"הוא אמר לי אתם תקברו אותי איפה שקוברים את הגיבורים בהר הרצל" מאיה אמא של אלמוג שלום בריאיון מרטיט

היום אנחנו נפגוש את מאיה אמא של אלמוג שלום שלום שלום ח אי אלמוג אמנם נולד בקיבוץ אלמוג אבל לא קראו לו אלמוג על שם הקיבוץ אלא שימו לב לזה אלמוג אל מושיע וגואל כבר אז ההורים שלו ידעו שהוא יהיה משהו מיוחד אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומר גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע הוא מאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד אז מחמדיה זה חתיכת נסיעה כן מה את שותה תה או מים מים איך אני אוהבת את הצפון עכשיו זה התקופה יש לנו טווח מאוד מאוד קצר שהכל ירוק עוד א שבועיים בערך זה הכל מציב כן אנחנו באחד האזורים הכי חמים בארץ כן כן ה בן שלי דניאל היה אצלכם בחקלאות נכון חמדי הזה קיבוץ מקסים הי שם בצפון עמק המעיינות איך

אמרת לי חודשיים בשנה יפה ואחר כך צהוב לגמרי ותגידי א את באה לפה עם עוד טייטל טייטל אמא של אלמוג כש בעצם אלמוג נולד בקיבוץ אלמוג אבל לא בגלל זה קראתם לו אלמוג נכון אלמוג נולד בקיבוץ אלמוג א לקראת סוף ההריון נסענו במונית מירושלים לקיבוץ אלמוג שם גרנו א ו במונית היייתה תמונה של ילד ממש חמוד ושאלתי את ה את נהג המונית שהיה חרדי איך קוראים לילד שלך חיפשתי רעיונות כי דווקא מאוד התחבר לי משהו דתי כי אלמוג י אחרי שלוש וחצי שנים של טיפולי פוריות וככה חיפשתי משהו ש ם משמעות וציפיתי לאברהם וכאלה והוא אמר לי אלמוג ואמרתי לו אתה חוזר בתשובה אמר לי לא הם קראו אלמוג בגלל שזה ראשי תיבות של אל מושיע וגול וכל

הסיפור הזה מאוד מאוד התחבר לי וכשל מוג נולד החלטנו לקרוא לו אלמוג ווואו ואז בעצם אלמוג גדל אחרי בכל מיני קיבוצים שעברתם אתם מגיעים ל מדיע ילד טבע דלוק על כל מה שקשור לטבע ומוזיקה ו רוצה הכי הכי בעולם להתגייס לקרבי ולאן הוא מתגייס אלמוג מתגייס לגבי הוא מתחיל את השירות הצבאי שלו ו כנראה מיד מתבלת שם עוברת כל המבחנים של הסיירת מתוך קבוצה מאוד מאוד גדולה לא נבחרים הרבה ואלמוג מרגיש גאווה ותחושת הצלחה מדהימה וזה מה שליוה אותו בעצם בשירות הצבאי שלו שמלכתחילה אלמוג תמיד אמר שאם זה לא הכי קרבי אז הוא הוא אם זה לא משהו ממש משמעותי אז הוא לא רוצה לעשות אז הוא בעצם התגייס לצבא וכמה זמן הוא מספיק להיות

בצבא ולהיכנס למלחמה ול אלמוג מתגייס באוגוסט 23 חודשיים לפני תחילת המלחמה המלחמה תפסה אותנו בנופש באילת כשאל מוג בכלל בגמלים כי הוא היה עם איזה אלרגיה מטורפת לאנטיביוטיקה שהוא קיבל ובשביעי לאוקטובר כשהתחילו הטלפונים אני קפצתי ואמרתי אתה בגמלים אתה לא הולך תגיד לו מפקד ש וא אמר לי שום גמלים יש מלחמה הולכים הוא עלה על אוטובוס עם כפכפים ובגדים ככה הוא עלה לאוטובוס א של החיילים שאספו אותם בעצם מתחנה מרכזית את הציוד שלו בעצם אסף המפקד שלו מהבית שלנו אה וואו אוקיי פשוט הכל קרה כל כך מהר והיה כל כך א הוא בסך הכל היה 10 חודשים בצבא מרגע שהוא התגייס עד הרגע שהוא נהרג בהגדרה הוא נחשב לוחם בהכשרה כמה זמן

