"ואז אמרתי 'אני עוזבת. לא ממשיכה יותר'": טל מאיר על החיים מאחורי עולם התקשורת

הכרתי אותה כשהגעתי להיות פליליסטית ולהגיש פינה באחת התוכניות שהיא מגישה ובהתחלה היא נראית מאוד מאוד מאוד עדינה אבל באמת באמת שהם מקשיבים לה ומכירים אותה יותר לעומק היא בהירה ברורה היא ממש יודעת מה לומר במקום הנכון ובזמן הנכון עיתונאית כמו שצריך אבל הדבר שהכי הכי נגע בי אישית זה המקום שמה שחשוב לה בתוכנית שלה זה להעביר את תודעת הניצחון בם תודעת היש כמה אנחנו ביחד ומאוחדים ולא להחליש את המורל בעם ני חושבת שאנחנו צריכים כמה שיותר אנשי תקשורת כאלה שזה יהיה המסר הברור שלהם על תודעת הניצחון תודעת היש תודעה של האחדות שלנו בוא נלך להכיר אותה תל מאיר תלה יקרה ואהובה כן איזה כיף שאת פה איתי אני חייבת

הצם ממש ממש אני שמחה שאת כאן זה באמת זכות גדולה ונפגשנו באולפן אחר ונורא נורא כיף לי להיות פתאום בצד השני זה יש בזה משהו מיוחד כן עכשיו אנחנו בהיפוך תקדים כן לגמרי את יודעת יש כמה נקודות אצלך שמאוד מו מאוד סיקרנו אותותי ומאוד עניינו אותי דבר ראשון קודם כל שבעלך הוא השכבה ואיך זה לחיות עם משהו שעכשיו אולי נשים ככה נכנסו גם למקום הזה של חצי שנה האחרונה שהבעל שלם במילואים אבל את חיה כבר כמה שנים ככה וואו מאז שהתחתנו א הכרנו כשהוא היה בצבא כן הכרנו כשהוא בדיוק סימת מלחמת לבנון השנייה ונשאב לכל המבצעים שבאו אחרי זה ש כמה זמן זה אומר כמה שנים אתם כבר א אנחנו כבר 14 שנה נשואים 15 וואו אזה תה אבל מי

סופר מי סופר כן ברוך השם ברוך השם כן תקופה ממש ממש אינטנסיבית והאמת היא ש זה מדהים מה שקרה כאן במלחמה כי כל השכנות שלי תמיד אמרו לי איך את עושה את זה איך את מתמודדת איך שורדים את הדבר הזה בחיים לא הייתי שורדת את זה ואז פתאום כל השכנות שלי באותו סרט וזה מדהים לראות איך כל הבנות שאמרו שהם מדינות ולא מסוגלות פתאום יכול להיות גדיות מדהימות עוצמתיות אז את יודעת בסוף א הכל כנראה פרופורציות והסיטואציה כנראה מכתיבה את את האירועים כולם מתוך תחושת שליחות ו באמת בהתחלה באמת היה להם קשה אבל לאט לאט אתה גם מסתגל ואתה רואה שזה שזה אפשרי כשאתה מבין שיש מטרה והמטרה היא נעלה וזה מה שדב אותנו כל השנים שיש מטרה

ותמיד היו קשיים אבל אתה לומד לחיות איתם פשוט ככה וואו שזה לא פשוט בכלל זה מורכב זה להשים משפחה בצורה קצת שונה קצת מורכבת מהרגיל אז זה יותר את מחזיקה את המשפחה והוא כזה מד כאילו הוא שם הוא שם הנוכחות שלו שם אבל עדיין זה נוכחות אחרת כן לא פיזית ה לא בשטח זה ממש ממש ככה אתה גם לומד עם הזמן א קודם כל אתה לוקח צעד אחורה שנינו יש לנו קריירות מאוד אינטנסיביות הוא בעולם הצבא ואני בעולם התקשורת והרבה פעמים זה גם מתנגש כאילו כשיש אירועים דרמטיים אז אני מקבלת טלפון מהמערכת והוא מקבל טלפון מהצבא ואז יש את הדילמה הזאת כאילו ומה עם הילדים מי מטפל בהם אז היו הרבה מאוד שנים במיוחד שהם היו קטנטנים שאני אמרתי

