
"השנה העצב הוא גדול יותר" סיפורם של נשים שקמו מתוך חורבן הבית הפרטי שלהן ה7.10
תשעה באב יום עצוב לעם שלנו לתולדות שלנו השנה במיוחד שלושה שבועות שהם ימי שמחה מראש השנה עד שמחת תורה 21 ימים תספרו היום האחרון בהם הוא שמחת תורה שלושה שבועות 21 ימים מיז בתמוז ועד תשעה באב היום יום שהוא שיא העצב של הביחד שלנו נבדוק יחד עם נשים מופלאות מהיא עוצמתה הנוראית של שנאת חינם מה עומד מנגד איך נשים יכולות לשפר לסדר לרפה ולהביע לעם הזה בחזרה את השמחה שלו אנחנו עם תומר תל שלום שהיא מעבר לזה שהי עצמה היא גם הבת של מרטל שנחטפה מרוז בשבת ההיא השתחררה תכף נספר את כל הסיפור אחת הנשים המופלאות שהמדינה הזאת קיבלה במתנה ורד משול מעצמון פסיכולוגית האישה שפגשה את אנשי זקה ביום ההוא ואחראית בין
היתר הליווי המשפחה של נוער גמני שלום ורד יקרה סיבן יצקוביץ אחראית על תוכן על תרבות ועל מה עוד וואוו אני פועלת בשלושה אפיקים אבל העיקרי בהם זה יזמות תוכן ואוצרות של אירועי תוכן בעולם התרבות והאמנות א בהקשר שלנו פה מיזם שלי שנקרא מציאות מורכבת יצא לדרך בשל אוקטובר ועדיין זז זה בעצם מיזם שבוחן איך אנחנו מרכיבים את עצמנו באופן מפוכח וראוי ביום שאחרי כמובן אנחנו כבר הרבה ימים ביום שאחרי אבל אבל אנחנו עדיין מייצרים א ועדות גוי חברתיות של חשיבה בעצם על הדבר הזה ואכן המציאות שלנו מורכבת א תשעה באב הוא יום של שיא כמו שאמרתי קודם של המיץ פטל של שנאת החינם מסכת יומה בגמרא מספרת לנו שבית המקדש השני נחרב
בגלל שנאת חינם היייתה תורה היו מצוות אבל לא אהבנו אחד את השני איפה תומר את פוגשת בלפני בזמן שאמא הייתה וספרי לנו את הדברים שהכי בוקעים מהלב שלך בתור ילדה של אמא שדומה לך האמת שכל כך הרבה ימים לא ידעת אם איפה היא נכון ומתח של תצילו אותי א אני בכלל חושבת שכל השביעי באוקטובר קרה בגלל ה שנת חינם בוק זה אני לא חושבת שהייתה רשלנות מדינית יותר רשלנות רוחנית חזק זה כל כך נכון תומר א אני מעיזה ואומרת לך שתוך כדי אותה שבת והמה שהיה טיפה קודם וכולנו יודעות את המלחמות יום כיפור את השנאה הזאת וכל מה שהיה כאדם מאמין את הסתכלת לשמיים ואמרת זה עניין של זמן עד שמשהו פה התפוצץ על זה את מדברת כן גם בחיים לא היה
כזאת שנאה לא זכור לי בתור ילדה א בכל השנים שאני חיה שהייתה כזאת שנאה בין אחים לגמרי בין הדתיים בין החילונים ימין שמאל ואת יודעת א דיברנו קודם ושתינו ילדות להורים גרושים ואף על פי כן שהמשפחות לא חיות ביחד אני רואה לך בעיניים מה שנקרא אנחנו יודעות מה זאת אהבה למרות פיצול אנחנו יודעות יחד נכון אבל העם לא ידע לעשות את זה מה מה מה עבר עלייך באותה שבת כשאת מבינה שאמא לא עונה שייה לא עונה שגיל שגיל ואור לא עונים כאילו נפתחה אדמה הם נבלו סגרו אותה ואין מענה א זה לחצים זה אני אפילו לאכלה לטאר אני לא יודעת זה תנסי כאילו לא רק תנסו לדמיין במחשבה זה מלחיץ ומפחיד אז מה זה במציאות א רק יום למחרת הבנו שהיא
נחטפה בכלל רק בשמיני לאוקטובר א וזה פחד שאי אפשר להסביר אותו אני לקחתי על עצמי לשמור שבת רק אחרי כאילו כל השביעי באוקטובר לא נסעתי לקיבוץ בכלל בגלל השבת למרות שלא אמרתי את השבת אבל היה לי איסורים על זה שאני נוסעת והיא רצתה שאני אסה לה כיבוס היא כעסה עליי כל השבוע שאני לא רוצה לבוא זאת אומרת השבת הצילה אותך כן מ מבלי ששמרתי אותה יואו חכי שנייה פריז את מבינה ש משהו פה מתקטב שלום ורד כמו שתמיד אומרים במקום שאנחנו נשמור על השבת השבת שומרת עלינו נכון זה מתקטב לך ורד עם איזה עניין ספרי מי את ואז נין כן טוב אז שמי ורד עצמון משולם אני פסיכולוגית רפואית עד השביעי לאוקטובר התעסקתי בעצם בליווי חולים
אונקולוגים ליווי של אבל טראומה ושכול ובעצם בשביעי לאוקטובר התנדבתי out א no ללוות משפחות בזיהוי חללים בשורה ששם בעצם נחשפתי לתשעה באב שאני הרגשתי שכולנו עוברים מאז השביעי לאוקטובר חורבן השחתה אכזריות בלתי ניתנת לתיור שבעצם אני וכל מי שנחשף לזירות המדממות האלה ראינו בעיניים שלנו ואני כן אתחבר לזה שבעצם בעקבות כל החווייה הזו גם אני התחלתי להתקרב לשמירת שבת אני עושה את זה באופן שקצת דיברנו על זה לפני באופן שהוא באמת בדרך שמתאימה לי אבל היא ממש משנה משהו בחווייה הכללית שלי במהלך השבוע והשבת הזו מבחינתי הפכה להיות הניא אומרת לחברים שלי ששואלים אותי מה קרה מהות שמ אומרת שבשבילי השבת הפכה להיות it's
a solution כאילו יש כאן איזשהי חווייה שבתוך החיים הכל כך אינטנסיבים שאנחנו חיים בתקופה הזו זה כאילו איך אפשר בכלל בלי לעצור את ה שצף של הגירויים והאינפורמציה והעומס ו רגע אחד לתת לנפש שלנו איזשהיא הדממה וגם דרך זה להתחבר לשם זה כאילו איך איך לא חשבתי על זה קודם צריך ומץ למה שיש לכן עשות פה עכשיו כי אני יודעת כי גם אני לא גדלתי אצל חברות ואצל משפחה ששומרת שבת ך אומץ להגיד את מה ש שתיכן אומרות כאן כאילו להגיד ש כולם יש שבת ככה אני מתחברת אליה אם בעקבות וככה סתם ואני שומרת אליה אז אז כאילו באמת אני אני יודעת כמה כוחות נפש צריך כדי להגיד בטח לפני מצלמות את מה שאתם אומרות עכשיו אז שפו ואת השנאת
חינם פגשת כמו שתומר דיברה וואו אני חושבת שהדבר הכי חזק שפגשתי בשורה א בדיוק חשבתי על זה לפני כמה ימים שאני בעצמי מאז השביעי לאוקטובר הקמתי עמותה שקוראים לה משי ורוח שבעצם המטכל כל הרעיון הזה נולד מתוך החווייה האישית שלי כאשת מקצוע בתוך זירה שהיא מאוד טראומטית לכל מי שהיה א ובעצם מאז הקמנו תוכנית מקצועית שעושה איבוד לכל המגיבים הראשונים לזקא למז למשטרה לכל כל הגופים שהיו בזיירות הקשות ובעצם בדיעבד כשאני חושבת על זה הפרס של היצירתיות או היכולת לזום ולברוא משהו חדש בימים כל כך מורכבים בדוד אני חושבת שזה הגיע מתוך המראות והחוויות הכל כך קשות שאני נחשפתי אליהם בעיניים שלי בחושים שלי שבעצם הבהירו
לי שמידת אכזריות שראיתי על הפנים של האחים שלנו העבירה לי ששום שנאה לא יכולה להצדיק את ה את הטווח הנוראי הזה שאנחנו נרדמנו בשמירה אכזריות שלח לא אכזריות של החמס שתפחו באחים שלנו כשראיתי את הפנים של האכזריות על הפנים של החללים הא זה מאוד מאוד גרפי אני כאילו אני מתחבר למשהו שאני שמעתי מהעדויות שם זה דברים מאוד מאוד גרפיים שהם כאילו איזה מין בנאליות כמו שיש את המושג ש היסטוריונית חרנה ארנ דת תבה הבנאליות של הרוע יש איזה מין משהו אפילו קצת ילדותי ב אנחנו נשחית אתכם בצורה מאוד מאוד נקמנית א מאוד מהר אני המילה בנלי קשה לי להתחבר למילה בנלי כי שום דבר לא היה בנלי במראות הקשים שאנחנו ראינו ו הרבה