הוא היה בעזה מעט מאוד בכניסה הראשונה הם היו שלושה ארבעה ימים בכניסה השנייה שלושה ימים דיברנו קודם ואמרת אני ידעתי מה מה זה הידיעה הזאת א אני חושבת שהידיעה הזאת מתחילה עוד הרבה הרבה לפני שאלמוג מגיע לצבא אפילו בשלב ש שאלמוג מגיע לעולם כל כל הזמן הייתי באמן תחושה של צריך לשמור עליו יותר משאר הילדים שלי היום אני יודעת להגיד את זה יש לי הרבעה ילדים על אלמוג שמרתי במיוחד אני לא יודעת להסביר למה כשאל מוג התגייס וידעתי כמה הוא כמה רעל יש בו להיות בגיוס שהוא משמעותי ידעתי שהוא יהיה הראשון שיקפוץ על מה שצריך לקפוץ כי זה האישיות שלו כי זה על ובמהלך כל השירות שלו בעיקר מתחילת המלחמה אני טליתי שלט גדול

על דלת הכניסה של הבית שלנו נע לא לדפוק בדלת זה מדהים שאת אומרת את זה כי צביק הבעלי היה אומר לשכנים אל תדפקו פעם השכנה דווקא והוא ואמרתי לו מה יש לך מה מה אני עם האלה שלא נותנים לה דמיונות לנהל אותם וצביקה אמר לי אין מצב שדופקים פה בדלת אז אני אמרתי לך שאצלי יש תסריטאים שעבדו שעות נוספות בראש ואני כאילו ראיתי את זה אני יכולה להגיד שחודשיים לפני המלחמה התקשרתי לשתי חברות מאוד מאוד טובות שלי ואמרתי להם אני רואה לוויות אני לא יודעת להסביר מה מה עובר לי במוח המוד שלי בעיניי לפני המלחמה בכלל לא לא לא לפני המלחמה כשהתחילה המלחמה והם כל הזמן אמרו לי את מכניסה דמיונות לראש שחררי את זה זה לא ו מה זה

אומר את לא ישנה את לא מתפקדת אני לא ישנה אני מתפקדת אני לא ישנה אני דרוכה כל הזמן אני כאילו כל דפיקה בדלת מקפיצה כל שיחת טלפון מקפיצה בעה לי צחק עליי שכל העולם יכול להתקשר אליי ואני לא עונה אבל כשאני רואה אלמוג אז אני מיד עונה לא משנה אם באיזה פגישה אני או איפה אני נמצאת יום אחד אלמוג הפתיע וחזר הביתה בעלי מתקשר ואני לא עונה לו אז הוא אומר ל אלמוג תנסה להתקשר אתה ואיך שאלמוג אמר לך רגע אז אני מי הדונה ובבית הוא אומר לי את רואה לאלמוג אתונה לי את לא אני כאילו כאילו הייתי כמו קפיץ מתוח כזה אני לא יודעת להסביר את זה מה שקרה מעניין שבוע לפני שאלמוג נהרג שחררו אותם הביתה ל ממש לכמה ימים וזה היה

