"שלפתי את הניצרה, נפרדתי מהעולם וצעקתי שמע ישראל": שורד השבי בריאיון מצמרר

אהוד חנוך שלום אהוד מה שלומך

אהוד אתה שורד השבי המצרי שבי שהוא לא פשוט בכלל ויום הכיפורים זה יום הדין של כולנו אבל ב-1973 זה היה יום הדין שלכם במוצבים בכף ברלב מה שנקרא שתף אותנו על היום הקשה הזה נתחיל מזה והבנתי שיש המון סיפורי ניסים ובכלל סיפור מרגש אשמח לשמוע טוב, אנחנו היינו בתעלה חודש וחצי לפני שהמלחמה פרצה. א הייתי במסגרת של נחל מוצנח, ירדנו לתעלה חודש וחצי, כמו שאמרתי קודם. א ראינו את ההכנות של הצבא המצרי למלחמה והתר על זה. אני הייתי אחרי איסוף המודיעין של המוצב, המוצב שלנו היה בדרום התעלה, בחלק הדרומי של התעלה. שלושה מוצבים שעוישו על ידי נחלצנח. הנה במוצב הצפוני של החלק הדרומי של התאלה, המוצב נקרא מפצח. א במקום

שבו אנחנו ראינו את הייתה האפשרות לראות לעומק השטח של הצד המצרי א מערכת של כבישים שהגיע מכיוון כעיר. וראינו היטב ובצורה מאוד ברורה את ההכנות של המצרים למלחמה. אה

מה התפקיד שלך שם היה? אני הייתי אחראי על האיסוף של המודיעין של של המוצב והייתי צריך לדווח מה שרואים א היה לנו

דיווחת אני מבין

דיווחתי היה לנו מגדל תצפית שהיה מעל המוצב ושם שם ישבנו והסתכלנו א בערך 10ה ימים לפני שהמלחמה פרצה א אה כתבתי הודעתי שראיתי דברים מסוימים וזה הכניס בצורה משמעותית את הגזרה לכוננות חיילים חיילים קצינים לא יצאו הביתה ו ובאיזשהו שלב אה ה הקצין המודיעין של ה של ה של פיקוד הרום נתן פקודה שאני לא אעלה יותר למוצ לתצפית מכיוון ש אני מדווח דברים שהם מעבר למה שאני רואה כאילו או שהוא אמר שאני רואה נגיד שעירה של 50 מכוניות אז רק 25 מכוניות וכל מני

ממש ממש מקרי תצפיתניות בדיוק מה שקרה בישב העיוורון המוחלט חזר על עצמו סליחה

כן עכשיו זה היה קצת יותר חמור אבל גם אז

כן

בשבת שבת לפני המלחמה בדיוק שבוע לפני כן עליתי לתצפית למרות שהיה עליי איסור לעלות לתצפית הסתכלתי לכיוון של המצרים ראיתי א א נושאי גיסות מובילי טנקים שלקחו שריוניות של הצבא הרוסי בצבע של הצבא הרוסי עם טילים של SA6 אה א זה טילים שהם נגד מטוסים ואסור היה למצרים להכניס את הטילים האלה לפי הסכמים שהיו לנו

כיוון לכיוון התעלה

אה דיווחתי על זה ו אז היו שני דברים קודם כל הדיווח הזה התקבל ברצינות ב באיפשהוא היה צריך להגיע למודין ודבר שני ה אותו סגן אלוף שאני לא אזכיר את השם שלו כי הוא לא פה אמ א הורה אה הוא אמר אמר לי שביום שבת, ביום ראשון יום אחד אחרי יום כיפור שבת שבת זה היה יום כיפור א

שישה באוקטובר

כן ביום ראשון אני צריך להיות להיות באר שבע ב בפיקוד דרום להיות במשפט כמה שהפרתי את הפקודה שלו עליתי למוצע עליתי בכל אופן לפצפ בכל אופן מה שראו מה שהוא עשה זה הוא עלה א ביקש מכל האוויר לצלם את הטילים האלה שאני ראיתי הטילים האלה נכנסו ישר למחפורות בכמה מקומות אחר כך הם גרמו לנו לנזק נורא הפילו הרבה מטוסים שלנו ודבר נוסף הוא שלח אנשי מודיעין שלושה אנשי מודיעים למוצב של שבו הייתי כדי לרא שהם בעצמם יראו את מה את מה שאני מה שאני ראיתי

אני רוצה להתקדם לעבר תחילת המלחמה מה תאר לנו ממש את הדקה הזאת אני יודע בשעה המדינה הוראשה בשעה 5 ל2 בצהריים אצלכם זה התחיל גם כן באותה שעה

