איפה אתה בסוכות? - הרב יגאל כהן (עם כתוביות בעברית) HD

שלום וברכה לכל הצופים. היום אנחנו נמצאים בחג הסוכות, שבו נאמר: "ושמחת בחגך," "ושמחת לפני ה' אלוהיך", "והיית אך שמח." ישנה מצוות עשה מהתורה בשבוע ימים הללו לעבוד את השם בשמחה יתרה. והשמחה הזו, "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה," השמחה הזו לוקחת אותנו לכל ימות השנה. זאת אומרת, זה כמו שאנחנו שואבים מים מהבאר, כך אנחנו שואבים שמחה מהחג הזה, ולוקחים את זה לכל השנה כולה. אומר הרמב"ם בסוף הלכות סוכה: עבודת השם בשמחה, דבר גדול הוא. וכל המונע עצמו מזה, ראוי להיפרע ממנו, שנאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב ומרוב כל." זאת אומרת, שיש עניין גדול מאוד שאדם יהיה שמח בעבודת השם. ומי שלא שמח

בעבודת השם - ראוי להיפרע ממנו. זה לא בסדר. זאת אומרת, אפילו אדם שקיים מצוות, הלך, הניח תפילין, לקח את הלולב היום לבית הכנסת, את האתרוג, נענע כמו שצריך, עשה את ההקפות - אבל הוא לא היה שמח - אומרת התורה הקדושה: ראוי להיפרע ממנו. הקדוש ברוך הוא לא שמח בזה. נשאלת השאלה: הוא לא שמח. מה הוא יכול לעשות? האם אני יכול לצוות על אדם להיות שמח? אדם עכשיו יש לו צרות, יש לו בעיות, יש לו קשיים. הוא לא מרגיש שהוא רוצה להיות שמח. אני יכול לבוא ולהגיד לו: אוי ואבוי לך שלא היית שמח? אתה יכול להגיד לי למה לא הנחתי תפילין. בידי להניח תפילין או להתפלל. אבל להגיד לי למה לא היית שמח? זה דבר שבלב. למה הקדוש ברוך הוא,

כל כך חשוב לו שנעבוד אותו בשמחה? אז ראשית, צריך לדעת, וזו בעצם המהות של חג הסוכות, אנחנו יוצאים מהסוכה, מהבית של הקבע, לדירת הארעי, כשאנחנו יושבים תחת כיפת השמים, יש לנו סכך מעל הראש. דירת ארעי. צא מדירת קבע ולך לדירת ארעי. ודווקא אז, בדירת ארעי, אנחנו מצווים להיות שמחים. נשאלת השאלה: לכאורה, השמחה הייתה צריכה להיות בחג אחר. בחג שאנחנו יושבים בבית תחת קורת גג, שמה תהיה שמחה. דווקא בבית שהוא בניין ארעי? דווקא שם אמורה להיות השמחה? אלא מסבירים שאדם נמצא בעולם הזה, והוא חושב שהוא נמצא בדירת קבע. אני בעולם שלי וזה שלי וזה שלי וזה שלי. ואם לא קיבלתי משהו - אז אוי ואבוי לי. שם אדם לא יכול להיות

שמח, כי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. אדם בסופו של דבר הולך מן העולם, וחצי ממה שהוא רצה להשיג הוא לא השיג. אי אפשר להשיג בעולם שלנו את הכול. וזו עצת היצר, שהיצר הרע אומר לנו: אתה חייב להשיג את זה ואת זה ואת זה ואת זה. לא הצלחת להשיג - אתה לא שמח. אדם שיוצא מדירת קבע ונכנס לדירת ארעי, הוא מבין שכל העולם הזה הוא ארעי. גם אם לא נהיית עשיר גדול. אתה לא צריך להיות עשיר גדול, כי העולם הזה הוא חולף. כשאתה יושב במטוס והכיסא הוא צר, טיסה לארצות הברית טיסה ארוכה, 12 שעות. אתה לא מתחיל לריב עכשיו עם השכן: אולי תיתן לי חלק מפה, אולי תיתן לי חלק משם. אתה מבין שהטיסה היא טיסת ארעי. המטוס לא שלך. הטיסה הזו