אנשים ראו זאת אומרת זה משהו שאבל יש משהו בלראות את זה מקרוב ולחוש את זה בחושים בריח במבט בתחושה של הגוף שנוסה את זה אחר כך איתנו שהשאיר אצליח אותם שאם נדבר רגע על לתקומה אז מבחינתי היה לי מאוד ברור שמ אותו רגע אם נכספתי למה שראיתי אז אני אעשה כל מה שאני יכולה בדמותי כדי להפסיק את השנאה הזו כי אין שמה בזירה הזו לא היה ימין ושמאל ולא היה דתיים וחילונים הייה פשוט מאוד שנאה אדירה של האוייבים הנוראים הבני אבלה האלה כלפינו והרגע הזה שהבנתי וואו שום דבר לא יכול להצדיק לא משנה כמה אני לא מסכימה עם הדעה של האח שלי וכמה אני לא רוצה אותו קרוב אליי שום דבר לא מצדיק שנגיע למקום ש אנחנו כל כך בשנאה שהיא
מחלה ובשביל זה אנחנו פה ומאז אני באמת בפעילות שהיא סביב לחזק את עם ישראל בכל מיני דרכים כשאחד בגדול היא גם מתחילה מבפנים מבחינה פסיכולוגית כאשת טיפול פשוט שהחוויה של טראומה הר היא מפצלת היא מפרקת היא מייצרת פילוג בתוכנו אז אני רואה את זה במובן הרוחני ונראה לי שגם זה תחבר למה שאת אמר אנחנו עסוקים כרגע בריפוי של הטראומה של כל אחד ואחד מאיתנו כחלק מהעם והאחדות הפנימית שאנחנו רוצים לחזור אליה היא בעצם מה שאנחנו רוצים שיקרה גם בחוץ לייצר אחדות בין כל החלקים שהתפצלו כ אני רוצה בשלב הזה כשאנחנו מדברות עכשיו על על עניינים של של כן זה כל פעם קורה מחדש יש אנרגיה לא טובה תשעה באב היא כוח ארסני שאגב קראו
בו כמו שאנחנו יודעים חמישה דברים לא טובים זה בית המקדש הראשון זה בית המקדש השני זה זה נחרבה ביתר נחרשה עיר הדבר הדבר גם הדבר הראשון שיצר שנאת חינם זה הדבר הבא ואני רוצה שניגע בו זה חזרו תראו כמה אחורה וכמה אנחנו מחוברים כעם בשרשרת של אירועים שלא יעזור כלום מה שימציאו ומחשבים וטיק טוק הכל יושב על אותה אנרגיה אלוקית מאז שנברא העולם מאז שיוצרו המים הראשונים על ידי בורא עולם מה קרה מתי התחילה האנרגיה הראשונה הרה הזאי שאנחנו נמצאות עכשיו בתש בא בפיק שלה זה התחיל מזה שבורא עולם רצה לתת לנו את הארץ המדימה הזאת איזה יפה פה ים שמיים והוא שלח מרגלים כדי לבדוק האם טובה הארץ ם לו 12 חזרו המרגלים אחרי
ימים של שבי במצרים היינו כעם במצרים אצל הערבים האלה קיבלנו שם מול הפרצוף ניסים במדבר כשיצאנו א עמוד דשן ענני כבוד מול העיניים מכות מצרים שמצילות אותנו משם חוזרים אל המקום שממנו יצאנו ועשרה מהמרגלים מלכלכים זאת מילה קצת קשה מרכלים מוציאים את הארץ בדיבה לא טוב פה לא טוב פה זאת ארץ אוכלת יושביה לא כדאי להיות פה מפחיד פה רק הלב בן יפונה ויהושע בנן דיברו טוב על הארץ ואז קורה רגע שעד רגע זה 2024 עוצמת הכאב והשנאה נמצאים כאן קורה רגע שהכיור הזה והמילים הלא טובות האלה ושנאת החינם הזאתי א בורא עולם אומר אתם בוכים על הארץ ככה זה נקרא הביטוי בחיה של חינם סתם אתם מלכלכים סתם אתם שונים סתם אתם מקטרים בורא
עולם כל כך מתעצב מהכאב הזה והוא אומר אני אראה לכם מה זה זאת תהיה בכייה בכי של דורות ושם מתחילה אנרגיה לא טובה שהיי הלו מי שיכול לסדר את העניין הזה ולתקן אלה אתם איך בדיוק בפך שנאת חינם אהבת חינם ונדבר עליה עוד אל תוך הזמן אז סיוון כן מה זה איך איך איך מתחילים לייצר אנחנו חיים כאן כרגע ויודעים את כל מה שקורה איך מייצרים את ההפך משנאת חי וואו איך היה ום נאום נאום מדהים זאת אומרת באמת נאום מדהים עברו לי כל מיני דברים שקשורים גם לטראומה עברה בנ דורית אבל אני חושבת איך מתחילים לייצר אז זה בעצם רגע להבין את הדברים שמהם אנחנו פועלים וברגע שאנחנו מבינים את המקום הזה של שנאת החינם שבעצם מה זה נאת חינם
זה לא חילוקי הדעות זה האפקט המצטבר האפקט התופעות הלבי שקורה בעקבות חילוקי הדעות זאת אומרת פתאום כולם שונאים את כולם כולם אוהבים לשנע את כולם את אלעל אנחנו אוהבים לשנע אבל אנחנו עדיין תסים בלל כולם כולם אבל ברגע שיש לה חבר שהוא טייס או דלת בלל אין עללל אבל עדיין אנחנו אוהבים לקטר עללל אבל זה בעצם להבין את הדברים האלה זה נכון אבל תשימו לב זה להבין את הדברים האלה ואחר כך לראות איך אנחנו בעצם מבינים את האפשרות שיש אפשרות אחרת החלק הכי הכי הכי קשוח לנו זה רגע לדמיין שיש אפשרות אחרת משם מתחילים לפעול מהדמיון הזה וזה הכלי הכי חזק שיש לנו no met what זה הדמיון משם הפעולה היא כבר טכנית אבל זה להבין
אחר כך לדמיין א חשבת עצמי שאני מתחברת למה שאת אומרת יותר אפילו לכיוון שהיכולת בכלל רבי נחמן מדבר על זה ששנאה המקור שלה היא בעצם אש וכעס המקור של של סינה הוא כעס וכעס זה בעצם איזשהיא אנרגיה של אש ואש זאת אנרגיה חיובית וחשובה של חיים זאת אומרת בחסידות מדברים על זה שכעס הוא לא רגש מגונה אבל אם הכעס נשאר טמון בלב ולא מת ץ החוצה הוא הופך להיות בעצם או שנאה או עצבות מאוד גדולה ושניהם בעצם רגשות שלא מובילים לתיקון ובעצם לקחת את הכעס הזה וטמיר אותו לאנרגיה של אש זה ב זאת בעצם הדרך לעבוד עם הפילוג הזה שאנחנו רוצים להחזיר עכשיו בחזרה את השמיני לאוקטובר שהיינו לרגע אחד מאוחדים לרגע אחד האש הזו הפכה
להיות פתאום משהו מאחד מה גורם בכל זאת לשנאה שיש בינינו המ אגב אומר שכשאת שנאת חינם בינינו קורה תופעה שאנשים מתחברים לשנ יחד מישהו אחר שאין באמת קשר בין השונאים אלא המשותף היחיד זה זה שהם שונאים את האחר זה בלוף אחד גדול ומר מה לדעתך גורם לשנאה אני חושבת שמה שגורם לשנאה זה בעיקר התקשורת היא הרבה פעמים אנחנו לרוב ניזונים מהתקשורת מה שהם אומרים את מאמינה מה שהם לא אומרים את גם מאמינה וזה משפיע לחבטת מודה על האנשים אם את שונת את האדם שמולך כי יש לו כיפה או שאת לא שונאת את האדם שמולך כי אין לו כיפה א אני כשאמא שלי הייתה חטופה לא ראיתי חדשות בכלל התנתקתי מהחדשות זה עשה לי לא טוב הם היו מגדילים את מה
שלא צריך להגדיל ומוציאים את מה שלא צריך להוציא א אז בקושי שמעתי כאילו מכניסים לך צ'יפים למוח של מידע שככה הם מנתבים את ההסללה של איך תחשבי נכון וזה לא זה לא נכון תמיד כאילו לא הרבה להגדיל ולהעצים את ה אולי נקודה קטנה שגם אולי היא לא נכונה מי אמר שזה נכון כי התקשורת אמרה שזה נכון לא להאמין לכל מה שאומרים את יכולה גם לחקור ולעשות בעצמך חקר ולראות מה נכון מה לא נכון פה גם השנאה שאנחנו חווים כעם היהודי גם היאר שנאה שהמקור שלה אין לו שום בסיס אמיתי אם חוקרים לעומק from the riv to the se כל מיני כל מיני תפיסות שהם באמת מושרשות במקום הזה של הנטייה לסיני לא התחילה פה בוא במובן האנושי הטבע האנושי יש
לו נטייה לפתח איזשהי דיפרנציאציה כלפי אחר כאילו להגדיר את הזהות שלי בנפרד ממישהו אחר וזאת הנטייה שלנו לעשות באמת סטיגמה לייצר בעצם לאגד דברים תחת איזשהי הגדרה כדי לסדר לעצמנו טוב את העולם אבל אני רוצה רגע לתת דווקא עוד משמעות לעוד איזה פרשנות לשנאת חינם שבתוכנו שבעיני קשורה גם להיותנו עם רדוף ורווי טראומות זאת אומרת אנחנו בעצם בהיסטוריה שלנו אם נאמין שיש איזשהיא גנטיקה רוחנית שעוברת לאורך השנים יש אני מאמינה זאת אומרת יש את המחקר גם את כל כל התחום של חוקר אפיגנטיקה שמראה היום שבעצם הטראומה עוברת בהעברה בין דורית עד רמת אתא זאת אומרת אם אנחנו העם היהודי רווי רדיפות ורווי אסונות ו שעות למיניהם
