סימני כשרות בבעלי חיים - הרב זמיר כהן | Signs of Kosher Animals - Rabbi Zamir Cohen

כשמתבוננים במידע הזואולוגי שמופיע בתורה במה שנוגע לבעלי חיים, מגלים ממש דברים נפלאים, כמו שרבי עקיבא אומר: שמבעלי חיים אפשר ללמוד שתורה מן השמיים, כשהתורה אומרת מה מותר לאכול ומה אסור לאכול. קודם כול, התורה נותנת את הכלל שכל בהמה או חיה שהיא מפריסה פרסה ושוסעת שסע וגם מעלה גירה - אותה מותר לנו לאכול. יש בעלי חיים שהם מפריסי פרסה אבל הם לא שוסעים שסע. למשל, הגמל, מי שמכיר את הפרסה של הגמל או הסוס, מקדימה הפרסה נראית פתוחה אבל מאחורה היא סגורה. פרה, לעומת זאת, כבשה, כל אלה שמותר לאכול הם מפריסי פרסה ושוסעים שסע, הפרסה שלהם היא ממש פרוסה לשניים. זה סימן טהרה אחד, וסימן הטהרה השני - מעלת גירה,

מעלה את מה שגר בה באופן זמני. יש בעלי חיים אוכלים, מה שאוכלים מיד מתעכל וזהו. יש בעלי חיים שאוכלים את המזון פעמיים. כלומר, המזון נכנס לגוף, גר בגוף איזה זמן, מתחיל תהליך של עיכול, התססה קצת, אבל שוב חוזר לפה, ואז עובר לעיסה חדשה ובליעה לקיבה אחרת ואז מתעכל. וכאן אנחנו מגיעים לדבר פלא: כל בעלי החיים שבתורה, או שיש בהם את שני סימני הטהרה או שאין בהם את שני סימני הטהרה. חוץ מארבעה שיש להם סימן טהרה אחד. אומרת התורה: גמל, ארנבת ושפן הם מעלי גירה ולא מפריסי פרסה. החזיר הוא היצור היחיד בכל כדור הארץ שהוא מפריס פרסה ולא מעלה גירה. רבי עקיבא מאוד התפעל מזה: וכי משה קניגי ובליסטרי היה? קניגי זה צייד,

בליסטרי זה זואולוג, מי שחוקר את בעלי החיים. שואל רבי עקיבא: הוא היה צייד, הולך ביערות, צד בעלי חיים שהוא ידע להגיד שמכל בעלי חיים, השלושה האלה, יש להם סימן כזה, וזה האחד שיש לו סימן כזה? אומר רבי עקיבא: תראה דבר פלא, יש המון בעלי חיים. צריך לזכור שמאז ועד היום התגלו עוד הרבה בעלי חיים, וכולם מתאימים לכלל שהתורה אומרת: או שהוא גם מעלה גירה ומפריס פרסה או שהוא לא מעלה גירה ולא מפריס פרסה. אבל שיהיה בו סימן אחד שהוא מעלה גירה ולא מפריס פרסה, או מפריס פרסה ולא מעלה גירה, לא מצאו חוץ מארבעת בעלי החיים האלה. היו כאלה בעבר שטענו: הינה, הקנגורו מעלה גירה. התברר אחר כך שזו טעות, הקנגורו לועס הרבה אז

חשבו שהוא מעלה גירה. אבל את המזון שהוא אוכל הוא לועס הרבה, הוא לא מעלה גירה, אין לו בפנים קיבות עיכול. כל בעל חיים שניסו בהתחלה להרעיש בתקשורת: מצאו משהו לא מתאים, כשנכנסו לעומק, ראו שמשה אמת ותורתו אמת. וצריך לדעת, יש לזה גם השלכה הלכתית. אומרת הגמרא: אדם שהלך וראה בהמה שפיה גמום, הפה שלה חתוך, אתה לא יכול לדעת לפי הלסתות אם היא מעלה גירה או לא. עכשיו, השאלה, הבהמה הזו כשרה? הוא לא מכיר את החיה הזאת. הוא לא בקי בזואולוגיה. מה יעשה? אומרת הגמרא כך: בודק בפרסותיה, אם פרסותיה סדוקות - בידוע שהיא טהורה. ואם לאו - בידוע שהיא טמאה. ובלבד שיכיר חזיר. יש בעל חיים אחד בכל כדור הארץ שהפרסה סדוקה והוא

לא מעלה גירה. אם אתה יודע מה זה חזיר, ואתה רואה, זה לא חזיר, אם הפרסה סדוקה, אתה יכול לשחוט אותו, לאכול אותו, הוא כשר לחלוטין, תכין על האש. מאה אחוז הוא מעלה גירה. חלפו עוד שנים רבות, התגלו עוד בעלי חיים, ואפילו לא מצאו אחד שחורג מהכלל הזה שאמרה התורה. אומר רבי עקיבא לפני 2,000 שנה: מכאן תשובה לאומרים "אין תורה מן השמיים."