אוקיי אם אני מתעדפת מי עושה דברים יותר חשובים וכמובן שתקשורת זה עולם חשוב עיתונות וצריך לשדר ואחר כך גם לדבר על עולם התקשורת כן אבל בסוף הוא עושה דברים יותר חשובים הוא כרגע נלחם על הביטחון שלנו על החיים של אזרחי ישראל ולכן זה היה ברור שהוא הולך קדימה ואני לוקחת את הצעד האחורה זה כדי לשמור על הטע המשפחתי שלנו לשמור על הילדים להיות נוכחת אז א היו הרבה דילמות לאורך השנים וויתרתי גם על תפקידים שהציעו לי כי זה הב ש הם היו בשעות לא מתאימות ותחום התקשורות הוא מאוד מאוד אינטנסיבי מאוד ומאוד מאוד מאוד מאוד זה פשוט 20 אתה יכול פשוט לחיות באולפן ממש ככה בתקופות מורכבות ולקחתי צעד אחורה הרבה שנים כי היה

לי חשוב שהוא יתקדם וההצלחה שלו זה ההצלחה שלי ובכלל הצלחה של עם ישראל כן אז תמיד היה לי ברור מאוד שהוא קודם ואני אחר כך ובמשך השנים היו תקופות שבהם הוא יצא ללימודים ואז אני יותר פרצתי קדימה אעודד תקופות שהוא עבר לתפקידים שהם יותר עורפיים ואז יכלתי יותר לתמרן אבל כן היו גם את יודעת זה זה חתיכת אירוע לחלוטין אבל כן כן יש בזה משהו דגר ויש הקרבה אבל בסוף כולנו כאן בחזית גם בדרום וגם בצפון וגם בגן יבנה וגם בבאר שבע ובירושלים אז בסוף נראה לי היום אנשים מבינים שזה הכל אותו דבר א תודעת הניצחון את מדברת עליה אז כן חלק מתודעת הניצחון זה להבין שכולנו חזית וכולנו אחד למען השני במיו ד בתקופה הזאת אבל איך

את באמת מצליחה להחזיק את המקום הזה כי זה לא פשוט הרי התוכנית שלכם בת השתתפתי כן ככה בפנל וזה המון המון פוליטיקה והמון המון המצה ומה שקורה והמון לא להגיד ויכוחים כן אבל את יודעת הוא אומר ככה ואזה אומר ככה כל מיני דעות עולים שם ולפעמים הם דעות שהם שונים ואפילו סותרים את מה שאנחנו חושבים או מאמינים או איך מתמודדים מול זה ועוד לשמור על מורל גבוה זה לא פשוט תראי האמת היא שאני הצטרפתי לעולם התקשורת תמיד חלמתי ללכת לעולם הזה כי כי זה משהו שהיה נטוע לי מבית אני זוכרת את ה את ההורים שלי יושבים מול הטלוויזיה מול המסכים ומתעצבנת באולפנים ואפילו מ מנסים לעשות איתם איזשהו אידיאולוג איך אתם מפרשנים ככה על

מה אתם מדברים אתם לא מחוברים ואיין קול ואין עונה ואז זה ניטא בי שאני חייבת לעשות איזשהו שינוי והלכתי למסלול שהוא לא מסלול סטנדרטי הרבה חברות שהלכו ללמוד תקשורות ולמדו בבר אילן או בכל מיני מכללות ואני אמרתי אני הולכת על הרדקור אני הולכת לאוניברסיטת תל אביב אני רוצה להבין מה הצד השני חושב כי באמת באתי מעולם אחר וכל המרצים שלי היו עיתון הארץ או ידיעות אחרונות לא באמת ההארדקור של הרדקור ואני הייתי חיזר הייתי חייזר באמת הם לא הבינו מאיפה נפלתי עליהם המתנחלת הדתיה השאלות ששאלתי זה היה לא קשור ויש משפט אחד שליווה אותי כל ה כל השנים האלה גם באוניברסי יתה וגם למדתי בית הספר לתקשורת לעתונות כותרת תמיד