התחיל בשתיים הייתה הפגזה מאוד מסייבית על המוצר א אני הייתי בצום ביום כיפור א חיילים אחרים גם א המפקד שלי המפקד רפי אלדן שהוא א קיבל ציון לשבח גם על על התפקוד שלו

כן

א ירד למטה הייתה לנו עמדה של פריסקופ מעל התעלה עמדה שאפשר היה להיכנס לעמדה מתחת חפורה ואבל להסתכל למעלה מה קורה באדם מה קורה בתעלה ואז הוא ראה ש א חיילים יצרים מתחילים לחצות את התעלה בכיוון שלנו

כמה חיילים אתם במוצב באותו

22 לוחמים במוצב

אוקיי

אמ ואז הוא יצא אה רץ החוצה מהעמדה שהוא בא הוא היה הזיק את כל החיילים ופיזר אותנו בעמדות כשאני הגעתי לעמדה אני אני קודם כל כמו שאמרתי אני הייתי בצום יצאתי החוצה עם מכנסיים קצרים ועם חולצה ועם המקלה הייתי מקלן

כן

יצאתי מקלה וכבר הייתי חיילים מצרים מסתובבים עולים על על המוצב כן הם עברו את וזה ההבוצצות החזקות שלהם היו כל כך חזקות שהם רסקו את כל הגדרות ואת כל ה אם היו שם מוקשים אני לא יודע אם הם היו שם מוקשים וכבר הם הסתובבו בתוך הזה אה

היה אמור להיות מוקשים דרך אגב כן

ואה מולי עמד חייל מצרי ש פגעתי בו לפני שהוא נכנס אבל לפני שהם נכנסו הם בדרך כלל מה שהם היו עושים זה המצרים במלחמת העשה שנה וחצי קודם הם היו אה מפציצים את המוצר ואחר כך מסיטים את האש 300 400 מטר מהמוצב ואז מי שהיה יושב בתוך המחפורות לא היה מרגיש שהאש הוא סתה והיה נשאר בתוך בתוך הבונקרים הם היו נכנסים לאביורים לאביור זה כלי נשק שיורה שובל של אש והיו או שגורים את החמצן או שהיו שורפים את החיילים שבפנים ו כשאני נעליתי לעמדה אז החיילים עמדו עם הם כנראה אחרת קיבלו תדרוך שלא ישארו חיילים במוצב אחרי ההפצצה המסיבית שהם זה ואז הם ניסו איתה לאביור באוויר א את החיילים האלה אני הרגתי שני חיילים אה שהגיעו

ממש למוצב הם נכנסו בעוד מקומות אבל את הפשיטה הזאתי אנחנו הצלחנו ל א לחסל ו ולמנוע מהם להיכנס ולכבוש את המוצב א בעיקרון נשארנו במוצב עד יום שלישי בבוקר ביום שלישי בבוקר הם אלו הם כבר הצבא המצרי כבר בשעות הערב של יום שבת של מוצא יום כיפור כבר היה מהצד השני של התלה כבר קבש את כל הצד שלנו

ברור אתם מובלעת קטנה מהדלתות סגורות והם לא יכולים להכנס למה הם איך הם לא נכנסו או שהם

הם כבשו את כל הצד שלנו הם כבר היו עם כוחות עם עם

ברור ברור אבל לתוך המוצב

לתוך המוצב הם לא הם ניסו כמה פעמים במהלך הימים האלה להיכנס להגיד גיע אלינו אבל הם לא הצליחו. אז מתי בעצם אני מבין אתה וחבר קיבלתם החלטה שאתם מסיימים את החיים שלכם שם לא זה קרה בהתקפה האחרונה בהתקפה האחרונה

אוקיי

אנחנו כבר היינו מטושים אחרי שני הלילות שלא לישון וגם גם לא היה לנו אוכל היה הכל התרסק בדר אוכל

אוקיי

אמ הם הגיעו מהצד מהצד שלנו כן מהצד ה מהצד המזרחי של המוצב

וזה הגיע כוח של שריון וקומנדו מהצד מהצד שלנו כמובן א רפי המפקד של המוצב שלח אותי ואת את משה הדדי קראו לו לעמדה שעמדה בצד שלנו ויש שם בסך הכל שתי עמדות כי זה לא אמור היה להגן על הצד על הצד המזרחי זה היה אמור להגן על הצד המערבי

