"ראיתי מסביבי מלא גופות": מיכל אור על הרגע המכונן בחייה

בורא עולם, יש מצב אני הולכת למות עכשיו, אבל רגע, אני לא מכירה את עצמי, אני לא יודעת מי אני, אני לא יודעת מה אני, אני אפילו לא הספקתי להיות אמא. מה אתה הורג אותי עכשיו? אני מיכל. א אני אלמנה עם שני ילדים. שהייתי בת 12 ניסו לחטוף אותי. אה, אני חיכיתי להורים שלי מתחת לבניין. א הם גרו ברחוב קטן ללא מוצא וחיכיתי להם למטה, הם היו צריכים לרדת. ופתאום נכנס רכב ועשה כזה פרסה ואמר לי ילדה איך מגיעים לרחוב מסוים אז אמרתי לו זה פה זה ממש מטר פשוט טיסה ימינה אמר לי אני לא יודע אני לא יודע איך להגיע לשם ואז מישהו פתח את הדלת האחורית ואמר לי בואי תיכנסי פה הבנתי שמשהו לא תקין צעקתי אמא ונכנסתי מהר לשער

ואיךשהוא נבעל והוא ישר נסע ומהר מהר פתחתי את השער וסתכלתי וראיתי את המספר של הרכב שלו לא א יום למחרת אמא שלי לקחה אותי למשטרה ובאמת בגלל שזכרתי את המספר הם גילו שהרכב באמת היה גנוב והשוטרים אמרו לי וואו כל הכבוד איזה תושיה מתאים לך להיות שוטרת ובאמת המשפט הזה ככה נחרט וכעבור 12 13 שנה אני הייתי שוטרת ואז זה היה יום שישי אחד א קיבלנו קריאה שמישהו נפטר בבית שלו אז השוטרי מזפזיהוי הפלילי אמרו לי בואי את החוקרת היחידה פה במשמרת בוא איתנו לנו נגיע לבית תשאלי את כל המשפחה ונראה את הגופה ונחזור. אמרתי להם לא לא אני גופה לא רואה אין סיכוי אמרו לי בסדר בסדר אין בעיה תתשלי את מי שבבית ו נחזור הגענו לשם

מקום בתל אביב מקום יוקרתי לא ידעתי שקיימים מקומות כאלה בכלל ואני עולה למעלה ואואז אני רואה את האלמנה בוכה ואמרתי לעצמי מה אני אתשאל אותה עכשיו כאילו רואים שזה לא פלילי ואיך שאני יושבת על הספה א פתאום עוד קריאה פיגוע אנחנו הראשונים שצריכים אנחנו הראשונים הקרובים לשם אנחנו חייבים להגיד גשם מהר. זה היה פיגוע בדולפינריום בתל אביב. אני זוכרת, עוד לא הספקתי למצמץ. א כבר הייתי ברכב, הנהג נסה יותר מ-200 קמש ואני לא הייתי חגורה מאחורה והגוף שלי פעם לצד ימין, פעם לצד שמאל ולא לא השתלטתי על הגוף שלי. וממש הרגשתי איך שהגוף שלי מותח מלכל עבר. ואמרתי וואו, יש מצב, אני מתה עוד לפני שאנחנו נגיע לזירה. ואז

הגענו לזירה. הגענו לזירה ממש הראשונים ופתאום אני מעריכה ריח. ריח של מוות, ריח של דם חרוך, הריח הכי מפחיד שהערכתי בחיים שלי. ואני מסתכלת מסביבי ואני רואה מלא גופות ואני כאילו לא מעקלת. עוד לא הספקתי גם להקל את זה. פתאום הגיע אליי הקצין מזל של הזיהוי הפלילי ואומר לי, "טוב, תשמעי, בואי תחתי בבגדים של הגופות ותוציא משם דברי ערך כדי שלא ילך לאיבוד ונביא את זה למשפחות." ואני כאילו הייתי בשוק, כאילו אני לא הולכת לעשות את זה וואז בפינלאה פתאום מישהו צועק, "תייזהרו, יכול להיות שיש פה עוד מחבל ושכולנו נמות עכשיו." וזה היה הרגע המכונן שלי. הגוף שלי פשוט היה משותק והייתי בפריז, ממש בפריז, ואני זוכרת

