איך צומחים מתוך הטראומה? יהודית כץ על דרכי התמודדות וחשיבה חיובית

אפשר ליטול מאיתנו את הכל את החירות שלנו את הבריאות שלנו את הרכוש שלנו את היקר לנו מכל חוץ מדבר אחד שזה החופש להחליט איך אני מגיבה למצבי החיים שלי פסיכולוגיה חיובית יש דבר כזה בכלל נפגשתי לשיחה ע יודית קץ מחברת הספר חושבים טוב כדי להבין איך מתמודדים בתקופה הזו עם מחשבות שליליות עם שאלות מהילדים והאם החברה הישראלית באמת סובלת מפוסט טראומה שלום יהודית קץ מה שלומך טוב כיף להיות פה ברוך השם כיף לי זכות שלי אז בוא תספרי קצת על עצמך אז קוראים לי יודית קץ והמטרה בכל העשייה המקצועית שלי היא בעצם לעזור לאנשים לחיות יותר טוב בעיקר בעזרת כלים מסקנות מחקר על הכלים שיכולים לעזור לנו לעשות את זה התחום

המרכזי שלי זה פסיכולוגיה חיובית שזה תחום ששואל מה עוזר לנו לחיות טוב איך אפשר להפוך את החיים לחיים שראוי וטוב לחיות אותם מדהים ותגידי איך הגעת בכל לפסיכולוגיה חיובית א אז אני תחיל להגיד מה זה פסיכולוגיה חיובית בגדול הרבה שנים פסיכולוגיה התעסקה במה לא עובד בבני אדם איך מתקנים את הטראומה את המשברים את החרדות את הדיכאונות וקצת התעלמה מזה שיש בנו בני אדם גם דברים טובים שעובדים ומשגשגים והפסיכולוגיה החיובית היא בעצם ענף בתוך הפסיכולוגיה ששואל מה גורם לנו לחיות טוב מה זה תפקוד אנושי מיטבי אז למשל דברים כמו אופטימיות חוסה נפשי מערכות יחסים טובות אהבה יצירתיות משמעות כל אלה זה תחומים של הפסיכולוגיה

חיובית שבעצם שואלת מה כן עובד ואיך משתמשים בזה אז המטרה שלי היא בעצם להנגיש את הדברים האלה שמבחינתי בכיתה א' כבר היינו צריכים ללמוד אותם לג כדי ש כי אני חושבת שבסוף כל אחד מאיתנו בונה בונה את החיים שלה ויש המון כלים שיכולים לעזור בזה אז זאת המטרה אז איך הגעתי זה השילוב של הרבה דברים שהסתדרו ביחד אחד היה שבאמת למדתי תואר שהוא מאוד מחקרי אז הסיפור של רגע להבין מה נכון א להגיע למסקנות זה חלק שהוא חשוב מבחינתי א במקביל גורם מאוד מעצב היה ש התנדבתי בתוכנית חברתית שנקראת אוניברסיטה בם שבעצם מגיעות לשם אוכלוסיות רווחה בגדול נשים זה היה קבוצת נשים גם חרדיות גונות סיירות משוחררות נשים עם בעיות כלכליות

א מכורות לשעבר אוכלוסיות רווחה על כל הקשת שאת יכולה לדמיין כשהמטרה היא ללמד אותם פסיכולוגיה ושמה העניין של איך לוקחים את כל הידע ולוקחים ממנו את מה שבאמת ישומי מעניין את הבן אדם את כל אחד זה מאוד עיצב אותי שם ומשהו שם היה שם איזה רגע של קליק עם שיעור אחד שהעברתי על פסיכולוגיה חיובית שראיתי את התגובות של אנשים ראיתי איך זה עוזר להם ואמרתי אוקיי רגע עצרו פה משחק יש פה משהו כאילו בעצם מה שהבנתי ממך זה שהסברת להם על פסיכולוגיה קלאסית הרגילה זה לא עשה להם שו דבר אל פתאום שדיברת על פסיכולוגיה החיית ודיברת על הכוחות בנפש של האדם פתאום כאן קלטת שיש להם משהו בעיניים כאילו הדעת שיש פה את התזוזה האמיתית

