ככה מתקנים את העולם - פרשת חיי שרה תשע"ו - הרב ברוך רוזנבלום HD

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם בשבת זו פרשת חיי שרה שנת תשעו עוסקת הפרשה בתחילתה ופטירתה של שרה אמנו ולקראת סיום הפרשה עוסקת התורה גם בפטירתו של אברהם אבינו כעבור 38 שנים הפרשה פותחת בפסוק ויהיו חיי שרה 100 שנה ו20 שנה ושבע שנים שני חיי שרה כמה וכמה מפרשים שואלים מדוע התורה חוזרת על המילה חיי שרה ויו חיי שרה 100 שנה ו20 שנה ושבע שנים שני חיי שרה כבר אמרת חיי שרה למה התורה חוזרת על זה פעם נוספת אז רבים אומרים שהתשובה כדי שנדע שאלה היו שנותיה נגזר עליה משמיים לחיות 127 שנים אמנם היא נפטרה לכאורה בקיצור ימים כי אברהם אבינו העריך עוד כמעט 40 שנה אחריה אבל הזמן שלה שנקצב לה משמיים היה 127 שנים. אומרים

חז"ל, מה זה המילה ויהיו חיי שרה? הרי ידוע בגמרא מגילה שאיפה שכתוב המילה והיה לשון שמחה, איפה שכתוב המילה ויהי לשון צער. אז מה זה ויהיו חיי שרה? חז"ל אומרים בגמרא מסכת נדרים שארבעה אנשים חשובים כמת. אחד האנשים שחשובים כמת אומרים חז"ל מי שאין לו בנים והיות ושרה 90 שנה לא היו לה בנים רק ב-37 שנים האחרונות של חייה היה לה נחת מגיל 90 שהיא ילדה את יצחק עד גיל 127 היה לה 37 שנים טובות ולכן ויהיו מניין 37 אומר הזוהר ללמדך ששנותיה הטובות של שרה אמנו היו 37 שנים. מעין זה גם כותב רבינו בחיי בפרשת ויחי על המילים ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה כותב שמה רבינו בחיי ויחי גימטריה 34 לומר ששנותיו הטובות של יעקב

אבינו היו 34 שנים מהרגע שיוסף נולד עד שיוסף עזב אותו ואחרי זה 17 שנים שהוא נפגש שוב עם יוסף ביחד 34 שנים אלה היו היו השנים הטובות של יעקב אבינו. מה פירוש המילה ויהיו? מה יש כאן לשון צער? למה לא כתוב ותכי שרה אמנו? מה זה ויהיו חיי שרה? אומר הרחיים ומשום מה נאמר ויהיו ולא כסדר האמור בכל הצדיקים ויחי אדם ויחי שם. אומר הרחיים, משום ששרה נפטרה בגלל בשורת העקידה. ידוע לכולם מה שרשי מביא בהמשך על הפסוק ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. שואלים חז"ל ונשמחה פרשת מיטת שרה לעקידת יצחק לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בינה לשחיטה וכמעט שלא נשחט נשמתה ממנה ומתה אם ככה יוצא שבשורת שרה בשורת העקידה הה לפשורת

פטירת שרה לכן נאמר אומר אור החיים ויהיו לשון צער הצער היה שבגלל בשורת העקידה היא נפטרה אומר האור החיים, אף על פי שנפטרה בזמנה שנאמר שני חיי שרה, אבל הייתה זו מיטה משונה מדרך העולם. היא לא מתה כדרך העולם שבני אדם קודם כל לא מרגישים טוב, נחלשים. אמנם כתוב בחז"ל שעד יעקב אבינו לא היה חולי. פעם ראשונה שנאמר חולי, כתוב אצל יעקב ויוגד ליוסף, הנה אביך חולה. אבל מכל מקום אומר האור החיים הקדוש היא מתה לא באופן טבעי אלא אמרו לה בשורה ועל זה היא מתה לכן מופיעה המילה ויהיו לשון צער תירוץ נוסף אומר האור החיים הקדוש אף על פי שזה לא מסתדר עם החשבון אבל יש לנו את דברי אור החיים הקדוש הוא מחלק את הפסוק הזה

לשתיים ויהיו לא שן צער כמה שנים חייתה בצער ויו חיי שרה 100 שנה ויהיו זו לא שם צער, היה לה 100 שנים של צער. 20 שנה ושבע שנים שני חיי שרה אל היו שנים טובות. הוא מחלק את זה לשניים. 100 שנים היו שנים רעות ו-27 שנים שנים טובות. למה? אומר האור החיים הקדוש, אף על פי שהיא כבר ילדה את יצחק שהיא הייתה בת 90, אבל מכל מקום, כל זמן שישמעאל גדל בבית של אברהם אבינו, לא היה לה קורת רוח. היה לה מזה הרבה צרות. אחרי ששלחו את ישמעאל מהבית אז ברוך השם בא לשקט לבית ואז התחילו לשנים היפות לנמשך 27 שנים. כך אומר האור החיים הקדוש. דברים נפלאים. בפרקי דרבי אליעזר מופיע ביתר הרחבה איך השטן בא ואמר לשרה שיצחק אבינו כמעט

שנשחט. אני אקריא את הדברים שלו קצת שונה מה שכותב רש"י הקדוש פרקי דרבי אליעזר אני לא כתבתי באיזה פרק כמדומני פרק לא כשבא אברהם אבינו מהר המוריה חרה אפושל שמאל שראה שלא עלתה בידו תאוה ליבו לבטל קורבנו ולכן הוא רצה לבטל את העקידה והוא לא הצליח מה עשה הלך ואמר לשרה, "אי שרה, לא שמעת מה נעשה בעולם, לא שמעת חדשות." אמרה לו לו. אמרה לו, אמר לה השטן, לקח אישך זקן לנער יצחק והקריבו לעולה. והנער בוכה ומיילל, שלא יכול להינצל. מיד התחילה שרה בוכה ומייללת ובכתה שלוש בחיות כנגד שלוש תקיעות, שלוש יללות כנגד שלוש יבבות ופרחה נשמתה ומתה. כתוב כאן שתקיעת שופר של ראש השנה בתקיעה ובבה זה הכל זכר לבריחיות וליבבות

של שרה אמנו. כך כתוב כאן פרקי דרבי אליעזר. זה נגד מה שאנחנו יודעים שאנחנו לומדים את עניין היבבה מהאמא של סיסרה שנאמר בעד החלון נשקפה ואתיבב אם סיסרה באים המפרשים ממש בהמונהם כמעט ואין מפרש שלא מדבר על זה איך אפשר להבין ששרה אמנו שהייתה גדולה מאברהם אבינו בנבואה לא עמדה בבשורת העקידה כמו שהקדוש ברוך הוא בא לאברהם אבינו ואמר לו קחנה את בנך, את יחידך אשר אהבת. אברהם קיבל את הדברים ולא רק קיבל את הדברים, הוא עוד הך לישון בלילה רגוע. אדם יש לו בדיקת רפואית, הוא לא יושם בלילה, מי יודע מה יהיה לו? אדם יש לו מכתב רשום, הוא מפחד להוציא את המכתב רשום, מי יודע מי מתלבש עליו? אברהם אבינו אומר, לקחת את

הבן שלו, לשחוט אותו. הולך לישון בלילה רגוע וישקם אברהם בבוקר. אומר הלב שמחה מיגור, ללמד אותך איזה רוגע היה לאברהם אבינו. הולך לשחוט את הבן שלו והולך לישון. הכל רגוע. מה לשחוט אתה מניח תפילין מחר בבוקר אתה לא יושן טוב בלילה יושן מצוין הלוואי שתתעורר להניח תפילין אברהם אבינו הולך לעקידה הולך לישון בלילה מה זאת אומרת מצווה כמו שיש לולב יש לשחוט את הבן שלו זה חלק מהמצווה אז אם אברהם אבינו עמד בניסיון הזה שרה אמנו לא תעמוד בניסיון הזה הרי שרה הייתה גדולה מאברהם אבינו בנבואה שואל שואלים כמה וכמה מפרשים ראיתי חלק עונים את התשובה בצורה הפרקטית. היות ושרה הייתה מבוגרת, אסור להודיע לאנשים מבוגרים

בשורות טובות או בשורות רעות. למה? כי הם לא עומדים בזה. צריכים להודיע להם את זה בשלבים, לא בבת אחת. הראיה שמביאים כולם מדברי רמבן בפרשת ויגש שנקרא את זה בעזרת השם אחרי אחרי חנוכה כתוב בפסוק בשעה שהודיעו ליעקב שיוסף חי אומרת התורה ויפג ליבו כי לא האמין להם אומר שמה הרמבן במקום ויפג ליבו שנתבטל ליבו ופסקה נשימתו כי פסקה תנועת הלב והיה יעקב כמת. אומר הרמ"בן, יעקב שכב מת. הודיעו לו כזה פשורה. הפסיק הלב שלו לעבוד והפסיקה לו הנשימה ויה נראה כמה מת. וזה העניין ידוע, אומר הרמ"בן, בבמחה פתאום והוזכר בספרי הרפואות, כי לא יזבלו זה הזקנים וחלושי הכוח שהתעלפו רבים מהם, בבוא להם השמחה בפטע פתאום. כי יהיה

הלב נרחב ונפתח פתאום והחום התולדי יוצא ומתפזר בחיצוני הגוף ויעפס הלב בעד קירו. עד כאן דברי הרמבן. מלא אומר הרמבן על פי היסוד הזה אומרים המפרשים אם בשורה טובה בן אדם לא מוכן לעמוד לה הלכת כמה וכמה אם לא עלינו ולא על אף אחד מישראל מגיע בשורה רעה אומרים אותה בבת אחת זה מביא את התוצאה הזאת ולכן היא הסתלקה לבית עולמה הטבעית שבדבר בספר סוכת דוד הוא אומר יסוד מאוד יפה ואחרי זה ראיתי שכמה מביאים את אותו יסוד הקדושבר ברוך הוא לא נתן לאברהם אבינו להגיד על העקידה לשרה עמנו. הראיה שהוא לא אמר לה. הוא אמר לה, "אנחנו הולכים לראות את הישיבה של שם, אנחנו הולכים עוד כמה ימים, נחזור בחזרה." הוא לא אמר להקידה

"וישקם אברהם בבוקר, הוא לא נפרד גם משרה אמנו. יצאו על הבוקר בלי להודיע לאף אחד שום דבר." למה? אברהם אבינו אמר, אם הקדוש ברוך הוא לא אמר לי להגיד, אני לא אומר. חוץ מזה, היא גדולה ממני בנבואה. אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה שהיא תדע, היה אומר לה. הוא לא אמר לה סימן שהיא לא צריכה לדעת מזה. הוא יצא בבוקר, אף אחד לא יודע מהקידה. ממילא הניסיון לא היה עבור עבור שרה אמנו. והאלוקים ניסא את אברהם. הניסיון היה עבור אברהם אבינו, לא עבור שרה. אומר הספר סוכת דוד, כשהקדוש ברוך הוא מביא ניסיון על האדם, הוא גם נותן לו כוחות לעמוד בניסיון הזה. זה מה שנאמר. אנחנו אומרים בכל בוקר בברוך שאמר ברוך גוזר ומקיים. מה זה