אמרו לי את המשפט הזה את יודעת אם כל הדתיים הי כמוך או אם כל המתנחלים היו כמוך היה מעולה ואני הייתי מסתכלת והיתי אומרת להם תגידו אתם אמיתיים כל החברים של כל החברות שלי כל המשפחה שלי זה לא שאני חריגה כולנו אותו דבר והם פשוט היו צוחקים לי בפרצוף הם פשוט לא הבינו על מה אני מדברת ואני כל ה תופסת עצמי אמת איזה נתק בין מה שהם חושבים עלינו לבין מה שיש בשטח אז מצד אחד גם אני הבאתי את עצמי אליהם אבל מצד שני גם מאוד מאוד למדתי להקשיב ולשמוע דעות אחרות ולהכיל אותם אני חושבת שזה נותן לי הרבה יתרונות כשאני נמצאת בסוף באולפן גם המגיש שלצידי אני מגישה תוכנית הבוקר אם שאי גולדן אז אומנם הוא במחנה הימין אבל גם

הוא בא מעולם מאוד מאוד שונה והאסוציאציות שלנו מאוד שונות והשאלות שלנו מאוד שונות ויש גם הרבה דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם יש לנו המון חילוקי דעות ומצד מצד שני יש גם הרבה כבוד הדד והקשבה ומנסים לתמרן ולנסות למצוא איזשהו קול מאזן ומאחד כי כי אחרת אין לנו סיכוי לשרוד פה חייבים למצות את הקול הזה שגם אם לא מסכימים אפשר לייצר כאן איזשהו משהו אז אני חושבת שאנחנו מנסים וגם קצת מצליחים לעשות את זה מחד משמעית אני יכולה להגיד לך מהצד שראיתי את זה והייתי נוכחת ומצליחה לחלוטין כן תודה איזה כיף כן לגמרי אבל אני אשואל את עצמי את יודעת זה יום יום זה כל הזמן סביב זה זה לא נושאים פשוטים זה לא עכשיו נגיד אני

מעבירה הרצאות שיעורי תורה את יודעת יותר קל לי בואי אני מתעסקת עם העולם שאני אוהבת כן אבל את נמצאת ככה בתוך הכן כאילו בתוך הרפש בתוך הרפש נכון מה נותן לך את הכוח באמת להתרומם משם כל פעם גם להרים את עם וגם להתרומם משם וגם לשמור על ה לשמור על המקום הזה כאילו זה שאת מכירה אותם ואת מכילה אותם בסדר אני מבינה אבל צריך כוח לכל זה צריך דלק בשביל להמשיך להתעסק עם מה שאת עושה בשוב אני לא מדברת על תקופה של שנה שנתיים את את נמצאת שם כבר המון זמן כן כן אז זה באמת מחזיר אותי שוב לנקודה שבגללה הגעתי לתקשורת והיא הרצון להביא כל אחר כל שונה ולנסות לייצר סדר יום ציבורי שהוא שהוא מביא משהו אחר קרה לך פעם אחת

שאמרת לא רוצה יותר להמשיך כן זה קרה לי כשעבדתי בערוץ 12 א עוד לפני שהגעתי לערוץ 14 התגלת בהרבה מאוד תוכניות הגעתי בשלב מסוים לתוכנית הבוקר ומאוד מאוד אהבתי את זה כמובן שוב פעם הייתי מאוד מאוד שונה ומאוד חריגה אבל הצלחתי איכשהו להתאמה א למרות שעוד מעט נרחיב על ההתאמות הזאת כי יש לי מה להגיד על זה אבל א בשלב מסוים בתוכניות בוקר בערוצים האחרים מתחילים לקדם גם כל מיני דברים ואז הגיע השלב של האח הגדול ואמנם עסקנו באקטואליה אבל גם דחפו כל מיני תוכן שיווקי של הערוץ שמקדם כל מיני תוכניות שאני באופן אישי ולוגית מאוד מאוד לא התחברתי ואז אמרתי אוקיי אני לא עשיתי את כל הדרך הזאת כדי לבוא ולקדם תוכניות