בהפתעה ואלמוג התקשר להגיד אמא אני בדרך הביתה והדבר הראשון שאמרתי לבעלי כי הייתי במרכז אמרתי לו גי תוציא מהר מהר את השלט מהדלת אני לא הסכמתי שהוא ידע שיש דבר כזה ושכחתי להחזיר אותו ואלמוג ישב איתנו היה לנו ארבעה ימים מדהימים אני קוראת להם ארבעה ימים של פרידה משהו בהתנהגות שלי היה מאוד מאוד מוזר בארבעה ימים האלה כי אני צילמתי אותו בלי סוף אפילו תמונות שהוא לא ידע שאני מצלמת אותו ווואו ואז אלמוג מושיב אותנו לשיחה ערב לפני שהוא נוסע הוא אומר אני צריך שתקשיבו לי רגע אני כנראה לא חוזר ואני חשבתי לעצמי שזה אולי דברים ש שמכינים אותם ואנחנו יודעים שקרב מכינים אותם לזה שהם באמת יוצאים לקרב ואמרתי מה

זאת אומרת לא חוזרת איזה שטויות אני לא רוצה לשמוע את זה אמר לי אמא אני צריך שתקשיבי לי אמרתי אוקיי א אני כנראה לא חוזר ואני צריך שתדעי מה עושים אחר כך אני רוצה שתגבר אותי בהר ארצל ואני מתבדחת איתו ואני אומרת לו אם יקרה לך משהו אני קוברת אותך פה בקיבוץ ועוברת לגור לך על הראש אתה לא תנוח שנייה אחת ווא אמר לי לא אתם תגברו אותי איפה שקוברים את הגיבורים בהר ארצה תגידי איך את עומדת בשיחה כזאת אני את לא עומדת בשיחה הזאת ישב איתו חבר שלנו ואת מקשיבה ברצינות את מרגישה שזה רצי אני מרגישה שאני צריכה להקשיב והוא אומר לחבר שלו אליה אתה מקבל את הטלפון שלי ומוחק דברים שאמא שלי לא צריכה לראות ואתם דואגים

שהחדר שלי לא יהפוך לחדר הנצחה לחלק בגדים ואני יושבת בשיחה שאני לא מבינה איך נקלטתי אליה בכלל ואיך עונים לדבר הזה והתשובה שאמרתי לו אמרתי לו אלמוג אני מתחננת אליך אם יש לך תחושה שמשהו רע עומד לקרות בבקשה אל תלך תשב בכלא אני לא יוד אני מתחננת אם יש לך אינטואיציה אני מאמינה בהרגשה חייתי עם ההרגשה הזאת 19 וחצי שנים מסתבר אל תלך הוא הסתכל עליי והוא אמר לי אמא אם וד אמהות ידברו כמוך והילדים שלהם יקשיבו להם תהיה לנו שואה נוספת למדינת ישראל ובעלי אמר לו שום שואה שום דבר אל תלך עם זה מה שאתה מרגיש אל תלך ואמר לו גי אם זורקים רימון שתדעו אני הראשון שקופץ עליו אני חושבת שמשהו באינטואיציה שלי אמר לי

תקשיבי לו רגע אני קודם כל בהתחלה אני ניסיתי להדוף את השיחה אנחנו לא מדברים על הדברים האלה מה זה השטויות האלה אבל כשראיתי את הרצינות של אלמוג ואת הצורך שלו גם לדבר על הדברים אז הקשבת אז הוא לא השאיר לי ברירה לא היייתה לי ברירה הייתי צריכה להקשיב רגע ולהבין ולא כל מה שהוא עשה אנחנו מקיימים הוא נתן רשימת מכולת שלך ממשיכים את החיים בילדיו אתם קברם טובה רצל כן כן בתור ירושלמית לשעבר זה חלף במוחי וכמו שזה חלף זה עבר ואמרתי איך זה רח זה רחוק אז גם אני במקור שלי ירושלמית אני ידעתי שאני צריכה לקיים את מה שלמו לבקש זה מביא איתו מצד אחד המון גאווה ומצד שני המון קושי ומצד שלישי אני יכולה להגיד שזה גם