ברוך גוזר ומקיים? הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה ומקיים את הנפש. נותן לאדם כוחות לעמוד בזה. הקדוש ברוך הוא לא גוזר גזירה על האדם אלא אם כן הוא נותן לו את הכלים ואת היכולות להתמודד עם זה. אותו דבר אנחנו אומרים הנותן שלג הצמר. הקדוש ברוך הוא נותן שלג לפי כמות הצמר. לכן אומר לנו הסוכה דוד אברהם אבינו שעבורו היה ניסיון קיבל כוחות לעמוד בזה. ולכן אף על פי שהוא היה זקן משרה אמנו בבשורת העקידה הוא היה בן 137 והקדוש ברוך הוא אמר לו קח את בנך את שחיתך אשר אהבת ואברהם אבינו עמד בניסיון הזה כי הוא נתן לו כוחות אבל היות ושרה אמנו לא קיבלה את הניסיון הניסיון הוא לא עבורה הניסיון עבור אברהם אבינו לכן לא נאמר

לשרה אמנו היא לא קיבלה את הכוחות הרוחניים להתמודד עם הניסיון הזה בספרו של רבי יונתן איבשיץ הספר שנקרא בשם שם תפארת יונתן הוא מביא תשובה נוספת מדוע נשמתה היא חשבה שבאמת שחט אותו אברהם אבינו ולכן הוא שואל וכיסרה אמנו לא תסכים לשחוט את הבן שלה אז מה הבעיה שפרחה נשמתה אומר תפארת יונתן רבי יונתן בשיץ ולפי זה הוא מסביר את ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה כתוב ויבואי אברום שואלים חז"ל מהיכן בה אומר רש"י מהר המוריה בה שואל התפארת יונתן בשום מקום עד היום לא נעשה הספד נוח נפטר לא עשו לו הספדים ואולי עשו ולא כתוב מתושלח נפטר לא עשו לו הספדים מה קרה פתאום פה אברהם אבינו כאן עושה הספד גדול סביב העניין מה

קרה אומר התפארת יונתן פחדה שרה אמנו שאם אברהם שחט אותו אז ודאי ודאי שהקדוש ברוך הוא אמר אין שום ספק ואם הקדוש ברוך הוא אמר הוא עשה את זה וגם היא מסכימה איפה הנקודה היא פחדה שאנשים ברחוב לא יבינו את מה שהוא עשה למה לא יבינו כי יגידו שהסיבה שאברהם אבינו שחט את יצחק זה בגלל שאברהם קיבל את מה שאמרו ליצני הדור מה אמרו ליצני הדור מאבימלך נתאברה שרה אם מאבימלך נתאברה שרה אין לאברהם שום בעיה לשחוט את יצחק למה מה זה בן קולו שלו אז מה אכפת לו לשחוט את יצחק פחדה שרה שאנשים יפרשו את זה שאם אברהם אבינו לקח את יצחק ושחט אותו בדבר השם אנשים הרי לא יודעים שהקדוש ברוך הוא אמר לו אז מה יגידו שהוא שחט את הבן

שלו כיוון שזה לא בן שלו זה בן של אבימלך לכן הוא עשה את זה אומר הספר תפארת יונתן זה מה שכתוב בפסוק ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה עמד אברהם להוציא מידת האנשים אנשים שקיבלו את דעת ליצני הדור שאמרו מאבימלך נסברה שרה הוא בא להוציא את זה החוצה מהן מה להוציא החוצה ולומר רבותיי אתם יודעים איפה אני מגיע אני מגיע מהר המוריה עכשיו הקדוש ברוך הוא ציווה עליי לקחת את הבן של יצחק ולהעלות אותו לעולה אם היה שמץ של פסול בילד שלי כמו שאומרים יצני הדור הקדוש ברוך הוא לא היה אומר לקחת אותו ולעלות אותו לעולה אם הקדוש ברוך הוא בחר בו מכולם להיות להיות קורבן זה סימן שהאיש הזה קדוש וטהור וכל הדברים שאומרים מסביב הכל

עלילת כזו יוצא שכל זה של ויבואי אברום ליספוד לסורו אומרים חז"ל מהיכן בא מהר המוריה הוא סיפר לכולם מאיפה הוא מגיע כדי להוציא מידת המלעיזים שאמרו שמאבימלך נתאברה שרה ולכן הוא הספיד אותה אומר הספר אומר הספר תפארת יונתן זה ודאי שאם חס וחלילה החשד הזה היה באמת אברהם אברהם אבינו לא היה מספיד אותה בכלל. אם הוא מספיד אותה זה כדי להוציא מדעת המלאיזים. אלה הדברים שאומר הספר תפארת יונתן. ישנם ישנו ביאור נוסף שמופיע בחתם סופר מדוע שרה אמנו נפטרה בבשורת העקידה? מביא החתם סופר מה שהוא ראה בספר פעניח רזה. הוא אומר היות ושרה אמנו צחקה בבשורת הלידה של יצחק אבינו. ותצחק שרה בקרבה לאמור. אף על פי שבא מלאך ואומר

לה בעזרת השם שוב השוב אליך כעת חיה ואי בן בן לשרה אשתך. כתוב שהיא צחקה היות והצחקה היא חשבה שהמלאך עובד עליה הוא מצחק עליה לכן הוא אמר איזה שובשוב אליךמה מה ייתכן אמר ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ותצחק שרה בקרבה לאמור צחקה אומר הספר פעניח רזה וחשבה שרה כי הטעה אותה בבשורת לידת יצחק על כן בא המלאך השטן והטה אותה בבסורת מיטת יצחק ונענשה בזה. כותב החתם סופר ודבר גדול דיבר הנביא. הפענה אחרזה אמר כאן דבר של נבואה שעל העניין הזה היא שילמה במידה כנגד מידה. אלה הדברים שיש לנו סביב הפטירה של שרה אמנו. ישנו עוד מהלך. אם נזכה בעזרת השם לקראת סיום השיעור נביא אותו. נראה כמה נספיק היום כי

הנושא הוא קצת ארוך ורחב. במדרש רבא עומדים חז"ל על הפסוק ותמת והיו חיי שרה 100 שנה ו20 שנה ושבע שנים שני חיי שרה עומדים חז"ל על שאלה מה השאלה למה נשמחה הולדת רבקה לפטירת שרה בסוף הפרשה הקודמת פרשת ויראה שקראנו בסיעתא דשמיא בשבת שעברה מיד לאחר עקידה נאמר לאברהם אבינו שרבקה נולדה ויה אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מלקה גם היא בנים לנחור אחיך ובהמשך ובתואל ילד את רבקה מופיע כאן שנולדה רבקה אומר רש"י כל הפסוקים שמופיעים כאן נאמרו בשביל הפסוק הזה ללמד אותך שרבקה נולדה מה מעניין אותך שפילקשו שמע מרומה ילדה את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מערכה צריך לדעת למה זה נכתב אז מילא כל מה שנאמר קודם

נאמר בשביל הפסוק הזה אבל מה נאמר לנו כאן ופילקשו ושמע מראומה ומה מספרים לנו כאן ששמונה אלה ילדה מלקה אלה דברים שרבותינו מדברים כאן בהרחבה גדולה ובעזרת השם עוד נעסוק בזה פעם יש כאן דברים נפלאים ביותר על דברים שכתובים בתורת הקבלה בכל אופן אומר כאן רשי ובתואל ילד רבקה. כל האיחוסים האלה לבשר לנו שנולדה רבקה. אז אברהם אבינו נתבשר השם בבית של ביתל נולדה רבקה ויש כבר שידוך. ברוך השם יש שידוך עכשיו ליצחק אבינו. ויהיו חיי שרה 100 שנה ו20 שנה. למה נשמח אחד לשני? אומרים חז"ל וזרח השמש ובה השמש. שלמה המלך בספר כהלת אומר וזרח השמש ובה השמש שואל המדרש אומר רב אבבר כהנה וכי אין אנו יודעים שזרח השמש ובה השמש

אנחנו לא יודעים שהשמש זורחת והיא שוקעת מה שלמה המלך בספר כהלת חידש איזה חידוש נפלא של וזרח השמש ובה השמש כולנו יודעים בבוקר מי שמתעורר בבוקר מוקדם יודע שהשמש זורחת ישנם אנשים שמתערים רק שהיא שוקעת אבל אלה שמתעוררים בבוקר מוקדם יודעים שהיא זרחת מתי שהוא ולכן וזרח השמש עדש גם מובא השמש אז מה החידוש אומר המדרש אלא עד שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק אחר פירוש הדבר אין מצב כזה שהקדוש ברוך הוא משקיע שמשו של צדיק עד שהוא לא מזריח שמשו של צדיק חברו וכאן באה רשימה שלמה של תנאים ואמוראים שהלכו לעולמם ומיד שהם הלכו לעולמם הזריח הקדוש ברוך הוא את האור והביא אנשים חדשים להנהיג

את הדורות. מסיים המדרש ואומר, אני לא קורא את כל הרשימה. עד שלא שקע שמשו של רבי עקיבא זכה שמשו של רבנו. עד שלא שקה שמשו של רבנו נולד רבדה בר אהבה. רשימה שלמה. אחד נולד, אחד נפטר. הכל איך שלא שקע שמשו, זרך שמשו. אומר המדרש, עד שלא השקיע שימשה של שרה, הזריח שימשה של רבקה. בתחילה הנה ילדה מלקה גם היא בנים ואחר כך ותה צרה. פירוש הדבר שהקדוש ברוך הוא לפני שהשקיע את שמשה של שרה, דבר ראשון הוא בתולל יעל רבקה יש כבר יורש, יש כבר מי שירש את תפקידה של שרה עמנו. רבותיי, לכיורה היינו צריכים ללכת הלאה עם זה. עד שלא שקה שימשה של רבקה, זכה שמשה של רחל ולאה. זה לא נאמר. לא נאמר על רחל ולאה שזרחה שמשה של רחל

ולאד שלא שקה שמשה של רבקה. מה שמע? שעניין השקיעה והזריחה נאמרה אך ורק בשרה ורבקה מהאמהות. זה לא נאמר ברחל ולאה. ולכאורה דבר פשוט משום שבשעה שרבקה נפטרה לבית עולמה היו כבר רחל ולאה בנות 36 פחות או יותר או 35 פחות או יותר כי מתי נפטרה רבקה כתוב שיעקב אבינו חזר מחרן לארץ ישראל שלחה רבקה את המנקת שלה את דבורה כדי להגיד ליעקב שהוא יכול לחזור כמו שהבתיך לו ושלחתיך ולקחתיך משם אז היא שלחה את דבורה המנקת שלה, המינקת שלה מתה בדרך וקברו אותה תחת אלון בחוט וקראו לה מקום ההוא אלון בחוט. אומרים חז"ל, שם גם ביסרו ליעקב אבינו שאמא שלו נפטרה, רבקה אמנו. כשהם חזרו כבר מארץ חרן, חזרה לארץ ישראל, לכאורה היו, על