כ אני חושב שכל השיעורים היו משמעותיים זה יותר משהו שאני עברתי כשהכנתי את השיעור הזה כומר כשהכנתי את השיעור הפסיכולוגיה חיובית אני פתאום הייתי כזה איפה זה היה כל החיים שלי הדבר הזה ולמה לא כולם מכירים את זה ובאמת אם אנחנו מדברים עכשיו על התקופה שלנו תקופה מאוד מאוד לא פשוטה שעם ישראל עובר איך מתמודדים עכשיו במיוחד שגם אין לנו שליטה על מה שקורה הכל בחוסר וודאות ב מצב של כאוס כאוס אדיר והמון אבלות והמון א משהו שכאילו את גם לא רואה את הסוף אז איך מתמודדים בתקופה כזאת אני חושבת שהרבה מאיתנו כרגע מרגישות אשמה מאוד גדולה וזה לא כי עשינו משהו לא בסדר נכון זה לא שאת אומרת יש משהו שלא גרמתי למצב אני לא

הובלתי למצב אבל השמ מעצם עצם קיומנו עצם זה שאני קמה בבוקר ואולי אין לי אזה קות איפה שאני קרה או שאני לא במעגל ראשון לאנשים נ שנרצחו או שהחיים שלי באיזה חצי שגרה ישר עולה איזה קול של כזה אני פריבילגית או איך אני מאזה בכלל לדאוג ולא להיות מרוכזת בעבודה כשיש אנשים שהרבה יותר קשה להם ממני והשמה הזאת התוצאה שלה היא אנחנו פוגשים אותה ברמת ה את יודעת אנחנו שואלים אנשים מה שלומך מה את תונה כששואלים אותך מה שלומך בתקופה הזאתי אין תשובה נכון זה כזה את יודעת בינתן ה צד אם נכון זה איזשהו אין תשובה נכון אנשים לא עונים על השאלה הזאתי ו שורים מחכים למשיח ואז את יודעת זה נכון אבל לאנשים קשה לענות את יודעת

אני קשה לי טוב לי אני שמחה את יודעת זה יכול להיות כל דבר אתה מרגיש לא בנוח להגיד דבר כזה גם אם אתה מרגיש טוב עכשיו זה לא נכן זה כאילו לא בסדר וגם אם את מרגישה רע זה לא בסדר כי את אומרת מי אני שאני ארגיש רע אז את נשארת באיזה מרחב שבו את לא אין לך שום לגיטימציה רגשית לא לפה ולא לפה נכון נחנו מרגישים את זה ם בדיש הזא שקורת כרגע שמצד אחד את כבר אומרת כמה אני יכולה לסת אבל אני גם לא רוצה להיות אדישה לזה אני לא רוצה להתנתק מזה אני לא יכולה נכון אז אז אנחנו רוצים רגע כלי פרקטי ראשון לפתוח בחזרה את המרחב הרגשי ולהגיד מי שעוצר את השמחה עוצר גם את הכאב מי שעוצר את הכאב עוצר גם את השמחה אני לא יכולה

לסתום את את הצינור הזה יותר מזה אני יודעת שכשאני נותנת מק מקום לרגש קוראים לזה גם הרבה פעמים לתת תוקף למה שאני מרגישה אז אני גם הרבה יותר טובה בתמו עם זה כי יש איזה מקום אישור פנימי שאומר אה זה כעס זה עצב זה פחד זאת שמחה זה הדבר וכשזה הדבר אני הרבה יותר יכולה לחשוב מה אני רוצה לעשות עם זה איך אני יכולה להתמודד עם זה ויותר מזה זה מאפשר לי גם לקבל עזרה כי אם אני מספרת לך מה אני מרגישה נגיד שמאוד קשה לי בתקופה הזאת אז את את תצמחי בי נכון אבל אם אני אגיד לך א את יודעת לצא הבי נוצא זה אוקיי נגמרה השיחה אז אז אני גם עוצרת את האפשרות שלך לתמוך בי ולעזור לי ובעצם לתת לשתינו את את הדבר הכי חשוב בשביל

להתמודד עם התקופה הזאת שזה קשר א שזה חיבור נכון אז אז יש פה אחריות שהיא דו כיוונית היא גם שלי כלפי עצמי של שנייה אני בן אדם ואני מרגישה את מה שאני מרגישה ואף אחד לא יכול לתת ציונים למה מותר או אסור או כמה זה לגיטימי א ואני גם נותנת לך את רשות להרגיש כשאני מרגישה אז א אז אז זה נראה לי דבר אחד של כזה להתחיל קודם כל לעצמנו לענות מה שלומי מה אני צריכה וכמובן לי את הקש עלזה גם עם אחרים חושבת שמעבר לזה ככן בעצם לדבר על הרגש כן לא לשטח אותו לדבר אותו לתת לו מקום אם זה לדבר אם זה לכתוב גם כלי מעולה אגב אנחנו יודעים גם כשאנחנו שואלים נגיד על אנשים שעברו טראומה נגיד שאני אני מעגל ראשון עברתי טראומה מה