ראליטי כאלה ואחרות ואז אמרתי אני עוזבת את התחום אני לא ממשיכה יותר וואו כן פשוט אמרתי שדי זה לא שווה את זה ואני אחזור ואני אוכל לקיים חיים נורמליים ואני יכולה לקיים חיי משפחה נורמלית זוגיות נורמלית ולגדל את הילדים שלי בשקט ואני עוזבת את התחום ואז התגלגלתי קצת עסקתי בכתיבה ואז באמת הקימו את תירוץ 20 בזמנו והצטרפתי לצוות ההקמה והייתה תחושה ש אנחנו מיצרים היסטוריה פשוט בונים טלוויזיה מאפס עם שיח אחר עם פרשנים אחרים וזה נורא נורא מעניין כי כי זה היה כמו לחצוב בסלע ממש ככה זה ממש היה ליצר שפה טלווזיונית שונה לחלוטין תחשבי שבתקופה היא כל הבמאים כל המפיקים כל אנשי התוכן באו מנג'ה מאוד מאוד מצומצמת

והם היו היחידים שידעו לייצר טלוויזיה ואני זוכרת את עצמי יושבת בקונטרול ואנחנו מדברים על איזה עורכים להביא והם כבר יושבים באולפנים ואני זוכרת את הבמאי צועק על הפרשן הימני שהוא לא היה היום הוא נחשב מיינסטרים אבל אז הוא היה מבחינתו ימני קיצוני ואומר איך הוא אומר את הדברים האלה מה זה הערוץ הקיצוני הזה כאילו זה היה מדהים לראות איך הם לא מצליחים להבין שמשהו חדש נוצר כאן ועם הזמן הכשרנו עוד ועוד אנשים במאים כתבים צלמים ובעיקר אורכי תוכן שיודעים לייצר תוכן טלוויזיוני אבל שהוא גם מדבר בשפה אחרת שפה שעד עכשיו פשוט לא הייתה קיימת בטלווזיה הישראלית אז את שואלת יודים מ איפה הדרייב אז בסוף כשאני יושבת

באולפן וכשאני מנסה לייצר שפה אחרת או לפחות לנתב את השיח לפי סדרי עדיפויות מסוימות מסויימים שמתאימים למחנה הלאומי אז אז משם הדרייב הזה שאנחנו מנסים ליצור פה משהו חדש ולכן כל יום שאנחנו בונים את הלין אפ אנחנו חושבים מה חשוב לנו היום לעשות אז את יודעת עכשיו יש את מחאות קפלן ויש את הפגנות הבאמת הלב נקרא שאתה רואה את זה שאנחנו חוזרים לשיח ש לפני השישה באוקטובר אז ואז אנחנו חושבים אוקיי אז מה אנחנו עושים עיום אז ברור שצריך להתייחס לזה כי צריך לשמור על המקצוענות וצריך לדווח על כל מה שקורה אבל אנחנו גם מביאים לאולפן את המילואים ניקים שאתמול היה להם אירוע מדהים של אלפי מילואימניקים שקורים לאחדות

ומדברים על כך שהם רוצים שהשיח שהיה להם בטנק הוא גם מסיח שיהיה באולפנים אז אנחנו כל הזמן מנסים לאזן את האירועים ולהראות שיש גם צד אחר גם משפחות החטופים עכשיו שאת יודעת יש משפחות ואני כמובן לא שופטת אף אחד ואת יודעת לא רוצה להיות במקום שלהם ואני לא יודעת מה הייתי עושה במקומה אבל אבל יש סיח גם בין המשפחות משפחות החטופים יש כאלה שיוצאים נגד הממשלה ויש כאלה ש דוקא אומרים תשמרו את מה שקיים כי זאת הדרך להחזיר את החטופים אז אנחנו מנסים לאזן ולהבין להביא את שני הצדדים ולא להביא ולתת זרקור רק על צד מאוד מאוד מסוים כדי להביא באמת את מה שהעם חושב את רכשי העם אנשים בסוף גם באמת מצביעים בשלט זה מדהים לראות