פי מה שכתוב בספרי סדר הדורות, רחל אמנו כשנפטרה הייתה בת 36. לכאורה זה אותות קרוב בכניסה לארץ ישראל שנה וחצי פחות או שנה יותר אז היא הייתה בת 34 35 כשהודיעו שרבקה אמנו נפטרה אם ככה יוצא זה לא שקה שימשה זרחה שמשה מדובר כאן שהשמש של רחל ולאה עוד זרחה הרבה קודם עניין השקיעה והזריחה נאמר אך ורק בין רבקה לבין שרה ואנחנו רוצים להבין מה מונח כאן כדי להבין את יסודם של דברים בואו ברשותכם ננסה להבין דבר שאני בטוח שכל היושבים כאן חשבו על זה. אין בהסתר ואין בהקיץ. ודאי שכל אחד ניסה לפתור את הדבר הזה ולא מצא מנוח למצוא פשט בלכאורה פסוקים בתורה בתחילת השבוע תחילת הפרשה. קבורת שרה היה כעבור 127 שנים. אם נעשה

חשבון שאברהם אבינו נולד ב-1948. לא במלחמת הש"ך. אני מדבר לבריאת העולם. 1948 שנה לבריאת העולם. תוסיפו על זה 127 שנים. תוסיפו על זה. אבל זה לא בדיוק כי שרה אמנו נולדה 10 שנים מאוחר יותר. אז היא נולדה ב-1958. תוסיפו על זה 127 שנים. כמה קיבלתם? קיבלתם 1958. על פי החשבון שאני עשיתי זה יוצא 2085. זאת אומרת ששרה אמנו נפטרה בשנת 2085 לבריאת העולם. רבותיי, היא לא האישה הראשונה שנפטרה לבית העולמה וגם אברהם אבינו הוא לא הראשון שנפטר לבית עולמו. העולם כבר עומד קיים 2085 שנה. אדם הראשון נפטר ראשון בגיל 930 שנה. אתם יודעים כתוב שהוא נקבר באיזה מקום כתוב שהיה לו לוויה כתוב שמישהו הספיד אותו שום דבר אברהם

אדם הראשון חי 930 שנה מה אומרת התורה אחרי 930 שנה וימות זהו אין שום דבר ימות ומה היה בלוויה אין פרטים אתה רוצה תפתח ספר חבר קדישה של חברון אולי יש להם פרטים על מסע הלוויה אין שום דבר בתורה הוא מתה היה ב אין שום פרטים שום דבר התורה לא כותבת מה היה איתו אחריו בתור ויחישת ויו כל ימי שת 12 שנה ו900 שנה וימות איזה לוויה איפה שמו אותו לא יודע בסגולה בטח לא אז איפה הוא לא ידוע איפה היה הלוויה מי לא ידוע אין פרטים הוא מתפר אין התורה לא כותבת לא מעניין ויחי אנוש 90 שנה ויולד את כנן ויו כל ימי כנן כך וכך וימות אחרי זה כנן ואחרי זה מעלל ואחרי זה מחויל ואחרי זה ירד וחנוך חנוך חל השמיים כולם מתים כאן בין

פורת יוסף ואין פרטים לא לוויה לא הספדים לא קונים חלקה שום דבר לא איפה קברו אותם כל אחד קבר אותו בגינה של עצמו איפה זה היה כל הלב אין אין פרטים תעברו לאס פרשת נח בן פורת יוסף אחרי נח אותו דבר מופיעה כאן רשימה שלמה מה היה? אין פרטים על אף אחד אלה תולדות שם שם במעט שנה וך פחשד וכי אח פחשד וילד בנים ובנות והר פשד חי וכולי וכולי שום דבר אין פרטים אחרי זה ויכיר ראהו כאן כבר בכלל לא כתוב וימות בכלל רק הולידו בנים ובנות אין בכלל פרטים על המוות שלהם שום דבר כל אחד יודע שהם לא חיו חיי נצח מה איתם אין פרטים אחרי 200085 שנה נזכרה התורה להגיד גיד לנו, תשמע, אישה אחת נפטרה ומתה והיו צריכים לקנות לה קבר. מה

מה היא שונה ממה שהיה אצל שט ומה זה שונה ממה שהיה אצל מהלל? מה היה מהלל? לא קנו לו קבר. אם קברו אותו בגינה אז אותה גינה איפה שקברת את מעללת תקבור גם כן בחצר. יש כאלה שאומרים שבעבר אנשים היו קוברים בחצרות של הבתים שלהם. היה החצר של הבית, מאחורה היו עושים בית קברות קטן ושם היו קוברים כל אחד קבור אתה רואה לפעמים בגליל פה קבור זה פה קבור זה אומר מה איך הם הגיעו לפה מה יש פה הפשט הוא שם הם גרו אחרי הפטירה שמו אותם שם בחצר וזהו עשה מהחוזה חצר עשו את זה מצאנו גם אנשים בדור שלנו שקברו אותם בחצר של הבית היה צריך להיות ראש ממשלה בשביל זה בשיקברו אותך בחצר אבל בכל אופן יש אנשים שקברו אותם בחצר כל החיים

הוא גר מול הגינה עכשיו הוא קבור מול הבית יש דברים כאלה בכל אופן אה של המק שלהם באיוב אתה מדבר טוב אז אתה מדבר כן טוב אז אתה מדבר כבר 2500 שנה אתה מדבר על איור מרגלים את זה כבר ערב הכניסה לארץ ישראל טוב בכל אופן אין פה שום פרטים הלוי ויות לא הספדים לא קונים חלקה איפה מי קנה חלקה נו כאן למדנו איך אנשים נסחטים בשעת לוויה הוא מגיע זה אומר לא לא הרבה רק 400 שק כסף אין לו הרבה דרישות והוא מבקש את זה חז"ל אומרים 400 ש₪ כסף עובר לסוחר הוא אמר שהוא רוצה שישקלו את זה אחד אחד לא 400 ש₪ כסף בצ'ק אחד אחד הוא רוצה שישקלו את ה-400 ש₪ כסף שאלו את אפרון למה אתה צריך שישקלו אחד אחד אמר לו חבל על הזמן אומר לו

אצל אברהם אבינו כדאי שהוא ישקול אחד. למה? כי כתוב בחז"ל שאדם שוקל למישהו משקל צריך להוסיף על המשקל שיהיה הכרייטה. אומר אברהם אבינו, אם ישקול 400 תצא בסוף 410. יהיה עוד קצת הוא יוסיף עוד קצת שישקול אותם אחד כדי להוסיף עוד כמה גרושים. זה האפרון הזה. נו אז קונים מערת המכפלה ומשלמים על זה הרבה כסף ויש לוויה ויש אספדים. אמנם כו קטנה לא בכי גדול אבל יש ברוך השם יש מעמד. בסדר גמור רמקולים כבר היה מצב. איך אומרים? יש כבר לוויה, ברוך השם 2085 שנה אין לוויות אתה לא יודע איפה קברו, מי קבר, מה קברו, שום דבר. שקט בא, שום דבר. התורה לא מתייחסת לזה. פתאום פה שנת 2085 שנה לבריאה מתעורר עניין הקבר. טוב מהמדק

אומרים רבותינו שבשעה שאברהם אבינו הירח את האורחים שלו בבית שלו בשלישי למילה עוד 27 שנים לפני שנפטרה שרה אחד הפרים של אברהם לאברהם אבינו רצה לשחוט עבור המלאכים אחד הפרים ברחם תראו לעצמכם שהפרים לא ברחו סתם ו הם ברחו היה סיבה הקדוש ברוך הוא רצה שהפר יברא כדי שאברהם ירוץ אחריו. ואברהם רץ, כך כתוב בפרק דרב אליעזר. הוא רץ אחרי הפר וכותב לנו בעל הטור עם רמז לזה כתוב אל הבקר רץ אברהם אומר בעל התורים אל הבקר אותיות אל הקבר רץ אברהם והגיע הגיע אחרי הפר עד מערת המכפלה. רבותיי, תחשבו גיל 100, שלישי למילה תחרות ריצה עם פר. רק תחשבו על המצב הזה. אנחנו עולים רק שלוש קומות, אחרי זה נעצרים לשאו קצת מים. אם

היה שם איזה ברז בדרך, הוא צריך לרוץ מבאר שבע עד חברון, שלישי למילה בגיל 100 לרוץ אחרי פר. הפר זה לא פרה, ישבה לאכול קצת חסה בדרך. זה פר שרץ. ואברהם כתוב אברהם רץ אחריו הגיע בדרך נפתחה לו התחבושת אומרים חז"ל פחד פחדים הגיע למערת המכפלה והפר נכנס דרך שמה פתאום אברהם אבינו רואה אדם הראשון שוכב שמה אדם וחווה שוכבים ונרות דלוקים שמה אה אברהם אבינו חזר נרגש הפר כבר ברח כבר לא חזר בכלל הפר הזה בקיצור חוזר אברהם אבינו ואומר לשרה הרבנית אל תשאלי מה ראיתי מה ראית הפר ברח ורצנו אחריו בן פורת יוסף הגעתי לקבר של אברהם אבינו של אדם הראשון מה היא אומרת לו כן ראיתי את אדם הראשון את חווה השוכבים אומרת לו

אברהם אני רוצה להיקבר שמה שם אני רוצה להיכבר כולם נקברו בגינה או נקברו בחצר בגינה העירונית אני רוצה שמה וזה אברהם אבינו עמד בהספד מחר בעזרת השם בלילה נאמר אשת חיל באות ז של אשת חיל כתוב זממה שדה ותיקחה מה זה שמה שדה? היא רצתה להיכבר שם במערת המכפלה. וזהו זממה שדה, היא רצתה להיכבר שמה. ואברהם אבינו קיים את מה שהיא זממה, הוא קיים את מה שהיא רצתה. היא רצתה להיכבר שם במערת המכפלה ולכן הוא קבר אותה שם. רבותיי, אנחנו בעזרת השם רוצים לנסות להבין כדבר מסוים. שימו לב, בישלמה, אם היית אומר שכך זה קרה רק מהרגע הזה שאברהם אבינו ראה את מערת המכפלה, היה לי עוד יכולת להבין למה נאמר כאן כל עניין הקבורה, אבל

לא נאמר לכאורה מה זה ההספד, מה זה העניין של המשא ומתן מסביב למערת המכפלה. אבל אברהם אבינו הראשון ששמע בחיים שלו את המילה קבורה לכאורה עד אברהם אבינו המילה הזאת לא נאמרה איפה נאמר לו בברית בין הביתרים אומר לו הקדוש ברוך הוא ואתה כתוב לו אתה תיקור בשבה טובה אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו בברית בן הבתרים מה זה תיקבר בשבה טובה פירוש הדבר שהקדוש ברוך הוא כבר עז בברית בין הבטרים ביסר לאברהם אבינו שהוא הראשון שון שאמור להיכבר אתה תיקור בשבע טובה לכאורה כל אחד שואל את עצמו ומה היה קודם לכן אנשים לא נקברו אז למה לא כתוב בתורה ויעמות ויקבר תכתוב את זה אצל כל אחד 2085 שנה מתים אנשים כולם כתוב עליהם

