בידי שמיים או בידי האדם?

כשאדם חי את ההבנה הזו שכל דעביד רחמנא לתו אביד מה שהקדוש ברוך הוא עושה זה לטובה עליי מוטל את חובת ההשתדלות שלא להגיע למצבים לא בריאים מצבים לא טובים לחסוך לשמור להצליח אבל אם אחרי הכל זה מה שקרה יאמר לעצמו הכל משמיים והכל לטובה זה הפירוש של כל דעביד רחמנא לתב אביד רק צריך להדגיש שכל דעביד רחמנא זה מה שבאמת תלוי בידי שמיים יש דברים שהם לא בידי שמיים שהם בידי האדם. הגמרא אומרת הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. כלומר דפוסי התנהגות של אדם הם לא בידי שמיים. אם אדם מתנהג שלא כראוי ואחר כך הוא סובל מההתנהגות הזאת אז הוא לא יכול להגיד אלוקים עשה לי את זה. זו בחירה לא טובה שלי. אבל אחרי שזה קרה אני אפיק

לכחים ואתחיל דף חדש ואשקיע ואבנה את עצמי אבל לא ישקיע את עצמו בדאגות. וזה מה שאומר כאן הפסוק. ודבר טוב ישמחנה. תתבונן שיש כאן דבר טוב בתוך הקושי, בתוך הסבל, בתוך האסון הזה שאדם מרגיש שהוא נמצא בו, יאמר, מסתתר כאן דבר טוב שאני לא רואה אותו, אבל אני סומך על הקדוש ברוך הוא. ‏Ah.