לא חשבו שהמצרים יחצו את התעלה כמו טיול יום כ

זה לא כן אה ואז הם התקרבו עם הטנקים הקומנדו הלך אחרי אחרי הטנקים אנחנו היינו הינו בעמדה א העמדה כבר היו מרוסקות לגמרי כבר הכל היה הרוס ושבור מכל מכל ההפגזות הטנקים התקדמו במרח וירו עלינו עם פגזים של טנקים במרחק של כמה מות מטרים וזה מאוד מאוד לא נעים א משה א יש א פצצה שאפשר לחבר אותה לכלי הנשק עם עם רומא זה נקרא ואפשר לראות אותה אבל צריך תחמיש מיוחד מוחד כדי לראות את את הפצצה את הפג את הפצצה הזאת משה ארגן את הפצצה ואת הרומה וחיפ חיפשנו תחמיש אבל בתוך כל הבלאגן הזה אי אפשר היה למצוא א את התחמיש שיורה את הפצצה ואני ניסיתי הילטרתי הוצאתי כדור מתרמיל של זה כדי להכניס אותו אבל אי אפשר היה להכניס

אותו לזה וזה גם לא היה יורה את הפצצה בסוף מצאתי תחמישים שהם יודעים לראות את הפצצה הוא הכניס את התחמיש א בפג פגזה השני או השלישי הוא פגע בטנק שהתקרב אלינו מרחק של 70 מטר בשרשרת השרשרת נדלקה הצוות של הטנק יצא מהטנק ורץ לכיוון התעלה אני לא יודע למה גם אלה שהיו אחריו גם איזה שני טנקים אחרי זה גם הם נשו את הטנקים וברחו לכיוון התעלה אבל הקומנדו המשיך לכיוון המוצב ועלה על המוצב

אוקיי

מהכיוון שלנו כן א ואז היה לנו מקל שנקרא מג שיראה הרבה מאוד כדורים בדקה אה

מכיר מקרוב

סליחה

אני מכיר מקרוב את המג יצא משה שם את המג על ה על הזה ואני הזנתי את את המג בשרשרות של ה של ה של הכדורים א הרגנו כמה לא מעט מהאנשי הקומנדו האלה והם הגיעו ממש עד הפתח של המוצר עד עד המוצר עד הגדרות של המוצב והתחילו לעלות למעלה זרקו עלינו רימונים הם היו מאוד מאוד ניחושים למרבה הפתעה ביכולת שלהם בכוח שלהם.

אוקיי?

והם אה עכשיו היה היה מקום היה מצב שהם כל כך היו קרובים שאי אפשר היה לראות בהם צריכה לעשית את ה את המג.

אנחנו חייבים להתקדם כי אני רוצה גם שנגיע לעניין השבי. אני רוצה לשמוע את הסיפור על ה על הרימון שממש כבר אחזת רימון ביד והתכוונת. אני מבין

מה שקרה אה משה ואני נסוגנו מהקו הזה כי הם הגיעו פשוט עלו עלינו ואני היה לנו בונקר של פיקוד

בתוך מרכז המוצב שמה התנגזו כל החיילים שנשארו אמ והם הגיעו עד הפתחים של שני זה היה בונקר למ תחתון עם שני פתחים משני הצדדים הם הגיעו לבונקר הזה זרקו לבפנים רימוני עשן אי אפשר היה לנשום בפנים המפקד שלנו היה בפנים רפי עם עם כל מי שנשאר בחיים ו היו לנו גם פצועים שם פצועים ואני ומשה נכנסנו לתוך חלל של שבו היו מצרים א בכניסה בפתח של הכניסה למוצב הזה א ובגלל זה היה לנו גם אוויר לנשום כי לא היינו ממש בפנים

אוקיי

א הסגן של המפקד שלח אותי פעמיים החוצה לראות במחבלים ב בחיילים המצרים אני יצאתי פעם אחת ויריתי במישהו שהיה במרחק של כמעט אחד כמוני וכמוך. פעם אחת היה לי מעצור, פעם שנייה יריתי ולא פגעתי בו והוא ירא בי ופגע לי ב שחפץ. כדור אחד עבר לי פה בשחפץ עצמו וכדור שני עבר לי בכסדה מעל הראש.

נס.