שהם מתו אף אחד לא כתוב שנקבר למה אברהם אבינו הראשון שאצלו נאמר קבורה מכאן ואלך בכל מקום נאמר קבורה כתוב בפסוק ויקברו אותו אותו יצחק וישמעאל בניו אצל אברהם אבינו. אחרי זה כתוב שקברו את יצחק אבינו כתוב קברו אותו יעקב ועשיו בניו אחרי זה כתוב ותמת רחל ותיקבר בדרך הפרתי בתחם אם ככה נשאל את השאלה אז מה המיוחד שאצל אברהם אבינו נאמרה או נאמר הלשון הזה של הקבורה שלא נאמר קודם לכן ואם אתה רואה שכאן נאמר הקבורה סימן שיש כאן איזשהו מהות חדשה שנביאה בבריאה מאז אברהם אבינו ואנחנו רוצים להבין מה מונח כאן בקבורה של אברהם אבינו ושל שרה אשתו. כדי להבין את הדברים אנחנו נפליג למחוזות אחרים ובעזרת השם נחזור אל

זה. אנחנו רוצים להתקדם בפרשה ובאמצעות העניין הזה לסגור כמה וכמה קצוות. מיד אחרי ששרה נפטרה והובה לקבורה, שולח אברהם אבינו את יצחק, את אליעזר למצוא שידוך ליצחק בנו. כל עניין השידוך הזה הוא פלאמופלה. אומר לו אברהם אבינו, תשמע, תלך למשפחה שלי, אני לא מרשה לך בשום פנים ואופן לקחת מאנשי המקום. הוא מדבר בהרחבה גדולה, הוא משביע אותו, תלך למשפחתי ושואל אותו האבד, ומה יהיה אם המשפחה שלך לא תרצה? אומר לו, בשום פנים ואופן לא תיקח, תחזיר אותה בחזרה, אל תביא שום דבר. ואם לא טובע האישה ללכת וניקית משבועתו הזאת רק את בני לא תשב שמה רבותיי אפשר לחשוב שאברהם אבינו לא יודע מי השידוך מה אומרת התורה בסוף פרשת

וירה ויגד לאברהם לאמור ובתואל ילד את רבקה אמרו לו יש ילדה קוראים לה רבקה אבא שלה קוראים לה בתל זה השידור של יצחק אבינו שים בגלל חרן תתי תתחיל לנסוע תגיע חצי שעה תגיע הגעת ליעד מה הסיפור הגדול הוא לא יודע מאיפה אל תיקח מחרה תיקח מזה אתה מה הבעיה שים בך אתה יודע איך קוראים לה אתה יודע גם היא אבא שלה אין שום סיפורים יש לך כתובת מדוייקת הוא לא יודע אני משביע אותך מה תגיד לו אדוני תיסע לשמה בבקשה קח להם את השטר קח להם מתנות תגיד להם רבותיי זה האישה תחזיר אותה בחזרה הוא לא יודע צריך לעשות ניסיונות עם שאיבת מים והיה הנערה אשר תאמר אליה היה כן היה כן תשב לא תשאב האיש משתהם אחר איש לדעת יש לך כתובת

אתה יודע לבד קוראים לה רואים אתה יודע את השם שלה כבר רבקו בת בצול יש שמות אז מה אתה צריך לשלוח את כל הפרוצדורה אם אליעזר לא יודע אל תיקח כן תיקח מה טוב דבר שצריך ביאור עצום כל הנושא הזה של השידוכים אבל נראה לעסוק בזה בעזרת השם ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו רק על הפסוק הזה זה אפשר לתת שיעור שלם. מה זה הוא לקח 10עשרה גמלים מגמלי אדוניו? בשביל מה הוא צריך 10ה גמלים? הוא צריך לנסוע עם גמל. ואם היה לו שומר ראש כי הוא פחד מערבים בדרך אז יש לו שני גמלים. אם הוא צריך להזכיר הביא את רבקה ביחד עם המכותנת צריך ארבע גמלים. מקסימום חמש גמלים. מה לקח 10ה גמלים? שמה צריך 10ה גמלים מה הוא צריך מניין של

גמלים למייריב? מה הוא צריך? 10ה גמלים הוא צריך איתו. בשביל מה אפשר לצרף אותם למניין? מה אתה צריך 10עשרה גמלים? טוב, שאלות אה שאלות שעומד עליה הרוקח, עומד על זה רבינו אפרים עומד על זה תוספות מסכת כתובות עומדים על זה הרבה מפרשים לא ניכנס כרגע לביאור מה נעשה פה אנחנו רוצים ללכת על הדבר הבא ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו הגמלים היו שייכים לאברהם אבינו מה זה אכפת לך אם הגמלים שייכים לאברהם אבינו או שהגמלים האלה היו מוזכרים מאביס מה אכפת לך מאיפה זה הגמלים האלה? אתה רוצה לספר שהוא לקח גמלים אז לכתוב ויקח הבד 10ה גמלים משנה לך מאוד אם הגמלים האלה שייכים לאברהם או שהוא לקח את זה מהרץ מה זה משנה לך

לקח אותם מאיפה שלקח העיקר יצא עם 10ה גמלים לא הגמלים האלה זה גמלים מגמלי אדוניו מה הגמלים של אדוני כאן נכנסו לעניין אומר כאן רש"י ניכרים היו אה זה גמלים כל אחד שהסתכל מרחוק אמר או זה גמל אתה יודע של מי הגמל הזה הגמל הזה של אברהם אבינו. למה? לפי שהיו הגמלים של אברהם אבינו יוצאים זמים מפני הגזל. הגמלים של אברהם אבינו היה להם זמם על הפה. היה להם פה סגור עם רצועות כדי שלא יוכלו לאכול בשדות זרים. כך אומר כאן רש"י. ודברי רש"י יש להם ראיה לכאורה מהמשך הפרשה. כאשר מגיע אליעזר עבד אברהם מגיע לבית של לבן מה כתוב שמה ויאמר בוא ברוך השם למה תעמוד בחוץ ואנוכי פיניתי הבית ומקום לגמלים ויבוא האיש הביתה

ויפתח הגמלים אומר רש"י ויפתח הגמלים התיר זמם שלהם הוא פתח את הזמם שהיה להם על הפה שהסותם את פיהם שלא יראו בדרך בשדות אחרים הוא סגר את הפה שלהם שלא יראו בשדות אחרים אחרים. יש לרשי ראיה שמדובר כאן בסגירת הפה ולכן הניקרים היו. רבותיי, בא כאן הרמבן ושואל שאלה עצומה. שואל הרמבן אומר אני לא מבין. כתוב בחז"ל בגמרא מסכת חולין דף ז' במדרשי חז"ל בעבוד דרבי נתן פרק חסופר בחז"ל שהתבי פנחס בן יאיר היה לו חמור. והחמור שלו היה חמור מיוחד. מה המומחית בחמור שלו? אומרים חז"ל, ידוע לכולם שאם אדם אומר שראשונים כבני אדם, אומרים חז"ל הם ראשונים כבני אדם, אז אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר. פנחס בן יאיר

זה היה חלום חמור אקסטר. מה יש לחמור הזה? אומרים חז"ל, החמור הזה ידע לזהות פירות וירקות שאינם מאוסרים. אם הביאו לו לאכול דברים לא מאוסרים, הוא לא אכל חמור מיוחד. אומרים בחז"ל מסופר שפעם אחת גנבים גנבו את החמור של רבי פנחס בן יאיר והכניסו אותו לתוך מערה. שמו אותו בתוך מערה והוא שכף שמה כמה ימים. החמור הזה לא אוכל דבר שלא מאוסר. הביאו לו אוכל והם לא איסרו את זה. גנבים. אם אדם גונב, אם הוא גונב מהקדוש ברוך הוא, אז איך יעשר? לא יסר. והחמור לא אכל יום, יומיים, שלוש, ארבע, החמור לא אוכל. נו, בקיצור, חמור שלא אוכל מתעייף. אמרו הגנבים אחד לשני, בוא תזרוק את החמור הזה מהר מהמערה. למה? אומר, חמור שלא

אוכל, אתה יודע מה הסוף שלו? הוא ימות. אם ימות בתוך המערה, נצטרך אחרי זה להביא חברה שתגרור את החמור הזה החוצה מתוך המערה. כל המערה תסריח. אומר, "תעיף אותו מפה, זה חמור עם אנורקסיה, אתה לא רואה, לא אוכל, זרוק אותו מפה." בקיצור, תפסו את החמור, זרקו אותו מהמערה. זרקו אותו מהמערה, הלך לבית של רבי פנחס בן יאיר, נעמד למטה, התחיל לנעור. רבי פנחס בן יאיר שומע את הכל, אומר, "אנה החמור. איפה היה החמר הזה? שלושה ימים, לא מצאנו אותו." קיצור אמר לאנשים, "תורידו לו, בטח לא אכל, כי הוא לא אוכל משהו שלא מאוסר. תורידו לו משהו לאכול." הורידו לו משהו לאכול, אומרים חז"ל, "החמור לא אוכל." אמר להם רבי פנחי בן יאיר,

הרתם את מה שנתתם לו. אומר, מה הישרנו אותו? אתה לימדת אותנו שמה שנותנים לפני הבהמה לא צריך לעסר, אז מה לעסר? אומר, מה אני יכול לעשות? החמור שלי מחמיר. מה אני יכול לעשות? תנו לו, הלכו והחמור התחיל לאכול. שואל הרמ"בן, תגיד, הייתכן לומר שהגמלים של אברהם אבינו הם פחות מהחמור של רבי פנחס בן יאיר? איך אפשר להבין דבר כזה? אברהם אבינו קשר את הגמלים שלו, שם להם זמם על הפה כדי שלא יראו בשדות זרים. החמור של רבי פנחס בן יאיר לא אוכל דבר שלא מוסר והגמלים של אברהם אבינו יאכלו מן הגזל. איך אפשר להבין דבר כזה? כך שואל הרמבן. ולכן אומר הרמבן, ודאי שהגמלים של אברהם אבינו לא היה להם זמם. לא היה להם זמם. אז מה

כתוב? ויפתח הגמלים. אומר הרמ"בן, תראה תמיד שהגמלים הולכים כשהם קשורים אחד בשני. אם תראה גמלים הם תמיד קשורים אחד עם השני. ולכן הוא אומר, "ויפתח הגמלים הוא שחרר אותם כדי שיוכלו להיות אחד." לא שהיה להם זמם על הפה. לא ייתכן, אומר הרמ"בן שאם החמור של רבי פנחס בן יאיר לא אכל דבר שאינו מאוסר, שזה חומרה בעלמה, לא ייתכן שהגמלים של אברהם אבינו יאכלו מן הגזל. עד כאן דבריו של הרמ"בן. באים המפרשים ורבים הם שמנסים להעביר חילוק בין החמור של רבי פנחס בן יאיר לבין הגמלים של אברהם אבינו. בספר זכור לאברהם הוא כותב שזה ודאי שהגמלים של אברהם אבינו לא היו אוכלים מן הגזל בדיוק כמו החמור של רבי פנחס בן יאיר. אז למה