איזשהו בעיניי הדרך של אלמוג להגיד לי את תמשיכי את החיים מדהים את לא תשווי ע על הקבר שלי כל כל היו ע הקבר זה מה שחשבת לעשות אז לא כן וזה אין לך ברירה כי אי אפשר לנסוע כל יום לירושלים בסוף יש חיים ויש בית ויש ילדים ויש עבודה והכל איכשהו צריך להמשיך לתפקד בתוך כל החיים הא חשבת ש זה היה קרוב אלייך זה מה שהיה קורה היית שם כל ום אני חושבת שכן אני תראי אני נוסעת פעם בשבוע לאלמוג זה זה שעתיים הלוך זה שעתיים חזור אני בהתחלה ישבתי מול המצבה ולא ידעתי מה עושים והרבה פעמים התחרטתי שהקשבתי לו כי בסוף אני מרגישה שאלמוג נמצא איתי כאן גם גם בהר הרצל גם איפהשהוא קבור אני חושבת שאת השיחות הכי טובות שלי עם

אלמוג אחרי שהוא רג אני מנהלת איתו בבית אני מנהלת איתו כשאני ישנה אני מנהלת איתו כשאני נוסעת באוטו אני אני מרגישה שזה שם ו ולא תמיד במקום הזה ש ואז בעצם את א אתם אתם כמו שאת אומרת קוברים אותו בירושלים שאתם בחמדיה אבל משהו נשבר בך ואת אומרת מסתכלת כלפי שמיים ואומרת למה אני כאילו זה לא הסתדר לי וגם הוא באמת אלמוג באמת היה ילד מאוד מאוד מיוחד נכון זה שאלה אני לא שואלת על מישהו אחר אני שואלת למה אני גם לא שואלת למה אני מסתכלת סביב ויש איזה רגש ש מכירה את זה את הרגע של וואי כולם חזרו הביתה חוץ מהילד שלי עכשיו אני וד בשכל אני יודעת שלא כולם חזרו הביתה מבחינתי כולם בבית את מכירה את ההרגשה הזאת אה אני

יכולה לספר לך שלפני שבועיים בערך עשינו ארוחת בוקר לצוות של אלמוג זה נקבע לחמישי בבוקר והם הגיעו ישירות מה מהבסיס ואני חיכיתי בציפיה בדלת והם התחילו להיכנס אחד אחרי השני ומשהו במוח שלי חייכה לאלמוג וחיפש אותו ור ובאיזשהו שלב אמרתי איך הם כולם איך הם כולם חזרו ו לא כולם חזרו אבל יש משהו יש משהו מתסכל של איך הדעים את מי לבחור ולמה ואני באה מ שזה לא בידיים שלנו ממש מזל ואני באה מבית מאמין ואני אני בחורה מאמינה אני מנסה להתפייס כרגע או אז הנה עוד אחת חברה שלי אני כן אני אני עוד לא כל כך מצליחה היו לי הרבה מאוד כסם אבל היה היה גם משהו ש לפני כמה זמן ש שמביא אותי למקום של של אולי קצת קבלה למרות שאי

אפשר לקבל דבר כזה קבלה זה לא קבל את הדבר זה לקבל את זה שמישהו אחר קובע פה ולא אני גם וגם את הדרך החדשה שקיבלתי ומה זה הדרך החדשה מבחינתה את שנה רי אני לא צריכה אני לא אותו בן אדם אני לא אות ה אמא אני לא אותה אישה אני לא אותה בת זוג אני לא אותו בן אדם בשבעה וקצת אחרי השבעה הייתי סוג של זומבי כאילו הכל לא לא אולי כי לא הקלתי אולי כי לקח זמן אולי כי חזרתי מהר מדי לשגרת הסופר אינטנסיבית שלי מה מה את עושה בחיים שלך ש א הייתה לי רשת לטיפולי אסתטיקה עם סניפים ברחבי הארץ היום שלי היה מתחיל בש בבוקר ו מסתיים ב-12 בלילה ולקח לי זמן לקח לי כמה חודשים טובים לעצור רגע ולהגיד מאיה את לא אותו בן אדם אותה