ואז חזרתי בחזרה פנימה. נכנסתי בחזרה למחפורת הזאת שהייתי עם משה. ורפי נתן פקודה. היה לנו היה לנו גשש בדוי שדיבר ערבית. הוא אמר לו ש היינו עבודים פשוט. לא היה שום סיכוי שזה

כולם הרגישו שזה הסוף הסוף ואז

כמובן שכל הזמן ביקשנו עזרה מהכוחות שלנו וגם תארנו את המצב שלנו כן אבל לא אף אחד לא היה בקרבה ניסו בהתחלה לחלץ אותנו וזה לא

ברור זה לא הלך ואז משה ואני ראינו שסליחה רפי ביקש מהגשה של בדוי לצאת ולהגיד להם שאנחנו נכנאים הוא יצא החוצה עכשיו אנחנו היינו ממש קרוב לפתח אז ראינו אותו הוא יצא החוצה עשה שני צעדים החוצה והם יראו בו ורגו אותו

מיד כן

אה ככה זה קרה עם שישה או שבעה חיילים שיצר החוצה הם הרגו אחד את כולם הם מרגו עכשיו אנחנו ראינו את זה אחד אחרי השני

ואז הבנתם

ואז הבנו ש שאנחנו מהעסק הזה לא נמצא בחיים עכשיו בתוך השחפץ יש שני כיסים ששמתי בהם רימונים במקרה ש שאני אצטרך להילחם ולא יהיה לי או משהו אז א הוצאתי רימון אחד אמרתי למשה ש בוא נגמור את החיים שלנו ככה ולא ניתן להם להרוג אותם נתתי למשה רימון אחד לקחתי את השני הוצאתי ממנו את הניצר את הרימון אתה יכול להחזיק ביד יש לו ידית כזאתי שרק שאתה משכח את הידית ארבע וחצי שניות אחרי זה הוא מתפוצץ

כן

הוצאתי את הניצרה נפרדתי מהני העולם אמרתי שמע ישראל שמתי את הרימון מתחת ל נחש אכפץ ולא היה חסר עוד איזה שנייה או שתיים כדי שאני לא אהיה משה נכנס פנימה לתוך לתוך המוצב א אני לא יודע מה קרה איתו אני לא ראיתי אבל כש אחרי כמעט שנה כשבאו להוציא את היתה היה לנו הסכם עם המצרים

שאפשר יהיה להוציא את הגופות מהמוצב המצרים קברו את כל את כל הנופלים בתוך בתוך המוצב ביחד וכשהחזירו את ה את השרידים לארץ מצאו באמת שכל הגוף שלו היה מלא רסיסים של רימונים של רימון אה אני נפרדתי מן העולם כמו שאמרתי ו א ראיתי ש יצא עוד חייל אחד והם לא יראו בו ויצא עוד אחד והם לא יראו בו אז ראיתי שאפשר אולי שיש עוד סיכוי אני תמיד אומר שאני לא ידעתי מה השאיר אותי בחיים הרצון לחיות או הפחד למות א ואז במהלך המלחמה זרקתי הרבה רימונים ותמיד ושמרתי את הניצרות כדי להראות אחר כך כמה רימונים זרקתי אז אז הכנסתי לקחתי נצרה, הכנסתי אותה בחזרה לתוך ה לתוך החור שממנו שלפתי אותה. כן

ושמתי את הרימון ויצאתי החוצה עם ידיים ורמות לצערי הרב

ואז במקום הם לא הורגים אותך הם לוקחים אותך לשבי אנחנו זהו אני רוצה אין לנו זמן אני רוצה ממש שתשתף אותנו בחוויה אחת מרגשת ביותר ומפתיעה שקרתה לך בשבי פגשת א שומר שאני מבין שהוא חוקר שהוא היה כנראה ודי

כן במלחמה מה שקרה לי נפצעתי נכנסתי כדור ברגל והיו לי הרבה מאוד ריססים בכל הגוף אה תוך תוך כדי היציעה שלנו מהמוצב התנפלו לנו הרבה חיילים שהיו בסביבה שם א

חייבים להגיע לחוקר אין לנו זמן אני מתנצל

ירו שברו לי את הכתף במכות רסקו לי את הכתף עכשיו

זה היה הפציעה הראשונה שלי בשבי אה באחת החקירות של שהייתי בכלאם ממצרים מוציא אותי החוצה עם מלומנקה ממתכת והביאו אותי לחדר חקירות עשו את זה כמה כמה פעמים זרקו אותי על הרצפה. זה היה אחרי שגם פגו בי בגב. אני באחד המקרים גם נתנו לי נתנו לי קטות עינויים וכדומה דברים מאוד קשים.