הוא קשר אותה? אומר הספר זכור לאברהם כדי שאחרים יראו שהוא כושר. כדי למד אחרים את עניין הזהירות בגזל. כי אם אנשים יראו את הגמל של אברהם אבינו שאין לו זמם בפה, אם יראו שאין לו זמן בפה, מה תהיה התוצאה? הם גם יקלו בעצמם. יגידו, הנה גם הגמלים של אברהם אין להם זמם. הם הרי לא יודעים שהגמלים של אברהם לא אוכלים בשדות זרים. ואם הם רואים שהגמלים של אברהם אבינו אין להם זמם, אז גם הם ילכו בלי זמם. התוצאה שלהם תהיה שהם יראו בשדות זרים כדי ללמד לאחרים את עניין הזהירות בגזל. קשר אברהם אבינו את הגמלים שלו גם אם הם לא יאכלו בשדות זרים. זאת אומרת גם לשיטס רש"י שזה היה זמם אומר שמה אומר הספר זכור לאברהם זה היה

קשור כדי ללמד לאחרים. ישנו ספר של רבנו עובדיה מברנורה נקרא בשם אמר נקה על התורה רבנו עובדיה מברת תנורה. הוא רוצה לחלק בין הגמלים של אברהם לבין החמור של רבי פנחס בן יאיר. אומר מה שכתוב שהבהמה של רבי פנחס בן יאיר הקפידה שלא לאכול דבר שאינו מאוסר זה רק כאשר הצדיק רוכב על הבהמה הזאת. אם הוא רוכב על הבהמה אז היא משפיעה השפעת הצדיק ישנה על הבהמה. הוא רוכב עליה וכשהוא יושב עליה אז זה מקריא קדושה גם לחמר שנמצא מתחתיו. אברהם אבינו לא היה לו חמור, לא היה לו גמל. אברהם אבינו הגמלים האלה היו גמלים של משא. הוא לא רחב על גמל. על מה הוא רחב? על חמור. ויכבוש את חמורו. הוא לא חבש את גמלו, הוא חבש את חמורו. אז

הכלי תחבורה של אברהם אבינו שהושפע מקדושה של אברהם אבינו זה החמור, לא הגמל. הגמלים האלה היו מגמלי אדוניו, גמלים של משא. אם זה גמלים של משא לכן אומר ההשפעה לא הייתה עליהם כי ההשפעה באה ישירות דרך ישיבת הצדיק על הבהמה אז רבי פנחס בן יאיר שזה היה כלי רכב שלו אז זה השפיע עליו על החמור בעצמו אבל אצל אברהם אבינו הכלי תחבורה שלו היה חמור אבל החמור הזה עכשיו לא לקח אותו לאיפה כי הלכו לחרן לחרן אין מה ללכת עם גמלים אם אין מה ללכת עם גמלים לכן הגמלים האלה היו צריכים לקשור להם זמם על הפ פה. כך אומר הספר לרבנו עובדיה מברת תנורה. צריך לדעת שאף על פי שבתורה לא כתוב שאברהם רחב על גמל, אבל במדרש מופיע שאברהם

אבינו רחב פעם אחת על גמל, לפחות פעם אחת כתוב, הוא ביקש רשות משרה ללכת לבקר את ישמעאל. כך כתוב במדרש. והיא אמרה לו, אין בעיה, אתה יכול ללכת, אבל יש לה תנאי. והתנאי הוא שהוא רוכב על גמל עד הבית של ישמעאל, מבקר אותו וחוזר בחזרה, לא יורד מהגמל. למה? כדרכם של אנשים. אתה נכנס לביקור קפה ואתה שותה משהו קפה, אומר תאכל משהו, אתה נוסע שאתה מתדלק את הגמל, נכנס משהו ועכשיו חושך ואין לך אינפרה אדומה, אז כבר תישאר לישון ולישון סוף השבוע, אז כבר תשאר עד יום ראשון. בקיצור, ככה זה אשר לא ישב במושב ליצים. אם לא ישב אז איך המד אומרים חז"ל? אם הוא מתיישב סופו לעמוד, אם הוא עומד סופו לשבת, אם יושבת סופו להישאר

שם. כך אומרים חז"ל. אז אם ככה משמע שהיה פעם אחת נסיעה של אברהם אבינו על גמל, פעמים פעמיים איפה? הלך איפה? פעמיים הלך לבקר אותו. פעמיים הלך לבקר אותו. טוב, אז פעמיים נסע עם גמל. שלוש זה עדיין לא אין חזוקה. בכל אופן פעמיים היה עם גמל. רבותיי, אני רק מאיר הערה שתנסו לחשוב מה מונח בזה. אם אתם שמים לב, אף אחד מהאבות הקדושים לא רחב על גמל. לא אברהם, לא יצחק ולא יעקב. האמהות רחבו על גמלים. כך כתוב כמה וכמה מקומות. בשעה שהגיעה אורחת הגמלים שהגיעו ליצחק אבינו, הגיעו רבקה הייתה על הגמלים. כך כתוב בפסוק. אותו דבר כתוב בשעה שיעקב אבינו ברח מלבן הוא שם את אשתו ואת בניו על הגמלים הרי רחל אמנו התיישבה על

הקר שעליו היא שמה את הטרפים יוצא שהם רחבו על גמלים האמהות הקדושות האבות הקדושים לא רחוו על גמלניה מהניה יש 28 שעות בשבת הזאת רק על הנושא הזה למה האבות לא נגעו בגמל אתה יש לך שבת שלמה לא גמרת באחראיות שתי מילים שתי מילים הגמל זה בעיה אתה רוצה לדעת למה גמל זה בעיה אם תבין את הפסוק אשיר על השם כי גמל עליי אז תבין למה גמל זה בעיה נו עכשיו יש לך עוד עניין אתה צריך עוד שבת רק להשאיר עלי השם כי גמל עליי אם תלמד מי נכנס בתוך גמל בגלגול נוסף אז תבין למה הם לא רצו לגעת בגמל טוב רבי אליעזר רבי אליעזר על זה שהגמל עם השטן חב על הגמל לכן הרב אמר שבות לא כל זמנים. יש בזה כמה וכמה פירושים ובעזרת השם נקדיש

פעם שיעור על הגמל. אני מבטיח לכם שלא נזניח את הגמל הזה בגלל סיבה פשוטה. לפני כמה שנים בשנת סח או סט נתנו שלושה שיעורים. מי שזוכר נתנו שלושה שיעורים על החמור. אני לא יודע אם אתם זוכרים את זה ברוך השם כבר חלפו עוד מעט 10 שנים אבל היה שלושה שיעורים. פרשת שמות פרשת והרב פרשת בו. עסקנו בחמורים. אז כמובן שהיה קינה עצומה בגמלים, למה לא טיפלנו בהם? אז בעזרת השם הבטחתי גם לגמלים שאני אטפל בהם בעזרת השם ואנחנו נעסוק בזה. זה קשור לחורבן בית המקדש. ידוע לכולם ששירת הגמל זה שאור גישה גלווהו. מה קשור הגמל לבניין בית המקדש ולמה הוא שוהג? בקיצור יש בזה הרבה דברים. אפשר עוד אולי להתחבר לזה גם השנה בפרש וישלח.

אבל נראה למי ששם לב בשעה ששלח יעקב אבינו שליחויות לעשיו מה הוא אומר לו? ויהי לי ואיפה הגמל בעסק? היו לו גמלים לא הרכיב את האנשים שלו על הגמלים אז למה הוא לא שולח לו גמלים? הוא שלח גמלים נכון הוא שלח גמלים ובניהם אומרים שמה חז"ל הוא שלח גמלים אז מה אומר לו ויל שור וחמור ואיפה הגמל? אומר, אתה אוהב אותך עם הגמל, אני אטפל בך עם הגמל בעניין אחר לגמרי. טוב, בשביל זה צריך להתחבר לחטא העגל. וחטא העגל כידוע לכולם היה חיבור שמצד אחד היה לו שור ומהצד האחורי שלו היה חמור. בקיצור, זה היה תרכובת של שניהם וזה לא היה גמל. בקיצור, אז כמובן שצריך לחפור את כל הנושא הזה מכל הכיוונים ולנסות לטחון אותו ולהבין מה

מונח בגמל הזה. ובעזרת השם עוד נזכה להשאיר על השם כי גמל עליי. נגיע גם לגמל הזה נטפל בו. ואם נבין מה זה הגמל הזה, נבין גם למה קוראים למעשה חסד, קוראים לו גמילות חסדים. איך הגמל נכנס לחסדים? אז בעזרת השם ניתחן גם את העניין הזה באיזשהו כיוון. אבל בכל אופן מה שנוגע אלינו זה נושא אחד שאנחנו בעזרת השם רוצים קצת להתחבר אל מה שנאמר כאן בפרשה. לאחר שאברהם אבינו קובר את שרה ולאחר שרבקה מגיעה, שלוש שנים יצחק אבינו נמצא באבל. אף על פי שאין אבל יותר משנה אחת. האבל הוא שנה אחת. יצחק אבינו אבל שלוש שנים. מתי הוא יוצא מהאבילות? אומרת התורה, וינחם יצחק אחרי אמו. מתי? שלוש שנים לקח האבלות הזאת. אומרת התורה

ויאה יצחק האוהל שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאישה ויעביה וינחם יצחק אחרי אמו כותב כאן רשי מה זה ויביאה יצחק ההוהל שרה אמו מה הוא שלח את רבקה לאוהל של שרה אמו אין לו דירה חדשה הוא צריך לגור באוהל של שרה אמנו מסתוב היה לו דירה חדשה אברהם אבינו כבד במקנה בכסף בזהב הוא לא צריך ללכת במחיר למשתק כן, כנראה שהיה לו וילה בפני עצמו. אז מה הסיפור הנורא? לקחת האוהל עשרה אמו. תביא אותו לאוהל שלך. מה אתה אוהל עשרה עמו? אומרים חז"ל ורשי מביא את הדברים ויביאה האוהלה ונעשת דוגמת שרה אמו. הוא הביא אותה לאוהל אבל היא נעשתה בצורה של שרה אמו. כלומר שעדך אחרי המעשה הזה הפכה להיות כשרה עמו. שכל זמן ששרה אמנו קיימת

היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסא וענן קשור על האוהל וכשמתה פסקו וכשבאה רבקה חזרו פירוש הדבר שרבקה הגיעה והוא הכניס אותה לאוהל שלו אז האוהל שלו הפך להיות האוהל השרה דוגמת מה שהיה אצל שרה אמנו מה היה אצל שרה אמנו ענן קשור ברכה בעיסה ובנר. אז זה לא פירוש דבר שהוא הביא אותה לאוהל של שרה. הוא הביא אותה לאוהל של עצמו. רק האוהל של עצמו הפך להיות דוגמת האוהל של שרה אמנו. זה מה שכתוב כאן ברשי הקדוש. מקור הדברים במדרש. מי שירצה יהין במדרש רבא בהרחבה בפרשה ס אומר המדרש עוד דבר אחד מה שרשי משום מה משמית. אבל מביא שם המדרש עוד דבר שבמי שרה היו הדלתות נפתחות לרווחה וזה לא היה. ועכשיו בימי