אינטנסיביות כבר לא מתאימה לך חיים חדשים אני צריכה לעשות המות ג הרגש שאין לך עצבים לזה הרגשת שאת לא פנויה לזה מה עשית במקום אם קודם כלת קודם כל סגרתי את העסק ממש לפני חודשיים וואו שבעה חודשים אחרי שאלמוג נהרג החלטתי שאני חייבת להתאים את עצמי לסיטואציה יש לי בבית ילדות קטנות שצרות אמא בארבע כשהם חוזרות ממסגרות החינוך שלהם אני צריכה פתאום יותר בית אני צריכה רגע שנייה רגע גם להבין הבית משתנה החיים השתנו לי מקצה לקצה אני מגלה שאני הרבה יותר נהנית להיות במקום של לתת ולעשות שזה לא חומר לדוגמה להכין סנדוויצים לחיילים או לפני שבועיים עשינו עוגות מתוקות לחיילים לסוף שבוע שנשארים בבסיס או אפילו מסיבה

לחברה שלו כאילו בדברים האלה הדברים הקטנים האלה שפתאום עושים ממלאים ממלאים לי רגע את היום וגם אתה לא תמיד יכול לחזור עלותה שגרת חיים החיים שלנו השתנו איך שלא נסתכל על זה אני יכולה להגיד ארוחות שישי אוקיי בימי שישי הייתי אני באה מבית מרוקאי השולחן היה מלא בכל טוב ואחרי שאלמוג נהרג אני לא מצליחה לבשל ואם אני מבשלת א זה בעצב ורגע בהתחלה ז אני בהתנגדות ואני עושה כי צריך ואחר כך אני אומרת לעצמי אוקיי תפסיקי להיות רגע בהתנגדות תקבלי את זה תזרמי עם זה ופתאום בסוף שבוע אחרון בישלתי מכל הלב ולבד והיה לי טוב כנראה שמה שצריך שייך לחיים הקודמים נכון אני שומעת אותך מכינה לחיילים ומכינה הזה ואני אומרת וואי

מאיפה יש לך כוח להיות בעניין הזה של החיילים בכלל קודם כל זה משהו שתמיד השיק אותי חיילים כשאל מוג התגייס זה השיק אותי עוד יותר כשאל מוג נהרג זה הפחד הזה שעוד מישהו מעצבת עוד אני אני בהתחלה הייתי דרוכה כל הותר לפרסום כזה הכניס אותי למיטה לשלושה ימים עד שהגיע שלב שאמרתי אני לא רוצה לשמוע יותר אני פשוט מתנתקת מהחדשות מתנתקת אני לא יכולה לשמוע וזה הגיע אפילו למצב שמישהו במושב סמוך סמוך אלינו נהרג ופתאום שמעתי שהולכים לאזה אלוויה ושאלתי את הגיס שלי להלווייה של מי אתם הולכים וכשהוא אמר לי אז אמרתי איך לא אמרתם לי ואני מתקשרת לגא לבעלי ואני אומרת לו איך לא אמרת לי אז הוא אמר לי את אמרת שאת לא רוצה

לשמוע יותר ואני גם רואה מה זה אומר לך זאת אומרת ואז פתאום את מבינה שרגע גם צריך להיות איזשהו מינון א אני חושבת שזאת השבה הראשונה שהלכתי אליה אני לא חושבת שהמקום שלי בשבועות של חיילים בטח כאלה שאני לא מכירה שוב זה האינדיבידואל שלי אני חושבת ש אה שאולי דווקא המקום לבוא ולהגיד אני יודעת מה שעברת אם אם מכירים ואני פה לאחר כך אתם מנציחים את אלמוג באיז שהיא דרך אני חושבת שזה חלק מהעבודה החדשה שלי אני כן אנחנו מנציחים את אלמוג אנחנו עושים עשינו בירות ועשינו טובי ועשינו וכמובן מדבקות שנמצאות בכל רחבי העולם כבר לאלא רחבי הארץ כל עוד לא הפסקת לחלום אתה מנצ כאילו אין מחר לחיות היום תחזיק רק להיום לאלמוג