מה הגורמים שמנבאים את זה שאני אצמח מהטראומה ואם את רוצה עוד רגע נדבר על מה זה צמיחה פוסט-טראומטית אבל מה מנבא את זה שאני אצמח מה גורם לזה שאני עוד שנה אגיד צמחתי מזה התפתחתי חיה השתנו לטובה זה בדיוק הדברים האלה עיבוד של מה שקרה לדבר על זה לא לברוח מזה לא לשים את זה בצד א הבעה של רגש עיבוד של רגשות ותמיכה חברתית אני לא יכולה לעבור את זה לבד אני חייבת שיהיה שם מישהו איתי במרחב הזה אחד ה מושגים שבעיניי נותנים המון המון תקווה וכל אחת חייבת להכיר זה הנושא של צמיחה פוסט טראומטית כי מאז שהתחילה המלחמה אנחנו שומעות ה מפמפמת את המילה טראומה באמת מכל עבר נכון ו בצדק כן כאילו עברנו עברנו אירועים מאוד

קשים אבל הדברים אחד הדברים המעניינים שאנחנו רואים במחקר זה שרוב האנשים צומחים בעקבות טראומה והרבה פחות מפתחים הפרעה דחק פוסט טראומטית ptsd מה שאנחנו כל כך רגילים לשמוע עליו ולפחד ממנו למעשה הסטטיסטיקות מדברות על זה שכחי עד 10 אחוזים מפתחים ptsd הפרעה דחק פוסט טראומטית שזה הפחד שלנו כן יע 10% שזה זה כלום למד מה שאנחנו חושבים נכון באוטומט שלנו אנחנו אומרים הננה זהו הלך עלינו מדינה בטראומה פוסטרו לא נצ מזה בחיים הלכנו לאג את חושב על החטופים שחזרו איך עכשיו הם התחילו לחיות איך הם ישרדו והנה ועכשיו עכשיו מישהי נכנסה להריון ואני אומרת לעצמי וואו איזה מדהים זה כאילו להמשיך את החיים זה כל כך חזק ממש

אז זה אומר ש שבערך 90% מהאנשים שעברו טראומה לא מפתחים ptsd אבל יותר מזה 60% מהאנשים שעברו טראומה עוברים צמיחה פוסט-טראומטית שזה בעצם מושג שאומר משהו בחיים שלי השתנה לטובה עכשיו מה זה המשהו הזה יש כמה מרכיבים שאנחנו רואים אחד זה הנושא של א באמת איזשהי תחושה שאני בת מזל שהדברים שלפני זה היו לי מובנים מאליהם אגב הכרת תודה פתאום מקבלים כזה אוקיי חיוך של ילד פרח אני הולכת ברחוב איזה לא מובן מאליו זה הדברים האלה יש אלמנט של רוחניות שדיברנו עליו קודם אמונה סיבה ללמה הדברים האלה קורים לי יש זיהוי חדש של הזדמנויות שפתאום אנחנו אומרים רגע בזכות מה שעברתי אני פתאום עושה משהו חדש נגיד ניתן לך דוגמה יצא

לי להתנדב עם עם חיילים שאיבדו גפיים בעצם בלחימה נחים ואת אומרת אוקיי הבן אדם ל החיים שלו השתנו בצורה מאוד מאוד קשה אבל הוא אומר עכשיו אני עוזר בזכות הפציעה שלי לחיילים אחרים שנפצעו אחריי אני עוזר להם להתמודד עם זה אז דרך הטראומה שלי מצאתי איזה הזדמנות חדשה שזה כמעט מוזר לקרוא לזה הזדמנות נכון מה זה הזדמנות אבל מצאתי הזדמנות חדשה א מצאתי משמעות חדשה שאני מועיל למישהו אחר דרך מה שאני עברתי כוחות נפש הילאים ממש א וזה גם יכול להיות משהו שהוא יותר בגדר את יודעת תמיד חלמתי לעסוק באיזשהו מקצוע או או לנסוע לאיזשהו טיול ותמיד אמרתי אה יהיה זמן אחר מתי שוב ופתאום הטראומה אומרת לי הלו אין זמן א דפקת