רבקה שוב נפתחו הדתות לרחבה לרווח והשאלה למה רש"י לא מביא את זה צריך לראות שם במפרשי המדרש בספר שם ישמואל כמדומן משנת תרע כותב השם ישמואל מה זה הסימנים האלה ענן קשור על האוהל היה ברכה בעיסא והיה נר דלוק מה זה אומר השם ישמואל הרמבן בתחילת פרשת שמות שואל הרמבן למה נאמר ואלה שמות בני ישראל. למה מופיע ו החיבור? אנחנו יודעים את הכלל. שאיפה שמופיע ו' החיבור, מה זה אומר? זה אומר שזה מוסיף על עניין ראשון כמו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אז אם כתוב ואלה שמות משמע שזה מוסיף על חומש בראשית אז מה זה ואלה? אומר הרמבן דע לך שחומש בראשית לא נגמר. חומש בראשית נגמר בסוף פרשת פקודי. זה סיום החומש. מה זה החומש

הזה? חומש ארוך. אומר זה בראשית חלק א' ובראשית חלק ב' כמו שמואל א' שמואל ב שני חלקים חלק אחד נגמר בסוף בראשית אבל יש חלק זה לא נגמר לכן ואלה זה המשך של החומש הקודם מה ההמשך של החומש הקודם אומר הרמבן במקום ירידת ישראל למצרים היה בפרש ויגש ב70 נפש ירדו אבותינו במצרים אבל עם ישראל עדיין לא יצא ממצרים עד מתי עד פרשת בור פרשת שת בשלח יצאו ממצרים. פירוש הדבר שבחילת הירידה למצרים נאמר בספר בראשית אבל הסיום שלו מתי נעשה? הסיום שלו נעשה לא בפרשת שמות ולא בירה ולא בבו אלא מתי? כשיצאו ישראל ממצרים פרשת בשלח שם זה נגמר. אבל היות וכל מטרת יציאת מצרים הייתה בשביל מה? בשביל תעבדון את האלוקים על ההר הזה. כל

המטרה הייתה בשביל לקבל את התורה. אם כל המטרה הייתה בשביל לקבל את התורה אז עד שלא קיבלו את התורה לא נחשבו גאולים אז נגמר מעמד הר סיני יתרו משפטים למה אתה לא מסיים את חומש בראשית אומר הרמבן ועד שלא חזרו ישראל למעמד של האבות הקדושים שהיו מרכבה לשכינה והיה ענן קשור על האוהל והיה ברכה בעיסא והיה נר דלוק מערב שבת לערב שבת כל זמן שזה לא היה לא חזרו למעלת האבות. ומתי חזרו למעלת האבות? אומר הרמ"בן, בשעה שעם ישראל בנה משכן והענן היה על המשכן ויה ברכה בנר שדלק מערב שבת לערב שבת והיו מראים לכולם את לחם הפנים שהוא חם כיום ילקחו. חזרו בחזרה למעלות אבותיהם של אברהם, יצחק ויעקב. אז נחשבו גאולים. לכן מסתיים

חומש בראשית בסוף מעמד הקמת המשכן. יוצא אומר הרמבן שהכל חטיבה אחת. אומר הרמבן, על פי זה תבין טוב מאוד למה נבחרו שלושת הדברים האלה? הענן והעיסה שהיה לברכה והנר. כי הנר מסמל את המנורה והעיסה מסמלת את לחם הפנים שהיו מראים לעם ישראל שהוא חם כביום ילקחו. בעניין הענן מסמל את השראת השכינה. ולכן הבדיקה שיצחק אבינו רצה לבדוק מי זאת רבקה הוא לקח אותה לאוהל שלו ובאותו רגע שהוא הביא אותה לאוהל שלו וראה שחזרו בחזרה כל הדברים שהיו בימי שרה וינחה יצחק אחרי אמו מה נחמה לא שאמא שלו מתה זה הוא שנה שלמה וגמר אבל הוא אמר איבדנו את אותה השרעת השכינה שהיה באוהל האבות איבדנו את חם כהביום ילקחו איבדנו את המנורה.

עכשיו כששרה אמנו נפטרה איננו כבר שלוש שנים אין השראת השכינה. לא רואים את הסוד הזה של האבות הם המרכבה לשכינה. עכשיו שרבקה נכנסה לאוהל וזה חזר, חזרנו בחזרה למעלת האבות. אומר הרמבן, לכן כתוב כאן בפסוק, אומרת התורה, בשעה שהוא לקח את שרה ויביאה יצחק האוהל שרה אמו, ויקח את רבקה ותה לו לאישה ויהבה. שואל הרמבן היה צריך לומר ויקח את רבקה ויאבעה ותהי לו לאישה אומר הרמבן לא ככה ולכן הזכיר האהבה כי מפני צדקתה וכישרון מעשיה אהבה וניחם בה סתם אהב אותה מתי הוא אהב אותה כשהוא הביא אותה לאוהל של שרה והוא ראה שחזר בחזרה מעלת שרה אמנו אז הוא אהב אותה כי יש לה אהבה רוחנית שבאה בגלל חזרת מעשה האבות עד כאן דברי

הרמבן פשט נפלא. רבותינו מנסים להבין מה זה האות שהיו באוהל של אברהם. ברכה באיסא. מה מונח כאן בעניין הזה של הענן שקשור? ומה מונח בעניין של הנר? בחזקוני הוא אומר ששלושת הדברים האלה זה כנגד הקיום של ג' מצוות שהאישה מצווה עליהם. נידה, חלה והדלקת הנר. אומר חלה זה הברכה ביסה הדלקת הנר זה נר דלוק מה זה הענן הענן אומר החזקוני דוגמת האישה הנידה כמו שהענן הולך וחוזר כך עניין הנידה הולך וחוזר אומר הספתי חכמים שאותו דבר הברכה מסויה בעיסה זה חלה הדלקת הנר זה נר דלוק ועניין הענן קשור לשכינה כי רק במקום ששומרים על טהרת המשפחה שם ישנה השראת השכינה ולכן העניין מסמל את עניין הטהרה כי יש בו השראת שכינה. עד כאן

דברי השפתי חכמים. אנחנו בעזרת השם רוצים ללכת בכיוון אחר וננסה בעזרת השם לקצר את הדברים כדי להגיע אל היד. הסברנו כבר כמה וכמה פעמים בשיעורים ועוד נחזור על זה כנראה עד סוף חומש בראשית אולי עוד פעם או פעמיים ליסוד הנפלא שכותב הזוהר הקדוש. הזוהר הקדוש כותב בפרשת בהר שחטא אדם הראשון כלל ג' עבירות חמורות עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים והסברנו שאם אדם הראשון מאמין למה שאמר הנחש שמן העץ הזה אכל וברא עולמות אז הוא מאמין שהעץ היה פה לפני הקדוש ברוך הוא וזה עבודה זרה והגמרא מסכת סנהדרין אומרת אדם הראשון מן היה כופר בעיקר היה כל הדברים שאנחנו מכירים אדם הראשון חטא בעבודה זרה, בגילוי עריות ובשפיכות

דמים. מה היה גילוי עריות? על פי הגמרא במסכת על פי הגמרא במסכת שבת קמו אומרת הגמרא בא הנחש והטיל זוהמה בחווה. זה גילוי עריות. מה זה שפיכות דמים? היות וכתוצאה מהחטא הזה נגזר מוות על אדם הראשון, יש כאן שפיכות דמים. אומר הזוהר ואברהם תיקן עבודה זרה ויצא מנו פסולת והפסולת זה ישמעאל עובד עבודה זרה יצחק אבינו תיקן שפיכות דמים בעקידה שפרחה נשמתו ויצא מנו פסולת וזה איסוף שופך דמים יעקב אבינו הייתה מיתתו שלמה הוא תיקן גילוי עריות כי בגיל 84 אמר כוחי וראשית תוני זה היה התיקון והתיקון הזה הביא לשלמות שיעקב אבינו חזר במימד מסוים לצורתו של אדם הראשון כמו שאומרת הגמרא במסכת בבאב בטר שופרי די יעקב מן שופרי

דאדם הראשון עם אל הדברים בסיעתא דשמיא אני רוצה ללכת לעוד נקודה אחת אצל אברהם אבינו שבו אנחנו עוסקים בפרשה הזאת אברהם אבינו תיקן את העניין של עבודה זרה למה תיקן את העניין של עבודה זרה כמו שכולנו מכירים אברהם אבינו נכנס לבית חרושת של אבא שלו היה לו קופיקס לעבודה זרה ושבר עבר את הצלמים של כולם. מכו שם צלמים ב5 ש₪ בהתחלה אחרי זה זה ירד לארבע. מכו שמה צלמים והוא לקח את כל הצלמים ושבר אותם. שבר את כל הצלמים. אין יותר צלמים. לאבא של נו בא שאל אותו תפס אותו זרק אותו אצל נמרוד. אמר זה שבר את כל הצלמים. קח אותו תפס אותו נמרוד. זרק אותו לאש. כויים ואומר הזוהר הקדוש ופסילי אלוהיהם תשרפון באש. שרף אותו.

וברגע שהוא שרף אותו, אומר הזוהר, הוא כמו צורף שצורף את הכסף ומוציא סיגים, יצאו הסיגים החוצה. ומה הם? ישמעאל. זה הסיגים שיצאו ממנו. רבותיי, חוץ מזה, בפרשת שבוע שעבר, כולנו מכירים גמרא במסכת עבודה זרה. אומרת הגמרא, לאברהם אבינו היה מסכת של עבודה זרה. כמה פרקים היו במסכת הזאת? 400 פרקים. אב אברהם אבינו חיבר מסכת אבוידזורה. מה חיבר מסכת אבוידזורה? זה המסכת של העבודה שלו, לעקור עבודה זרה מן העולם. בפרשת שבוע שעבר שמלאכים באו לביתו של אברהם אבינו, שהקדוש ברוך הוא אומר, בואו, בואו מלאכים, בואו תראו במי אתם עוסקים. אתם טענתם מאנוש כתזכרנו עובדי עבודה זרה, בוא יקח אותכם לבית של מישהו שעקר עבודה זרה.