חולפת. ייגמרו ה-12 שעות. אם אתה חי בהרגשה שאתה בעולם ארעי, וגם אם מישהו פגע בך - זה חולף. וגם אם לא הצלחת להשיג את כל מאוויך, את כל רצונותיך - זה חולף. גם אם לא הצלחת להשיג את פסגת החלומות שלך - זה עולם ארעי, זה לא עולם קבע. אדם שחי בעולם ארעי, הוא יודע שאין לו על מה לדאוג. הכול עובר. אבל יותר מזה, רבותיי היקרים, "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם." וזו, אני חושב, המתנה הגדולה ביותר שיש לאדם עלי אדמות, "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם." אחים יקרים, בתורה כתוב: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב ומרוב כל." פירוש המילים "מרוב כל- " כשהיה לך הכול. נשאלת השאלה: ישנם הרבה אנשים שטוענים: אין לי מרוב כל, לא

קיבלתי את הכול. אין לי דירה, אין לי אישה, אין לי ילדים, אין לי רכב, אין לי שכל להיות תלמיד חכם. איך אתה אומר לי: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב ומרוב כל?" התשובה לזה היא פשוטה מאוד: "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם." אנחנו בנים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. יש לנו את הכול. כשאדם הוא מיליונר גדול, אין לו עליו מזומנים. הכסף לא נמצא עליו. לפעמים אפילו יש לו רק כמה פלסטיקים בארנק. אין לו מזומן, אבל הוא עדיין מיליונר כי יש לו בבנק. כשהוא מגיע לבנק, מביאים לו את כל הכסף. אנחנו, רבותיי היקרים, לא חייב להיות שיש לנו פה הכול. יש לנו הכול, כי יש לנו אבא. יש לנו את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך

הוא, וזה ה"מרוב כל" המושלם ביותר עלי אדמות. אנשים פשוט לא יודעים שיש להם הכול. יש לך לידך את הקדוש ברוך הוא. תדמיינו לעצמכם שיושב לידכם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ממש יושב פה לידינו, ורק מחכה: תפנה אליי, תבקש ממני - אני אתן לך. תפנה אליי. אני רוצה לתת לך. תפנה אליי, ואני אתן לך. אנחנו לא פונים אליו. אנחנו שוכחים שאתה נמצא לפני השם אלוהיך. אנחנו רצים אחרי כל דבר ודבר בעולם הזה שיבוא לעזור לנו למלא את מה שאנחנו רוצים. אם אדם רוצה להתקבל לעבודה, אז הוא מיד חושב לעצמו איפה אני מכיר קשרים פה ושם? עושה כל מיני חזרות לריאיון עבודה, על מנת למצוא חן בעיני המנהל. כשאדם רוצה לקנות דירה, הוא מיד

הולך לחפש את המשכנתא הטובה ביותר, והולך לחפש את ההלוואות מהמקומות הכי טובים שהוא יכול להשיג. וכן אדם שרוצה להתחתן, מחפש שידוך - פונה לשדכנית הטובה ביותר אם אפשר. אנחנו עושים את הכול, אומר הקדוש ברוך הוא, שמה לא נמצא ה"מרוב כל" שלכם. ה"מרוב כל" נמצא פה לידנו. כל יהודי ויהודי, בכל מקום שהוא נמצא ברחבי העולם, שכינה שורה מעל ראשו. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שורה לנו מעל הראש, ורק מחכה: בני, תסתכל עליי. תסתכל עליי, תפנה אליי, תקבל כל מה שתרצה. כשבא אליי יהודי ואומר לי: "הרב, אין לי הרבה כסף, אבל אולי זה מה שמגיע לי". אמרתי לו: "תדע לך צדיק, אתה בן של מלך. לבן של מלך מגיע הכול". האם תחשוב שמגיע