אז למעשה אני דווקא רציתי לתת פרשנות נוספת לשנאה הנוכחית של ימינו אני חושבת שבעצם היותנו כל כך לא מעובדים עם כל כך הרבה טראומות הרי מי מאיתנו אני אני נגיד דור שלישי לניצול שואה אז אין לי ספק בכלל שבתוך התפיסה ב dna שלי יש המון המון תפיסות שקשורות בשואה שהמשפחה שלי שלא הכרתי עברה ו למעשה אחד מההשלכות של טראומה זה הנטייה הזו שדיברנו עליה לפיצול וכשאנחנו מפצלים אז למעשה השנאה היא סוג של ביטוי לטראומה לא מעובדת זאת אומרת הכעס הזה שיש בתוכנו הוא למעשה ביטוי לזה שיכול להיות שאנחנו פשוט ככה שורדים כשאנחנו מנותקים מהטראומה ומתהלך של ריפוי ולכן אני תמיד חושבת לעצמי אך בעצם הזמן הזה התקופה הזו זה הזמן
שלנו אולי אחרי כל כך הרבה טראומות לא מעובדות שואה חורבן בית ראשון חורבן בית שני א באמת גירוש ספרד לעשות עכשיו בזמן הזה את הריפוי שלנו דרך הידברות כי הרי אנחנו יודעים היום שבטר אין דרך לאחות בין החלקים הפצועים אם לא דרך שיח ומילים רגע את אומרת בעצם מה שהילדה הזאת קלטה ימים עוד לפני שאמא חזרה את הבנת שאחדות היא שם המשחק נכון עוד לפני ן שאגב זה יתעצם בעקבות החטיפה של אמא ויגיל אור וייה זה זה יתעצם בך הג הזה לאחדות כן מאוד את רוצה שכבר די שלא יהיה את השנאה שלא יקרה עוד משהו חלילה שבורא עולם ישלח עוד איזה אסון לא כי את יודעת יש פה משהו ש שעובר ביחד שלנו את אומרת בעצם מבחינה פסיכולוגית עמוקה כשאתה
שונא מישהו אתה לא פנוי לבדוק בתוכך למה אתה במקום להתעסק עם הפנימיות שלך אתה מכיב ויורק שנאה עבודה עצמית ממש עבודה עצמית אני צריכה להבין למה אני שונאת את האדם הזה מה אני שונאת אולי בעצמי שקשה לי לראות בך אבל זה בעצם בי אבל יש פה משהו שהוא מתחבר בשני הדברים קודם כל מה שאת אומרת זה בעצם חשיבה ביקורתית את אומרת חבר'ה תתחילו לעשות חשיבה ביקורתית וטיל ספק זה לשאול למה מי אמר מהמקורות ומי אמר שמי שמגיש לי את הידע הוא מוטה בצורה כזו או אחרת ובעצם סינא זה תהליך טבעי זאת אומרת זה תהליך שבאופן טבעי קורה ש אני עושה דמוניזציה לאוכלוסיות אחרות ששונות ממני בטח ובטח כשאנחנו מדברים על העבה בבין דורית שיש לנו
מתח ויודעות קיומי כל השנים האלה אז לאת לאט אנחנו רוצים להיות קרובים יותר לקבוצות שדומות לי והקבוצות שאני מכיר ואני ואני עושה לעצמי רומנטיזציה ולכל מי שדומה לי ואני סוללת ממי ששונא העניין הוא אם את שואלת למה שנאה ומאיפה השנאה אז אנחנו מבינים את זה זה טבעי אמור לתת לזה קונטרה בלמים או בלמים איך שאומרים את זה שזה חינוך שזה תקשורת וזה הפוליטיקה כל אחד משלושת הדברים שציינתי צריכים לתת קונטרה ולרכך את השינאה וזה לא קורה אז כשאנחנו מסתכלים על השנים האחרונות והפיק של השביע לאוקטובר זה כי התהליכים התוים קורים ושום דבר לא בא מנגד שזה חשוב סיבן כי תכף נדבר על על פתרונות זאת אומרת מקור הכואב התזונה
התקשורתית שמאכילה אותנו ב ברוע ובר רייטינג ברייטינג תודה נכון מה את רושה להגיד ר וטראומה לא מעובדת את רציתי לדיק משהו מקודם הטראומה לא מעובדת הביטוי שלה זה שנאה זה כעס מתפרץ זה זעם שאנחנו רואים היום ברחובות ואני אני צר לי לומר אבל אנחנו בדרך לראות את זה עוד ואולי יותר כי כן אנחנו עכשיו עברנו טראומה שכל כך הרבה שכבות באוכלוסיה נפגעו בה אם זה מי שיושב פסיבי בספה ומי שהיה בחדר בממד ומי שנכתב זאת אומרת הטראומה חייבת עכשיו אנחנו חייבים להתאחד בתוך הדבר הזה כי אם אם לא ההתפרצויות כעס והשנאה הם בסך הכל ביטוי לטראומה גם גם לטראומה לא מעובדת זאת הדאגה שהיא בעצם בוערת בכולנו אני חושבת מבחינה פסיכולוגית
א אני שואלת כדי להבין כשיש בך מטען לא מעובד כי לא פתחת כי לא פרקת אז אתה בעצם יוצא מזה הכי בקלות בזה שאתה יורא אש האשמות ולא מסתכל פנימה לראות מה כן מה לא זהזה תרא אני לא חושבת שהייתי מגדיר הכי קל אני חושבת שזה זה יוצר איזשהיא איזשהו פסע פתולוגיה אני לא אני לא רוצה להשתמש במילים כי זה באמת הכי טבעי בעולם שאחרי טראומה כזו כולנו נצא באיזשהו מקום פצועים אז אני לא חושבת שזה אכי קל אני חושבת שזה הטבע של נפש ברגע שהיא נפגעת בצורה כל כך עמוקה לייצר איזשהיא הגנה אז לסדר לעצמי לפחות את העולם בטובים רעים את זה אני שונא את זה אני אוהב כי איבדתי אמון בכלל בקיום שלי במה מי שומר עליי פה זה מנגנון הגנה אני
רוצה להגיד כאן משהו קצת עם חמלה פה מה שדיברנו על רבי נחמן שאומר שבעצם השנאה הדרך לקחת את הכעס למקום חיובי להכניס חמלה לתוך הכעס אז אם נישאר במקום של כעס לא מעובד קשה מאוד להיות בחמלה כשאתה מרגיש שאיבדת האימון מצד שני את צריכה להיות בפניות מנטלית ונפשית כדי להיות בחמלה ואנחנו עוד לא שם עוד אין לנו את הפניות הזא זה ממש מתחבר לי לימים שאמא נחטפה עד שהיא חזרה היה לי המון המון עצבים והמון המון כעסים ממש הייתי תוקפת ואני לא אדם שתוקף אני אני יודע מאוד סבלני מאוד סבלני רגוע וידעתי שזה עניין של זמן וידעתי שאני מאוד מאוד גבורות עכשיו ושאני צריכה להיות קצת יותר רגועה ואמרתי לה בורא עולם תקשיב אני לא
יכולה לרפות את עצמי אני עכשיו גבורות אין לי מה לעשות אני תוקפת את כולם מישהו מתקשר אומר לי איי זה חדשות כזה לא מעוניינת מנתקת בפרצוף לא עונה עד שאמא שלי חזרה וירד הטורים כמו שאומרים מבינה שחורות נעלמו והיה קשה לנטף בין הכס לחמלה איפה אני כאילו אני גם לא רוצה להיות תוקפנית מדי אבל זה פשוט יוצא כי זה מין כזה מה שאת מסבירה יש בך גם זה כאילו היה לי מלא מלא רגשות על 100% ביחד וואי איזה תיאור זה לא רגש אחד של כעס על משהו אחד ספציפי זה מלא רגשות שהם על 100 אחז בו זמנית הצפה הצפה של רגשת ביחד בחיים לא הרגשתי וחוסר עונים אני חושת ש זאת גם נקודה מאוד חשובה כן מה התה החוסר עונים שאנחנו אגב רואים את זה
גם היום ברחובות את התחלתי להגיד ש ב שניני לאוקטובר ואני שומעת את זה הרבה בזקה אגב אני עכשיו מנהלת בעצם מקימה את אגף החוסן בזקה א שבעצם בא לעזור למתנדבים שנחשפו לסבעות ואני פוגשת שם את האנשים שמשתפים אותי בכאב עצום על געגוע לשמיני תיהי 20 לאוקטובר שבו לרגע אחד הייתה חמלה לרגע אחד הייתה אחדות אמיתית שפתאום בבת אחת לא ראינו ממטר לא אכפת לנו מה ו אני לא קניתי את הבלוף הזה אגב אני זה לא היה בלוף אני רוצה לגיד ל שזה היה מאוד אמיתי בחה ש אני יכולה להגיד לך ש אחת הסיבות ש אחת הסיבות שהקמתי את מציאות מורכבת זה כי אמרתי אני זוכרת שאמרתי אוקיי אנחנו ב תנועה של כיווץ אני לא קונה את הסיסמאות ואת האחדות כי
אנחנו במין איזה מין תגובה אוטומטית צריך ל של הלם של אוקיי עכשיו כולם נחמדים כמו בשנה הראשונה אחרי שמישהו מת במשפחה גרנית כולם נחמדים אחד לשני כולם הנסים היה ברור לי שזה התפוגג והמטרה בעצם היייתה להגיד אוקיי בואו נראה איך מייצרים את האחדות הזאת לא מתוך התנועה אוטומטית ש אוי אנחנו תחת מעת עננה קיומית אלא באמת מתוך מקום של חשיבה מפוכחת חושבת שאנחנו פשוט לא לומדים אף פעם גם בהיסטוריה אנחנו תמיד כאילו עושים משהו ולא לומדים ממנו אז זה היה ברור שזה יחזור וגם האמת שהיום אנחנו קצת חוששים שאנחנו גם עדיין מן הסתם לא למדנו ומתי נלמד ואני רוצה שבחלק הבא אני רוצה אני חושבת שאין אין טובה מ במקרה שאת פה