היו בזמן מאוד קצר ב-24 שעות הוא היה מספיק דברים ש שאנשים אחרים מספיקים נראה לי אני לפחות הייתי מסי היה לוקח לי שלושה ימים הוא היה יוצא מהצבא ביום חמישי ומספיק לבקר גם חבר הזה וגם להיות בעל האש וגם לטבול בירדנית ועוד לשבת איתנו אחר כך ו מוזיקה מוזיקה הוא הוא כתב שירים הוא הלכי נו מה הוא שר מה הוא עשה גם וגם וגם יש שיר שהוא כתב שמצאתי אותו חודשיים אחרי שהוא נהרג כי חודשיים לא לא הצלחתי לעלות לחדר שלו שממש מתארת איך הוא נהרג ו הוא ממש תיאר בשיר שלו הוא כתב שם תיזהר מתפוצץ פה מטען אני ממוגן עם חמש חברים שמחכים איתי כאן הם נהרגו חמישה באותו אירוע וואו אז צמ הוא קרא לשיר תירוצים למציאות תירוצים

למציאות אתה אומר זה שהוא אומר אני ממוגן ה הוא כאילו מזהיר מישהו אחר אני ממוגן עם חמש חברים או שהוא הרגיש שהוא מגון שהוא דיבר עליו זה מיגון שאולי את ואני לא לא נבין נבין אף פעם אבל ללכת למקום הזה זה להיות ממוגן מעצמו איך איך את קוראת את השיר הזה הזה ומהו וקוראת שוב ו לא מאמינה ומתחילה ושולחת לאח שלו לרון ואני אומרת לו רון תראה אני מצאתי מחברת שירים זה זה משהו שהוא כתב עכשיו לאחרונה זה לא ומיד רון לוקח את זה ומלחין את זה וואו א ומקליט את זה על מה כל הזמן נשאר ובבית שלנו תמיד הייתה מוזיקה ועדיין ישנה אני חושבת שמוזיקה היא עבורי לפחות היא היא גם סוג של תרופה וגם סוג של א החלה פתאום את פתאום דברים

מקבלים משמעויות אחרות אם הייתי אומרת לך תשמעי תתני לאמא שיושבת במצב שלך איזה נקודה נקודת אור נקודת חוזק שאת אומרת לי זה עזר אני חושבת שהדבר המרכזי שעזר לי הוא רגע שנייה אחת להיות בקבלה ולהיות במקום של של שאני לא מתנגדת אין מה לעשות קרה לנו הנורא מכל זה קרה אנחנו לא יכולות לש את זה זה קרה אוקיי עכשיו מכאן אנחנו יכולות או להתנגד ולהגיד זה קרה אבל הכל ממשיך כרגיל או להגיד אוקיי זה קרה אבל אני אני צריכה רגע להתאים את עצמי הרי יש הרבה מאוד דברים שנשארו יש הרבה מאוד דברים שהיו בהתנגדות וטיפה ללכת ואני עדיין אומרת לא אני צריכה לשמר את זה לדוגמה הבית שלנו היה בית סופר שמח ובית של טיולים ובית של שחוה

המון חוויות ביחד ואני זוכרת שכבר בשיבה אני אמרתי עוד לפני שבכלל הבנתי את התהליך שאני הולכת לעבור אמרתי לרון ואלמוג היה את הבית השמח עם החוויות והטיולים וגם לבנות הצעירות שלי מגיע שיהיה להם את אותו הבית וגם אם זה לא תמיד ב 100% ואפילו אפילו יש קצת זיוף אנחנו יוצאים לטיול ואתה לא מרגיש שלם עם זה אבל אתה אני רגע רואה שזה עושה טוב זה קצת אחרי המשים נמשכים הלבבות לא כן אתה כבר שם אתה כבר זה כמו ש אחרי שאני רצה מי רוצה לרוץ אבל אחרי שאני רצה אני מאושרת שרצתי נכון כי כי באמת צריך למצוא את את המינד הזה בין להיות מאוד מאוד אגואיסטי ולעשות רק מה שאני רוצה ורק מה לפעמים מתחשק לי לא לצאת מהמיטה כן אז מה