לנו משהו מצד עצמנו? מצד עצמנו לא מגיע לנו כלום. אבל מצד שאנחנו בנים של הקדוש ברוך הוא, יצירי כפיו של הקדוש ברוך הוא - מגיע לנו הכול. "הרחב פיך ואמלאהו." תבקש מהקדוש ברוך הוא. כשהקדוש ברוך הוא אומר: אתה לא שמח שאתה מקיים בשבילי מצווה? רבותיי היקרים, כשאנחנו מקיימים מצווה, אנחנו עומדים מול מלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו, ואומרים לו: "ריבון כל העולמים, מלך מלכי המלכים, בורא כל העולמות, אני עכשיו בא לעשות מצווה לעשות לך נחת רוח. אם זה לא גורם לנו שמחה, כנראה שאנחנו לא מכירים את גדולתו של הבורא יתברך. כי אם היינו מכירים את גדולתו של הבורא יתברך, היינו מתמלאים באושר. מה אני הקטן זכיתי לעמוד מול מלך

מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ולברך שהכול נהיה בדברו? "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו." הייתה אישה אחת בירושלים, היא הייתה חולה מאוד. הייתה משותקת, מרותקת למיטה. פעם אחת ביום הייתה באה העוזרת ומנקה אותה, רוחצת אותה. וכשהיא הייתה נקייה, היא הייתה מבקשת כוס מים, מברכת "שהכול נהיה בדברו." הגיע אליה יום אחד הרב שלום שבדרון לבקר אותה ביקור חולים. ביקשה ממנו: "רב'ה, תברך אותי באריכות ימים". קצת התפלא. אישה עם כאלה ייסורים, כאלה קשיים - אריכות ימים? ועוד פעם: "רב'ה, תברך אותי באריכות ימים". שאל אותה: "למה את רוצה אריכות ימים"? אמרה לו אותה אישה: "יש לי פעם אחת ביום, "באותה שעה שהמנקה

מגיעה ומנקה אותי ורוחצת אותי, "ואז אני יכולה לקחת את הכוס ולברך 'ברוך אתה,' "לקרוא לקדוש ברוך הוא 'אתה', חברנו, בגוף ראשון, אתה, "אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו." "אני רק בשביל זה, שווה לי עוד מאה שנים לחיות מרותקת למיטה "בשביל פעם אחת ביום לברך את הקדוש ברוך הוא, "את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". אם תהיו פעם במקום הומה אדם, חמש מאות, שש מאות אלף איש - איזו עוצמה? תארו לכם שזה כאין וכאפס, כאין וכאפס לעומת גדולתו של הבורא יתברך. אני עכשיו יושב בסוכה, אני מקיים את מצוותו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. כולי בתוך סוכה מקיים מצוות בורא עולם. איך זה שאני לא אהיה שמח? נתת צדקה לעני, נתת

פרוטה, שקל. נתת צדקה לעני, איך זה שאחרי זה אתה לא הולך ורוקד: ריבונו של עולם, תודה רבה שזיכית אותי לעשות חסד ולשמח אותך. הילד שלך ביקש ממך משהו, שלחת את הילד שלך ללמוד תורה, הלכת לבית הכנסת להתפלל, מיד אחרי זה תעצור ותתבונן רגע: מה עשית? עשית מצווה למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. על זה אומר הרמב"ם: "עבודת השם בשמחה דבר גדול הוא." וכל אותם גדולים עד רבנו האר"י הקדוש שהיה קודש קודשים, צדיק יסוד עולם, שהיה כל יום מתגלה אליו אליהו הנביא ומלמד אותו סודות התורה, והוא העיד לפני תלמידו רבי חיים ויטאל שכל המעלות שהוא הגיע, כל המדרגות הגבוהות שהוא הגיע, זה היה אך ורק בזכות מעלת השמחה שהוא פשוט היה שמח

בעבודת השם. אבל השמחה צריכה לבוא ללא גבולות. כמו מה שאומר הרמב"ם שצריך לשמח את האישה. לפני החג צריך לשמח את האישה. וכשצריך לשמח את האישה, זה כמובן עולה כסף. אומר לך הקדוש ברוך הוא, ואני אגיד לכם חידוש יפה מאוד שאומר אותו הריטב"א במסכת ביצה. אומרת הגמרא: כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה. כתוב לך. בראש השנה נכתב לך, ביום הכיפורים נחתם לך, כמה כסף יהיה לך השנה, חוץ מהוצאות שבת וימים טובים, תלמוד תורה וראשי חודשים. תשר"י: תלמוד תורה, שבתות, ראשי חודשים וימים טובים. אומר הריטב"א: לאו דווקא, אלא כל דבר של מצווה שאתה קונה לכבוד השם יתברך, זה חוץ לחשבון שלך, זה לא על חשבונך. הקדוש