איך הרייטינג עולה ועולה והמהפכה הזאת שדיברתי עליה מלפני עשור של ערוץ 20 בזמנו והיום 14 הוא פשוט אתה רואה את זה קורם אור וגידים זה סיזיפי בטירוף זאת עבודה בלתי נגמרת לחצוף בסלע באמת דם יזה ודמעות אבל לאט לאט גם רואים את הפירות אז אז משם נובע הדרייב הזה אני מתרת לעצמי ש את יודעת הרבה דברים שאנשים אחרים לא יודעים בגלל מה שבעלי חוסה מן הסתם ו אני ככה שואלת בעדינות כן אבל יש פעמים רגעים שלא יודעת מה פרשנים אומרים כל מיני דברים ואת אומרת לעצמך זה בכלל לא ככה או ז מציאות או אתם לא יודעים עכשיו מה הולך לקרות או מה מתכננים או מה כאילו אתם אתם מפגינים פה אבל איך את יודעים מה הולך לקרות עוד כמה יש לך את

זה זה עובר לך בראש כן האמת שזה מדהים שאת שואלת את זה א תראי הוא הוא בתפקיד שבאמת מגיע אליו המון המון מידע ויש לו את הטלפון האדום שגם אני מתעוררת ממ מנו בלילות ו והוא עובר פוליגרף אז הוא לא באמת יכול לשתף ולספר יותר מידי אבל בסוף אתה שומע כל מיני חלקיקי סיפורים וכשיש אירוע מאוד גדול אז אני תמיד יודעת ראשונה ואז אחר כך אני רואה את כל העדכונים בקבוצות וכמובן שאני לא מתכנת אף אחד כי אני לא לא מרגישה שזה נכון שאני אגיד דברים אבל כן קורה לי שאני יושבת באולפנים ועולים כל מיני פרשנים וביטחוניים ולשי עברים ואני שואלת אותם שאלה ואז הם עונים לי תשובה ואני מסתכלת ם אומרת בליבי את יודעת אני כמובן לא יביך

אותם וגם את יודעת זה לא המקום שלי א לומר דברים שקשורים לפעילות מבצעית שקורת עכשיו אבל א אני אומרת לעצמי וואו אתם לא מחוברים למציאות כאילו אתם אומרים דברים שזה פשוט לא נכון או שלפעמים אתה שומע פרשנים עצמיים שקצת מדברים את דובר צהל ודובר צהל בסוף גם יש לו את האינטרסים שלו מטעמה וזה נכון וזה מקובל אבל אני ככה בלב שלי אומרת וואו אם היתי יכולה עכשיו להגיד את מה שאני יודעת אז אז כל השיח פה בפנל היה משתנה וגם אולי כדאי שאנשים ידעו אבל אני ממש בולמת את עצמי כי זה קשה כי זה לא זה לא זה לא מתאים פשוט לא מתאים א וכן אז זה קורה זה קורה לי באו אני מצחקקת ככה בתוך הלב וממשיכה הלאה וואו זה לא פשוט כ את רוצה

להגיד משהו ואת לא יכולה כ כן האמת היא ש בשבעה באוקטובר זה היה ממש ממש משמעותי כי כי קרו כל מיני דברים שגם בעלי שנחשף לכל מיני אירועים ו כנראה אירים האלה יחשפו בעתיד אי אפשר לדבר עליהם אז הוא שיטף אותי בתסכולים שהיו לו במחשבות שהיו לו וגם הוא הצליח ליצור דברים בן לילה שעד היום א אפשר לדבר עליהם ויום יבוא וגם אני מניחה שזה יחשף אבל אה כאילו השבעה באוקטובר ככה נתן לכולנו כפה גם לאנשים שנמצאים בצבא בעיקר לאנשים שנמצאים בצבא וצפו כל מיני דברים ש שאתה אומר איך זה איך זה קרה איך הג למצב הזה אז א כן אבל זה דברים שאת יודעת עד היום אי אפשר לדבר עליהם אבל יש כל מיני אירועים שקרו וקוראים גם עכשיו ש

שהשתיקה יפה להם ו אני יודעת שעיתונאים תמיד רוצים לחסוף ולפרסם כמה שיותר מהר זה תכונה שונה מ ש זה בדיוק ההפך נכון אבל אני חושבת שביטחון ישראל קודם ואני בחיים בחיים לא אפרסם משהו שיפגע איכשהו בבטחון ישראל או יפגע איכשהו במאמץ המלחמתי למרות ש לפעמים זה מדגדג ואתה אומר לעצמך וואו יש לי פה מידע מטורף ביד ואני ממש בולמת את עצמי איך את רורה את כל מה שקורה עכשיו כי באיזשהו מקום אנחנו חשבנו שאחרי השביעי עשרי זהו אנחנו לא נחזור יותר למה שהיה לפני ופתאום עכשיו אני לא רוצה להגיד את זה כן אבל לא אנחנו לא נחזור ולא לא לא נהיה שם בעזרת השם יתברך אבל כן אנחנו רואים סדקים קצת באחווה באחדות במה שכן הצלחנו

ליצור אחרי אני חושב חשבת שמה שאנחנו רואים הוא לא באמת מה שקיים אני חושבת שיש כאן קבוצה מאוד מאוד קטנה ומאוד מאוד חזקה ועוצמתית שיש לה הרבה מקורות של כסף ועוצמה אחרת שמנסה להחטיף כאן שיח אחר חושבת גם מרעיונות שאני עושה עם אנשים וגם מהשטח כל יום יש אצלנו לוחמים מילוים ניקים ומשפחות שקולות וגם משפחות של חטופים והשיח הוא אחר כאילו אתה פשוט מרגיש את הפער הזה בין מה שאתה רואה מהפגנות כיום או מהשדים שאת מדברת עליהם לעומת מה שקורה בשטח רוב העם אני באמת מאמינה בזה רוב העם לא אומר את השיח הזה של הפלגנות והסכסוך הגיוס והמשתמשים והקואליציה הזאת והממשלה הזאת רוב העם לא שם באמת הוא לא שם אבל מה שאנחנו

מקבלים אולי מכלי תקשורת מסוימים אולי מכותרות אולי מה שות החברתיות מהטוויטר זה גוש מרוכז של צדקים וסכסכתי הוא לא באמת מייצג את מה שקורה אז אני דווקא מאוד מאוד אופטימית אני חושבת שמשהו עבר על החברה שלנו מאז השבה באוקטובר אני חושבת שהרבה אנשים נפקחו להם העיניים יש איזה תחושה של פיקחון א ואנשים מבינים שקרה כאן משהו אחר ורוצים משהו אחר ולא רוצים לחזור לשיח הזה ואני מאוד מקווה ואני חושבת שחלק מהש ות גם גם שלך בתקשורת וגם שלי בתקשורת זה להדהד את הכל האמיתי שיש בשטח שלא רוצה לחזור למה שקרה כאן במוצאי יום כיפור ולא רוצה לשמוע מריבות על גדר הפרדה ולא רוצה לשמוע מריבות על רפורמה כזאת או אחרת אלא רוצה

לדבר על האמת והאמת היא שאנחנו עם אחד באמת ורוב העם רוצה את זה ורוב העם רוצה להישאר ביחד ומבין שהיום האמיתי שלנו זה הוייב שמנסה משמין אותנו אז בסדר יש מריבות קצת על חוק הגיוס ויש וגם לי יש כל מיני השגות על דברים כאלה ואחרים אבל בסוף בסוף בשורה התחתונה אין לנו זמן לוויכוחים האלה וואו טל הייתי יכולה להמשיך לדבר איתך שעות כל כך כיף לי ככה אני ממש מרגישה עונג צרוף באמת יש הרבה מה ללמוד ממך וד מוד איכותית ופנימית ומהותית הכל עם משמעות באמת אמון אבל אנחנו נסיים ככה במסר אחרון שהכי חשוב לך להעביר נם שלנו עכשיו לכל מי שצופה בנום כרגע קטונתי כן את יודעת יש אנשים אני מרגישה לאו בנוח שאת אומרת את זה כי

באמת יש אנשים שבתקופה האחרונה עשו דברים מדהימים א גיבורים של ממש את יודעת מהמסר הוא פשוט להסתכל עליהם לשמוע את הגיבורים האמיתיים של התקופה הזאת את המתנדבים את האנשים שעשו הכל נגד כל הסיכויים והצילו נפשות את ונים ששורדים כבר חצי שנה להקשיב להם לקל האותנטי הזה הצלול שאומר תמשיכו הלאה אנחנו מאחוריכם אנחנו רוצים שננצח גם ההורים השקולים שמדברים על הניצחון להקשיב להם ולהישאר ביחד כמובן