בדלת ת אף אחד לא מבטיח לך שתחיי מחר אז אם חשוב לך לעשות משהו בבקשה א אז זה המקום שלו זה היו הזדמנויות המקום של חיזוק יחסים שדיברנו עלי אל ההבנה שביחד ולבד זה לא אותו דבר שכמה שאנחנו עוברים יותר סבל גם רמת החמלה שלנו עולה אנחנו יותר טובים בלהבין אחרים בלהקשיב אחרים בולשיט יד אז אז אלה המרכיבים ש שהם חלק מהחוויה של הצמיחה מתוך טראומה ואני חושבת שכל אחת שצופה בנו וצופה בנו יכולים לשאול את עצמו מה מזה כבר קיים כרגע בחיים שלנו ו אני חושבת שהרבה מהדברים האלה אני לפחות מרגישה אותם א כבר בתקופה הזאת ש שהדברים באמת מרגישים לא מובנים מאליהם שמתוך החיבור למוות יש חיבור לחיים ש שזה הכל ביחד כזה מבעבע

ושבת שמשהו פרקטי שכל אחד ואחת יכולה לשאול את עצמה זה בדיוק המקום הזה של מה בשליטתי ומה לא בשליטתי כל מה שקרה הוא לא בשליטה שלי א כל מה שיקרה בעתיד יד כמה זמן המלחמה תימשך זה לא בשליטתי נכון והרבה מאיתנו מנסות למצוא שליטה בתוך נגיד אתרי החדשות נכון אני אומרת אם אני אכנס כל רגע ואני יודע מה קורה כל שנייה בכל מקום אז תהיה לי שליטה בפועלך זה פחות מה שקורה נכון בדרך כל נכנסות מתמלאות בדאגות קטסטרופות מתחילות להתפתח בראש ומתוך הפחד הזה אני אני חסר תונים נכון אני אומרת מה מה אני יכולה ללעשות מה אני יכולה לעשות אין מה לעשות נכון חוץ מ חוץ מ לפחד אז אני יכולה לשאול את עצמי מה בידיים שלי בידיים שלי

המשפחה שלי בידיים שלי העבודה שלי בידיים שלי להתנדב בידיים שלי פשוט גם להיות עסוקה את יודעת גם לא ברובו של עולם אז כ כן מסדרת גם הנתינה כי בבר שאתה נותן ואתה מוצא איזשהו מקום איזה נישה לתת שם אתה מקבל כל כך הרבה כוחות חסידות זה נקרא מה השליטה שלך זה המחשבות דיבורים והמעשים שלך בדיוק זה על זה אתה צריך להיות אחראי כל השאר זה זה בורא עולם נכון ומה שאנחנו יודעים זה שכמה שאנחנו עסוקים יותר במה ש בשליטתנו אז אנחנו גם מרגישים יותר טוב נכון זה מייצר איזשהו מעגל חיובי שמזיין את עצמו שאני אומרת הנה יש לי מה לעשות אז גם בא לי לעשות יותר ואז אני עושה יותר אז אני רואה יותר תוצאות בעולם אז זה מייצר ספירלה

שהי שהיא חיובית א ולכן אפשר כל אחת יכולה לשאול את עצמה מה מה בידיים שלי ומה אני יכולה לעשות כן אז זה מהבחינה שלנו אנחנו עם עצמנו ומה לגבי בתור אמהות איך אנחנו יכולים להעביר את זה עלה ללילדים שלנו כ יש לך טיפים אולי נגיד ילדים יותר חרדתיים נכנסים לדיכאון או איך אנחנו יכולים לעזור בעצם להם לתת את הכילים הנכונים כן אז אני אתחיל מלהגיד שהגורם שהכי משפיע על ילדים זה איך ההורים שלהם מתנהגים והרבה פעמים אנחנו זה לא נכון רק למלחמה זה בכלל אנחנו נגיד תבוא אמא שהיא אמא מאוד פרפקציוניסטית ותגיד לי איך אני יכולה לעזור לילד שלי לא להיות פרפקציוניסט וזה הם היא תחפש איזשהו כלי שבשבילו היא תעשה אבל הדבר שהכי

