זה משהו אחר אתה יודע שההורים שלו טלו בך את העיניים ואמרו נכון שהפיקו הוא בצבא הוא ביד הוא ביד השם אבל אתה מרגיש אחריות ואני אגיד עוד משהו על יום הזיכרון למה זה נקרא בכלל יום הזיכרון כי זה יום שלכאורה צריך לעצור ולזכור את מי שחר נפשו אבל אבל יש פה יותר מזה היום הזיכרון הזה למשפחות כמו שאמרנו הולך כל החיים היום הזיכרון שלך הזה שלי לפחות שאני מסתכל בשנה הזאת זה לראות ולבחון בעצמי את החלק שלי היום במה האחריות שלי על כל האירוע הזה שקרה יש מאמר המראות של הבעל שם טוב שאומר שכל מה שאתה רואה רע בעולם שמץ מנהו קיים אצלך ואם תתקן אצלך גם זה

יתוקן לכן דרך אגב בהלכה אם אתה רואה קשת אסור לך להגיד לי להסתכל על הקשת כיו לך אותה לא לי והיום כשאני שמעתי בפעם הראשונה במוצאי החג את מה שקרה וזה זה עזה אותי כמו את כל המדינה בעיקר כמישהו שהיה בצבא אומר איך זה יכול להיות זה לא יכול להיות יש שם ארבע דקות משם תאסת מסוקי קרב זה לא ייתכן אז אני חושב שמה שבעיקר זה עשה לי זה שאמרתי רגע מה אחריות שלי פה האם אני אוהב באמת את מי שלא הולך כמוני האם אני פה האם אני זה שמסתכל עליו בהתנשאות או בעיניים לא טובות שופט אותו ואני חושב שהיום הזיכרון הזה זה זמן שממש העצירה הזאת לכל המדינה מעבר ל שמפגינים מעבר למי שחושב ככ או אחרת זה לא ימין או שמאל זה אנשים שהם

הם חלק מהנפש שלנו אנחנו כולנו נפש של אותו של אותו אדם כולנו נשמות שמרת אל תתו לחשוב שיום הזיכרון הוא א למתים או לאחים זה הרבה לא פחות מכך לנו לנשארים שצרכים לבחון את החיים שה יותר אני חושב שזה אני חושב שזה ה מה שאמרת זה ההגדרה הכי יפה לדבר שאני הגדרתי אותה מספיק טוב ה היום הזיכרון הזה הוא לחיים כי ה במותם ציבעו לנו את החיים זה בדיוק זה א אין לי ספק שכל הקדושים האלה לא נח דעתם בשמיים שהם רואים את המחלוקות ואת השנאה ואת המריבות ואת ה הקטנוניות על הרבה דבר והם מצפים הם הם היום כקדושה עליון מצפים שתהייה פה התאחדות שיהיה משהו אחר ג יהיה משהו אחר שיחזיק את המדינה שהיית שהיית בכל הקצוות היית לוחם אז

ביחידות הנבחרות ביותר היום רב ומרצה בכל העולם מה מעשיך ביום הזיכרון זאת אומרת מלבד הכללים הישראלים הנהוגים לעמוד בצפירה ולזכור את כולם אתה אומר שזה בוודאי שעובר אצלך בראש בוודאי בתור איש שעיבד הרבה מאוד חברים אבל מה עם מעשיך הרוחני מיוחדים ביום הזה בו אנחנו נמצאים יש שאלה מצויינת קודם כל שאני עומד בתפירה אני לוחש תהילים לילוי נשמתם אני לאחשב שתהינו לוי נשמתם וזה אנשים שאני גם שהו חברים שלי וחיילים שלי שגם במשך השנה אני מתפלל עליהם וא אני ביום הזה אם אני בארץ כמו השנה לדוגמה אני משתדל ללמוד יותר לעילוי נשמתם להוסיף משהו בלימוד כי אני יודע שהלימוד תורה זה מה שהזכויות של האדם ואני בעצם מאפשר להם