מולנו יושבת אמא שלך שהיא באמת אישיות מדהימה אבל כולם מי שחוזר מאזה ואמא היא מדברת את זה בכל הלב שלה וכל הנשמה שלה אבל כולם אומרים מה שהחזיק אותנו שם היה שאתם מאוחדים וכשהם חוזרים ובעזרת השם כולם יחזרו הם אומרים בבקשה בבקשה תהיו מאוחדים ואנחנו לא מקשיבים ברוב חוצפת ואני רוצה שבחלק הבא שלנו נדבר על על על על להקשיב למסר של האנשים האלה כי אנחנו יושבות לנו כאן והולכות לקניון וקונות אייס קפה אבל כשבן אדם חוזר משם ומתחנן על נפשו זה מה שהזיק אותי שם זה מה שהחזיק אותי עכשיו אז אז אז איך אנחנו לא מקשיבים כאילו מה נזכר איתנו שזאת ממש הצוואה של כל כל כך הרבה חיילים וגם של החטופים שחזרו וג זאת הצוואה שלהם
אנחנו אנחנו אמורות בטח כנשים ותכף נסביר את הקשר יש לנו כוח לנשים יש כוח מיוחד לבנות בית בית זאת אישה לא יעזור כלום אנחנו יודעות לשים מנורה בצד לקשור את הוילון עם סרט לשים את זה עציץ מעיקה א אנחנו יודעות ליצור אווירה ויש משהו א שרתת אותי בהבנה הבאה שבית המקדש הראשון נחרב כמובן נקרא הר כן הוא על הר המוריה בית המקדש השני ובית המקדש הראשון הוא הוא הוא הוא בקונוטציה של אברהם אבינו בית המקדש השני נקרא שדה והוא על שם אברהם יצחק בית המקדש השלישי שאנחנו אחראים עליו זה נראה לנו כאילו משהו מפעם אבל זה גם משהו לעתיד זה עכשיו בית המקדש השלישי על שם יעקב נקרא בית בית יעקב זה לא סתם שהבנות מחונכות בבית יעקב
כי בנות ישראל יודעות לעשות בית וזה מסר שעובר מדור לדור אמא אמא חבקי אותי תני לי זמן אמא תני לי בית אנחנו גם צריכות בית באישיות שלנו אהבה חיבור אוכל טוב סיירים על האש וכשאמרתי שבי ועזבי את המצלמות ואת היום הזה של רעד של הצלב האדום וחיבוקים אוקיי אבל את ואמא מדברות המון מה מה מה מה מה אמא כנראה גידלה אותך לפני וכנראה גם מדברת אחרי כן אני ואמא דבק גם לפני כאילו אנחנו ככה גם עבדתי איתה לפני א היה לי גם קשה שאני לא וכלה לדבר איתה קרו מלא דברים ואני כזה מה אני חייבת להתקשר אליה להגיד לה את לא מבינה מה היה מה זה א הדבר חיד והכי עיקרי שהיא בעיקר מדברת עליו זה משעה לשעה ישועה מה שהיא כל הזמן אמרה
לעצמה בשבי זה שבוא נגיע נחצה את הגשר נגיע לגשר נחצה אותו כל דקה כאילו נעבור קודם את הדקה מה שהחזיק אותם שם ומה שכולם כל החטופים אומרים זה אחדות להיות מאוחדים כשהם ראו את האחדות שלנו ביחד ושאנחנו לא מפוצלים זה החזיק אותם שם שיש תקווה שהם יכולים לצאת שיעשו משהו בשבילם שיפעלו מאחורי הקלים ויוציאו אותם א זה לא סוד שאמא נמצאת פה בחדר הזה כרגע נכון כי היא דבק שלי כי היא דבק שלך ו היא הדבק שלי בכלל היא פה איתנו וכבר באנרגיה שלה היא עשתה גם פה כן זה זהזה סוג אנשים זה היה גם לפני זה פשוט עכשיו מפורסם לעולם אוקיי נ שצ כן יצא לאור חנן הגנן תמן זרע קטן והוא מופץ שם שאני בטוחה שגם בשווי עצמו היא עשתה להם
שם חינגות תה בית ספר כן ביחד אני ידעתי את זה כי אתה יודעת באחד הרעיונות שמעתי את אמא אומרת ווזה נתן לי כוח כאישה בכלל וכאדם יהודי בפרט היא סיפרה אני כבר לא זוכרת איפה זה שהיא ידע א לעשות לרתום את כולם יחד ג גם את ה את ה הערבים האלה גם את המחבלים האלה זא אומרת ה ידע ידע לעשות נעים בתופת הכי גדולה אז מה נסגר איתנו שעוד פעם בא תשעה באב ויש פה אנרגיה כל כך קשה ואנחנו המורות היי בנות היי נשים היי בית לעשות קודם כל אני מסתכלת עלייך בית לנפש כי גם להחזיק את מרו בשבי אמא של תומר אני שאלתי אותה קודם איך החזקת מעמד איך את שמה בלנס של להיות בית הנפש של עצמך ביחד מחזיקה את האישיות שלך יש דרך מה עושים כדי
להחזיק נפש ביחד עם ביחד בית ביחד ז אני חושבת שזאת שאלת מיליון הדולר ואני חושבת שאנחנו עסוקים בשאלה הזו בהרבה מובנים בעיקר היום אני חשות שאולי המילה הדברות היא בעצם חלק מאוד משמעותי כי בסופו של דבר פוי בדיבור זה הכלי שיש לנו דרך מילים לבעצם לתמלל את החווייה הטראומטית כי החווייה הטראומטית היא בעצם חווייה לא מעובדת היא חווייה שאין לה מילים היא מעבר למילים או ה היא הקדימה את המילה ואני חושבת בשאלה של איך אנחנו מייצרים שינוי שמביא יותר אחדות אני חושבת לעצמי עלעל הכוח של המילה והלשון הרע ושבעצם אולי אני אני יכולה להגיד שאחד השיעורים הכי משמעותיים שלי בתקופה הזו מהשבי לאוקטובר זה להבין בדיבה את הכוח
של המילה של השנאה שהתרחשה כאן בינינו כמה היא השחיטה בתודעה שלנו ואיך אמרת מקודם אמרת שזה היה אחריות רוחנית שלנו נכון זה היה מאוד יפה כי גם אני הרגשתי כמוך אני זוכרת את עצמי בשורה במשמרות יוצאת נכנסת וחושבת כועסת על עצמי שברגע אחד לפני השביעי לאוקטובר אני יכולתי להיות באיזה הפגנה ולא ש זה לא עניין של דעה בכלל אני פתאום הבנתי את המשמעות של מה שעשיתי שזה בכלל מעבר לדעה של המילה שלי כוח ואני מאז אולי אחד הדברים שאני הכי שומרת עליהם זה ע על מילה על מילה טובה אני וגם בתוכי אגב לשאלתך איך עובדים על זה אני חושבת שקודם כל בתוכנו אני פוגשת אנשים פוסט טראומטים היום שאחד הדברים שהכי מאפיינים אותם זה
תחושת אשמה נוראית עכשיו מה אנחנו עושים כשאנחנו מרגישים אשמים אנחנו כועסים על עצמנו ואנחנו רואים את עצמנו בעין לא טובה זה מתחיל בדיבור הפנימי שלנו עם עצמנו נכון תומר משתמשת המון המון באינסט ם שלה כדי לדבר מסרים הנה הגאולה שלא היו אולי מקובלים על הגברדיה של נערה הישראלית לדבר זאת אומרת את אומרת דברים מאוד מאוד עם אומץ את אומרת דברים שהם שונים או אחרים מבני גילך או מה מה את זועקת בדיוק שם אמונה בורא עולם אמונה בורא עולם ילדה חילונית מראשון לציון אוקייני אנו זאת היא עוד אחת מנאות הפקה שסלחה לי על ניאור שנאר י אותה אפשר להגיד את זה ב היינו בשבת יחד שבת שבוע בדיוק לפני שנוער גמני שורד ליוותה את
המשפחה הזאת היינו בשבת יחד בירושלים נפש יהודי 200 בנות חילוניות שבאות לראות מה זאת שבת כן ורד מגיעה עם הבת של המאיה נ בין השלוש יפה שאתם איתי בנות או והיא יושבת עם הטלפון בשבת ואיכשהוא בסעודה ש לא לא בטלפון נכון לא לא לא לא לא כשהגעת כבר שמת אותו בתיק כן כן לא אל תגזים נכון לא אבל הייתה לנו שיחה דיברנו על רוחניות כן אוקיי ואני אומרת לה בסעודה שלישיית ורת תקשיבי אני אוהבת אותה רוחניות וכל מיני ספיריטואליות זה טוב ויפה ואני מה זה נחמדה כמו שאתם רואות אני מחייכת ואני נעימה לבריאות אבל באותו רגע הרגשתי שאני יכולה ואמרתי לה ורת תקשיבי כפרה עלייך עם כל הרוחניות וכל היפיוף של החיבורים והניתוק לבורא