נכנסים לבית שלו. מה הדבר הראשון שאומר להם אברהם? יוקחנה מעט מים ורחסו רגלכם שמה הם משתחווים לעבודה זרה שברגליהם אז בבקשה לשטוף את הרגליים רבותיי פרשת שבוע הזה אומר לבן ואנוכי פיניתי הבית ממה אומר רשי מעבודה זרה פרקי אבות דרבי נתן פרק ח אומרים חז"ל כמו שהחמור של רבי פנחס בן יאיר לא אכל דבר שאינו מאוסר לא נכנסו גמל ל אברהם אבינו לבית שיש בו עבודהזורה הם באו לבית הריחו את הבית יש עבודה זרה לא נכנסים אומר לבן ואנוכי פיניתי הבית ראיתי שהם לא נכנסים הבנתי שהמגמלים האלה יודעים לזהות אבידזורה פיניתי את הבית מאבודזורה יוצא שאברהם אבינו מה המלחמה שלו הייתה עבודה זרה רבותיי עם אלה הדברים אני רוצה רק

להוסיף עוד נקודה אחת בסיעתא דשמיא היה דבר שדיברנו על זה בעבר, אני רוצה לא הוסיף על זה נטבח אחד. בפרשת נסוא, לפני אחרי חג השבועות של שנת תשעה, דיברנו על שני פסוקים בפרשת נסו. דבר אל בני ישראל וישחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. אותו דבר מופיע הפסוק אחרי זה. דבר אל בני ישראל איש או אישה אשר ישו מכל חטות האדם למולמל בהשם ואשמה הנפש ההיא כותב בעל התורים שם שני הפסוקים האלה מדברים על חטאו של אדם הראשון ולכן נאמר איש או אישה אשר יעשו מכל חטות האדם למי הכוונה בהאדם לאדם הראשון מה יעשו אומר בעל התורים וישלחו מן המחנה כל צרוע זה הנחש שדיבר לשון הרע לקדוש ברוך הוא וקיבל צרה וכל זב זה חווה שהטיל

בהנחש זוהמה והפכה להיות זווה וכל טמפש זה אדם הראשון שנגזר עליו מוות וקיבל טומת מת מה הפסוק הבא הפסוק הבא איש או אישה אשר יעשו מכל חטות האדם לימולמל בהשם אומר רש"י הפסוק הזה מדבר בגזל הגר אומרים המפרשים חטאו של אדם הראשון מה היה החטא הראשון גזל על גזל הוא אמר לו אתה לא מרשה לך לגעת בזה תיגע בהכל בזה לא ואם אדם הראשון הלך ונגע בעת שאמרו לו לא לגעת אז החטא הראשון שלו זה גזל אם זה גזל אומרים לנו רבותינו בראשם הכלי יקר בתחילת פרשת בראשית למה פתחה התורה בבראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ למה היא פתחה בזה אומר רש"י שאם יבואו אומות העולם ויגידו לסתימת מה תגידו לו? הקדוש ברוך הוא ברא את העולם

וברצונו נתנה לכם וברצונו נטלה מכם ונטלה לנו כדי שלא יתנו אומות העולם לסתים אתם שואל הכלי יקר ליסתים אתם אז יתנו לסתים אתם למה זה נפקמינה אפשר לחשוב שהיום הם לא טוענים לסתים עדם גנבתם לנו את ארץ ישראל הם לא מוכנים להשאיר לנו כאן פיסה בארץ הזאת חוץ מבני ברק מה הכל הם רוצים בחזרה נו אז מה אחרי שכתוב בראשית ברא אלוקים אז הם לא טוענים לסטים אתם הכל שייך להם הקרקע הזאת שייכת לערבי ההוא אז מורידים בית כנסת הכל אפשר הקרקע שייך לאיזה קושן ישן שהוא כבר לא נמצא פה הקושן הזה מי אמר שזה בכלל שלו בכל אופן זה שלו הכי שזה שלו אז מורידים בית כנסת אם מורידים בית כנסת צריכים להוריד את כל בית המשפט העליון כל זה

יושב על קרקעות של שיך ג'רח זה זכר זכרונו לא לברכה שהורידו את כל זה על הבית משפט הם לא מורידים את הבית משפט אה זה שייך אני אביא להם מסמכים זה שייך לשכ ג'רח שיורידו את זה אומר זה לא מורידים זה להבדיל קודש הטומ שם נמצא מרכז טומאת הטומאה נמצא שמה אז זה שייך לשח שך ג'רח מסכים עם מה שנעשה שם בבית המשפט אז זה ודאי שערבי שנמצא בשמיים לא מסכים שיהיה בית כנסת כי הוא ממשיך לקטרג על עם ישראל זה נכנסנו לפוליטיקה בלי כוונה רבותיי אומר לנו הכלי יקר דעו לכם אומר הכלי יקר שהיסוד של הפתיחה בתורה בברי שיתבור אלוים כדי שאומות העולם לא יתנו לסתים אתם מה אכפת לכם שיתנו לסתים אתם מה אכפת לך מה התשובה התשובה פשוטה

מאוד כי ברגע שבני אדם אומרים שאנחנו גזלנים זה מביא לכפירה בעיקר אומר הקליקור כפירה אתה יודע ממה מגיע כפירה שבן אדם מתחיל לגזול מגיע כפירה לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על מה על הגזל למה הם הם גזלו ויאמרו לקל סור ממנו בדעת דרכך לא חפשנו גזלנים לא רוצים את הקדוש ברוך הוא מה שדי כי נעבדהו אומרים עד ש לא רוצים את הקדוש ברוך הוא מביא הקליקור ואולי נוסיף מה שלמדנו בפרשת לפני שבועיים אומרת התורה בשעה שאברהם אבינו אומר ללוט יפרדנ מעליי עם השמאל והימין הימין והשמעילה ולא תולך אומר רש"י אמר לוט אי אבשי לא באברהם ולא באלוקיו. אתם יכולים להסביר למה הוא רוצה מהקדוש ברוך הוא? מה אתה רוצה מהקדוש ברוך

הוא? אבל אם אברהם אומר לו לך כי אתה גזלן אם אתה רוצה באה איפשי לא באברהם ולא באלוקיו כי אם אתה גזלן אז גם אתה לא מאמין בקדוש ברוך הוא. רבותיי גדולי ספרי החסידות כותבים שאם אתה רואה ילדים בבית שמדרדרים באמונה אתה יודע ממה זה נובע? כי הכסף שאתה מאכיל אותם זה כסף גנוב. אם היית מאכיל אותם בכסף כשר, הם לא היו מגיעים לכפירה באמונה. אם אתה רואה ילדים שמדרדרים באמונה בקדוש ברוך הוא, המקור לזה הוא מכסף לא כשר. כך כתוב בספרי החסידות. רבותיי, יוצא שגזל הוא עניין של כפירה באמונה. אומר רק ליוקור, על פי זה תבין טוב מאוד. הדבר הראשון נקרא בשבת הבאה שיצחק אבינו רוצה לאכול מתמים. מה אומר? וצא השדה וצוד ליציד.

מה זה ציד? מאיפה? אומר רש"י מן ההפקר שלא תביא לי גזול. אותו דבר רבקה אומרת לו לך תביא לי שני גדיי עיזים. אומרת לו זה שלי זה כתובה זה שייך לי זה לא גזול. הכל גזל. שלא יהיה גזל. כותב הקליאקור וחוזה להרכי הגזל והליסטות המביא לידי כפירה והפיקורסות. רבותיי, עם אלה הדברים בסיעתא דשמיא, אברהם אבינו מפיץ את דבר השם זו אמונה. אם הוא מפיץ אמונה, הוא חייב להפיץ עוד דבר. מה הדבר הנוסף שהוא צריך להפיץ? שהגמלים שלו הולכים זמים. הגמלים שלו לא אוכלים בשדות זרים. אבל אם הוא מקרין אמונה, האמונה מבוססת על עניין של גזל. לכן באה התורה ומספרת לנו שהגמלים של אברהם אבינו ניכרים היו. למה הוא לקח 10ה גמלים מגמלי

אדוניו? הוא יכל לקחת גמל אחד שתיים. אומר לנו הזכור לאברהם, הוא רצה להוכיח לכולם שצריך ללכת עם גמלים זמים שלא יהיה גזל. הוא מגיע לבית שלובון. פיניתי הבית הוא מקום לגמרים ויפתח הגמלים. הוא פתח את הגמלים. מה התוצאה שהוא פתח את הגמלים? הרא לכולם שהם לא אוכלים מן הגזל. אתם יודעים מה 10ה גמלים האלה עשו בבית של לובון ובטואל? אני רוצה לומר דבר לא ראיתי אותו בשום מקום. מדובר בבית של אויבדבוידסורה עובדי עבודה זרה. נכון שהם לא היו עובדי עבודה זרה אקסטר דלוקס. מי שעובד עבודה זרה אקסטר דילוקס לא זורק את הגמלים שלו זורק את העבודה זרה שלו מהבית אבל לבן היות ואהב כסף הוא אמר למה אנחנו עובדים עבודה זרה כדי

שיתן לנו כסף הגיע עכשיו אליעזר יש לו כסף אז מה צריך את העבודה זרה הגיע הבנק בעצמו כל מה שאני עובד עבודה זרה כדי שיביא את הבנק הגיע הבנק שילך עבודה זרה אז הוא זורק את העבודה זרה מהבית א הבוציסי אנשים אנשים שלא ידעו מי זה קדוש ברוך הוא בכלל, אנשים ששם שמיים לא נזכר על פיהם. מה הם יודעים מהקדוש ברוך הוא? לא יודעים שום דבר. מה פתאום הם אומרים? אומרים אותם אנשים, יש להם רה. הם פתאום אומרים לאליעזר, מהשם יוצוע דובו. איזה אמונה. הכל קדוש ברוך הוא. א איזה שפיץ אמונה. רבותיי, מאיפה הגעתם? לפני חצי שעה זרקתם את הגשקה מהבית. אין כמו הקדוש ברוך הוא. איך קרה? אם באים הביתה עם גמלים זמים ומחדירים להם את

זהירוס מן הגזל? אומר לנו הקליקור, הגזל מביא לכפירה ולאפיקורסוז. אבל שמכניסים הביתה גמלים והגמלים האלה פותחים להם את הזמם, משחררים אותם ומראים להם מה זה עניין של זהירות מן הגזל. אה, מהשם יוצוע דובור. איזה אמונה, איזה אמונה הכל הקדוש ברוך הוא. זה הצליח אליעזר עבד אברהם זה מה שהוא הצליח לעשות. רבותיי, עם אלה הדברים נוכל להגיע אל שרה אמנו. אברהם תיקן עניין של אבוידזור וגזל. מה עשתה שרה אמנו? שרה אמנו המשיכה את התיקון שהיה מגיע לחווה. חז"ל אומרים ששרה אמנו היה לה באוהל שלושה דברים. מה היה לה באוהל? היה לה נר, היה לה ברכה ביסה וענן. אומרים חז"ל בתנחומה, פרשת נח אות ו'. ומה ראו נשים להצטוות על ג'

מצוות הללו? נידה, חלה והדלקת הנר. נידה אומר הקדוש ברוך הוא אדם הראשון תחילת בריותיי ונסתו על עץ הדעת הוא כתיב בחוה ותר האישה ותיתן גם לאישה עמה ויאכל וגרמה לו מיטה ושפכה את דמו כתיב שופך דם האדם באדם דמו ישפך תשפוך דמה ותשמור נידתה כדי שיתכפר לאדם האדם ששפחה חלה מנין היא תמאה חלתו של עולם דמר רבי יוסי בן קיסמה, כשם שהאישה מקשקשת עיסתה במים ואחר כך מקבעת חלתה, כך עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון. דכתיב ועד יעלה מן הארץ וישכה ואחר כך ויצר השם אלוקים את האדם. הדלקת הנר מנין היא כיבתה נרו של עולם. דכתיב נר השם נשמת אדם. לפי כך תשמור הדלקת הנר. יוצא ששלושת הדברים האלה, הענן, העניין של הנר והעניין