אבל יש ילדות קטנות בבית שצריך להכין להם צהריים וצריך לקבל אותם אז נורא מתחשק לי אז אז אז איפה מה בח מה בוחרים אז מתחילים לעשות חשבונות כאלה של היום אני אהייה במיטה אבל מחר אני מבטיחה ולעמוד בזה ואני עומדת בזה אה כל הכבוד אני עומדת בזה כי גם אם אני עושה ואני לא רוצה לעשות אבל אני מבינה שלא כל הצרכים בבית הם הצרכים שלי כאמא יש בית שלם שנפגע אני לא היחידה שנפגע ולאם יש צורך בארוחת 60 אליה ולאם יש צורך בטיול וחוויה את מצליחה לראות גם את מי שעומד לידיך ולא רק את צמך אני חייבת ואני געה בעצמי אחר כך כשאני מצליחה וכשאני לא מצליחה וגם קורה שאני לא מצליחה אז אני גם קצת לפעמים בחמלה עם עצמי ואני אומרת

אוקיי אז היום לא אז מחר את יודעת אני שומעת על אלמור כילד כל ככך כל כך מיוחד ואותנטי ובנתינה לאחר ואני שומעת את הקולות האלה אני מבינה איפה הוא גדל ואיפה הוא צמח והילדים האלה לא צומחים עעל העצים תגידי אני רוצה לסיום שתאכלי לעצמך משהו מה היית רוצה לאחל לעצמך מה איזה מתנה את מבקשת מהקדוש ברוך הוא מהיקום למה למה את פותחת את עצמך אני פותחת את עצמי לקבלה אני פותחת את עצמי לסלחנות ואני רוצה לאחל לעצמי א כן להיות במקום א א שהוא מצד אחד פתוח ומצד שני יכול לעזור גם להורים אחרים ולהראות שאפשר אחרת ואפילו במקום של ללמד את החברה כי יש משהו שכן חשוב לי לדבר עליו שמדברים על משפחה שקולה ומצפים הרבה פעמים

לראות את האמא הזאת ש נמצאת מתחת לורה הרבה פעמים אני מקבלת כל מיני וואי איך האור פנים שלך נראה מצויין ממש נראה מצויין מאז שאלמוג נהרג מה את עושה וכאילו בא לי להגיד זה הדמאות זה עושה אטי אגנ אבל אבל דווקא להיות במקום של להגיד יש טייטלים שאנחנו צריכים אולי להפסיק לנסות להתאים את עצמנו אליהם כי זה קשה וזה נורא אבל צריך ואנחנו גם רוצים זה לא רק עניין של צריך אנחנו רוצים להמשיך לחיות אם אני לא דע להיות במקום הזה אני לא יכולה לבקש מאף אחד אחר להיות במקום הזה וכן ויש המון המון דרכים ויש וזה קשה זה לא פשוט תשמעי אני בוחרת אותך כאמא אמא השנה שתעמוד על כל גבעה ותצעק את מה שאת אומרת כי אני חושבת שאנשים

גם החברה וגם אנשים שעוברים את הקושי הזה צריכים לשמוע ש ההמשך שלנו זה ההמשך שלהם נכון שאני זה בעיני זה כשאומרים שני אהייה ראויים זה בדיוק על הדבר הזה זה להיות ראו מאיה אין לי מילים אין לי מילים איזה איזה כוחות וגם איזה אותנטיות ככה באמת מתוך הלב זה מרגיש שני מזדהה עם כל כך הרבה דברים שכייף לשמוע אותך ונעים ממש להכיר גם לי ותודה שבת תודה שערכת אותי אתה אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבד א