25 שנים להידברות: הרב ירון יצחקוב – מחלוצי הידברות ומנהל מוקד ייעוץ והכוונה

שלום הרב יהון יצחקוב

שלום וברכה

אנחנו פה בפרק נוסף של 25 שנים להידברות הפודקאסט בודקים מה קורה מתחת למכסה מנוע של הידברות ההקמה הניהול הכישרונות שיש לנו והיום אנחנו מגיעים אליך הרב

תראה אני חייב לומר משהו לפני כן הרב ירון יצחקוב היקר ודודו הנשמה הטובה שלנו אני אומר עם כל הפרקים שעושים לפודקאסט 25 כבר יגיע 26 שנה לדעתי עכשיו אני רוצה להגיד לך היום אנחנו מראינים פה יהודי מיוחד מאוד בעצם באמת של הדברים כל הידברות על כל מחלקותיה וכל העשייה הגדולה של הידברות נוצר מסביב ליהודי הזה למען המטרה של יהודי הזה הוא הרב ירון יצחקוב הוא מנהל את המשך קשר בהידברות ואת כל הפניות שמגיעות להידברות והוא בסופו של דבר הזיכוי הרבים יש ההידברות קמה למטרה זיכוי הרבים הגדול ויותר בעולם הוא והצוות שלו והמחלקה שלו יושבים ומנוותים כל שיחות טלפון כל אחד ואחד אם זה לסמינרים אם הייתי צריכה פתרון חלומות

ההוא צריך שלום בית הייתי צריכה זה הכל מגיע אליו הוא הוא ה איך אומרים הוא המכה הפטי של זיכוי רבים אז ידברו כמה וכמו מחלקות וכמו דברים אבל במטרה אחת להדיר את שמו יתברך וזה בדיוק מה שהמחלקה הזו עושה לכן אני לא יודע אם זה יצטלם טוב אם אני אעמוד ואציע אז אני אשב ואני אצדיע ויגיד לרב יהון יצחקוב באמת כבוד גדול שאתה כאן ושלום רב לך ולעשייה גדולה ש בהמתחתך

שלום וברכה

איך הרב מרגיש

תודה להשם

תגיד לי הרב כמה שנים אתה בהדברות

25

זאת אומרת מההתחלה

התחלה

זה החלוצים היו ביצות בהתחלה

ביצות לא היה קשיים לא היה ביצות זה התחיל משיחת טלפון שקיבלתי משה יביןד שדוד טופיק מנכל שלח אותו אליי א זה היה סוכות לפני 25 שנהבתי בסוכה וקיבלתי טלפון אה אפשר לבוא לדבר איתך כן טופיק שלח אותי חבוד

ואתה יודע מי זה טופיק מי זה שי מי זה זה

טופיק אני יודע כי הכרתי את דוד לפני שהגעתי להידברות היינו קשר לא מעט זמן קשר חברי, קשר א הרבה ייעוץ והדרכה עבר בינינו במשך

זאת אומרת אתה הכוונת והדרכת אותו לפני שהוא היה מנכל הידברות

אתה בעצם בישלת אותו על אש בינונית ואז הוא הלך הקים את הידברות

נכון

ואז גייס אותך

נכון ככה זה היה אז היה בינינו ממש קרוץ של כמה שנים עוד לפני ואז א כשנרכם הרעיון הזה של ארגון נדבר את ערוץ טלוויזיה שישדר את חנים תורניים יהודיים בגובה העיניים בנעימות אז רשעי ויןד הגיע אליי ואחרי כמה דקות של שיחה הבנו ש שזה מה שאנחנו צריכים לעשות אני הגעתי כבר מרקע כזה אני 25 שנה בהידברות אבל עוד כמה שנים לפני זה למעלה מ-30 שנה אני עוסק בנושא של זיכוי הרבים וקירוב רחוקים אוהב את זה

אגב הרב אתה בעצמך באת מבית חרדי אתה חוזר בתשובה.

טוב, אני אשמח לשמוע על הרקע באופן כללי. מאיפה הגעת?

זהו, אני גדלתי בתל אביב, אולי חופה הים של תל אביב קצת יותר מדויק.

כרשת שעזוב קצת.

כן.

כן. א וככה חלק גדול מהשנים עד גיל צבא בערך הייתי בתל אביב ואחר כך תקופה ביהוד של כמה שנים ואז ככה לקראת סוף השירות הצבאי קצת אחרי התחלתי איזשהו הליך של התקרבות והתחזקות ואז א בני ברקיר הקודש תיבנה ותיכונן

רגע זה היה תל אביב חיים חילוניים לגמרי

לגמרי לגמרי

לא מסורתים אפילו

לא לא אם קוראים לכיפור מסורתי ולא לאכול לחם בפסח אז כן אז מסורתי

ומה תספר לי על עצמך בתורר מה עניין אותך מה היו התחביבים

כדורגל שיחקתי גם בנערים נוער של בני יהודה

או גילינו פה כשר

כן

הרב יש קבוצת תידברות אה לתוך הארגון בשם ככה מדי פעם

אני זוכר שהייתי בחיל הים שהייתי בחיל הים והיה תחרויות בין אז א הצאתי הצאתי את עצמי לשח חק ואני זוכר שככה ממש בדקות הראשונות בעיטה לחיבורים וכולם שמה עמדו על הרגליים ומנה מאיפה מאיפה הבחור הזה הגיע? אז כן, כדורגל היה החיים שלי ובשלב מסוים אבא שלי ראה שאני יותר לכדורגל ופחות ללימודים אז הוא קצת עצר את זה

שזה מעצים את הדרך שהרב עשה כי מן הסתם שבתור ילד נער היית מרגיש קודם כל יודע לשחק כדורגל אבל חי את זה ומבין את זה ובטח בראש שלך רז כבר קריירה בברצלונה ירון יצחק וזה וכו ועם כל זה באיזשהו מקום ויטרת

ועזבת לטובת לטובת עשייה רוחנית

נכון

זה הקרבה גדולה זו הקרבה לא עוד לא הוא לא מסי אתה יודע אני לא מסי לא מסי סיפקתי עם גי שרבי וחזי שירזי בתקופת הנערים בבני יהודה

אבל אך את הלבתים האלו טוב אני אמשיך בקריירה של כדורגל או א

רציתי אבל אבא אבא עצר אז

אבא אמר שלא

אבא אמר שלא גם אבא אמר לא ללכת לדת

נכון

כן פה מה זה אמר לו הלכת לדעת היה להם קשה היה להם קשה כי סוף כל סוף אה אתה עושה שינויים אתה גם מוביל שינויים לתוך הבית אתה רוצה פלטה אתה רוצה האורות כבר לא יכולים א לעשות איתם מה שרוצים יש חשבון אז זה קושי אני חושב שבאיזשהו מקום זה קשור לכל בעל תשובה שברגע שבן אדם מתחזק מתקרב אז גם אם הוא לא מדבר ולא יעשה הרבה עצם העובדה שאתה היום עושה משהו אחר, אתה באיזשהו מקום אומר לנו אתה לא בסדר ואף אחד לא רוצה להרגיש לא בסדר. גם אם אתה לא מדבר וגם אם אתה תישב בפינה שלך, בשקט שלך ותשים את הפלטה שלך. הייתה לי שיחה אתמול. גברת מאוד משכילה, תואר שלישי, שמובילה איזשהו שינוי בבית והוא לא מוכן שהיא תשים פלטה.

שאלתי אותה, אבל אבל למה? כאילו מה פלטה? הרי זה לא משהו שמתנגש עם האף של האדם. למה זה לא? אם היחסים טובים והקשר טוב, אז למה? למה פלטה לא? אולי כי זה מסמן משהו

כן כי זה זה מה שהיא ענתה אמר זה מסמל משהו זה הוא לא רוצה פה אוריינטציה דתית בבית זה משהו שעושה לו כאבי בטן טוב אמרתי מה שאמרתי וכולי אני אומר שזה בעצם אה כל בן אדם שמתחיל איזשהו תהליך של התקרבות ההקרבה הרצון של האדם הרצון שלו ברגע שהוא זובח את הרצון הזה לטובת רצון השם בא לי כיף לי מתחשק לי אני כבר לא חי במושגים של אה חתול סיאמי של מייקל ג'קסון. אני אני רוצה לעשות מה שנכון, מה שצריך.

אגב, זה זו עבודה יומיומית. זה לא רק מצד חילוני לצד דתי יותר, זה גם אנשים דתיים שנולדו דתיים.

המזבח הזה שאתה הגדרת אותו, זו עבודה יומית על רצונות, על חשקים, על שאיפות, במיוחד שרואים את הדור הזה ואת מה קורה מסביב ולשמור על איזשהו מסלול נכון שאתה מאמין בו. החזרה בתשובה אני מנסה לומר זה יום יום זה לא פעם אחת

זה נכון זה נכון זה נכון אבל הכל פונקציה של ערכים זאת אומרת כמה שבן אדם כמה שהדבר הוא ערכי יותר אצל האדם יש לו יותר כוחות מוטיבציה וחשק לקום ולעשות את זה אני אקח לדוגמה בן אדם שהוא עצלן והוא אף פעם לא קם בבוקר לפני השעה 10 בחיים לא השמיכה של האחים פריד זה חלק מהחיים שלו ויום אחד הוא שומע חריקת בלמים בבוקר בשעה שש בבוקר ואחרי החריקה הוא ישמע בום ואחרי הבום הוא ישמע גבי הבן שלך 6: בבוקר קם או לא קם?

רץ

מה קרה? מה השתנה הבוקר הזה מכל הבקרים? משהו קיצוני יותר.

הערך של הבן של גבי יותר גבוה מהאצלות שלו. אז העצלות שלו כרגע מסתלקת הצידה לטובת משהו ערקי גבוה. אותו דבר זה מצוות. אותו דבר זה כל דבר דבר שאדם עושה. אם אני מבין שזה ערך שמי שציווה על זה, זה לא פוליטיקאי, זה לא ראש ממשלה, זה לא הרשלה, זה שמעימי, כמה שזה יותר ברור לי, כמה שאני יותר מבין את זה בשכל, לא מתוך הרגשים, מרגיש לי שמרגיש לי ש אם הדברים באמת באמת יושבים בראש כמו שצריך, תובנות, אז יש לו כוח, מוטיבציה וחשק לקום ולעשות מעשים. אני זוכר אחד הטריגרים הראשונים שככה הובילו אותי להוביל שינוי בחיים שלי. זה היה הרצאה של א שיחה של הרב אורי זוהר. פעם היה אורי זוהר אחר כך הרב אורי זוהר. שראיתי איזשהו

סרטון שהוא דיבר שם על א הוא שאל ככה אמר צבי ליצקי בזמנו היה עורך דין של פליליים אומר שהוא אף פעם לא יקום במשפט ואומר תשמע אני שומע את טענות הצד השני הוא אומר דברים של טעם בחיים לא למה כי צבי ליצקי זה שכל ההשכרה אני זוכר את האינטליגנציה שלו כדי לייצג דעה מסוימת בא לך לא בא לך מתאים לך לא מתאים לך קח 200,000 שק תוציא אותו זכאי אוקיי, שופט לא ככה. שופט יושב, שומע שני צדדים ובשכלו מכריע לכאן ולכאן. ואז הוא שם את העיניים הכחולות שלו על המצלמה. אני זוכר את זה כמו היום. הוא אמר ככה, אני רוצה לשאול אותך אחי אהובי יקירי, אתה שופט או אתה עורך דין? אם אתה עורך דין שבא לייצגת, בא לי כיף לי, מתחשק לי, אין

לי עסק איתך. אבל אם אתה שופט אז תיגש לארון הספרים אצלך בבית, תוציא את התנ"ך המאובק שנמצא אצלך על הזה ותתחיל לבדוק. ואם זה אמיתי תתחבר על זה. כי אין שתיים צודקים. יש אמת אחת. או שלקחתי חתחת חיים או שזרקתי אותם לפח האשפעה. אני זוכר כחייל ראיתי את הסרטון הזה.

איך הגעת אליו? מישהו פשוט שם את ההרצאה הזאת. לא, לא היה לי איזה משהו. אני לא מישהו שם את ההרצאה הזאתי וזה פשוט ישבתי, התבוננתי וזה

זה הדבר הראשון שבעצם תפס אותך.

אני חושב שאולי קדם לזה. זה זה רצף תמיד. תמיד הרי הצלחה לא מגיעה בלילה אחד. תמיד זה רצף של דברים. אז היו כל מיני פיקים כאלה קטנים במשך החיים שעוררו אותי לכל מיני חשיבה ועשייה. אני זוכר אחד מהם זה היה א פטירה של בדודה שלי חיילת שנפטרה בדודה אחרת שנפטרה צעירה יותר בת 14 בערך א עשו עליה ב בבית ספר רצו לשחרר את הטראומות מהילדים שנערה צעירה פתאום עוזבת מהמחלה אני הייתי סמל ראשון בצבא והודיעו לי שאבא דודה נפטרה ואז עשו עליה מין הצגה כזאתי ולקחו את אחד התלמידות והשכיבו אותה על הלונקה ועטפו אותה בסדין לבן ושמו את השיר מחר אני אהיה קורחוקה אל תחפשו אות עכשיו אני יושב סמל ראשון בוכה מתחת המשקפי שמש כי

פדיחה לבכות חיילים לא בוכים ובמשהו קורה לי בפנים כאילו בואנה ריבונו של עולם הייתה לי בדודה לאן היא נעלמה לא יודע אפילו למה הם עשו את זה ומה היה המטרה שלהם ואיך בדיוק זה היה אמור לשחרר טראומות. אני לא יודע לי זה עשה טראומה, זה לא שחרר לי טראומה. אבל אז כל מיני פיקים כאלה קטנים, נגיעות, נגיעות של התבוננות, של מחשבה ואז אחרי השירות הצבאי א רציתי ככה לכבוש את העולם כמו כולם. אז פתחתי ישר משרד תיווך. אמרתי נלך על הגדול.

פתחת בגדול.

כן. פתחתי משרדיוך בתל אביב. ואז היה שמה קצין שחזר בתשובה. הקצין בצבא שבא והתחיל לשאול אותי כל מיני שאלות לגבי מהות ותכלית וגורל ואתה יודע אתה אין לך כלים אתה לא באמת יודע לענות כי אתה אף פעם לא מתעסק עם התחום הזה עם הנושא הזה באים חיים אוכלים אלן אלן להשאיר איזה חותם וביי שלום והוא התחיל לשאול אותי שאלות על מהות ותכלית ולא כל כך ידעתי והוא שאל והוא ענה וזה גם כן משהו שקצת אז היה רצף של דברים של פיקים כאלה של עוד דבר ועוד דבר שואז הגיע ההרצאה של אורי זוהר ששמעתי וככה משהו בלב נפתח ואז התחלתי ללכת לבית הכנסת בשבתות עדיין שומר עלוק מאוד מאוד חילוני אבל משהו ככה לאט לאט נרקם ונפתח אני זוכר לגבי

הלוק החילוני שהתחלתי ככה להתחזק ולהתקרב אז אה נסעתי איזה טיול לירושלים והייתה שם בחורה שומרת מצוות וישבה ליד אבא שלה וידעתי שאני לא יכול לדבר איתה כי לא מדברים עם דתיות, זה לא מתאים. אז ניגשתי לאבא שלה ואמרתי לו, "סליחה אדוני, הבת שלך מאוד מאוד צתכן בעיניי, איך אפשר להתקדם?" אז הוא מסתכל עליי ואומר לי, "תסתכל איך שאתה נראה. אתה באמת רוצה את הבת שלי?" לא הבנתי למה הוא מדבר ככה, כי הרי כתוב אצל הדתיים אז תסתכל בקנקאי למה שיש בתוכו. אז מה זה הלינץ' הזה? בכל רם באוטובוס ליד כל אחרי שהתחזקתי קצת יותר הבנתי שהוא צדק ואני טעיתי הוא לא צדק בגישה המגעילה שלו של איך הוא עשה את זה וליד חצי אוטובוס וגם

בקול הרם הוא לא צדק בזה הוא צדק ברעיון שאין לדיין אלא מה שאיניו רואות והוא רואה קפיץ עם ג'ינס ירוק קוקיה קטנה שכאילו חזר עכשיו מהספירל באילת

קוקיה קטנה מה זאת אומרת

היה לי איזה

קוקיות אני יודע שזה ככה

לא לא ככה קצמה כזאת קטנה צמה זה שנות קוקי עברה לפה שנות ה0 זה

בעצם איזה משהו קטן מאחורה וכאילו אתה אתה לא מתבלבל אתה רוצה את הבת שלי יש לך רק שאלה רק ברור לך שאפשר איך אפשר איך אפשר להתקדם זאת השאלה

אחרי שהתקדמתי קצת יותר הבנתי ש שהוא צדק ברעיון זה שחזרת בתשובה ואז הכרת אותה והתחתנתם

לא ככה

לא קרה

לא קרה אבל קרה עם אחרת ברוך השם תודה להשם הרבה הרבה חומר למחשבה והרבה הרבה תובנות אמרת כאן בספיד שלך אחרון אבל את המשרד תיווח לא עזבת אתה עדיין מתווך

בין אנשים לבין ריבון העולמים דרך העשייה בארגון ידברו דרך המחלקה ענקית הזאת של ייעוץ והכוונה שבאמת זו המחלקה שוב זה הידברות שאר המחלקות כולם כולם כולם טובות מעולות לא פחות מהמחלקה שלך נצרחות במחלקה שלך בעצם אתה מפנה את האנשים, כל הלבטים, כל השאלות. אתה רואה גם את ההתקדמות של האנשים. ודאי לי שיש, אתה מכיר עשרות עשרות רבות של אנשים שהתקשרו אליך בתחילת הדרך שהם לא יודעים והיום אתה רואה אותם כבר בעלי תשובה עם משפחות ועם הכל. יש איזשהו מכנה משותף בין כל האנשים שמחליטים ללכת לצד לחזור בתשובה. אצלך זה היה א סקרנות וטראומה. זה בעצם המחנה המשותפת אצל כולם הוא שאדם יש אנשים שחוזרים בתשובה בגלל א

בגלל שטוב להם תראה החיים הדתיים החרדיים אפילו הם לא חיים מותרות זה לא פינוקים זה עבודה קשה יומיומית כמו שאמרנו לפני כן זה עבודה למידות זה לא נוח מבחינת הנוחות של האדם מול מה שיש לעולם המערבי להציע או בכלל כל העולם כולו להציע אנחנו די נבדלים מכולם האם אנשים עושים אותם את הדרך הזאת ב בצורה מושכלת מרצון או שבגלל שקרה משהו או שחלמו על משהו או שפוחדים ממשהו איפה אתה רואה יותר כי ההתקרבות היא מאהבה או מהירה

לצערנו עצוב להגיד אבל נגיד כי אוהבים את האמת אז גדולה עשרה טבעת שהוריד החשוורות ראש ונתן לאמן יותר מ-48 נביאים ונבי שהיו להם לעם ישראל. זאת אומרת שבן אדם נמצא בתוך איזשהו צרה, מצוקה, כאב, אבל זה לאו דווקא. זה הרעיון של לחשוב, לעצור ולהתבונן. כשבני ישראל נמצאים במרוץ המטורף של החיים ומבקשים מפרעה ללכת לעבוד את השם במדבר, אז פרעה אומר להם, "נרפים, אתם נרפים." על כן אתם אומרים נלכה ונזבחה להשם. זאת אומרת שיש לכם יותר מדי זמן לחשוב, אתם מגיעים למסקנות נכונות, תשברו להם את הגוף בחומר לבנים כדי שלא לא ישאו בדברי שקר, שלא יהיה להם זמן לחשיבה. וזה כל הרעיון הזה של עיר ללא הפסקה וכולי וכולי שהמרתון

הזה של החיים. דיברתי פעם בכלא באר שבע אז הכניסו אותי לתא של עשירי עולם וישבתי על המיטה של שמיה אנג'ל ודיברתי קצת דברי תורה ולא ידעתי שאני יושב על המיטה שלו. בין הדברים שאמרתי לעשירים שם זה שבית סוהר נקרא מלשון מעצר. מלשון תעצור, תתבונן, תחשוב עשיתי טוב, לא עשיתי טוב. זה כל עצירה. בית אבלים זה לעצור. לידה זה עצירה. א חופשת מחלה זה עצירה. א מגדל שמירה בצבא זה עצירה. אתה עומד, אתה חושב, אתה מתבונן, אתה מתנתק קצת מכל מה שקורה בעולם זה זמן. אז עצוב להגיד, אבל באמת כשבן אדם לפעמים שמכופפים למישהו את האצבע, איי איי איי איי הוא נעצר. אם שעובר לו הכאב הוא ממשיך באותה דרך.

אז לצערנו כן וראינו את זה בהמון מקומות.

שאלה אם זה בדיוק העניין. הניצוץ היהודי מתגלה רק שכואה וקשה או שהניצוץ היהודי יכול להתגלות גם כשטוב?

הוא יכול להתגלות בכל מקרה. המציאות מוכיחה שיש איזשהו קושי. בן אדם עוצר את המרוץ המטורף של החיים, מתחשבן ומוביל שינוי בחיים.

ופה השאלה שלי,

רגע, עוד דבר.

היה פעם באחד הסמינרים, אתה יודע, סמינר זה דבר מאוד מאוד מאוד חזק. זאת אומרת זה יומיים וחצי של הרצאות יפי יפיות לגבי מהות, תכלית, גורל וכולי. ושם יש בעצם א מערכת של הוכחות לוגית שכלית כדוגמת הוכחות שהרב זמיר מציג, תורה ומדע וכולי. הכל בנעימות, הכל בגובה העיניים, מאוד לא פטישי, מאוד לא מפחיד, תענוג, יש את הקאדמאי ויש את הרגיל. ובאחד הסמינרים, בסוף הסמינר, מישהי עלתה לבמה, מיש סמינר אקדמאי, עלתה לבמה ואומרת, תשמעו, הצגתם פה מערכת הוכחות יפייפיה. באמת אין לי מה לומר, מערכת שסגורה הרמתי. ובכל זאת אין לי שום כוונה לעשות שינוי בחיים שלי. זה היה אחרי שהרב אהרון לוי נתן שמה דרשה ארוכה ואז א אה שאלו

אותה ולמה אני אומר כך פשוט כי נוח לי נוח לי נוח לי ככה אז האמת היא זה קצת היה מסוכן לומר את זה כי זה בעצם קלקל את כל היומיים וחצי של הרצאות שמעתם אמרתם מול האמת ובסוף לא

אבל זה האמת שלה

זה האמת שלה ואז א

זה הנוחות שלה,

זה הנוחות שלה והיא הוסיפה ואמרה טוב לי, טוב לי ואם טוב לי אני לא רוצה לעשות שינויים מקום נוחות טוב לי שנייה שנייה עקיבא

ואז אהרון לוי הרב אהרון לוי אמר לה רגע רגע אני רוצה להבין הוא עמד אומר רגע אז אני לא מבין אז בעצם את אומרת את מודע שכל מה ששמעת כרגע אמת אמרת לו נכון ואת מודה שמע מערכת ההוכחות שהציגו היא נכונה. נכון? ובכל זאת את אומרת שאת לא הולכת להוביל שינוי בחיים. למה? כי טוב לך. אז מה הקדוש ברוך הוא צריך לעשות כדי שתוביל לי שינוי? ואז כל הציבור צעג, לא טוב. ואז היא נעמדה, חשבה, ירדה והיא הוביל לה שינוי. היא הבינה שלא בגלל שטוב לי אם יש אמת אבסולוטית אז גם אם היא לא ממש נוחה וגם אם לא קל להוביל שינויים אבל אם זה אמת אני רוצה לחבק אותה והיא עשתה שינוי

אני שאלתי את השאלה הזו לפני יותר מ-20 שנה א הייתי עם אבינועם יוגב רייינת אותו גם חבר טוב והוא היום נמצא בארגון ערכים שגם עושה סמינרים ודאי אתם עושים הרבה שיתופי פעולה והלכנו לרעיין כל מיני פרופס פרופסורים כל אחד בנושא אחר אחד בנושא ראש אחד עיניים אף גרון לב כליות עניינים כל רופא והבאנו את הרב ארון נבי שדיברת עליו שדיבר על חשיבות ברכת אשר יצר זה היה סרטון כזה והגענו לפרופסור אחד בחיפה בבית חולים רמבם שצילמנו אותו עושה צינטור ואחרי הצינטור כאילו כמובן בשור המשפחה והכל ולאחר הצינטור הוא היה אמור לצאת למצלמה ולהסביר על הלב והוא התחיל להסביר מסביר שהלב הוא מכשיר וזה וזה וזה הסביר את כל ה מונחים

הרפואיים ואז אמרתי לו תגיד לי אני חייב לשאול שאלה אתה רואה את הבפנים של הבן אדם אתה אתה איך אתה לא חוזר בתשובה זאת אומרת אתה רואה פה מערכת מבשרי אחרי זה אלוה נכון אתה רואה מערכת שלא יכולה להיווצר על ידי בני אדם אף אחד לא בא וזה אתה רואה שיש פה אלוקות אתה רואה את כל ה איך המערכת של הגוף עובדת איך אתה לא יושב אתה יודעו הוא אמר לי, "אתה צודק, אבל אין לי כוח לזה. אני בוודאי לי, אבל אין לי אין לי אין לי את ה אתה יודע, זה הסביבה, זה המשפחה, זה החיים, זה האנוחות. קשה מאוד לוותר על נוחות שיש לעולם להציע לטובת א אמת גדולה ככל שתהיה. ופה בעצם הרב, אתה נכנס בארגון הידברות יחד עם הצוות המופלא שיש לך. וזה

בדיוק התיווך שדיברנו שאתה שאתה עושה אתה אמת אמת הרי לא צריך לצעוק האמת צריך פשוט להראות ולהוכיח וזהו הקושי הגדול זה לא בהוכחת האמת הקושי הגדול זה בשינוי שאחרי שאדם שמבין וואלה זה אמת אבל עדיין צריך לשנות דברים כמה כמה דברים אנחנו מאמינים בהם אבל לא תמיד הולכים לפי התלם זה אנחנוש זה טבע האדם פה א המחלקה שלך רב יצחקוב נכנסת כבר הרבה מאוד שנים 25 שנה שאתה נמצא בארגון הידברות ומיישם את זה ועושה את זה הלכה למעשה מה שנקרא לפועל אתה יכול ככה לימוד לנו בערך כמה סמינרים מילת בימי חייך

מילאתי אני לא יכול להגיד שמילאתי אבל אנחנו ברוך השם כמו שאמרת 25 שנה מפנים לסמינר של ערכים של תפנית של צוהר ואחרים בכלל אנחנו מאוד משתדלים א לעבוד אה א את השם ב בצורה מאוד נקייה. זאת אומרת אין לנו אה אנחנו עובדים עם כל מי שרוצה לעבוד את השם, כל מי שעושה דברים טובים. כי הרבה פעמים אנחנו שומעים מחילה הרב ארגון הידברות, ארגון הרכים אז שני שני גופים נפדים לא צרועה אחת שעובדים בשיתוף פעולה כולם. הכל מטרה אחת להגדיל תורה ולהדירה לזכות את הרבים.

נכון נכון. ממש ככה. כולנו במטרה אחת להציג את היופי של היהדות. קודם כל להוכיח שיש בעל הבית לעולם למי שמסופק בזה עוד להוכיח שתורת ישראל היא מכתב של האלוקים למי שמסופק בזה ואנחנו עושים את זה מפנים לסמינרים כל סמינר זה יכול להיות 20 ו30 ופעמים גם 50 בסמינר אחד שאנחנו פניות שמגיעות לנו להידברות דרך הדיגיטל דרך הערוץ פניות ישירות למשרד כל הפלטפורמות שאנחנו משתמשים בהם תוכניתם סגולה.

התוכנית עם סגולה שמגיעה משם דברים נפלאים, מגיע משם דברים נפלאים מעם סגולה. אנשים שבאמת רוצים לשאול, לדעת, להבין. יש כאלה שזה מגיע מתוך שמות וחלומות ויש כאלה משאלות ישירות. הרבה הרבה הרבה פניות בנושא של שלום בית, המון משברי אמון. צערנו הרב, זה הולך ונהיה לצובר תאוצה. זאת אומרת ה אני חושב ש שמה שקורה אולי בגלל כל הקדמה והמדיה ו זה משהו מצד אחד זה נוחות לא רגילה מצד שני א הכל מאוד זמין הכל מאוד פתוח וברגע שבן אדם א א מאבד את הסרגל של הערכים ולא שם את הדברים החשובים של משפחה ילדים בראש הפירמידה אז הדברים מתחילים להתערבב והמון המון משברי אמון המון המון דמעות, המון בחיות, המון בעיות שלום בית.

אנחנו נדבר בהמשך גם על ה על העשייה עצמה, אבל אני רוצה ברשותכם לחזור כרונולוגית

לסוכות.

כן,

לסוכות.

לא, לא לסוכות. אני רוצה לחזור לתהליך התשובה. בעצם

היה לך משרד תיווך, מתי אתה בעצם מגיע למסקנה שהגיע הזמן לזכות את הרבים? איך איך מה הטרנספורמציה שאתה עובר כדי להגיע בכלל לאזור הזה? בארגונים אחרים, כן? ברגע שאתה הפך הנושא של האמת הפך להיות אצלי מאוד מאוד ברור אז החלטתי שאני מתחיל להוביל שינויים וברגע שהבנתי את זה הרגשתי שיש לי איזשהו מוצר שאני רוצה לצעוק אותו לעולם לצעוק אותו לעולם כי בן אדם שמבין שיש פה משהו אמיתי אתה רוצה שכולם ידעו מזה

כמו כל בעל תשובה באורות,

נכון? אבל אצלי האורות האלה לא נכבו במשך 33 שנה. זה לא נכבע, ברוך השם. אז זה התחיל מכל מיני חוברות שהייתי מפיץ, כלטות, הייתי משיג חומרים של כל מיני רבנים שעוסקים בזיכוי הרבים וכולי. והייתי מחלק אותם והייתי מחלק אותם בקריה והייתי עומד בטל השומר ומחלק חוברות וכלות. ואז כשהכרתי את דוד מנכל התברות היינו עושים את זה ביחד היינו מכינים כל מיני פליירים כדי לעורר לחשיבה 3500 שנה מאברהם אבינו ועד סבא שלנו כולם שמרו תורה ומצוות ומה איתנו והיינו טולים את זה בכל מיני מקומות ברחובות

אתה ותופק הייתם עושים עבודת שטח

הינו עושים עבודת שטח היינו יוצאים לתל אביב היינו עומדים בקניון ברמתגן היינו עושים נוסים ל

שזה באיזה גיל

זה היה אני הייתי א בן 26 בערך ותופיק צעיר ממני אה אני ככה קצת

זה היה אחרי שחיזקת אותו בעצמך נכון

כן כן כן הוא ברוך אני שלחתי אותו לסמינר את דוד ואני אני סיפרתי פעם סיפרתי דודו שמעת אני אספר למי שלא שמע שכששלחתי אותו לסמינר אז הייתי בכותל המערבי ושמה ביקשתי ריבונו של עולם תחזיר את היהודי הזה בתשובה ואני מוותר על כל הזכויות שיצא ממנו כאילו אמרתי את זה אמירן אמרתי חיך ממש

יכול להיות שזה טעות חיי זה לא מעניין אותי אני לא מצטער על זה אני לא יודע אולי זה כן קורה השמיים יודעים אני לא יודע אבל מה שברור שהאמירה הזאתי הולידה בעל תשובה שעשה מהפכה בארץ ובעולם

מה ראית בו שביקשת דווקא עליו

אני לא יודע קודם כל הוא ממש מההתחלה כשהיינו הולכים לחלק חומרים וכולי היינו הולכים בלילות בזה עד שתיים לפנות בוקר עד שלוש לפנות בוקר בכל המועד אני כבר ראיתי אבא לכמה ילדים והוא עדיין רווק ואז אני כבר הייתי כבר צריך לחזור הביתה והוא היה ממשיך לחלק היינו בונים סוכה בתוך קניון תחת גג שלמעשה אין סוכה מתחת צריכים כיפת השמיים אבל האווירה הוא היה עומד ומחלק שמה דיסקים ושאני הייתי כבר מתעייף וחוזר הוא היה ממשיך איזשהו מטרה דרך או כאילו אמרנו אמרתם אצלכם טוב בוא נתחיל לחלק להכיר אנשים יתחילו לפנות נתחיל לגדול נתחיל לזה

לא זה לא הזה טלוז נטו נטו זה היה נטו נטו לשם שמיים לא היה לנו

לא לא אין מטרה זאת אומרת זה המטרה

זאת המטרה המטרה היא יש לך אמת תדבר עליה תשדר אותה תפיץ אותה וכולי ואז דוד א הכיר את החוברת נפגש עם החוברת של הרב זמיר כהן א תורה איך זה נקרא?

תורה ומדע. זה החוברת הראשונה תורה תורה ומדע. נראה לי שקראו לה תורה ומדע. ורצה קצת לשנות את הקריכה שיהיה משהו קצת יותר תופס את העין. היו לו עוד חוברת שנקרא תשע תשובות ושאלה והחיים שהם מעבר לחיים של הרב זמיר. ואז הוא חבר עם הרב זמיר ואז נולד הערוץ המקומי ואז א מפה זה התחיל לסוע. הייתי בעצם העובד השלישי בהידברות. טופי כשינד אל חנן מנצר שגם הוא היה מהמייסדים

שהוא מה היום

אה הוא לא הוא מוסר שיעורי תורה וכולי איש מקסים איש יקר שהזיכיון של ערוץ ידברות הוא היה חלק מהעניין הרב ברוק

אגב הוא סידר הוא סידר גם את הבניין בהידברות בפתח תקווה אם אני זוכר נכון

כן כן כן

הוא גם דאג למקום

ה הוא אחד המעמידים הוא אחד המעמידים אתה יודע שידברו את זה היו הרבה ידיים שעזרו בהתחלה אה רבשי הבין אייזיק פריד אלחן מנצר שהיה עמוד ג'ני שהייתה איתנו תקופה זכרונה לברכה שנתנה מהונה ומכוחה ומכספה כדי שהעסק הזה יצא לפועל והתחלה היה ממש קשיים גדולים אני זוכר שהבאתי את ירון בן שמעון כעורך והבאתי את שרון נקש שיבנה מחלקה של טלמרקטינג והבאתי את ישראל המזכירת מערכת והבאתי את דפנה שהפכה להיות מזכירה של הרב זמיר כאילו הכל נבנה ממש מהיסוד.

תספר לי על הימים הראשונים כשאתה מתי שמעת פעם ראשונה את המילה הידבות? כשהרב וינד פנה אליך.

כן. הוא אמר שבעצם הקמנו איזשהו ארגון שזה היה ממש טרי טרי טרי ואנחנו רוצים מישהו שיקלוט את השיחות הנכנסות. זה היה הערוץ המקומי. עוד לא היה כמו היום. אני נדמה לי פעמיים או שלוש בשבוע. אה ואז א אנחנו מחפשים מישהו יקלוט את האנשים פנו. עשינו שידורים ואנשים פנו והתחילו לשאול שאלות והכל היה מאוד מאוד נקי. זה היה מאוד מאוד טרי. אז כל הפניות היו גם בינגו. הכל היה ממוקד. אנשים פשוט היו צמעים. השלחתי רעב בארץ. התחילו להרגיש את זה כבר אז. היום זה עוד צובר תאוצה אבל ההתחלה הייתה מאוד קשה כי היינו צריכים גם וגם וגם וגם וגם ולא היה רכב. אז טופיק ביקש ממני בוא נלך לקחת רכב בליסינג ואני צריך להיות ערב. וחמישה

ילדים ואיך אני עכשיו על מזדה חמש איך אני הותך להיות ערב עליה אבל לא חשבנו הרבה כאילו רצינו ראינו איזה מפעל וראינו שיש פה פוטנציאל עצום ווזה הלך והתגלגל

תארת על עצמך באותה תקופה שזה יגיע לאן שזה הגיע

לא ממש לא ממש לא ולכן גם אף פעם לא חיפשתי גם תפקיד ניהולי בארגון והרי יכולתי הגעתי עם טופיק יכולתי להיות סמנקלי דבר לא אף פעם לא חיפשתי את הדברים האלה כאילו כאילו תן לי לזכות את הרבים ותעזוב אותי מכל ה מסביב ככה ככה זה ממש מההתחלה ועד היום לא טארתי לעצמי שזה יגיע לכאלה ממדים לא הייתה לי כזאת משקפת לראות קדימה אבל השם יתברך

אני חושב שאף אחד לא חלם דבר שכזה זאת אומרת אף אחד לא בנה את זה בתוכנית הרוחנית שהידבו תגיע לימודים כאלו גם ככה עולים מכל מי שריינו פה ששאלנו אותו את השאלה המרתקת הזאת היה לכם איזשהו דרך לא עושים את מה שנכון לעכשיו וסיעתא דשמיא והקדוש ברוך הוא הוביל את זה הלאה והלאה למדים של היום ועוד יגדל ופרח בתוכניות הרבות שיש לי להידברות

ואני רוצה לומר שדוד הרי לא נולד מנהל כן הוא הגיע מתחום של יהלומים א אבא שלו מאוד רצה שהוא ילך לכיוון של בורסה וכולי אבל המסירות נפש שלו מסירות נפש שהוא עשה לזיכוי הרבים היא זאתי ש שאלו פעם מישהו רצה להיות לפתוח א בית ספר אז שאל אותו שאל שאל אותו, הוא הלך לאחד מגדולי ישראל לשאול אותו לפתוח או לא לפתוח אז אומר לו כי אין לי אין לי מושג בפדגוגיה אני לא פדגוג ואני לא מחנך שאל אותו הרב אתה אתה אוהב את התלמידים אומר לו מאוד אומר לו אז תפתח תהיה בנהל בית ספר טופיק אהב את זיכוי הרבים הוא אהב והשם יתברך ראה את האהבה הגדולה שלו ונגע בו ואמר טוב אם ככה אם אתה מוכן לוותר על הזה על הלילות שלך על הימים שלך

על כל המועד שלך לטובת עם ישראל אני אזכה אותך במשהו גדול וכמה שבן אדם יותר מוסר נפש השם לא נותן מתנות סתם קבלי מתנה קדם לזה משהו

וכשאתה באמת 25 שנים בארגון ורואה את ההתחלה ואת מה שיש היום מה השינויים הכי משמעותיים שעבר הארגון בעיניך

פעם זה היה ממש משפחה קטנה היום אתה לא

משפחה גדולה אבל אתה גם לא מכיר את המשפחה זה נהיה בניין שברוך השם חמש קומות של עשייה מבורכת ואתה אני לא מכיר את רוב העובדים בארגון היום אני לא מכיר אז א זה קצת אולי פיפס קטן מצד שני ההיקפים של הזיכוי הרבים הפלטפורמות ההתרחבות ההתעסקות עם כל התחומים של מחלקת אמא והתבוללות וכו וכו וכו העשייה הפכה להיות מכל הכיוונים פעם היינו ממוקדים רק יעוץ והכוונה לא היה כלום חוץ מזה ורק נטו זיכוי הרבים לחבר לשיעורי תורה לסמינרים לחברות פרונטליות טלפוניות וכולי היום זה ממש מעצמה של עשייה וזיכוי הרבים

לא רק דבות השתנתה גם עולם התשובה מאוד מאוד השתנה אני גם חזרתי בתשובה פחות או יותר לפני 25 שנים או פחות בעצם זאת אומרת זה כמובן תהליך א

שערך כמה שנים אבל אז בזמנו אפילו אם נלך לרב הורי זוהר בזמ בזמנו בן אדם היה רוצה לחסוף בתשובה הולך לישיבה הולך לישיבה משנה את לבושו א עובר לבני ברק עובר למקומות תורניים היום אני קורא לזה יותר פרילנסרים זאת אומרת לוקחים מה שלוקחים אתה רואה אנשים צעירים בלי כיפה ועם ציצית שיוצאת מהזה ואפילו תכלת אה איך איך אתה רואה את השינויים האלה שעובר עולם התשובה אני מניח שיש לך ביקורת על זה יותר יותר טובה פחות טובה, אבל מה השינויים? אני חושב שפעם היו א כשבן אדם היה נגיד מגיע לסמינר או מגיע לשיעורים אז הוא היה מגיע לשיעור הוא היה מגיע לסמינר הוא בשיעור הוא בסמינר היום אתה בשיעור אתה בסמינר ואתה לא שם אתה אתה שם עם בטריה ספר כדי שאם חלילה זה יגמר אז שמהר יהיה לו להחליף את האפוז

לא יודע אני לא יודע איך זה

לרב אגב מי שלא יודע לרב אין טלפון נייד

כדי לטאם איתך אפילו אני

אין מחשב

אתה צריך לבוא למשרד עשרות אלפי דפים עומדים ככה אחד מעל השני כמובן שהכל מתויק והצוות מתייק אבל משרד ללא מחשב ללא טלפון מנדחר שמי על וואטסאפ גם טלגרם אין לו גם פייסבוקי אין שום דבר אפילו לא טיקטוק

אין לך שום דבר אתה לא נוגע בדבר הזה בכלל אני מרשה לכם את

אבל רגע אבל רגע אני חייב לשאול שאלה אתה לא חושב שאם היה לך היית יכול להגיע יותר ויותר לאנשים

לא ולא רק זה אני בדרך לפה חשבתי לא ידעתי שאתם תגיעו ביחד חשבתי לעצמי רגע אם הרב לא ימצא את המקום אם זה כאילו אין לו אפילו טלפון היד עכשיו אני לא יודע אם אתה יודע את הטלפון שלי זאת אומרת גם אם היית רואה בן אדם ברחוב סליחה אתה יכול לתן לי דרך להתקשר אליך כן

זהו איך אפשר

א' אני מרשה לכם לתאר אותי כרובינסון קרוזו והאדם הקדמון זה בסדר בסדר לינץ' בשידור חי הכל טוב בסדר גמור אבל

זה גם לא שידור חיזה

אבל זה באמת באהבה כן

אבל אבל אני אומר שכל בן אדם יודע את את החולשות שלו ואני גדלתי בתל אביב ובגלל שגדלתי בג'ונגל של תל אביב אני רוצה לשמור על עצמי לא לחזור לג'ונגל ששם גדלתי וזה אחת הסיבות שאני לא מחזיק מכשיר

עכשיו אתה נוסע לצורך העניין עם ה עם באופנוע או ברכב

ואתה צריך להגיע לרחוב שאולזון 54 ירושלים מה אתה רוצה

אני אשאל אני אשאל איך מגיעים לשאולזון ירושלים אני אשאל

ואז תגיע אחרי שש שעות

לא אני לא אגיע אחרי שש שעות אני מגיע יפה ברוך השם הכל טוב אם לפעמים נו

איזה משהו מדהים אני אומר בוא בינינו בתוך הוכיחה דודו

בוא בוא נשים על השולחן יש פה קינה קטנה קינת סופרים יש משהו מבאבע בפנים ש צודק

לא אני חושב שזה נכון לא להיות עם טלפון והכל קול וסמרטפון לרב עצמו, אבל טלפון נוקia נפתח כזה בלי SMSים אפילו שחס ושלום לא יהיה זה

זה בסדר זה בסדר זה בסדר גמור ואין שום דבר נגד העניין שאני נמצא למעלה מ-30 שנה ברצף כמעט כל יום בין שש לבע שעות עם טלפון על האוזן

זה קשה ברמה לא רגילה וכשאני לא לה טלפון אני לא יכול לראות טלפון אני כבר לא מסוגל אני לא מסוגל קשה הוא מדבר מצד הנאה

אני מבין אני מבין אז אני מבין אז שאני במשפחה אני רוצה להיות עם המשפחה וכשאני בלימוד אני רוצה להיות בלימוד

טוב הקינה רק א זה רק גודלת פה עכשיו

מקבל ש לפחות יש אוזניה

כן אני אני לספיקר אני לא מסוגל הרב יצחקוב אני חייב לומר לך זה לדעתי קודם כל אני מקנה בך כי באמת כמה היינו רוצים באמת באמת להיות במקום הזה שאתה ממשפחה אתה רק עם המשפחה אתה לא עם הטלפונים תשמע אנחנו יושב במסעדה אתה רואה זוגות יושבים ככה כל אחד עם הטלפון שלו זה כבר לא אין אין אין

אני ידעתי שעקיבה יגיד שהוא מקנה בגלל זה הזמנתי פה בן אדם תכף יכנס בן אדם עם פטיש

שבשידור חי הוא ינפץ את הטלפון של עקיבה ו אני לא זה לא חלום זהזה זה משהו שאני לא יכול להרשות לא יכול לתת לעצמי הלוואי והייתי הלוואי והייתי בדרגה וברמה הזו שלך בטח בדבר דבר הזה אה נכון אתה הנה עוד דוגמה שאתה יודע את האמת אבל אתה לא יכול לשנות אותה מה לעשות אתה צודק אבל זה נוח לי

כן

נמשיך שנייה עם ההבדלים בדור של בעלי התשובה אוקיי אז ה א מיינד שלנו נמצא במקום אחר אנחנו בטלפון מה עוד אתה רואה ש זאת אומרת אתה גם רואה שפעם זה היה יותר אבסולוטי והיום אני אגיד לך מה עוד מה עוד אפשר לראות בדור שלנו קודם כל יש איזשהו א רויה מכל הפיתויים והגירויים של העולם הזה נראה לי שהנוער הגיע לאיזשהו רויה ולכן הם אתה יכול למצוא אלפי בני נוער שפוקדים שיעורים הרצאות אתה יכול למצוא אותם בסליחות בכמות גבוהה אתה יכול לראות אנשים שבלוק שלהם במראה שלהם אתה לא תראה להם גרם וריח של יהדות וממש שם הם שם עם תפילין הם שם עם שבת איזה מין חזרה בתשובה שקופה כזאתי שהיא הולכת וגודלת ואתה יכול לראות שיעורים של

הרב איגל כהן לדוגמה של הרב סניר גואטה של הרב פנגר של הרב זמיר אתה יכול לראות א ים של צעירים שמגיעים יום שלישי נגיד לרב איגל אתה לא תראה להם שום סממן חיצוני שמעיד עליהם שקשורים באיזשהיא צורה למצוות והם שמה הם ממש שמה אז א אני חושב שמה שהביא שגם המלחמה וגם הקורונה אה עשתה איזשהיא מין א משהו בלבבות של בני ישראל שכאילו טוב ראינו שמענו הבנו יש פה משהו קצת אחר והאמונה כן מקשקשת ודווקא אצל בני נוער צעירים שאתה מרגיש שעם הכוחות שלהם יכולים לטרוף את העולם הם לוקחים את הכוחות שלהם והם הם כובשים אותם לכיוון שיעורי תורה ולכיוון שמירת שבת וזה קורה המון

אבל הם חייבים גם וגם זאת אומרת עדיין יש להם את הטיק טוק עדיין הם לא אתה יודע עושים באמת סוויץ' גדול בחיים

נכון זה נכון זה נכון אבל זה זה קודם כל זה תהליך זה תהליך ומשהו קורה ובסוף א הם עוברים הם עוברים חלק גדול מהם בסוף עובר אני אתן לכם דוגמה אה לפני חודש התקשר אליי א בחור בשם גאי רובינשטיין מנוף הגליל בחור חש הוא צבאי הוא לא קעקועים אה למעשה מי שהפנה אותו אליי זה החברה שלו חברה שלו התחילה איזשהו הליך תשובה והוא מאחורה והפערים התחילו קצת לגדול ואז היא ביקשה ממנו שידבר איתי הוא דיבר איתי ויצאתי לו סוף שבוע והוא הגיע חוזר מהסוף שבוע שבוע הזה באורות בכמות גבוהה והוא ידע שבמקום שהוא נמצא בסביבה שהוא נמצא הוא לא יוכל להוביל שינוי והוא החליט שהוא הולך א הוא הולך למסגרת ישיבתית זה משהו שאני לא ממליץ

עליו אני לא ממליץ על מעברים חדים ממקום כזה למקום כזה מעולם כזה לעולם כזה ב-180 אני אף פעם לא ממליץ על זה אבל יש מקרים מיוחדים אחד מהם זה עובד הידברות שגם כן עשה מהלך כזה. הוא אומר לי, אם אני לא אעשה את זה אני פשוט לא אצליח להוביל שינוי. הוא כבר נמצא חודשיים שלוש בישיבה במודיעין אליט. היא נכנסה למדרשיה. הוא נכנס לישיבה לתקופה קצרה לבנות את עצמם, לבנות איזשהו תעודת זהות, עמוד שדרה. והיא אמרה לי והוא אמר לי לפני כמה ימים אולי ניפגש שוב ונעשה את זה בצורה מסודרת ויפה. יש בה מחלקה שלך פעמים שלא הצלחת הרמת ידיים או שאין מושג כזה להרים ידיים?

קודם כל מה זה הצלחת לא הצלחת? הריבונו של עולם הוא הרוצה בתשובה. אני לא עושה כלום. אם יש להם זכות ויש לנו זכות, אנחנו נזכה לכוון את המקומות הנכונים. אין פה הצלחה, לא הצלחה.

היו פעמים שלא היה לך זכות.

איך

היו פעמים שלא היה לך זכות?

כן, ברור. זה זה תלוי זה תלוי בהמון המון דברים. תלוי בהמון דברים. קודם כל הרצון של האדם כמה הוא באמת רוצה. יש אנשים שהם רוצים אבל הם לא רוצים רוצים רוצים. ובשביל להוביל שינוי לא מספיק רוצה. צריך קצת יותר מרוצה. השאלה האם מרמים ידיים, מנסים עוד פעם, מדברים ש

תשמע, אנחנו לא, אני אגיד לך יקירי, אנחנו א' אנחנו לא רודפים אחרי אף אחד, זה בכלל קו של הידברות, קו מאוד נעים, מאוד בגובה העיניים, מנגישים להם את החומר, הרוצה לאכול יאכל, לא רוצה, הבוחר יבחר, אנחנו לא יושבים בצווא על אף אחד, אנחנו לא כאלה, אנחנו לא, זה לא הסגנון של הידברות.

אין שיחות יזומות, כלומר, אין שיחות יזומות.

אין שיחות יזומות. השיחות הם או שאנשים פנו לתוכנית של עקיבה או חלומות או פניות ישירות או שמות של ילודים או התייעצויות שלום בית חינוך ילדים וכו וכו וכו אז הפניות מגיעות אלינו מתוך הפנייה הזאתי הרבה פעמים זה מתחיל משמות מחלומות וזה עובר גם לדברים אחרים כי אנשים מאוד רוצים לשתף ולדבר והיום אין עם מי לדבר אחד ה ה נראה לי הסלוגנים ונראה לי שזה שלך אני לא יודע מי המציא את זה יש עם מי לדבר יש עם מי לדבר

איזה סלוגן טוב זה עקיבא

זה עקיבא אז יש עם מי לדבר ככה קוראים למחלקה שלנו מה קורה

מחלקת יעוץ והכוונה ככה היינו כל השנים ובשנה האחרונה זה נהיה יש עם מי לדבר וזה אמיתי באמת יש להם עם מי לדבר יש אוזן קשבת ויש עצה ותשועה ברוב יועץ אתה שומע מישהו מהצד לפעמים אתה נראה מרה לך שאתה נמצא במקום הכי יפל בעולם הכי נמוך אין פתרונות או שאתה שמת זכוכית מגדלת על הבעיה ושם זרקורים על הבעיה. פתאום בא מישהו מהצד, נותן לך איזה כיוון, איזה חשיבה, איזשהו מהלך שבכלל לא חשבת עליו. וזה הרבה יותר פשוט והרבה יותר קל. וזאת המחלקה. זאת המחלקה. והרבה פעמים גם מלמדים אותם גם לא לשים זכוכית מגדלת על הבעיה. כן.

איפה אתה רואה את המחלקה נגיד בעוד א יומיים?

לא נלך תקופה קדימה. יש לנו מטרה בעזר השם לאבות את המחלקה.

כמה רבנים יש היום?

אנחנו בערך 10ה.

כמה שיחות יש בחודש?

אוי, קשה לי. אה, אלפים

אלפים. אה, אנחנו משתדלים, משתדלים, משתדלים להגיע תוך 24 שעות לכל פונה. וכשאנחנו לא עונים אונליין בשעות הפעילות אז יש חברה שלוקחת עבורנו הודעה ואז משתדלים תוך 24 שעות לחזור לכולם.

וואו.

כן.

מערך שלם לוגיסטיקה שלמה.

מערך שלם וברוך השם ו הרבה אהבה. הרבה אהבה לעניין.

כמה הרב זמיר מעורב בפעילות של המחלקה? אני מניח ש בהתחלה זה היה מאוד מאוד צמוד.

בהתחלה זה היה ממש צמוד. ממש היה קשר כמעט יומ יומי ולאט לאט כשהכל גדל והתרחב המטלות של הרב גם מאוד גדלו והתרחבו אז זה נהיה קצת פחות עדיין עדיין עדיין בנושא של שמות ובנושאים א גדולים וכבדים שצריכים איזשהו הכראה

איך מה למשל

מבחינת א מה ש

א אלו נושאים אתם מעבירים לרב זה מחוץ משמות דברים שהם או אלו דברים העברתם אליו בעבר דבר. זאת אומרת, איפה נדרשת הכראה משמעותית?

בדברים שקשורים א לדוגמה דברים של א כיבוד הורים, שזה דברים מאוד מאוד עדינים, שמצד אחד אבא ואמא, מצד שני רצון השם, דברים כאלה א חתונות מעורבות. בדוגמה אתמול הייתה לי שאלה של א א אחיינית של פלוני שהתקשר אתמול א מתחתנת עם גוי ללכת לחתונה לא ללכת לחתונה אה היא תהיה פגיעה גדולה המ

יש זובה ועמין על ללכת

איך

כאילו יש בכלל דיבור על ללכת

זה לא התבוללות או שישת יהודיה דבר על מדבר סערובת אני סוא תערובת נשוא תערובת זה לא יהודי שהתחתן עם גויה. לא משנה זה שתי הצדדים נשואי תערובת. אז אז באמת בדבר הזה כמה שאנחנו משתדלים אתה יודע ללכת תמיד לכיוון הימין המקרבת וכיוון הפשרה והשלום והשלום הושפיץ בתורת ישראל אבל עדיין יש דילברייקר יש דברים ש שלא נשארים בקשר טוב לא מסתכסכים משפחה אני לא אשרוף את הקשר עם אחותי וכו וכו אבל יש קווים אדומים שלא חוצים אותם שזה כבר קשור ל אתן לכם דוגמה לשאלה שהייתה לי שבוע שעבר אה בחור מפתחת תקווה בר מצווה אבא מרוקאי אמא רוסיה לא יהודיה כל הילדים עולים בר מצווה והוא רוצה בר מצווה כדוגמת כולם מה עושים עולה לתורה לא עולה לתורה תעלה לספר הפטרות אל תגיד ברכות כן תגיד ברכות

מה התשובה

גוי הלכה למעשה אי אפשר אי אפשר

מה הרב יצחקוב עשה גי אותו

כן אבל בעזרת השם יהיה הרבה פונים אלינו בנושאים האלה של גיור ואנחנו מאוד משתדלים לעזור שיש תערובות יהודי וגויה וכולי בפרט שיש ילדים משותפים אנחנו מאוד מאוד מאוד משתדלים להוביל לעזור לחבר לעזור מכירים גם בבתי הדין לעזור להם לעשות את זה אמיתי טוב נכון הלכתי לבית ודי אמיתי בעזרת השם

טוב א שאלה נוספת בנוגע גיע לשאלות הקודמות על השוני השינויים שבדור בדור התשובה התשובה שקוראת בדור היום לעומת א בעבר האם זה שינה גם את הגישה שלכם את ההשקפה שלכם את ההכוונה שלכם כי בעבר זה היה מאוד פשוט אוקיי לך לסמינר לך לישיבה היום כאילו אומר לך תשמע אני לא אני לא באזור הזה בכלל

נכון היום זה קצת יותר עדין אתה צריך ללכת לכת יותר לכיוון קצת לבשל עם מדיה ואז סרטונים של הרב זמיר יש לנו את התשעה 10ה סרטונים קצרצרים של תורה ומדע סרטונים של 2 וחצי דקות רק כדי לתת להם קצת יותר שכל של תורה להבין שלא מדובר בהוואי ופולקלור מדובר במשהו קצת יותר רציני ואז לנסות לחבר או לחברות הטלפונית פעם בשבוע 10 דקות רבע שעה או לחברות הפרונטלית חצי שעה פעם בשבוע שעה פעם בשבוע פיקים פיקים קטנים ודרך הפיקים האלה בדרך כלל האור שבה כבר עושה את העבודה אז פעם באמת זה היה היום היום יותר קשה כי אתה כל הזמן עטוף הארטילריה היא מכל הכיוונים ואיך כותב החזון איש אמונה זה נטייה דקה מעדינות הנפש שבן אדם נמצא

בשעת השקט וחופשי מרעבון תאוני אז הוא מתחיל להרגיש אמונה, אבל הם כמעט אף פעם לא מנותקים. הם כל הזמן מחוברים. כל הזמן האינפורמציה, המידע. אני חושב שגם זה הסיבה לחרדות, לתופעה של החרדות שאנחנו חווים היום בדור שלנו. מה זה בעצם חרדה? חרדה זה ריבוי של אינפורמציה. המון המון מחשבות. המחשבות מתרוצות במהירות. לכל בן אדם יש איזשהו שוטר בראש. השוטר הזה יש לו תפקיד לסלק את כל התרדות יש ריבוי של אינפורמציה השוטר מפסיק לעבוד השוטר מפסיק לעבודרב זמיר באחדת הטיסות הוא אמר לי הסיבה שיש היום בדור הזה ריבוי של חרדות ולחצים והפחות קשב וכו וכו זה בגלל ריבוי המדיה אנשים נכנסים מקבלים את כל מה שקורה מכל האסונות מכל

העולם עם זום אינן לתוך התאונה הכל לתוך הטלפון הנייד לא אחד שתיים עשרות אומר פעם אם היינו מקבלים איזשהו טרגדיה צריך לפתוח את הרדיו איזה עיתון שהתגלגל השכונה

או לשמוע באוטובוס

או כמובן כמובן היה פעם אחד הרבנים אמר אני מבקש וכולנו להוציא את האוטובוסים מהחדרים מי שלא מכיר זו השיטה החרדית להגיד שמעתי משהו אבל לא נעים להגיד שמעתי בחדשות שמעתי את זה באוטובוס

זה מה שהיו פעם היום כבר א ממש ככה האוטובוסים נמצאים כבר לכל אחד בתוך היד שלו וזה לא רק רדיו זה כל העולם מכל העולם מכל מקום וזה גורם לנו לחרדות לכן שוב אני מקנה בך

המון פניות בנושא הזה של חרדות ומחשבות אוטומטיות

מה אתה אומר להם תזרקו את הטלפונים

לא אני לא אומר ככה אני לא אומר ככה אני ודאי שצריך לצמצם אינפורמציה פעילות גופנית וכו וכו וכו אבל אחד הרצפטים הכי הכי הכי הכי זה נושא של אמונה כי אמונה ונפש הן דברים ששלובים אחד בשני וכמה שהאמונה מתחזקת יותר הנפש מתייצבת יותר. זה משוואה ישירה. אמונה חזקה, נפש חזקה.

הרב, תרשי להקשות קצת. בדיוק בשבוע שעבר, אני לא יודע מתי זה שודר, אבל פורסם טור שלי על זה שכשחזרנו בתשובה, כולם אמרו לנו, תחזרו בתשובה, הכל יהיה פרפקט. ולא תמיד זה פרפקט. זאת אומרת, לחיים יש דינמיקה משלהם. אבל כשהיינו בעלי תשובה טריים ותמימים, אז כאילו מה? ברור. תחזור בתשובה. הילדים שלך, חינוך א תורני, אה זוגיות, שלום בית א הכל כאילו החרדות יעלמו, הכל לא מדבר על עצמי אבל בגדול כולנו עברנו איזשהו מסע ולא תמיד זה זאת אומרת זה השאלה

הבת את השאלה הבת את השאלה

האם היום גם אומרים לאנשים תחזור בתשובה הכל יהיה טוב כי כי בעבר היה הייתה תנימה הזאת אני לא אומר שזה מה שמכרו באופן סתונאי

טוב טוב טוב דודו זה לא מה שאמרתי זה לא מה שאמרתי קודם אני אמרתי שיש משוואה ישירה בין אמונה לבין נפש ועל משמרתי הימודה שזה הרצפט להגיד תחזור בתשובה והכל יהיה טוב לא ניסיונות יש לכולם קשיים יש לכולם אבל ברגע בן אדם שחי באמונה הוא חי עם משקפת נורמלית על העולם על החיים על זוגיות על חינוך ילדים אז החיים שלו הם אטמוספירה אחרת לגמרי היא ליגה אחרת לגמרי יש קשיים יש אבל הפרשנות שאני אתן לקשיים הפרשנות שאני אתן למציאות היא תהיה אחרת לגמרי ברמה כזאתי שגם אם יש קשיים וגם אם יש גלים וגם אם יש ניסיונות וצער גידול בנים או קושי בזוגיות וכו אני עדיין מתייחס לזה במשקפת כזאתי שאני אני למעלה אני לא שוקע אני לא

נופל אני לא מרשה לעצמי ליפול כי אני מבין את ה איך הדברים עובדים יודע מה ריבונו של עולם רוצה ממני, אני יודע מה התפקיד שלי בעולם, אני יודע איך אני אמור להתייחס לזה. זאת אומרת, בן אדם חווה חוויה הרבה. בוא ניקח עכשיו כמה אנשים יושבים בחדר סגור. הפסקת חשמל, חושך מצרים, הדלת נטרקת, אי אפשר לצאת, אי אפשר להיכנס, אין אכילה, אין שתייה. כל אחד מאיתנו יגיב אחרת. אחד יגיב בטראומה ובצעקות, השני תפיקות לב, דופק מועט, זה הכרה, השלישי קצת פחד, הרביעי יקח כרית וילך לישון. מה קרה? כולנו חווינו את אותה חוויה. כל אחד הגיב אחרת. התורה מלמדת אותנו לתת פרשנות נכונה לדברים. לא להתבלבל, לא ליפול ברוח. לשמור על נפש