העיסא זה תיקון של חווה על מעשה חטא אדם הראשון. אם אדם הראשון חטא, אברהם מכפר. אם חווה חטא, מי מכפר עליה? שרה אמנו. שלושת הדברים באוהלה של שרה היה תיקון לשלושת הדברים שחסת. על פי זה אני חושב רבותיי, זה הפשט. מה זה חלה? מה זה נידה ומה זה הדלקת הנר? כל אחד מבין שנידה זה לכפרת איסור גילוי עריות. עניין הפרשת עניין הנר זה עניין של שפיכות דמים. היא כיבתה נרו של עולם. אז נידה זה כפרה על חטא של גילוי עריות שבא נחש על חווה והטיל בזוהמה. העניין של הפר שעניין של הדלקת הנר זה עניין של שפיכות דמים. היא שפכה דמו של עולם. כיבתה נרו של עולם. הפרשת חלה זה כנגד אבוידזורה איפה מצאנו מדרש מפורש בפרשת ויקרורה בו

פרשה תו רבי יוחונון למה נשמחה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה בפרשת שלח לומר לך שכל המקיים מצוות חלה כאילו ביטל עבודה זרה והמבטל מצוות חלה כאילו קיים עבודה זרה יוצא שהעניין של הפרשת חלה זה אבוידזורה אז אם אדם הראשון נדרש לך לכפר על אבו דזור גלשפיחוסדומים צריכים את אברהם יצחק ויעקב אצל שרה אמנו באישה אחת תקנה את שלושת הדברים גם גילוי עריות בעניין של נידה וגם את העניין של הפרשת חלה נגד אבוידזורה וגם את העניין של הנר נגד ש פיכוזדומין את הכל תקנה שרה אמנו אם ככה נוכל בסיעתא דשמיא להבין דברי הזוהר ודברי הארי הקדוש 2085 שנה לא עסק אף אחד בבריאה בתיקון חטא אדם הראשון. מי הראשון שהתעסק עם חטא אדם הראשון? מי

היה? אברהם אבינו. אומרים חז"ל, הקדוש ברוך הוא רצה לברוא את אברהם אבינו ראשון. אז למה הוא לא ברא אותו ראשון? כי אם הוא היה אותו אותו ראשון, אומרים חז"ל, לא היה מי שיתקן אחריו. הוא ברא אותו דור 20. שאם תיקן, קלקל אדם הראשון, בא אברהם ותיקן. יוצא שהראשון לתיקון מי היה? הראשון לתיקון היה אברהם אבינו. אם ככה בסיעתא דשמיא כותב הזוהר בפרשת שלח ועל פי זה נבין דבר נפלא בין התיקונים שנאמר לאדם הראשון כי עפר אתה ולעפרת שוב תיקון חטא אדם הראשון צריך להיות בצורה כזאת שנחזור והגוף יתקלה ונחזור בחזרה לעפר זה התיקון. עניין התיקון של הזוהמה של הנחש הוא אוכל עפר מאכל לחמו והאדם צריך לחזור בחזרה להיות עפר כותב

הזוהר וואניקוי זוהמת חטא אדם הראשון אז אדם בני אדם שתיקנו את החטא בחייהם נשארו שלמים הבני אדם שלא תיקנו מתקלים בעפר וזה חלק מהתיקון היות ואברהם אבינו תחילת התיקון אז הוא נקבר במערת המכפלה בצמוד לזה שהתחיל את הקלקול ותחילת התיקון יצחק אבינו מתקן אחריו שפיכות דמים ויעקב מתקן אחריו גילוי עריות שלושתם קבורים עם אברהם אבינו עם אדם הראשון במערת המכפלה כולם קבורים לידו כי הם השלימו את התיקון הקדוש ברוך הוא שולח את אברהם אבינו למערת המכפלה ולקבר רץ אברום אל הבוקר רץ אברום למה הוא שולח רק את אברהם למה הוא לא שלח את מתושלח לשם התשובה כי מתושלח לא מתקן את חטו של אדם הראשון. מי מתקן? הראשון שמתקן זה

אברהם אבינו. אז אל הבוקור רץ, אל הקבר רץ. אומר לו כאן אתה מתחיל את התיקון של חטא אדם הראשון. כאן אתה מה עשית? הראת למלאכים שרחצו את הרגליים שלהם עבודהזורה אתה תיקנת את העבודהזורה. אתה עכשיו תלך לשכב ליד אדם הראשון. שם אתה תשכב. יוצא שעניין הקבורה פעם ראשונה נאמר אצל אברהם אבינו. איפה נאמר? ואתה תיקבר בשבה טובה. אתה תיקבר לראשונה תגיע למצב של עפר אתה ואפרת שוב. למה? בגלל שאתה המתקן של חטא אדם הראשון. עם אל הדברים בסיעתא דשמיא נוכל להבין טוב מאוד. שרה נפטרה ממה? מבשורת העקידה. בא השטן ואומר לו אה אברהם תפס את הבן שלך קשר אותו יבבות יללות שחט אותו כמעט שלא נשחט נשמתה שואל הסיפת כהן סיפתה כהן

תלמיד הארי הקדוש מיגורי הארי אומר מה היא נפטרה מה מה קרה אני מקריא רבותיי פחד פחדים יש לשאול סיפטה כהן שח על התורה יש לשאול למנדה אמר של זה בשורת העקידה שבה השטן ובשרה מתה אדרבה היה לה לשמוח שזכתה שנתקרב בינה קורבן לקדוש ברוך הוא מתה תשמוח ברוך השם הבן שלה עלה לה משם ברוך השם ובפרט שאין שרה דעתה קלה כשאר נשים אלא שרה אמנו אברהם היה תפלה בנבואה היה לה לשמוח שואל השך האמוריים הערורים האלה מקריבים את בניהם לעבודה זרה בשמחה בטופים ובמחולות ומוליכים אותם להישרף שנאמר גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש אז הם שורפים את הילדים שרה אמנו לא תיתן להקריב את הבן שלה לקדוש ברוך הוא אלא סוד העניין הוא ששרה

אמנו היא חווה שרה אמנו היא חווה ובאה לתקן אותה זה אותו שורש נשמה ונתקנה שרה אמנו תקנה את החטא שלה היה בחטא עניין יד של אבוידזורג לא היה שפיכוס דומים התיקון היה בנר דלוק בעיסה זה היה תיקון וכשבא השטן ראתה שרה אמנו את השטן את מי מאיפה היא זוכרת את השטן לפני 2085 שנה הגיע השטן לחווה ושכנע אותה לאכול מעץ הדעת פחדה שרה שמה בא השטן הזה לעשית אותה שוב ש פעם לדבר עבירה. אומרת הנה הוא הגיע הוא הולך להחתיא אותי כמו 2085 שנה אחורה. מה היא אומרת לו? אתה יכול לשלוט על הגוף שלי לא על הנשמה שלי. אומרת לו ומיד נשמתה אומרת אתה לא תחתיא אותי. פירוש הדבר מסירוס נפש של צרה אמנו שהיא חווה השמה תחזור בחזרה לחטא

הראשון. לכן נשמתה. לכן מפצורת העקידה. היא ראתה את השטן מתנה הוא אני זוכרת אותו לפני 2085 שנה אחורה והניסרה שבאה לתקן את חיטה של חווה עם אלה הדברים בעזרת השם נוכל לסיים לפחות חלק אחד בשעה שבאים המלאכים לביתו של אברהם אבינו מתי זה היה זה היה 37 שנים 38 שנים לפני שנולד יצחק מה הם אומרים לו שובשוב אליך כעת את חיה והנה בן לשרה אשתך. ישנו ספר שנקרא באתי לארמוני. ספר רובו ככולו עוסק בענייני קבלה בספר באתי לארמוני אומר מה זה שובשוב אליך כעת חייו הנה בן לשרה אשתך אומר הספר באתי לארמוני כתוב בחז"ל על הפסוק שאברהם אבינו קרא את אשתו חווה. למה קראו לה חווה? כי היא הייתה אם כל חי. אם היא הייתה אם כל חי אז

לא צריך לקרוא לה חווה. איך צריך לקרוא לה? חיה. שואל שואל המדרש ולמה קוראים לה חווה? אין כל חי זה חיה, זה לא חווה. אומר המדרש, היא ניתנה לו לחיותו. הקדוש ברוך הוא נתן את חווה כדי שתחיה את האדם. והיא מה עשתה? במקום להחיות אותו, נתנה לו עצות של נחש. נתנה לו עצות של הנחש לאכול מעץ הדעת. אז איך קוראים לה? חיביה. חיביה זה הנחש. אברהם אבינו רצה לקרוא לחייה עם כל חי. מה הוא קורא לה בסוף? את תחת אותי כמו הנחש. אז הוא קורא לה חווה על שם זה. אומר הספר באתי לארמוני שרה אמנו תקנה את חווה. באים המלאכים לביתו של אברהם אבינו אומר להרבותיי ללחוץ רגליים. באים לאוהל של שרה אמנו, הם רואים ענן קשור על האוהל. איפה

שרה? הנה באוהל צנועה איתה. יש ענן קשור, יש ברכה ביסה, יש נר דלוק. אומרים המלאכים, שובשוב אליך כעת חיה. מעכשיו אתה יכול להפסיק לקרוא לאשתך שרה. שרה היא במקור חווה, אבל עכשיו שהיא תקנה את החטא שלה, אתה יכול לקרות לה חיה. למה חיה? כי כל מה שקרו קודם חוויה כי נתנה עצה של נחשית צריכה להיות אם כל חי והפכה להיות נחש עכשיו אשתך הופכת להיות אם כל חי לכן כעת חיה אתה יכול לקרוא לה חיה שם היה אסור לשמוע בקולה של חווה למה כי נתנה עצה לאכול מעץ הדעת זה עצות של נחש אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עכשיו אשתך כבר לא שרה איך קוראים לאשתך? חיה. אם חיה כל מה שתאמר אליך שרה שמע בקולה. עכשיו זה כבר לא עצות של נחש

עכשיו זה כבר עצות של חיה. תשמע בקולה. יוצא שכל הפרשה הזאת על מה מדברת? מדברת על תיקון חטא אדם הראשון. ויו חיי שרה 100 שנה, 20 שנה ושבע שנים. ותמת שרה בקריאת ארבע. למה היא מתה בקריאת ארבע? כי במקום הזה קבורים ארבע זוגות. ארבעת הזוגות האלה זה השלמה לתיקון חטא אדם הראשון. אומר הארי הקדוש, לכן כולם קבורים בחברון. למה? כי כתוצאה מחטא אדם הראשון נגרם עונש מוות לעולם. מי שהורג נפש משגגה מה דינו? גולה לעיר מקלט. חברון הייתה עיר מקלט. כך אומרת הגמרא במסכת מכות. יוצא שהם קבורים בחברון כי חברון זה עיר מקלט. כעת חיה. עכשיו השם שלה חיה כל מה שתאמר אליך שרה שמע בקלה על פי זה בעזרת השם נוכל להבין שהוא מביא

אותה לאוהל של שרה אמו חוזר המצב בחזרה ורבקה ממשיכה את התיקון של חטא אדם הראשון במה היא ממשיכה אותו זה נושא ארוך שאולי נפתח בו בעזרת השם בשבוע הבא פרשת תולדות שהקדוש ברוך הוא יזכור לנו זכות ישני חברון אותם צדיקים שקבורים שמה וישלח לנו גואל צדק ומרה בימינו אמן ‏am