ישפיע והכי ישנה זה אם את תעבדי על עצמך זה המים שהוא שותה כן זה זה הדבר הכי הכי משמעותי אז אז דבר מאוד חשוב זה זה לא להיבהל מזה כ הרבה פעמים אנחנו כהורים רוצים רוצים לשלוט על זה שהם לא ידעו כי אנחנו רוצים להגן עליהם אחים בעולם שבו הם לא יהיו יודעים מה זה טילים ומה זה חטופים ומה זה פיגועים ומה זה זה טוב יותר נכון אז יש לנו איזה אשליית שליטה שאנחנו יכולים א להגן ולגונן עליהם כן להגיד להם לא זה הזקה זה מסיבה בחדר מדרגות או כאילו את יודעת זה סימן שאנחנו הולכים רגע לחגוג או ודת הורים ורכים את הילדים שלהם בכל מיני סיפורים או ילד ששואל מה מה יקרה לי אם איפול עלי טיל אז אנחנו אומרים לא לא יקרה זה לא

יכול לקרות יש איזה ניסיון להרחיק את הדבר הזה אבל אנחנו רואים שהדבר הזה מייצר את האפקט ההפוך א כי גם בסוף הם שומעים הם רואים הם לא יודעת הם לא תמיד ישמעו את זה ברמת העובדות המדוייקות אבל הם רואים אותנו נכון וכנראה שכשאת שומעת הזקה את לא מדלגת לאחד המדרגות נכון את נבהלת כי כי זה מבהיל א ואז כש הם רואים מצד אחד את אמא שלהם מבוהלת הם קולטים את זה שיש בעיה אבל מקבלים מסר שאומר לא הכל בסדר ז אז הם אז הם לא סומכים על עצמם אומרים רגע משהו לא בסדר יש פה משהו שאני לא מבין ואז האפשרות לפתח קטסטרופה להגיד יש פה משהו גדול יותר שגם אסור לדבר עליו שאני בעצם צריך להגן על אמא שלי שהיא לא תדע שאני יודע א זה

מתחיל להסתבך אז אז קודם כל כשיש לילדים שאלות אנחנו עונים כן לא נעים אבל עונים זה לא אומר שצריך לשפוך עליהם עכשיו את כל הפרטים וההיסטוריה של המזרח ה כולים להבין אבל אב לונים ו מתמקדים במה שבשליטה שלנו אז אנחנו הולכים ביחד לממד אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים בתוך זה אמא כאן לשמור עליך הבן שלי מאוד מאוד אוהב ידע שזה בעייתי בתחום הזה כי הוא שואל איזה טילים מאיפה הטילים מי יורה אותם כאילו זה במת אינסוף שאלות אבל אני מבינה שבמקרה שלו וזה שוב זה תלו ילד אבל במקרה שלו לענות זה הדבר היותר בריא שאני יכולה לעשות בשבילו מאשר לנסות לעצור לו את זה זה המקום שדרכו הוא מקבל שליטה מדהים יש לך איזה מסר ככה

שחשוב לך להעביר לכל מי ששומע אותנו עכשיו מסר אחרון כזה שיתן כוח מסר אחרון משהו שכ בוסט ככה של כוח במצב הזה במקום שלנו תעת נפש יש יש ציתות שהולך איתי הרבה שהוא ציתות של ויקטור פרנקל מהאדם מחפש משמעות והוא ספר חובה חובה כן ומאוד באופן עצוב מתחבר לתקופה כן והוא כותב שם אפשר לטול מאיתנו את הכל את החירות שלנו את הבריאות שלנו את הרכוש שלנו את היקר לנו מכל חוץ מדבר אחד שזה החופש להחליט איך אני מגיבה למצבי החיים שלי ואני חושבת ש שזה מה שבידיים שלנו יש עכשיו תקופה היא לא מה שבחרתי בו היא תגמר מתי שהו וזה עליי עכשיו להחליט איך אני הולכת להגיב למצב הזה איך אני הולכת להסתכל קדימה איך אני הולכת להעזר

באחרים איך אני הולכת לתמוך באנשים אחרים איך אני הולכת להתמקד בדברים שהם כן בשליטתי להכיר תודה זה דברים שדורשים איתנו אומץ נכון להגיד הנה אני באה על המגרש ואני אני מתאמנת במגרש הזה למרות שהוא לא המגרש שרציתי זה אז זה הולך איתי הרבה מקווה שזה עוצמתי גם ק חזק וואי בטח הכי עצמתי שיש וואו תודה יהודית היקרה תודה וואי אני ממש איתך מעריכה את זה שהגעת לכאן נתת לנו הרבה כלים והרבה כוח ובאמת את התבונה הנכונה באמת במה להתרכז בחיים בעזרת השם ו תודה לך תודה אהובה כיף תודה