שהסתכלתי לשמיים והייתי חילונית לחלוטין ואני מסתכלת לשמיים ואומרת בורא עולם יש מצב אני הולכת למות עכשיו אבל רגע אני לא מכירה את עצמי אני לא יודעת מי אני לא יודעת מה אני אפילו לא הספקתי להיות אמא אתה הורג אותי עכשיו ואנשים באו לבלות כאילו במסיבה ופתאום הם מוצאים את עצמם מתים מה זה החיים האלה בכלל וככה אני בשוק של החיים והגעתי הביתה והדבר הראשון שהבעל שלי אמר לי דאז הוא אמר לי אל תתפטרי מהמשטרה יש לך תפקיד טוב יש לך תואר שני יש לך שכר טוב ופנסיה שתיי בפנסיה יהיה לך פנסיה נהדרת ואני מסתכלת ואני אומרת שעוד 50 שנה אני אקבל פנסיה שמנה אבל מה עם הנפש שלי הנפש שלי תישאר פצועה לנצח כאילו זה תפקיד שדורש

באמת א זה לא מתאים לי זה לא מתאים לכל אחד ובאותו רגע אני החלטתי להתפתר יותר והחלטתי להכיר את עצמי ואני זוכרת שהגעתי למחשב ורשמתי מי אני, מה אני, מה התכונות שלי, מה הייחודיות שלי, מה אני אוהבת לעשות, מה אני יודעת לעשות, מה הכישרון שלי ולאט לאט ככה הצלחתי להתחבר לעצמי ולגלות מי אני באמת. ובאמת הבאתי שני ילדים והתחלתי ללמוד חינוך גופני. ובזכות ההתחברות הזאתי שלי לעצמי ובזכות ההתפתחות האישית והמודעות הזאת שלי לעצמי, הצלחתי להתגבר על המוות של הבעל שלי. שזה לא היה פשוט ועוד קשיים אחרים שקרו בהמשך ופתאום אני מגלה שיש שם מישהו שמדבר עליי התחלתי לקבל סימנים קראו לי ניסים לא מהעולם הזה שאני אומרת רגע

יש פה משהו מעבר ואז התחלתי ללמוד גם תודעה גבוהה ואני מבינה הבנתי שפתאום מישהו שמה למעלה לוקח אותי יד ביד וגורם לי להתמודד עם כל הקשיים שבדרך ואמרתי לזה לא יכול להיות כאילו זה יש פה איך איך איך אנשים לא רואים את זה שלמרות כל הקשיים שום דבר באמת לא מערער לי את הביטחון אני יודעת שיש שם מישהו שאני אפשר לסמוך עליו ומת באותו רגע הבנתי שיש לכולנו השגחה אנחנו רק צריכים להתחבר להתחבר לתדר הזה של להבין שיש מישהו שאפשר לסמוך עליו א ושהוא מוביל אותנו למרות הקשיים שיש לנו ויש הרבה קשיים ולכולנו מקבלים קשיים אבל למרות הכל ברגע שאנחנו מחוברים אליו ואנחנו סומכים עליו הוא איתנו הוא ממש איתנו בזכות חות כל

ההשגחה הפרטית כתבתי ספר מי מדבר אליי ואני מספרת את כל סיפורי הניסים שקרו לי בעקבות כל האירועים הקשים שעברתי היום אני מורה לחינוך גופני ואני גם עוזרת לאנשים לחזק את הנפש שלהם כי כי ברגע שבן אדם מחובר לעצמו הוא גם מחובר לבורא עולם והחיים שלו הם נראים אחרת אז עם כל ה עם כל ההשגחה הפרטית שהרגשתי אז אמרתי אני גם חייבת להודות לו על כל הטוב הזה שהוא עושה בשבילי אז התחלתי גם לשמור שבת התחלתי באמת להתפלל ולעשות הרבה מצוות כמו שצריך ולאט לאט אני באמת מתחזקת ואני שמחה.