כמה שתשמעו עדיין לא תבינו (עם כתוביות בעברית) HD

אוי, אהבה, אהבה, איזה סוד את מסתירה? היי, אני עדן הראל, האישה שעשתה מה שבראש שלה הרבה מאוד שנים. אהבתי לשבור שיאים וללכת על כל הקופה. במיוחד כשאהבתי לעשות משהו, אהבתי לעשות אותו ככה עד הסוף. כולן יודעות מה זה להתאהב וללכת עם הרגש הזה בלי לחשוב ובכל מחיר, בכל מצב, לא משנה מה. אני לא צריכה לספר לכן שאהבה זה דבר כל כך חזק שמושך אותך לכיוונים שונים, לא תמיד רצויים. אני רוצה שתכירו רגע את מיכל. אמנם אתם לא רואים אותי, אני בהצללה. אבל אם הייתם רואים אותי, הייתם מבינים שלכל אחת זה יכול לקרות. הכרתי בן אדם שהוא לא היה נראה ערבי בכלל. הוא נראה אפילו אשכנזי. ומשם זה התפתח. החלפנו טלפונים. אז אחרי שבוע

החלטתי להתקשר, והטלפון שלו היה לי על חתיכת פתקית. ודבר ראשון ששמעתי ממנו, זה כאילו הוא ציפה ממני לטלפון הזה, ואז הוא אמר לי: "שהחיינו וקיימנו," אז ככה זה מאוד קסם לי שבן אדם כאילו חיכה והמתין לטלפון שלי. מיכל מתאהבת עד מעל לראש. לאט לאט הבחור מטפטף לה שהוא בכלל נשוי, אבל לא ממש מאושר. הוא רוצה לעזוב את הבית, אבל המרחק ממנה מטריף אותו, וכדי שהוא יצליח לעזוב את אשתו, היא חייבת לעבור אליו לצפון. הוא דואג לה, שומר עליה, מטפח אותה, קונה לה. בקיצור, קונה את ליבה. מיכל הייתה כל כך בפנים שהיא כנגד כל הסיכויים, מסכימה. עברתי. הייתי בודדה מאוד, והוא ניצל את זה. הוא היה פשוט מעניש אותי. אם אני התנהגתי

לא לרוחו, אז הוא לא היה מגיע. הייתי אומרת לו: "אבל אני עברתי. איך אתה עושה לי כזה דבר"? אז הוא אמר לי: "את לא מתנהגת כמו שצריך." ואז יום אחד פשוט החלטתי לגמור עם זה, והודעתי לו שאני לא נשארת, שאני חוזרת חזרה. ובאותו יום נשרף לי האוטו. כל כך אהבתי אותו שלא האמנתי שהוא יעשה לי כזה דבר. והוא בא והפחיד אותי, אמר לי: "את רואה? את רוצה לעזוב אותי? "הבן אדם היחידי ששומר עלייך זה אני. "את חייבת לצאת מפה. "מי שעשה לך את זה, זה אנשים שמנסים להתנקם בך, "והיום זה האוטו, מחר זו את." ואז הוא שם אותי בכפר סמוך לכפר שלו, כי בכפר שלו לא ידעו שהוא התחתן, ולא ידעו שיש לו עוד אישה. הוא היה בא ומאיים עליי, שובר

לי דברים בבית, מחטיף לי סטירה מסובבת, היה אומר לי שהוא היחידי שבאמת אוהב אותי ובאמת שומר עליי, ופשוט היה מפעיל עליי לחץ פסיכולוגי לא נורמאלי. יהודייה בין ערבים, בודדה בין שייכים, כבשה בין שבעים זאבים. ואז כשהיא מתחילה להבין את האמת הלא נתפסת, כשככה השכנים צועקים שלא תעיז לצאת מהבית והוא שולט בה והיא לגמרי בין ציפורניו כמו איזו חיה בכלוב - רק אז היא חושבת שאולי בעצם מקומה איננו כאן. אבל אז היא מגלה שהיא בהיריון. וכשגילה ה'אביר' שלה שיש לה ברחם בת ולא בן, הוא מושך את ידיו מלתמוך בה כלכלית. היא נעזבת להתמודד לבדה. בדירה קרה חסרת חימום, מיכל מגיעה כמעט לפת לחם. הוא לא עזר לי בכסף. הייתי מתקשרת

אליו בוכה, הייתי אומרת לו: "הילדה אין לה מטרנה, אין לה אוכל." היה אומר לי: "לכי לשכנות שלך. "ממני לא תראי שקל." מטיפים להם למטרה אחת בלבד: להתחתן עם יהודייה שזה הפסגה של הבחורות, לתפוס אותה, לתעתע בה, לעשות איתה ילד, ופשוט להוציא ממנה את המחבל הבא. כותב דוד המלך: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע." מיכל גולשת בפייסבוק, שהיא מסתירה ממנו כמובן, ושם היא מגלה את ארגון הידברות. היא מעיזה להרים טלפון ולהתקשר. הטלפון הזה, היא עוד לא יודעת, ישנה את חייה. את רואה אותי? מאז ועד היום הידברות לא עוזבת אותה לרגע. המחלקה דואגת בתחילה לדירת מסתור עבורה ועבור הילדה, היא מכוונת אותה להגיש תלונה למשטרה, ודואגת

להובלה ואכסון של רהיטיה מן הכפר. מיכל מוקפת תמיכה וסיוע בכל רובד: כלכלי, מקצועי, רוחני, נפשי. שיקום רב מערכתי שמושקעים בו כספים לא מועטים מצד ארגון הידברות, אבל כסף אינו מהווה שיקול כשמדובר בהצלת נפשות, והידברות עושה הכול כדי להחזיר את מיכל הביתה. מיכל משתקמת. הבת המתוקה שלה כבר בת שלוש וחצי. מיכל עובדת היום כסייעת בגן ילדים עם צרכים מיוחדים. היא חווה את החופש הגדול כמו שאר משפחות עם ישראל. היא התאחדה עם ילדיה, ובעיקר היא חוגגת את החופש שלה, החופש הגדול ביותר שיש. זה הסיפור של מיכל.