ברוך הוא בכבודו ובעצמו משלים לך על מה שמגיע לך גם ככה. זאת אומרת, אם השנה נקבע לך שתקבל 200 אלף שקל, וקנית מתנה ב-10 אלף שקל לאשתך, ה-10 אלף שקל לא על ה-200 שלך, לא על חשבונך. יש חשבון מיוחד שבו אתה עושה מצוות. החשבון הזה, אומר הקדוש ברוך הוא: לוו עליי והאמינו בי ואני פורע. כשאנחנו באים לחג, רבותיי היקרים, הגבר מצווה לקנות לאשתו מתנה. אם עדיין לא קניתם, אז עדיין לא מאוחר ללכת ולקנות מתנה יפה. אבל גם האישה. האישה לפעמים יושבת ומחכה: בעלי, תקנה לי מתנה. נכון, הבעל מצווה לשמח את אשתו. אבל גם האישה מצווה לשמח את בעלה. האישה באוכל. היום הגברים נהנים אולי פחות מאוכל, בשאר דברים. מספיק, אני חושב,

שהאישה פשוט תחייך ותשרה אווירה נעימה. פשוט להשרות אווירה נעימה. אם זה לילדים בחיוך. כמה כיף לקום בבוקר ולראות את האימא מחייכת, "בוקר טוב, ילדים שלי. בוקר טוב, בעלי היקר". זה נכון שהבעל מצווה לשמח את אשתו, אבל האישה צריכה להיות כלי קיבול כדי לקבל את השמחה, ולהראות פנים מחייכות, גם אם הוא קנה את הטבעת הלא מושלמת ביותר בעולם. והקדוש ברוך הוא לא חנן אותו בטעם הכי טוב בבגדים, אבל הוא קנה, הוא השתדל. מגיעה לו תודה רבה. כמובן תודה רבה לקדוש ברוך הוא. זו השמחה שיש לנו עכשיו. והשמחה הזו לא רק בחג, כל השנה כולה. כשאנחנו עושים מצווה. כשאנחנו קונים אתרוג, קונים לולב, בונים סוכה - אנחנו בונים אותה לכבוד

השם יתברך. אומר הקדוש ברוך הוא: אם קנית בשבילי - אני לא אחזיר לך? אם אתה באת לשמח אותי - אני לא אשמח אותך? על זה אומרת המשנה באבות: "ונאמן הוא בעל מלאכתך לשלם לך שכרך." אם אנחנו מוציאים משהו בשביל הקדוש ברוך הוא - הוא לא נשאר חייב, הוא משלם. והשמחה הזו, רבותיי היקרים, תיקחו אותה לכל השנה, כי אין שמחה יותר גדולה מאשר לשמוח לפני השם. אדם שלוקח בקבוק של ויסקי, או בקבוק יין המשובח שיהיה, שותה אותו - תהיה לו שמחה למשך שעה, שעתיים. לאחר מכן הוא יתעורר למציאות שלו, לחובות, למחויבויות, לכל אחד והבעיות שלו. "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם" זו שמחה תמידית. בכל מקום, "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה

עמדי." אומר לך הקדוש ברוך הוא: בכל מקום שתהיה בעולם, חלילה בכל צרה, בכל שמחה - תדע לך ש"אתה עמדי", הקדוש ברוך הוא איתך. וזה מה שאומרת התורה הקדושה: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה "ובטוב לבב ומרוב כל." תרים עיניים לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם." יהודי יקר, אין כזה דבר שאמור להיות חסר לך. חסר לך בגלל שלא הרמת עיניים לקדוש ברוך הוא. תרים אליו עיניים, תסתכל אליו, תתבונן אליו. "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ." הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לך. אם הוא לא נתן לך, כנראה שלא מספיק ביקשת, שלא מספיק הסתכלת. אני מאחל לכולם חג שמח, ותזכו לשנים רבות, נעימות וטובות.