כן. כניסו אותי ל לחדר החקירות הרימו אותי מהרצפה, שם אותי על על איזה משטח וחקרו אותי. כלומר מה היה לחקור אותי? כי אני לא ידע לא ידעתי איזה סודות כאלה ואחרים של מדינה. א באחד החקירות נכנס איש מבוגר. בדרך כלל מי שחקר אותי א אני יודע אני יודע ערבית אבל היום אני יודע ערבית יותר טוב ואז ידעתי פחות אבל בדרך כלל הם דיברו עברית וזה בדרך כלל היו פלסטינאים שהיו בארצועת עזה א נכנס וד איש מבוגר ואני הייתי חבוש על על הכתף

כן

א עם יד עם יד א משותקת כי כל הכתף שלי הייתה מרוסקת והוא מסתכל עליי ושואל אותי קוראים לך אהוד בעברית אמרתי לו כן אז אז הוא אומר לי, אתה יתר יד עם מנחה

ואז הבנת כנראה

ואז איך ערבי יודע מה זה התר אהוד שופט

שופט ב

בספר שופטים בן

גרה

התר זה ואז הבנתי שהוא יהודי גם הוא גם נתן לי להבין שהוא יהודי והוא היה בסדר בחקירה ואחרי איזה יום או יומיים אני לא זוכר בדיוק הוא חזר שוב הביאו אותי לחקירה והוא חזר שוב הוא ביקש להישאר איתי לבד לבד והוא דיבר איתי א והוא עשה דבר שהוא הסתכן בחיים שלו הוא נתן לי ספר תהילים קטן בגודל כזה א ואמר לי תשמור את זה הוא לא יכל לדבר יותר הוא יצא מהחקירה אני לא יודע מה הוא אמר ומה זה עכשיו אני שכבתי בתוך חדר שהם הם אילטרו בתוך הבית סו בתוך הבית כלא לפצועים שכחפתי על המיטה כי הייתי פצוע גם בגב וגם ביד וגם ב

מה זה עשה לך לקבל את ספרתי תהילים וזה היה עולם הומלאו כי לא היה לנו שום דבר לעשות אני שחפתי פצוע עכשיו גם הם הרעיבו אותנו אני אני ירדתי במשקל חזרתי לארץ 49 קילו 20

יש לך אגב א חיבור ליהדות עמוקת

מילדות נכון

אני היום בבוקר הייתי שלח ציבור אצלנו בישוב

וואו

אני לא הולך עם כיפה אבל אני אני שומר מסורת

אתה גם אגב אגרונום איש א אוהב הארץ ואדמת ארץ ישראל

כל מצוות התלויות בארץ לא רק הגרונם אני גם חקלה יש לי שטח גדול מאוד שלבים ענבים ליין א אני גר בישוב חק ישוב שהיה אמור להיות חקלאי בקרמ יוסף

יש לי ציוד ואני מבין שאתה גם משתתף בכל מיני כנסים שקשורים למצוות התלויות בארץ

כן כשמבקשים אז בהחלט כן כן בהחלט קשור למסורת אני משפחה א מאוד ותיקה מירושלים מצד אבא שלי לפחות 15 דרות בירושלים צד האבא

אני יכול לשאול אותך ככה אני שואל את זה גם כבן לאבא שהעלום קרב אני חייתי את מלחמת יום הכיפורים בצד הזה של הסיפורים אני רוצה שואלך גם עליך זה השפיע איך השבי השפיע בעצם שנים קדימה עד היום

תראה זה שאלה ששואלים הרבה ושאלו אותי בעיקר בתחקירים שעשו אחרי מלחמת יום כיפור א מה נתן לך את הכוח ואת השרידות להישאר כן א

א קשה לי לענות על השאלה הזאתי. אני חושב שאחת הסיבות העיקריות שבגללה נשארתי שפוי זה ידיעת השפה הערבית. כי כשאתה אתה נמצא בחוסר ודאות מוחלטת בשבי, אתה לא יודע מה יקרה איתך בעוד שעה, בעוד שעתיים, אתה אתה נתון לחסדם של אחרים בצורה מוחלטת. כשאתה יודע את השפה, אתה קצת יותר קצת יותר במרחב ובעניינים. אבל זה גם זה חוסן נפשי, חוסן כזה שקיבלתי מההורים או מהמשפחה או מה אני חזרתי לחיים ובניתי לי משפחה והכל בסדר אבל היו לידי והיו נשארו אנשים שחיים שלהם התפרקו אחרי האירוע גם של שבי וגם של המלחמה המלחמה הייתה מאוד אכזרית כן

נכון

אז א

טוב מדהים א באמת צריך להודות לקדוש ברוך הוא ולהכיר טובה כל הכבוד על על לשרוד שוי ולהישאר ככה אחר כך עוד יותר ולהרים ולהקים משפחה זה הניצחון האמיתי שלנו על המצרים ועל הסורים במלחמת יום הכיפורים. אה אהוד תודה

תודה לכם

תודה אהודר יד ימינו אהוד בן גרה כן אנחנו מודים לך ובעזרת השם נדע בשורות טובות