זכויות בשמיים לעילוי נשמתם אפילו שהם לא צריכים אותי כי הם הם קדושים קורבנות ציבור אף על פי כן אנחנו יודעים שזה עוזר הדבר השני זה מה שאמרתי קודם זה אני מנסה כל השנה במיוחד ביום הזה לראות את החלק שלי היום איך אני היום יכול לעצמי ולמי שאני פוגש אותו פוגש אלפי אנשים במשך השנה לעזור לו להתקרב למה לדבר המרכזי של הבריאה שזה חיבור עם האלוקות הכוונה היא לא משנה אם אתה שומר תורה ומצוות או לא אם אתה עושה ככה ש לא זה הלוואי שכולנו כל נשמור תורה ומצוות אבל כל אחד יש לו נקודה פנימית שהיא מחוברת לאלוקות לאלוקים ואלוקים אוהב את כולנו מאוד מאוד והוא משפיע לנו מכל טוב ביום הזה אני מנסה לעשות בעצמי חשבון נפש

האם אני מספיק נותן לשני והאם אני מספיק עושה בשביל השני באמת להיות מקבל על מנת להשפיע כמו שכותב בעל הסולם ולא רואה את עצמי לפני שאני רואה אותך ואני חושב שכל דבר קטן כזה שאדם עושה אני אתחזק ואתה תתחזק והוא יתחזק זה בסופו של דבר יגרום לטוב גדול לצאת וגם שנוכל לראות באמת את הטוב אחד בשני ולא את הרע זה לא כלי שאה זה אמיתי אם אתה חי את זה זה קורה וביום הזה אני מנסה לעשות את זה לעילוי נשמתם מדהים מדהים הרב אבי ואני באמת חושב שאנחנו כ אזרחי המדינה הזאת אתם הצופים אנחנו כולנו א מסתכלים באמת ביום הזה ומקדישים אותו לעילוי נשמת הנופלים לזכרונות על עצמנו שנהיה ראוים לקורבן הגדול ביותר שנתנו הם הנופלים

ובני משפחותיהם שנתנו את היקר להם מכול ותחשבו איך הם מסתכלים עלינו על המדינה ועל המריבות ועל הקטטות במקום להיות גאים במה שהשאירו להם הנופלים ספר לך סיפור קצר צר מאוד לפני ארבעה חודשים הייתי בארצות הברית או חמישה חודשים ושאלו אותי ביוסטון אתה לא שונא את השמאלנים אז צחקתי ואמרתי רו השמאלנים האלה חלק זה מהמשפחה שלי וחלק מהם נלחמו איתי כתף על כתף יכול להיות שהצילו את החיים שלי איך אני יכול לשנות את המעשים לא את האדם אותם אני אוהב כי זה חלק ממני נספר באותו סיפור בדיוק באותה נקודה בדיוק ש שכשאני הייתי בחנוכה האחרון והופעתי בפני הקהילות הישראליות בארצות הברית השאלה הכי גדולה היייתה לא איך אנחנו

שורדים לא איך אנחנו נלחמים תגיד לא נחזור בעזרת השם ללפני שביעי באוקטובר בשיח הציבורי זה מה שהפריע לכל אחינו בעולם א תודה רבה לך הרב אבי זה אבי ו אולי יותר מתאים מכל הדברים עכשיו זה לשמוע את הילד בניה גרנות בשיר המלח הגואל אותי אותו אנחנו רוצים להקדיש מכאן מהאולפן הזה לכל חיילנו שגם בשעות הללו נמצאים ופרוסים בכל גבולות ארצנו בעזרת השם נלחמים בויוינו מגנים עלינו בחירוף נפש על מנת שאנחנו נוכל להיות כאן ולומר ולספר את הדברים אשר אנחנו ביום המיוחד הזה אומרים בניה גרנות בבקשה המלך גול אותי המלאך גול אותי מכל רע יבח את אני נרים קרב ההם שמי המלאך הגול אותי המלאך גול אותי מכל רע יברך את אנערים וקר ם

דמי שם אבותיי שם אבותיי אברהם ויצחק ואגו לרב דגו לרב בקרב הארץ לשם אהבותי בשם אבותי אברהם וצחק וידגו לרוב וידגו לרב קרב הארץ מלאך גול אותי המלאך הגול ותי מכל רע יברך את נערים קרבם שמי המלאך הגול אותי המלאך הגול ותי מכל רע יברך את נערים מתקרב ההם שמי בשם אבותיי בשם אבותי אברהם וצחק וידגו לרוב דגו לרוב וכרב ארץ בשם אבותי בשם אבותיי אברהם ויצחק וידגו לרב וידגו לרוב כרב הרץ ה