בריאה בגוף פרי ששאלו את וקסמן על ה על הבן שלו שנרצח אז היה שם איזה עיתונאי חצוף ששאל אותו שאלה כזאת נו מר וקסמן כל כך הרבה תפילות נו אז א וקסמן הרים את האצבע לשמיים ואמר לו כשבן מבקש משהו מאבא שלו שלו לפעמים אבא אומר לא גם זו תשובה משקפת של אמונה הרב שמחה כהן הגיע פעם לאיזשהיא מחלקה פסיכיאטרית בטל השומר אז המנהל אמר לו אתה יודע לפה לא מגיעים חיילים דתיים אז הרב שמח כהן חשב שהוא מחפש להקניט בגלל שלא משרטים אז לא מגיעים אומר לו לא לא הרב אני לא לא התכוונתי להקניט התכוונתי לומר שלפה לא מגיעים חיילים דתיים. כי אחד הסיבות שאנשים מגיעים לפה זה אלם קרב. א בן אדם שמרגיש שהוא לבד בקרב, אין לו אף אחד

ששומר, שמגן, הוא מרגיש לבד, הוא נכנס ללחץ, לפחד, לחרדה. אבל יהודי שחי עם השם יתברך, הוא מרגיש אותו בכל מקום, הוא אף פעם לא לבד. ואם הוא אף פעם לא לבד, אז הוא לא מגיע למצב הנפשי, הרגשי, שמוביל אותו למחלקות האלה בטל השומר. אמר פעם איזה איש חכם, כשאני לבד אז אני לא לבד וכשאני לא לבד אז אני לבד. והלוואי שכשאני לא לבד שאני אהיה לבד. פירוש כשאני לבד לא נמצא עם א חברה סביבה אז אני לא לבד כי אז אני מרגיש אותך ריבונו של עולם. וכשאני לא לבד, חתונות, בר מצווה, שמחות, חברים, אז אני לבד כי אז אני לא מרגיש אותך, ריבונו של עולם. והלוואי שכשאני לא לבד, חתונות, בר מצוות, צמחות שאני אהיה לבד. שגם אז במצבים

האלה אני אזכה להרגיש את קרבת האלוקים, את קרבת השם. בן אדם שחי עם קרבה כזאתי, שום דבר בעולם לא מטלטל אותו. הוא עובר הכל, הוא שורד הכל, הוא עובר את הכל. כל הטלטלות של החיים עוברים לידו. לא לא הוא לא נותן לזה להיכנס אליו כי יש מנהל התיאטרון בובות שעשה עושה ויעשה לכל המעשים

יפה אהבתי את התשובה סליחה שאני זה אבל עוד יש לי עוד שאלה אחרונה

קחת הזמן אני פה

כן חרגנו קצת בזמן אבל א שאלה חשובה יש בשנים האחרונות ובכלל שטה מאוד גדולה כלפי הציבור החרדי אמ א מצד שני יש גם קולות מאוד קיצוניים בתוך הציבור החרדי ש אתה יודע בסופו של דבר יושב החילוני שהוא מוזן על ידי תקשורת מאוד אנטית הוא רואה את החרדים שלא באמת מייצגים את ה שלא נותנים דוגמה טובה שרוצה לו לגרום להתקרב ליהדות ואיך אתם מתמודדים עם זה זאת אומרת התשובות שלכם הרבה פעמים הן בנושאים מדעיים שכליים אמונה אבל בן אדם בא ואומר תשמע החרדי הזה הוא ככה וככה המפלגה הזאת היא ככה זאת אומרת הם באים כבר תאונים האם זה לא יותר קשה להראות להם את היופי שביהדות בגלל כל ההסתה ובגלל כל מה שהם סופגים או שאתה אומר אני לא לא מתייחס לזה

תראה אם זה טענות נקודתיות כלפי פלוני שעשה אלמוני שעשה הרב שעשה ככה פלוני שעשה ככה חרדי הזה עשה ככה מקובל הזה עשה ככה אז אנחנו אנחנו אני קודם כל דואג להסביר שאנחנו תורה לא קיבלנו מהדתיים אם הוא נוכל ורמאי אז אין מחובתי בכלל לא להסביר אותו ולא לסנגר עליו כי נוכלים ורמאים זה לא זה לא אנחנו לא קשור אלינו

מחופס

נכון אז הוא מחופס ואין עניין להסביר מחופסים ואם הוא דתי אמיתי שנרדם על ההגה אז אם זה משהו חד פעמי אנחנו בני אדם ויש לנו יצרים ויש לנו תאוות פיטויים וגירויים יכול להיות קורה אנחנו בני אדם אנחנו לא מלאכים. לא בגלל זה נפסול ונשבור ונקטלק ונזרוק בוץ. אבל באופן כללי האמירה הזאת של הדתיים כך, הדתיים כך. אז אני הרבה פעמים אומר שאתה נכנס עכשיו לגבריאל במכולת. אתה נכנס לקנות לחמניה ושוקו. ובזמן שנכנסת לקנות לחמני ושוקו, גבריאל מהמכולת המוכר מתנפל עליך ומתחיל. הנה הגנב עוד פעם נכנס לפה. לא פעם ראשונה שאתה גונב ליבם באדומה, כל פעם אתה נכנס, כל העיניים עליך, כל ה אתה רוצה לקבור את עצמך באדמה. אם היה פה

עכשיו פרשת קורח שאדמה תפתח את הפה וניכנס, זה מה שהיינו רוצים ואתה כולך עומד, מובח, שופך לך את הדם, משפיל, מבזל יד כולם. יש לך כעת שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לעשות ברוגז עם הלחמניה והשוקו שאותה רצית לקנות. אפשרות שנייה, אני לגבריאל לא נכנס אבל אין לי שום בעיה עם לחמניה ושוקו. אני אכנס לדוד במכולת ליד ואני אקנה שם. אז אנחנו תורה קיבלנו מהשם ותורת ישראל היא גלת, היא נקיה, היא טהורה, אין בה פיפס, היא חלקה. יש אנשים שמכרים אותה, לא קשור אלינו. אנחנו רוצים להיות טובים, אנחנו רוצים לחיות עם תורה. אנחנו רוצים לחיות על פי תורה. מה שמותר מותר, מה שאסור אסור, מה שמצווה מצווה. אבל צריך עוד לזכור ולדעת

שאני חושב שגם היום אחרי כל הפרשיות שעולות וצפות ב כל הנושא השחיתויות מפה ומפה ומפה אני חושב שגם הציבור היום יש לו איזשהו כן איזשהו סלקטור בראש שהוא כבר לא מקבל כא מוחלטת את כל מה שמציגים ערוצי התקשורת שפעם היו מפמפ מפמפמים ארס שנאה עד היום בכמות גבוהה תמיד יש את הקונטרה של הכיוונים האחרים של הערוצים האחרים, הסולידים יותר, האמיתיים יותר, הישרים יותר, שיציגו תמונה מדויקת יותר, נכונה יותר, לא יהיה להם מגמה, לשים להם כמגמה את המגזר החרדי כאיזשהו פרויקט לנגח, להכניס שנאה, פירוד, תחרות. אני רוצה לומר לכם שאחת הפרויקטים שהידברות עשתה בתקופת המלחמה זה נושא של קבלות לטובת עבור בשביל האחר. ועקיבא, אתה

זוכר שהיינו ביחד באולפן והיו מתקשרים אלינו מאות אנשים ביום שמוכנים לקבל על עצמם עבור חטוף, עבור שבוי, עבור חייל פצוע. ופתאום ראינו את הלב הטוב של עם ישראל, הלב הענק הזה, החיבור הזה, האחדות הזאת, האכפטיות הזאתי שאני בשבילי קשה לקום לעשות מעשים, להניח תפילין, לשמור שבת, מצוות טהרת המשפחה, קשה, אבל עבור חייל, עבור חטוף, תנשמה אני אתן. וראינו את את האהבה הגדולה הזאת של עם ישראל במלאו הדורה וזה כיף, זה מרגש לראות את הבנים של השם כמה הם מוכנים, כמה יהודי מוכן לעשות בשביל יהודי. אני רוצה לומר לך דודו שזה לא משנה כמה רעל וכמה ארס הם יזרקו. עם ישראל זה עם ישראל. עם ישראל זה משהו ש של אחדות, של אהבה.

ואנחנו אף פעם לא ניתן לקומץ קטן של אנשים לטשטש ולבל ולזרוע פירוד, שנאה, קנאה, תחרות, כי אנחנו הבנים של השם וני חושב שרואים את זה. רואים את זה בבתי מדרש, רואים את זה בשיעורים, רואים זה הולך וגודל, התורה הבטיחה, אין ישראל נגלים אלא בתשובה ודבר השם יקום לעולם זה לא יעזור להם מיק מיק מיק וקה קו קוע ותזרקו בוץ כמה שאתם רוצים אנחנו עם ישראל ובעזרת השם זה ילך ויגדל ויתעצם בעזר השם יתברך

בעזרת השם טוב עבודה נפלאה

הרב יצחקוב באמת א תשאיר לי מקום לידך בגן עדן זה שיר שניים כש של דודו

השם ישמורכם

טוב תודה רבה שיהיה עוד 25 שנים לא פחות קדושות בעשייה

אמן ואמן בעזרת השם ברוכים תהיו נח

תודה רבה טוב ‏Ok.