עולם מטה ומעלה אם לא מורידים דברים לישום אם לא מחזירים פיזית את מרב הביתה נכון התורה היא 613 קווים של מצוות של עכשיו היא התקפלה לי היא כאילו היא היא ה הבהלתי אותך זה אנחנו מכירות כבר איזה למעלה מחצי שנה פעם ראשונה שהיית מאוד מאוד ישירה וואי על השבת לא לא אין על מה אני חושבת שה זה בשבילי היה שיעור וזה היה שיעור בשבילי גם להבין שאני צריכה להעמיק את ה את החיבור שלי וממקום אחר דווקא ואז מה שקרה את רצה להמשיך כי כי הכרנו באולפן כמה ימים אחרי המלחמה היא הגיע לאולפן זה המון זמן הא הגיע לאולפן הדברות א וזהו ושבוע לא דיברנו הייתי הייתי חזקה והנה אנחנו בדיוק מדברות ע על המקומות החדשים שמביאים גאולה כי
אם נישאר בנפש את אותו דבר שהיינו ורד מתקשרת אליי ביום שישי לא חמישי זהי אומרת לי אפרטי תודה שערת אותי איך שומרים שבת זאת הייתה השבת הראשונה שלה שהיא שמרה כשהיא מלווה את המשפחה של נוער גמני לא הליווי הוא כאילו התה אני אני אני לא לוויתי כפסיכולוגית אלא כאזרחית אני ראיתי את הסרטון של ליאורה ופשוט בגלל שלבתי חולים ספנים הבנתי שהמצב הוא כזה שאולי לא תיפרד מנועה וגם לא מהמשפחה שלה בסין אז פשוט ארגנתי דרך תורמים מדהימים שהפקתי פשוט אירוע של מפגש בין האחיות של ליאורה עם ליאורה בפברואר לטובת פרידה ואז ביום חמישי שהודעתי ל בפרת שאני שומרת שבת זה היה שבת שפנו אלי ממתח חטופים להזמין שוב את האחיות מסין אז
הפקתי את כל העניין הזה ובשבת רגע לפני אני אצל ליעקוב וליאורה בבית מכרטסת לאחיות שלה את הכרטיסים ורגע לפני אני אני מתקשרת ואחרי זה הבנתי שבעצם אנת לשמור את השבת הזו קרטס לאחיות שלה את הכרטיסים ליום ראשון שזה יום אחרי שנוע חזרה בעצם לא אבל אתה מפספסת את הפואנטה לא ששמרתי שסגרתי את הטלפון סגרת את הטלפון את הטלויזיה כן נכנסתי ל שבת באופן מלא ופעם ראשונה הלכתי בשבת בבוקר לבית כנסת בן 8ה ל10 פרשת והעל אותך אני חוזרת מהתפילה אני נכנסת הביתה אני קצת מנמנמת חושבת על הדברים ואז פתאום שומעת צעקות של חברה מהחלון ורד ורד מה את צועקת בם שבת מה קרה אמרת לי נוער גם אני השתחררה אני מסתכלת עלי מה אומרת לה נוער
גני עכשיו אני בראש שלי יודעת שמחר אני אוספת את האחיות של ליורה מהשדה ואני מסתכלת אמרת אלוהים בורא של כאילו ריבונו של עולם זה אמיתי מה שקורה וזהו ואז אחרי כמה דקות נסענו ליחי לוב וחיכיתי אצל ליאורה עם הסרטון של נועה ויעקב נפגשים ו עשית קשר בין שבת לשחרור של עצמך על עצמך אני אני יודעת שיש על זה כל מיני דיבורים א אני רוצה להגיד את הכל בהמון המון צניעות כי קטונתי מה אני יודעת מה השם מנהל פה אירוע כל כך גדול ומטורף של באמת כל מיני רגעים שהם על גבול השמימיים ורגעים כל כך קשים אחרים אני יודעת שמבחינתי השבת הזאת היא שבת שאני לא אשכח אמרתי לנוע חזרה א הראתי לה את הפרשת השבוע היה שמה שכיסו את הארון עם
בגד אם אתם זוכרים בעלותך וכתוב ארגמן בעלותך וארגמן הכל כתוב בפרשה הזאת של 8 עד 10 בשעות שהם חולצו ואז הראתי לה אתרך שהיא חזרה ואז היא הייתה בעלם היא אמרה לי יו עוברת את יודעת שכש חטפו אותי מישהו כיסה אותי עם בגד אני לא יודעת מתוך האמון וזה בדיוק מה שכתוב בפרשה ואז צחקתי אמרתי לה נועה מבינה שעכשיו בגללך אני אצטרך לשמור את השבת אז היא אומר לי מה גם אני אצטרך אמרתי לה אני לא יודעת אני אני אשמור בשביל בשביל שתינו אבל זה כי סיבן גאולה גאולה זה א בדרך כלל גם מבחינה נפשית לצאת אל מקום חדש שלא היה שם קודם זאת אומרת אם אנחנו מנמנמים את עצמנו ונשארים אותו דבר גם מבחינה אישיותית כהתפתחות אישית וגם
מבחינה של עם כי כי יש פה דבר ש שפתאום אז קיבלתי אומץ ולמרות שאני מתל אביב ולמרות שאני ילדה א חילונית אני אני אומרת רגע אני צועקת באינסטוש אמונה אמא חזרה ואני מבינה שמה שחיבר ביחד אגב עניינים של מלמעלה אמא אמרה כל הזמן בשבי לעצמה אני ברזל אני ברזל איך המשפט שלה משעה לשעה ישועה ואבל היא אמרה גם משהו על ברזל אני ברזל הם לא ישברו אותי והיא גם נתנה תאריך מבחינתי לבורא עולם שבו היא משתחררת ב28 לנובמבר ביום הולדת של אח שלי ה אמרה למחבלים אני ביום הולדת של הבן שלי בבית וואו לא עזור לכם כלום סיבן ב ויום לפני אבא שלי ואח שלי היו אצל הרב ישר וא אבא שלי אמר לרב ישר ש הגרושה שלו אמא של אח שלי היא חטופה
ואמא שלי היא חטופה וך ואז הוא אמר הוא הביא לו את הספר של בעל התניה והוא נתן הקדשה ל הספר הוא רשם כמו שרבי יעקב היה בקלא 53 יום ככה אמא שלך תצא בריאה ושלמה אמא שלי השתחררה ביום 53 ואו בתאריך שהיא שמה בתאריך שהיא אמרה לעצמה שם זה מתקשר לדיבור כי מה שאת אומרת בדיוק לאמני ביום הולדת שלו הודת יש עניין ם ימי הולדת את יודעת שהסיפור יעקב היה אמור לצאת לבית כנסת בשבע כן בא לצ בית כנסת מהסיפור ששמעתי זה שהוא הדליק נרות וירטואליות בבוקר של יום הולדת והביע שתי משאלות אחת זה שנועה תראה את ליאורה ושתיים זה שליאורה תראה את נועה בשנייה שהוא סיים 7 וחי טלפון מה מהקצין נפגעים קצי נ מה שאני אומרת סיון זה זה את
יכולה לשמוע את הסיפורים ולהגיד א בת גלמי אבל יש פה איזשהו עניין שכדי להבריא מדברים כל התפתחות אישית ב שיש לנו בעולם כל התפתחות אישית מלמדת להאמין במה שאתה חושב לראות את הדרך גם אם זה בדמיון מודח בהצלחה אוי ואבוי אם תקראי לזה תפילה אוי ואבוי אם תקראי לזה שבת טוב זה הפחד מנו קרה משהו את יודעת אני מרגישה את זה דוסית חרדית מבני ברק שאם לימדו אותנו א ביטחון ולהאמין אז גם לימדו אותי לחזק ו ביטחון באמונה בבורא עולם אתה לא רק תחזק את אנשים שיש להם שוויון וזה אתה תלמד אותי מה זה שוויון נפש ואיך אני לוקחת דברים ומתחזקת באמונה בשבת אתה לא תחליט במה תתחזקי וזאת דווקא תהיה בחילוניות זאת תהיה התחזקות
באמונה של בורא עולם אוקיי אז אז אז גאולה או בניית בית מקדש בגרסה העכשוי המודרנית ה זאת אומרת קודם כל אני חושבת ש קודם כל זה לא תהליך ליניארי זה לא תהליך ליניארי ולא משהו שקורה מ אוקיי החלטנו אנחנו יודעים מה הולך מה חסר לנו לשם אנחנו הולכים זה תהליך שיש בו היפרמוטרד ופרימה של הרבה הרבה מנהגים ומחשבות ואמונות שליוו אותנו עד היום ואנחנו צריכים רגע להניח אותם לצד ולהכניס את הדברים החדשים שזה מאוד מפחיד זה בעצם להטות עלינו גרסה אחרת של שלנו יותר טובה יותר מאמינה יותר מפוקחת יש בזה גם משהו מאוד מפחיד של רגע ואם זה ואם זה טריק ואם אני ואם זה לא יקרה כאילו יש משהו גם מאוד נאיבי באמונה והמבוגרים
אומרים העולם של המבוגרים אומר כאילו הוא מאוד ריאליסטי אבל יש משהו מאוד יפה באמונה שבעצם זה מחזיק לך גם את הבית אפרופו בית כשאני מסתכלת על בית אז עולה לי איזה תיאור גרפי מאוד חזק של בית עכשיו מה שמחזיק בית זה אמונה ברגע שנישואים ברגע שבן אדם לא שומר אמונים נגמר אין אותו דבר בית ביום שאני אפסיק להרגיש שפה זה הבית שלי אז הכל יגמר אבל אני חושבת על איך בונים מחדש זה באמת רגע לדעת של אוקיי מה שהיה עד השביעי לאוקטובר לא יהיה אין לנו שום מקום בטוח לחזור אליו כל מה שהיה זאת אומרת אי אפשר ללכת גם אחורה אז צריך רגע לנוע קדימה עכשיו השאלה איך עושים את זה אז זה לא השאלה של מה ואם ועושים את זה צריך פשוט
צריך לדעת איך וזה ב של הנרטיב שלנו בצורה יותר טובה זה בבחירה של המילים שלנו זה רגע בלהבין של כל מה שאני כל מה שאני אומר שם שם אני הולך זה הדברים הכי פשוטים וכולנו יודעים את זה פשוט אנחנו צריכים פנלים כאלה אנשים שמלווים אנשים מקצועיים גם במיזם שלי זה מצחיק שאת מלווה את אנשי המקצוע אנשים שזקוקים לתמיכה הנפשית אני דווקא מתמקדת באוכלוסיה שהם כאילו הבסדר שזה רוב הארץ אף אחד לא אנשים שלא נפגעו ישירות א שלא פ אנשים ש הלכו לות אבל ככולנו לא בסדר אז מתוך הדבר הזה ככה אנחנו הולכים להתחיל להתקדם ו ולרפא את עצמנו אז המפגש הזה הוא גם חלק מצת האור ואחדות אני רצה להגיד משהו על אמונה אגב שאני תמיד אומרת גם
את מכירות את זה שאנשים אומרים י איזה כיף לאלה שמאמינים איך ד להאמין ואני רוצה להגיד שאני משתמשת בזה הרבה גם בסדנאות אצל מי שהוא לא מאמין אני אומרת אמונה זה לא גיון מהשורש אמונה יש לנו את א' מנ שבעצם מספר לנו שכדי להאמין אנחנו צריכים להתאמן זה לא בטבעי להאמין ואת יודעת אפילו יותר מזה אני חושבת לעצמי אפילו עלייך על מה שאת עברת לדוגמה ברגעים האלה ואמרת שלא לא התרופפה אמונתך זאת אומרת זה הרבה יותר קשה להאמין כשקשה זה לא יותר קל להאמין ויחד עם זאת המחקרים זה הניסיון זה גם הניסיון אבל זה גם היכולת להתאמן מבפנים על התפיסות שלי אני בוחרת במה להאמין בסופו של דבר ואז במקום הזה אני חשבת לעצמי ש שזה חלק
מהאתגר שלה נו בדיוק כמו שאמרת לשנות את הנרטיב זה להסכים רגע להבין שיש תמיד עוד אופציה אחרת לחשוב את הדברים זה לא זה לא אחד או שתיים תמיד לחפש את הדרך השלישית ואני חושבת שמשם תבוא הגאולה הרוחנית אני לא יודעת מה בדיוק השינוי אני רוצה שנדבר על דמעות דמעות נשיות ש חזל אומרים לנו נשים דמן מצוייה זאת אומרת קל לנו יותר לבכות כי אנחנו יותר רגישות והברז א בכי בא מלשון מבוכה כשקשה לנו אז אנחנו בוכות ואני פוגשת נשים שבוכות בקלות ונשים שבקושי מצליחות לבכות כי משהו נעתם שם בכית בתקופה המון ספרי ל זהי זה ה הפריקה שלי גם אני כשאני מאוד מאוד עצבנית אני בוחה במקום לצעוק טוב לאמץ כן זה טוב ולפעמים זה גם לא טוב
כי את צריכה לדבר ולפעמים א לא מצליחה לדבר עכשיו לפני שהתחלתי את התהליך תשובה שלי זה היה ככה לא היה סטטיות וכשהתחלתי כאילו לעבוד על הפנימיות שלי זה הפך להיות קצת יותר סטטי וכשמישהו המון בכיתי והתחננתי ממש התחננתי לבורא עולם והיום גם יוצא לי לבכות יוצא לי לבכות על יאיה כשאני חושבת א הם היו שבע שנים ביחד נכון כן א כששומעים עוד סיפורים של עוד אנשים גם חטופות פים ילדים וזה מרגיש מאוד מחובר אז את א פורקת ואז מהר מאוד את לא נותנת למחשבות ה קשות גם לתת לך לשקוע את מהר מאוד חוזרת בחזרה כ אני רוצה אני רוצה לתת לעצמנו טיפ על זה יום של דמעות כן וכתוב כל השערים ננעלו סתום לנו למעלה חוץ משער אחד שהוא עדיין
פתוח לכל תפילה תפילה של עצמנו השער זה מסכת ברכות דף לב השער שנותר פתוח הוא שער הדמאות זאת אומרת אישה שבוכה לבורא עולם תפילתה מתקבלת וואו אבל ויש פה הבל גדול כדי לא לחזור על בחיה של חינם שדיברנו עליה קודם הדמעות שהם כוח עוצמתי כ הם לא יוצאות מהעיניים הם יוצאות מתהליך פנימי של לב א הדמאות צריכות להיות לא על העבר ועל קוטרי של מה היה אלא על מכאן והעתיד זמות על זמן דמעות על זמן חדש של התרגשות כן של הדנות זמות הדניות כאלה אני אני מוצאת את עצמי בוכה גם הרבה והאמת שזה בכי אני חושבת שיש כמה סוגים של בכי שאני פוגשת מאזה שבע לאוקטובר ויותר ויותר בכי שהוא כמו מין בכי רוחני כזה זה כאילו אני יוכלה לכת
ברחוב ואתן מכירות את זה עכשיו שבכל פינה יש תמונה של אחד מההרוגים והחללים ואני לפעמים אני חושבת על עצמי וואו מה קורה מה יהיה עם החברה שלנו אנחנו מהלכים כמו בתוך בית קברות של תמונות ומצד שני הבכי הזה יש סוג כזה של בכי שמרגיש לי כמו בכי רוחני שהוא לא הוא לא בכי שהוא מתוך כאב שלי ספציפי אלא מין כאב עמוק על מישהו שאולי אפילו לא הכרתי אבל הוא אני מ תחושה שהבכי כמו שאמרת הוא דרך לפרוק ולהתחבר לתפילה לכוונה ואני מאוד מאמינה של הבכי הזה יש כוח אגב פיזיולוגיית אתן יודעות שבכי וצחוק יושבים על מנגנונים דומים מבחינה הורמונלית מה שזה מפריש במוח ואז בעצם זה כאילו הדרך של בורא עולם ברא אותנו יש לנו שתי
מערכות אוורור אחת זה דרך הצחוק ואחד זה דרך הבכי בשניהם אנחנו מפורשים את אותם חומרים כשבעצם זה יוצר את הפורקן הזה ולוקח אותנו להתפנות לדבר הבא ת מה את אומרת כתוב שרבי עקיבא ראה את ההרס של בית המקדש והוא צחק וואו אז שואלים איך למה אתה צוחק במקום הכי עצוב חזל אומרים כי הוא הבין שמהמר הזה יבוא ריפוי וזה ורת אמרה משהו שמעניין אותי לשאול אותך הרי כל המדינה מלאה תמונות של חטופים היית עם אמא בטח לא במקום אחד ולא בשניים של תמונות של חטופים ואמא גם היייתה שם תלוייה כמני צרות איך השאלה טובה לא מאוד מצרות ליד פוסטרים כאלה של בהתחלה אני מדבר על עצמי ברור אגם כשאמא היייתה חטופה אז היה לי קשה עם התמונה שלה
עם התמונה של יאיה ויגל ואור שאר התמונות ניתקתי כאילו רק עוד תמונה ידעתי בתוך תוכי שזה מן הסתם בן אדם כמו שאמא שלי זה לא רק תמונה א אבל ניתקתי כי יש לי גם סיפור משלי שאני לא יכולה להכיל את כל האנשים כרגע אני צריכה לה ל את הסיפור שלי ואחר כך להתפנות לעוד אנשים אבל היום כשאני רואה תמונות אז את אני רואה כאילו כמו שראיתי את אמא שלי בן אדם עם סיפור עכשיו בצבא הייתי רגזת נפגעים בגבעתי והתעסק בחללים כדי גם סוג של הומור שחור אז הייתי יודעת את כל השמות בעל פה כולם זה היה לי כמו עבודה אבל כבר כי את גם מנתקת את ה את הרגש אז הייתי רואה עוד שם ועוד שם ועוד שם ועוד שם ועוד שם ואת פתאום כאילו קולטת שזה בן
אדם עם הייתי מדברת עם המשפחות והייתי אומרת יואו זאת אמא שלו כאילו פתאום נופל לך הסימון אחרי שאת עובדת כמו אוטומט את פתאום כאילו מבינה שיש חיים נה לזה כן פתאום את נותנת למציות כביכול לבוא לך בפרצוף יאו יאו ודמעות היו תקופות של עליות וירידות עם הדמאות בקטע של זה לא סוד בגלל שאנחנו חווים כעם וגם כ אנשים פרטיים כל כך הרבה כאב המנגנון הפנימי לפעמים נהיה פלסטיק קפשן פטיג הזה גם אם אתה איש מקצוע וגם אם אתה לאיף היה נכון זה היה קשה גם כבר לבכות על זה אבל זה פשוט יוצא וזה היה גם המקום שלי כאילו להוציא ואז אחר כך אני ממש בן אדם חדש אבל גם הייתי מאוד מנתקת בתקופה שלה בוכה וגם צוחקת וגם א מנתקת את
הסיטואציה וממשיכה כאילו לרוץ כאילו זה היה סוג של ניתוק אבל אי אפשר להתנתק זה לא באמת ניתוק זה רק דרך פשוט לקום בבוקר ולפעול היא הייתה בוחה בכלא בכלא בשל אותו דבר אכן אותו דבר היא הייתה בוכה היא סיפרה על הדמעות שלה כן היה דמעות מה היא פרתה א היא בכתה כשהיא רעתה את יגיל ספרי איך זה היה פתאום היא הגיעה הוא הגיע הוא הגיע אליה פשוט חמישה ימים אני חושבת חמישה ימים לפני כאילו איך שהתחילה העסקה בשבת אני חושבת הוא הגיע אני לא בדיוק בטוחה א ומה זה לראות פתאום את כמו בן שלך הקטן בשבי י אז ברור שאת בוכה ואת מתפרקת ואת גם צריכה להיות חזקה כי הוא גם ילד ואת סוג של אמא שלו אז את מהר מאוד אוספת את עצמך
ומנתקת את ה ו שורדת וואו ממש שורדת אם אם אם אם ניקח את זה את התשעה באב הזה ואת ה את החודש הזה שהוא הוא לא סתם נקרא אלבי הוא הוא אב אב של המון המון המון תהליכים של רצון לגאולה ולגלגל עוד שנה גל עוד שנה של של ריפוי את את הכי קרובה למקום הזה של אמא של של של עומק של קשר ונסתכל בזום אוט על הדמאות שבכיתם ועל הנמצאות של עכשיו תני לנו מילה של ילדה שגילתה אמונה ועוד יותר אמונה דברי אלינו להיות באחדות זה נראה לי ה הסיכום הכי מסוכם שאפשר להגיד פה פשוט להיות באחדות לאהוב אחד את השני אם אני מסתכלת על מישהו אז לנסות לא לשפוט אותו ממבט ראשוני אלא לבדוק מה עומד מאחורי אולי יש לו פצעים שבגלל זה הוא מתנהג
בצורה מסויימת ופשוט להיות באחדות זה אולי מילה כאילו להיות באחדות וזה נשמע כזה מאוד א כאילו קיצ'י קיצ'י עבוד על החדות ש לא זה עבודה this מן נכון לעבוד גם אם קשה לך לאהוב את ההוא אתה תוב ואתה תשב ואתה תקשיב ואתה תשמע את מה שיש לו להגיד אם אתה רוצה או אם אתה לא רוצה תסבול הופה ב סרטר דיבר על זה באגנס זם מדברים על זה שהאחר הוא הגיהנום בעצם שלנו זאת אומרת אנחנו רואים את זה בהיסטוריה של האנושות וכל האתגר הוא בעצם כמו שאמרת ובחסידות מדברים על זה כל דבר שמפעיל בנו כעס לחזור פנימה הביתה ולבדוק מה הכעס הזה מפגיש בתוכי על עצמי זאת העבודה ומשם אנחנו יכולים באמת להפוך את השנאה לעבודה שמביאה לאחדות בעזרת
השם מצא איזה אחד ש שאתה שונא אותו ה הז ש למה א שונ אותו גם למה אני שונ אות אג את מדברת על סרטר כפילוסוף לא כולם מכירים אותו זה פילוסוף צרפתי אבל שלום חנוך אמר את זה במילים יותר פשוטות יש לו שיר מאוד יפה שוא אומר האויב שלך הוא בדיוק כמוך אחד לאחד זאת אומרת זה מה ש מה ש מפריע לו גם מפריע לך וזה זה משהו שבאמת אפשר רגע נכון להוריד את זה מ100 אל רגל ל את אמרת קודם משהו מאוד חשוב ב בקטע הזה של ההפך משנאת חינם היא אהבת חינם זה מה שאומרים לנו הרב קוק הרב יחזקל מקוזמיר מדבר על על אהבת חינם זאת אומרת ובאמת יש פה איזשהיא חוכמה נסתרת מפה בא המילה חינם לצאת אל שינוי פנימי בגלל שנגיד שאני כועס על הצבא על
כל מיני עניינים כשאני בודק בחוכמה נסתרת על מה יושבת ההתנגדות של האחר אני פתאום ידע חדש שלא ידעתי בחוכמה הנסתרת גם שלו וגם שלי זאת אומרת צריך לעשות עבודה לא רק להשאר זה זה זה תתגייס אבל זאת לא כזאת עבודה את רק צריכה לשבת ליד מישהו ואם לא צלח אז מייצרים מפגשים כאלה ולשמוע את הזווית שלו של המציאות של זה הכל רק לשמוע את החוויה שלו ופתאום את מגלה הזווית הראייה שלך מתרחבת ואז את יכולה גם להכיל יותר את האחר זה ממוס לך כבר 50% מהדברים רק לשמוע איך זה מרגיש סתם דוגמה ש לאוקטובר איך זה מרגיש להיות סטודנט ערבי בקמפוסים בקמפוסים של האוניברסיטאות הם פחדו לחזור הם הרגישו לא מוגנים ולא בטוחים הם התביישו
היום הם קצת יותר בסדר אבל מי חשב על זה התעסקנו כל כך בעצמנו ששכחנו שיש פה עוד אוכלוסיות שגם הם נפגעו נפגעו וגם הם בטראומה אפילו קצת יותר גדולה משלנו כי להם אין תקציבים ואין כל כך הרבה תשומת לב לטראומה שלהם אבל גם הם מגיעה להם הטיפול זאת אומרת זה זה לפמ זה בדברים הפשוטים זאת אומרת אהבת חינם שהיא בעצם התרופה לא יעזור כלום הכל הרי כמו שיש חום גבוה א אתה צריך להוריד אותו כדי לחזור לשיווי משקל או גלוקוז גבוה אז אתה לוקח אינסולין כדי לחזור התרופה לשנאת חינם היא אהבת חינם כן אנחנו מסכימות עם זה אין דרך אחרת כ כי זה זאת הבקטריה אז מה אז מה מה תטפל ב אז אהבת חינם תיווצר קודם כל עם ראיה החוצה ושיבה
הביתה אל עצמך כ יצור חדש עם ידע חדש תגידי תומר אגב יש לך שם מדהים יש ספר קדוש של הרב קורדוברו תומר דבורה שזה גם לאמור וגם דיבורים אבל אמא חוזרת הביתה נכון מה מה מה מרגישים כן א וואי אני לא יודעת אפילו איך לטאר זה באמת כמו חזרת לנשום באמת חזרת הביתה כ את מרגישה שאת שכאילו בורא עולם שלח לך מתנה והוא כאילו נישק אותך ו ומה שהתפללתי כל ה-53 יום מתגשם והיא באה אלינו בריצה התבות בכלל אמרו לנו שיכול להיות שהיא תבוא בכיסא גלגלים או על מיטה הא ישבה 53 יום עכשיו אני בראש עושה סרטים יואו מה יהיה מה יהיה מה יהיה בכל זאת את מדמיינת את רוע מכל בן אדם בשבי את לא מדע מ שהוא יבוא בריצה בכל אופן ו א אנחנו
עומדים ככה מחכים ופתאום רצה כזאת קטנה עם הטלטל ככה ממנה טלטלים כן הצבע הצבעים הכל הטמפרמנט ביחד לשוב לשוב מניתוק ל לחיבור ממש זה כאילו וד א כאלו החזירו לי באמת אוויר לנשימה כאילו מה שרציתי זה את החיים לפני עכשיו זה חיים אחרים זה לא אי אפשר לנתק את המצב שהיה זה פשוט יש את החיים לפני ואת החיים אחרי גם תומר יש את תומר לפני ותומר אחרי תגידי יש לך איזה בדודה פתאום קפצ לי עכשיו כשאת מדברת בשם אורן לא נכון לא כיכי פתאום אמרתי והיא גם בת נכון כאילו מה נסגר עם אמא ואחותה א סיגי שהם קוראות לילדות בשם של עצים לא כי גם לי יש אח אורן אבל א גם יובל י אחותה אה בבקשה הנה הנה ומ אורן ויובל כן חזק שניצב שם
שבאמת העצה לשבעה ביתה א תרשי לי להיות הדוסית כאן ולהגיד לך שתומר עץ דקל יש עליו את התהילים המפורסם הזה של דוד המלך צדיק קטה מר יפרח יפרח יפרח ושואלים למה צדיק הוא כמו תמר למה דוד המלך אמר את זה כי תמר תומר הוא עץ ששוב מהאדמה את המים הכי מלוחים איפה הוא גדל בבקת הירדן בלה כן ועושה משהו בגזע שלו איזשהיא טרנספורמציה של מליחות הוא יודע לעשות את זה אתץ תומר ומוציא למעלה את הפירות הכי נתיקים לא ידעתי איזה מדהים י את יודעת תגידי לאמא אחר כך בסדר זה גם מתחבר כשאני חושבת על זה הרי תשעה באב זה הרי בעצם החושך הכי גדול ומתוך החושך הכי גדול ככה נאמר יבוא בעצם תבוא הגאולה זאת אומרת מהקרקעית הזו שיש הכי
מלוח פתאום דווקא משם מאז יצא מתוק ואני מאחלת לעצמנו שבאמת זה מה שייקרה מתוך השבר והאובדן הכל כך גדול הזה שהעם שלנו חווה אמן אמן רציתי שנדבר על נשים בסדר כי זה לא סתם שחז אומרים לנו וכולם יודעים לדקלם את זה א אנחנו אלה שגאל ממצרים ואנחנו אלה שעתידות להגל א זה לא סתם כן ו נורא היה לי עצוב וקשה ו אפילו פוצע שנשים נלחמות בנשים כי כי זה שוב הפיצולים האלה של אם אנחנו אמורות להיות משהו שיולד ילדים ומביא את הדור הבא ועם כל סוגי הגוונים אנחנו אלה שם בעלות הרחמים היכול של להשתמש בחומר למחר אנחנו עתידניות אז אז את ידעת משהו כשתארח חשבתי על רגע למה למה נשים הרי זה חוצה מגדר אחריותי על כולנו כולנו צריכים
לדאוג לדבר הזה שיהיה פה טוב אבל יש המון המון תנועות והמון והמון ארגונים ששמים את אנשים בפרונט וזה לא רק כדי לתקן את העול שנעשה לנו במשך כל השנים יש משהו וזה בדיוק מה שעבר לי בראש אנחנו שאנחנו אמהות ואנחנו יולדות גם אם עוד לא הפכנו יש לנו נדרשת לנו חמלה ומורכבות ומידה של רחמים כדי לטפל בילדים שלנו ואת הדבר הזה אנחנו צריכות להביא יותר לחברה את החמלה הזאת ואת הפרגון הזה עכשיו אני נזכרת שהייתי ילדה בת 20 אני חושבת שהיה הרבה פחות פרגון בעיקר בקטע המקצועי בין נשים לנשים זה הולך ומשתפר א אני חושבת שהיה הרבה יותר קשה פעם להגיד איזה יפה את וואו איזה ת פת לובשת או דברים כאלה או בין אישה לאישה בין אישה
לאישה בין אישה לאישה וגם תודעת משזה מזכיר לי כשעשיתי את התואר הראשון שלי א ועשיתי שם איזה עבודת מחקר ראיתי שנשים מדברות עשיתי איזה תצפית נשים דיברו לנשים ביותר תקיפות ויותר אסרטיביות והנחיה מאשר נשים הם גברים וזה משתנה וזה קורה אז אם אנחנו מסתכלות על כוח של נשים זה להביא את הדבר הזה שיש לנו שזה מה שמודל אותנו מגברים זה הפורטה שלנו את החמלה את האה נה ואת האהבה הזאת וזה מה שלה השריש יש לנו יש לנו מה לתת בדבר הזה הרבה יותר מזה משהו נהיה בעולם יותר נקבי זאת אומרת תסתכלו על ענייני נפש וטיפול מותר גם לגברים לבכות יש לגיטימציה לדבר רגשות נכון א אנחנו מגדלים את הבנים שלנו ברגע אני שמה לב יש לי בן בן
4 וחצי אני מאוד מקפדת והוא בן אלפה והוא בן כזה א מבלי ש ואני מאוד מאוד נותנת לו מקום להתבטא ברגש ולתגמל אותו על הפגנה של מילות אהבה כי כאן זה מתחיל נכון להפוך אותם לותר גם אנחנו דורשות גם מעם הערכות היחסים שלנו מה מה היייתה האהבה הגדולה בין אמא לייה מה הרי זה פרק ב' וזה א היכולת כנראה אני לא יודעת צריך לשאול אותה לדבר רגש מול רגש באופן חשוף נכון זה כבר פחות מה החומריות או הגשמיות זה יותר המקום הפנימי שהגעת למי שאת צריכה להיות איתו בדיוק וגם אולי זה מתחבר לעניין הזה של של בפגיעות בעצם נכון אנחנו מדברות על האפשרות הרי זה לא שמהיום גברים הם בגיים כמו שתמיד הם היו נכון זת אומרת אנחנו פגיעים בני
אנוש הם פגיעים אבל היכולת להיות בנוחות עם הפגיעות שלנו אולי זה מה שקורה דווקא מתוך שבר קצת כמו אין שלם מלב שבור נכון שזה משפט שכאילו מצד אחד הוא סתום מצד שני יש בו כל כך הרבה היגיון מובל הוא מאוד מעצבן כשהלב שלך שבור כשהוא נרפה את אומרת כן באמת מ אני לא בטוחה שהוא תמיד נרפה ובגלל זה זה נהיה יותר נסבל פשוט כשיש סדקים אז יש אפשרות שמשהו חדש יצמח מתוכו וכשהכל הוא שלם הרי זה מציאות אוטופית אין מציאות כזו נח אף אחד לא באמת שלם במלאו אבל זה בדיוק הבית בניית בית המקדש הגאולה העוד לבנה זה להגיד רגע על אף שלא הושלם כל מה שחשבתי כפי שחשבתי על אף שאתם לא השתניתם כמו ששנינו והודענו אנחנו פה יחד ביוק זאת
הבנייה וזה התהליך הפסיכולוגי גם שעובר הצלחה של בניה וואוו יש לנו עוד סיכוי כאמה חייב להיות לנו אנחנו לא אני אומרת אפילו יותר מזה בדיוק מה שדיברנו מקודם על הצבא של כל אלה שנרצחו והחיילים שלנו הקדושים האלה שהמוות שלהם לא יהיה לשו אני יודעת שזה משהו שמלווה אותי מאוד חזק כשאני בתדר הזה שמפיץ את הרצון להיות כמה שיותר באחדות ולייצג אותה זה כדי שזה לא יהיה לשעב כל האסון הזה אמן ואני חושבת שיש משהו יהודי עמוק עם זמן כן אנחנו המצווה הראשונה שלנו שקיבלנו מה היא לקדש את הזמן אנחנו הלה שמחליט בעולם מתי השבת מתי קידוש החודש זאת המצווה הראשונה ואחד הדברים המופלאים אנחנו מתקרבים אל אל הפיק הזה היום תשעה באב
זה שיציאת מצרים יצאנו ממצרים כן זה אותו אזור שאמא באה מעזה באותו אזור יצאנו ממצרים א' בפסח הוא תמיד אותו תאריך של תשעה באב כי פה אנחנו יוצאים ממצרים ופה אנחנו באים אל ירושלים ו אלא יראה שהיה שם פחד בשבי אבל היייתה שם גם שלמות כדי לשרוד שבסוף עם כל הפחד ועם כל השנאה אנחנו נדע לגור בבית אחד ולבנות את בית המקדש שלנו עם כל מה שעברנו ובזכות עם כל הדעות והחוכמה היהודית הזאתי אנחנו אנשים מדהימים סך הכל גם החוכמה עוברת באופן בן דורי לא רק הכס זה מה שמדהים בגלל זה מקנים בנו בכל מקום יותר מזה אני עשיתי קצת מחקר ובדקתי בהיסטוריה של האנושות סביב מלחמות וקט טרופות אתם יודעים שזה הכי לא טבעי בעולם מה שקרה
פה וגם עדיין קורה בואו גם מה שאנחנו מחמירים א לא קורה שש בזמן מלחמה שיש איום אמיתי על החיים אנשים במקום לצאת להיכנס ולשמור על הבית שלהם ועל הילדים שלהם ולא לדאוג לאף אחד אחר כולם יצאו החוצה השאירו את המשפחות את הילדים שלהם בסכנה לטובת האחר זה לא טבעי זה מנגד הטבע וזה לא מופיע בשום מלחמה אחרת שאני בדקתי גם באוקראינה שגם יש שמה יש מופעים מאוד יפים של ניסיון לאחדות זה לא דומה למה שקרה בעצימות של זה יהודים כן כולנו נשמה אחת אז אולי בשביל לסכם את ה תמיד מדברים איתנו על תעשי משהו קטן כדי שיהיה משהו גדול תבני עוד לבנה בבניין הזה של בית המקדש בגאולה אז אולי שעורי בית אני חושבת לא יודעת חופשי להגיד כל
אחת מאיתנו בין עם ילדה כזו ואמא ובין בתפקיד הזה ובעשייה המבורכת הזאת כולנו עברנו איזהשהו שינוי כל אחת מה שבורא עולם הועיד לה במקצוע שלנו בפנימיות שלנו בתפיסת עולם שלנו כל אחת עברה איזשהו שינוי שנבע ממשהו שראינו הבנו הזזנו אני מסכמת את הביחד שלנו פה והביא תוצר חדש אז אם כל אחד יקדש איזשהו שינוי מול אשתו מול בעלה מול בניה אישיותית שהיא חוותה זאת תהיה הגאולה הקטנה מסכימות איתי לגמרי שבונה ביחד את הקרבה הזאתי שאין שיטה אחרת לא יעזור מאז ומעולם ואתם יודעות בראש חודש אב שזה שהתחיל שאלה הם ימי עצבות נפטר איש שהוא סמל השלום בעם שלנו נפטר איש שנקרא אהרון הכהן הוא אח של משה רבנו זה שמשה אותנו כן מה
מהדבר הזה שנקרא מצרים ואח שלו הוא זה שדיבר בשמו אהרון הכיון היה אוהב שלום ורודף שלום הוא היה מקרב בין הבריות הוא נפטר בראש חודש אב שמזלו של החודש הזה הוא אריה והראייה הזאתי גם את היום הולדת שלי זה בתש ב תודה רבה מזל טוב ילדה מזל טוב ילדה ני שמחה שאת אומרת את זה לסיום כי על היום העצוב הזה כתוב קרה עליו מועד הוא יום בחודש שכאילו אין בו חג כי תשעה באב הולך להיות כשאנחנו נעשה עבודה נכונה כעם הולך להיות החג הכי גדול מזל טוב ילדונת תודה אהובה וזה הולך להיות ה החג של העם ושנשמע בחתונות בשמחות בחגיגות במושכלות של אנחנו יודעים את העבודה ולא עושים לעצמנו אוטואימוניה של הרס ממש אמן אמן כיף היה איתכם תודה לך כיף ממ לכם שלום עלינו נפגשות ברחבה בבית המקדש איך הבן שלי שואל אמא יש שם שירותים וי אפה לקנות כן
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שני, ח׳ באב התשפ״ד (12.8.2024). משך: 1:10:20
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.